גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אבישי אברהמי / צילום: יונתן בלום

לקבלת הסיכום השבועי במייל

לפני כמה שנים הייתי בפגישה עם בכירים של אחד מבתי ההשקעות הישראלים. שאלתי אותם אם הם מתעניינים במניות טכנולוגיה. "בטח", הם ענו. "רק אתמול הייתה לנו הרצאה על שוק הסייבר". באותם ימים שוק הסייבר כבר היה רותח, פריצות לשלל רשתות הקפיצו את הביקושים למוצרי אבטחה ובהתאם גם את מניות הענף, האחריות על הנושא עברה מאחראי אבטחת המידע בארגון לדירקטוריון החברה, ובאופן כללי, זה לא היה סקטור שניתן להתעלם ממנו.

בבית ההשקעות המדובר היו באיחור של חודשים ארוכים ללימוד השוק, שלא לומר מספר שנים. "נו, אז במי אתם משקיעים?", שאלתי אותם. והם ענו: "צ'ק פוינט". אין כמובן בעיה בהשקעה בחברת ההייטק הגדולה בישראל, אפילו מתבקש, אך מי שמכיר את גרף המניה של צ'ק פוינט יודע שהוא די דומה לזה של הנאסד"ק. מניה בטוחה.

לא בטוח שהשקעה בסייבר ארק, אימפרבה, פאלו אלטו ואחרות היא הכרחית. באותה תקופה הן היו מניות מאוד תנודתיות, שהתמודדו עם צמיחה מהירה על כל האתגרים התפעוליים של כך - מי יותר בהצלחה ומי פחות. אולם הכיוון של שלושתן היה למעלה. כן, קל להגיד את זה בדיעבד, אבל ניתוח לא מסובך של השוק ולימוד המצב התחרותי בשוק היה מעלה כנראה מסקנות דומות.

הסיפור הזה תמיד עולה לי לראש כשמדברים על השקעות של המוסדיים הישראליים בחברות הייטק ובקרנות הון סיכון. במשך שלוש שנים סיקרתי את חברות הטכנולוגיה הציבוריות. לצד צ'ק פוינט, Wix ומובילאיי שיותר מסקרנות את הציבור בישראל, כתבתי על חברות כמו רדקום, רדוור, סטרטסיס, סייברארק ועוד ועוד. לחלקן יש סיפור עסקי מעניין, ויש הרבה מה ללמוד ממנו, ועדיין - פעמים רבות הרגשתי כאילו אני כותב למגירה.

החברות לא מספיק סקסיות כדי לעניין את אנשי ההייטק הישראלי רבעון אחר רבעון, והמשקיעים בישראל, ברובם, לא מתעניינים בהן. אחת הסיבות לכך היא שאלו חברות שנסחרות בחו"ל, ואם כבר משקיעים בוול סטריט, אז למה דווקא בחברות ישראליות. בפועל, הגופים המוסדיים משקיעים בחו"ל בעיקר בתעודות סל ובקרנות, ולא במניות באופן ישיר.

ביום רביעי הודיעו רשות החדשנות ורשות ניירות ערך על השקעה של 15 מיליון שקל קידום השקעות של גופים מוסדיים בהייטק הישראלי. קרנות הנאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות הביטוח, שיזכו בהליך תחרותי, יוכלו לקבל מענק של עד מיליון דולר (כ-3.6 מיליון שקל) על פני חמש שנים, לטובת הקמת והרחבת צוותי השקעה בחברות הייטק ישראליות.

המטרה היא עוד יותר מורכבת מהשקעה בחברות שנסחרות בבורסה (ואותן מסקרים אנליסטים בחו"ל). ברשות החדשנות ציינו כי המטרה היא השקעה בסבבי גיוס מתקדמים או לעודד אותם להשתתף בהנפקות הראשוניות של החברות האלו. לחילופין, לעודד אותם להשקיע בקרנות הון סיכון.

