פרקליט המדינה, שי ניצן, מחליף מפכ"ל משטרת ישראל, מוטי כהן, נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות / צילומים: כדיה לוי, איל יצהר
לאחר שהפסיד לבנימין נתניהו בבחירות הישירות לראשות הממשלה ב-1996, צרב שמעון פרס בתודעה הישראלית את האמירה לפיה "סקרים הם כמו בושם, אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות". מאז אותה אמירה אף הספקנו לחזות כאן אצלנו בפליק-פלק של "המחנה הציוני" שהפסיד לליכוד בבחירות 2015, על אף יתרונו המתמשך בסקרים שקדמו להן; ובארה"ב, יעבור זמן רב עד שאנשים ישכחו את כישלונם של הסוקרים בחיזוי נצחונו של דונאלד טראמפ על הילארי קלינטון במרוץ לנשיאות ב-2016.
● לסקר המלא לחצו כאן
פתיח זה לא שואף להפחית מתוצאות הסקר שמובא כאן, אלא מציע לכולנו - קוראים ככותבים - לקרוא את ממצאיו בזהירות הנדרשת. בדומה לשאלונים אחרים, תוצאותיו של סקר זה משקפות תמונת מציאות נכון לרגע בו בוצע, ולא מעבר לכך. במקרה של הסקר אף חשוב לציין כי בשבועיים שחלפו מאז הוא נערך ב-24-23 באוקטובר, אירע מופע ציבורי שעשוי היה להשפיע על תוצאותיו - נאומו האחרון של שר המשפטים אמיר אוחנה, בו תקף את "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות".
עם זאת, חשוב גם לקחת את נאומו של השר אוחנה בערבון מוגבל ולזכור כי השנה החולפת הייתה רצופה באירועים שהשפעתם על עמדות הציבור ביחס למערכת המשפט והצדק בישראל היא לא פחות מדרמטית.
שאלה 1: לא מאמינים באף מוסד
כבר בראשית הסקר מתקבל איתות לעומק המשבר. התשובה שזכתה לשיעור המשיבים הגבוה ביותר בשאלת דירוג המוסדות הייתה "אף אחד מהם". הדבר מלמד על עוצמת הרגש השלילי הקיימת בציבור, ויש לציין כי משיבים שהגדירו עצמם כימנים ציינו זאת באופן מובהק יותר ביחס לאחרים. ממצא זה בולט במיוחד לאור העובדה ששלושה מוסדות הוצגו למשיבים בסדר משתנה.
● רוצים לשמוע עוד על הנושא? האזינו לפודקאסט: כך נסדק אמון הציבור במערכת המשפט
בחינת המוסדות שבכל זאת זכו לאמון, תוך פילוח עמדתם הפוליטית של המשיבים, מראה כי היחידים שניצבים במרכזה של חלוקה מובהקת בין ימין ושמאל הם בתי המשפט. אלה זוכים לאמון גבוה יותר בקרב מי שהגדירו עצמם ב"מרכז ובשמאל" לעומת אלה ב"ימין".
בחברה הישראלית שמבוססת על סטיגמות, נתון זה לא אמור להפתיע איש, אולם החיבור של שני הממצאים האלה יחד מייצר תמונת ראי שקשה שלא להביט בה.
עוד כתבות בפרויקט:
● המשרוקית של גלובס: חמישה מיתוסים על מערכת המשפט והאמת מאחוריהם
● חזקת החפות היא תפיסת עולם. לא רק מצב משפטי
● היצרים, העימותים והדילמות: השנים הסוערות של פרקליט המדינה
● מרות דוד, דרך רומן זדורוב ועד לרה"מ בנימין נתניהו: מסע לשורשי אובדן האמון במערכת
● פרופ' יוג'ין קנדל: "יש חוסר אמון בכל הכיוונים, בכל הגזרות ולכל הרוחב"
● מהו חלקה של התקשורת בשחיקת האמון במערכת המשפט?
שאלה 2: פילוג במידת האמון במערכת המשפט
למרבית הציבור הישראלי יש דעה מוצקה על מידת האמון שהוא נותן למוסדות שלטון החוק כאשר 35% מהנשאלים דיווחו על מידת אמון גבוהה או גבוהה מאוד ו-31% על מידת אמון נמוכה או נמוכה מאוד. ירידה עמוקה יותר לפילוח תוצאות הסקר מלמדת כי המובהקות הסטטיסטית לא שוכנת רק בקטבים האידאולוגיים של המחנות הפוליטיים, אלא גם בקרב מי שהגדירו עצמם "ימין מתון" ו-"שמאל מתון". בשמאל, 55% העידו על עצמם כ"בעלי אמון גבוה מאוד" במערכת המשפט, ובאופן דומה גם בשמאל המתון (43%) ובמרכז (42%). בימין המתון ובימין הסתפקו ב-27% וב-23% בהתאמה.
מעברו השני של המתרס, פילוח המשיבים "בעלי מידת אמון נמוכה" במערכת המשפט מראה כי 44% בימין ו-39% בימין המתון העידו על עצמם ככאלה, בעוד שבמרכז ובשמאל (20%), ובשמאל המתון (15%). שיעור זה היה נמוך יותר באופן מובהק.