השתתפות של גופים מוסדיים בסבבי גיוס פרטיים של חברות מאוד מקובלת בשנים האחרונות בארה"ב. הסיבה לכך היא הבנה של הגופים המוסדיים כי זאת הדרך שלהם להשקיע ברמות שווי נמוכות יותר, וכך להשיג תשואה גבוהה יותר. מכיוון שאלו חברות צמיחה, עם פעילות פיננסית משמעותית, לגופים המוסדיים יש יחסית כלים לנתח אותן. בישראל, גם היום, יש גופי השקעה וחיסכון שמשקיעים בחברות ובקרנות הון סיכון. אלטשולר, למשל, עשו לפני כמה שנים עבודה מעמיקה כדי להיכנס לתחום, וגם גופים נוספים כמו מנורה, מגדל וכלל ביטוח מעורבים בהשקעות בהייטק.

באופן כללי, לקח למוסדיים בישראל הרבה זמן, אולי יותר מדי, כדי להתאושש מהטראומה של קרנות ההון סיכון המאכזבות של תחילת שנות ה-2000. בנוסף, כדי להצליח להשיג תשואה בקרנות, אתה צריך להיכנס לקרנות הטובות, ושם לא בהכרח יעדיפו דווקא את הכסף שלך. לכן מדובר בתהליך ארוך של למידה ויצירת קשרים.

כמה הערות נוספות:

1. אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, מסר בהודעה לעיתונות כי "התמיכה הממשלתית בגופים המוסדיים לטובת השקעה בהיי-טק הישראלי יכולה להאיץ משמעותית את מספר ההשקעות בחברות היי-טק המקומיות ולהגדיל את היקפי ההשקעה בקרנות הון-סיכון ישראליות, ובכך גם לחבר את החברות לשוק המקומי".
   
   אין ספק שבמדינה שתלויה בתעשיית ההייטק שלה, הניתוק של הגופים המוסדיים מהתעשייה הוא מפתיע ואף נראה כמו בעיה. אולם כשכותבים תוכנית מדיניות צריך להבין קודם כל מה הבעיה האמיתית אותה מנסים לפתור, ובמקרה הזה - האם מדובר במחסור בהון בתעשיית ההייטק או צורך בשיפור תשואות הגופים המוסדיים. האם חסר כסף בהייטק הישראלי? לא בטוח בכלל. לתעשייה המקומית, כמו לתעשיית ההייטק העולמית, זורמים בשנים האחרונות סכומי כסף אדירים כתוצאה מהריבית האפסית והחיפוש אחר תשואות. עוד כסף משמעותי קרנות וסטארט-אפים נוספים, אך לא בהכרח מוצלחים.
   
   מה שכן, ברשות החדשנות מסבירים כי קיים צורך לגוון את מקורות המימון של ההייטק הישראלי, שהיום מתבסס כמעט לגמרי על השקעות זרות (מעל 95%). על פניו, הניסיון להפחית את התלות הוא חכם, אבל אם משקיעים זרים יחליטו שמסוכן מדי להשקיע בהייטק הישראלי, למה שהמוסדיים הישראליים יחליטו אחרת? מה שכן, יש שמזהירים מפני אירוע נוסף כמו מלחמת הסחר, שיגרום לכך שחלק מההון שזורם לישראל ינותב למקומות אחרים (למשל אם ישראל תיאלץ בעתיד לבחור בין סין לארה"ב).
2. למרות מה שכתבתי, תמוה בעיניי שלא התפתח במהלך השנים קשר הדוק בין הגופים המוסדיים הישראליים לתעשיית ההון סיכון המקומית. חלקם יושבים ממש בניין ליד בניין, ולכל היותר הם יצטרכו לנסוע מהרצליה לרוטשילד. חיבור כזה יכול להיטיב עם הציבור הישראלי. תעשיית ההייטק אחראית היום לחברות המובילות בעולם והיכרות עם העולם הטכנולוגי הוא קריטי כדי להצליח בעולם ההשקעות.
   
   יותר מכך, הטכנולוגיה נכנסת היום לתחומים מסורתיים ומשבשת אותם. כדי להשקיע טוב יותר בעולם הקמעונאות צריכים הגופים המוסדיים להבין מה קורה בעולם הריטייל-טק, כמה מפותחות הטכנולוגיות החדשות, ואז לדעת לנתח את החברות השונות - האם הן נשארו מאחור או האם הן צריכות לבצע השקעות כדי להישאר רלוונטיות. זה נכון גם בתחומים נוספים כמו אנרגיה, נדל"ן, תשתיות ועוד. יש בישראל ידע רב בעולמות הטכנולוגיה, וחבל שהוא לא מגיע למשקיעים שאחראים על הפנסיה והחסכונות של הציבור כולו.
3. האמת, לא ברור לי איך לא מבינים את החשיבות של כך בכל הגופים המוסדיים (בחלק מבינים כנראה יותר). אם מדובר בניסיון לשפר את התשואות שלהם, אז לא ברור איפה הכשל שוק פה - הם ישקיעו באנליסטים, וישפרו את התשואות שלהם. זה נכון שבחו"ל יותר קל כי יש אנליסט לכל תחום (שבבים, סייבר וכו'), ופה השוק קטן ומספר האנליסטים בגופים המוסדיים מצומצם בלאו הכי. 15 מיליון שקל זה לא סכום גדול, ועדיין, מאכזב לדעת שהמוסדיים לא מבינים בעצמם כי עליהם להשקיע בלימוד וניתוח של עולמות הטכנולוגיה.

הנתונים מאחורי Wix

בפעם הראשונה שראיינתי את אבישי אברהמי, מנכ"ל Wix, שאלתי אותו אם לא מטרידה אותו העובדה שפחות מ-3% מהלקוחות של החברה משלמים לה כסף. Wix, למי שלא מכיר, פועלת במודל Freemium - אתה יכול לבנות אתר בחינם, אך אתה צריך לשלם בעבור פיצ'רים שונים. התשובה של אברהמי הייתה: "ממש לא, זה לא מעסיק אותי". לא האמנתי לו, וכמובן שגם הוא היה מעדיף שזה יעלה ל-7%, 10% או אפילו 15%, אבל זה המודל. והוא מצליח. החברה נסחרה באותם ימים (ינואר 2015) בשווי של 770 מיליון דולר, קצת יותר מעשירית משווי החברה כיום.

לאחר כמה חודשים עשיתי כתבה שכותרתה: חמישה גרפים שמסבירים איך Wix הגיעה לשווי של 1.5 מיליארד דולר. מה שיפה - אותם גרפים רלוונטיים גם היום, וזה אולי מה שטוב אצל Wix - הנתונים אצלם מאוד ברורים והם מציגים אותם רבעון אחר רבעון, גם בדוחות שפרסמה החברה ביום חמישי.

החברה יודעת לחזות כמה כסף היא תעשה בשמונה השנים הקרובות מהלקוחות הקיימים שלה (6.1 מיליארד דולר, לעומת 4.9 מיליארד דולר לפני כשנה), ממשיכה לשמור על הזמן שבו לוקח להחזיר את הוצאות השיווק (7-9 חודשים) והתשלום הממוצע שלקוח אמריקאי משלם בשנה עולה בהתמדה (לקוחות שלא מגיעים דרך מבצע). עם זאת, כן רואים של-Wix עולה יותר לרכוש לקוח - 55 דולר ברבעון החולף, לעומת 45 דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. החברה פספסה מעט את התחזיות והמניה חטפה, ותיקנה חלקית בשישי (בסך הכל ירדה ב-4%).