שאלה 3: לא מאמינים במשטרה
בהלימה לתוצאות השאלה הראשונה לפיה שיעור האמון הכללי בבתי המשפט גבוה מזה שבמשטרה (26% מול 5% בהתאמה), המשטרה נמצאת בפיגור גם כשהיא בתחרות מול עצמה. בעוד שהאמון בבתי המשפט נחלק באופן כמעט שווה בין מידת אמון גבוהה (35%), בינונית (32%) ונמוכה (31%), המשטרה זוכה לשיעורים דומים של אמון במידה בינונית ונמוכה (38% ו-42% בהתאמה). כמה העידו על מידת אמון גבוהה במשטרה? 18% מכלל המשיבים, פחות מחמישית מהמדגם.
שאלה 4: כולם מסכימים - בישראל קיימת אכיפה בררנית
עד כה, תוצאות השאלות הוכיחו מובהקות לכאן או לכאן והממצאים התאימו לתפיסות רווחות בציבוריות הישראלית. העובדה כי בתשובות לשאלה הזו אין מובהקות, ושלפי כל הפילוחים - המגדריים, הדתיים, הפוליטיים, הגיל או ההשכלה של המשיבים - כולם מסכימים עם הטענה שבישראל קיימת אכיפה בררנית, הם ממצאים שקשה להתווכח איתם.
בתוצאות הכלליות נרשם יתרון גדול מאוד לטענה כי קיימת במידה רבה אכיפה בררנית (45%), וכך גם בכל קבוצות המשיבים השונות; בימין (49%) ובשמאל (41%), בקרב החרדים (52%), וכן בקרב החילונים (45%). המשקל היחסי של טענה זו גם היה גבוה ביחס לטענות שהיא קיימת במידה בינונית (27%), או אפילו במידה מעטה/כלל לא קיימת (15%).
חשוב לציין כי הנוסח שבו הוצגה למשיבים שאלה זו התמקד בעצם הפעלת שיקול-דעתם של גורמי אכיפת החוק בעבודתם, ולא בשאלה אם שיקול-דעתם מוטה משיקולים אישיים, או חלילה כתוצאה משחיתות. הנחת יסוד היא שגורמי אכיפת החוק מפעילים בעבודתם שיקול-דעת - אך אם הדבר מתבצע באופן שמפלה ללא הצדקה עניינית בין מקרים בעלי מאפיינים דומים, הרי שזו ההגדרה של אכיפה בררנית.
שאלה 5: לא מאמינים באף אחד
בדומה לאיתות למשבר האמון שהתקבל בשאלה הראשונה, גם כאן התשובה "אף אחת מהם" הייתה הרווחת ביותר. פילוח הנסקרים אף מראה כי הימין, והימין המתון גם כן, השיבו כך בשיעור גבוה יותר באופן מובהק ביחס לאחרים. כפי שהוצג בשאלות הראשונות, קיים קשר בין דתיות והשקפת עולמם של המשיבים לבין אמונם במערכת המשפט, ובמקרה זה בנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. חילונים בעלי אמון בנשיאה נמדדו בשיעור גבוה יותר (48%) באופן מובהק ביחס למשיבים שהגדירו עצמם "חרדים", "דתיים", "מסורתיים דתיים" ו"מסורתיים לא כל-כך דתיים" (8%, 20%, 18% ו-24% בהתאמה).
פרקליט המדינה שי ניצן זכה לאמון בשיעור גבוה יותר בקרב השמאל המתון והמרכז (25% ו-20% בהתאמה), אולם ככל שנעים ימינה ושמאלה לעבר הקטבים האידאולוגיים - האמון בו יורד.
ומה לגבי האיש שכולם ממתינים להכרעתו? אף שזכה לפחות אמון מהנשיאה חיות וליותר מפרקליט המדינה ניצן, הבשורה מבחינתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, היא שהוא זוכה לרמת אמון כמעט זהה בין כל המשיבים בפילוח עמדתם הפוליטית. מאידך, אם מפגינים רבים מוצאים עצמם כיום בעברה האחד של כיכר גורן או בעברה השני, זה לא אמור להפתיע איש.
כך בדקנו
מערכת "גלובס" בחרה במכון המחקר "שילוב" לביצוע הסקר, בין היתר על רקע העובדה שהוא אינו מבצע סקרי מנדטים ואינו עובד עבור פוליטיקאים. הקפדנו על כך מתוך רצון להגביר את אמון הציבור גם בסקר הזה וכדי לנטרל טענות על הטיות פוליטית.
כל הסקרים שאנחנו מבצעים ב"גלובס" כוללים גם את החברה הערבית, וכך גם בסקר זה. מפאת מורכבות השאלון ואורכו, תורגמו השאלות גם לערבית.
הסקר של מכון המחקר "שילוב", בראשות ישראל אוליניק, נערך בקרב מדגם כלל-ארצי מייצג של הציבור בישראל, הכולל 600 משיבים בגילאי 18 ומעלה.
השאלון הופץ בתאריכים 23-24 באוקטובר 2019, לפני הגילויים האחרונים בעניין עד המדינה ניר חפץ, באופן אינטרנטי על-ידי iPanel. טעות סטטיסטית מרבית למדגם בגודל 600 היא 4% +.