עוד נקודה מעניינת - Wix שמה דגש באחרונה על עבודה מול סוכנויות, שבונות אתרים בעבור משתמשים רבים. בחברה ציינו כי הם לא נותנים הנחה אבל שהם יודעים איך לתת לסוכנויות האלו ערך מוסף, מתוך הנחה שזה יספק להם לקוחות ארוכי טווח. ב-Wix גם ציינו כי הם עומדים להשיק כמה פיתוחים מעניינים ברבעון הראשון. נמשיך לעקוב.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• סמנכ"ל הטכנולוגיות של פייפאל, שרי שיבננדה, מאמין שבעתיד נוכל לבצע תשלומים מכל מכשיר, אבל שהחנויות הפיזיות אולי לא ייעלמו לעולם ושייקח עוד עשור עד שנגיע לעולם בלי מזומן. בראיון לאושרית גן-אל הוא מדבר על כניסת הענקיות לתחום התשלומים ומציין ש"הישראלים בחוד החנית של התנהגות צרכנית". לראיון המלא.
• בזמן שכולם מתעסקים רוב הזמן בענקיות הטכנולוגיה, מדד מניות השבבים בשיא כל הזמנים. בחמש השנים האחרונות זינק המדד ב-160% - כפול מהנאסד"ק. למה הביקוש לשבבים בעולם גדל, איזה תפקיד משחקת טכנולוגיית הדור החמישי, איך ירוויחו מכך חברות כמו אינטל וקוואלקום ואיך השפיעה מלחמת הסחר בין סין לארה"ב על המניות? לכתבה המלאה של אורי ברקוביץ'.
• מיקרוסופט בודקת את פעילות הסטארט-אפ AnyVision, שבו השקיעה, כדי לבדוק האם עבר על הכללים האתיים שלה בכך שהטכנולוגיה שלו מוטמעת ביהודה ושומרון.
• ביזנס אינסיידר דיווח כי למונייד דוחה את ההנפקה שלה בעקבות כשלון הנפקת WeWork. יום לאחר מכן פרסמו בלמונייד בבלוג שלהם כי הגיעו לקצב הכנסות של 100 מיליון דולר.
• טכנולוגיות של מציאות מדומה ורבודה מתחילות להיכנס לעולם הרפואה. מנכ"ל Sixense אמיר רובין וראש ארגון חברות המציאות הרבודה, אורי ענבר, הסבירו לגלי וינרב מדוע הולוגרמות הן העתיד של התחום ומספרים מה יכול עולם הרפואה ללמוד מתעשיית הרכב באימוץ הטכנולוגיות החדשות.
• אוון שפיגל, מייסד ומנכ"ל סנאפ, סיפר בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" על כך שהוריו גידלו אותו בלי טכנולוגיה ובלי טלוויזיה, על העיצוב המחודש של האפליקציה שהיה שנוי במחלוקת ("הוא הצלחה") ועל פייסבוק: "התחרות איתנו גרמה להם להציע יותר ערך ללקוחות; לא בטוח שיותר רגולציה היא דבר טוב"
• גוגל נכנסת לבנקאות דיגיטלית: תציע חשבונות עובר ושב. זה נראה לכם לא מטריד? תחשבו שנית. רק השבוע פורסם בוול סטריט ג'ורנל כי גוגל אספה מידע רפואי על מיליוני אמריקאים ללא ידיעתם.
• וגם פייסבוק נכנסת לתחום התשלומים. מה עומד מאחורי השירות החדש פייסבוק פיי ואיך זה משתלב עם החזון של צוקרברג (שכמובן יקשה על נסיונות הפירוק של החברה)?

ומה בתעשייה:

• אייל הררי מונה לתפקיד מנכ"ל חברת רדקום, והוא יחליף את המנכ"ל הנוכחי ירון רבקאי בתחילת ינואר. רבקאי יצטרף לדירקטוריון החברה. לפני כן שימש הררי כסמנכ"ל התפעול של רדקום וכמנהל השלוחה שלה בצפון ארה"ב.
• נופר עמיקם (34), שאחראית בקרן ההון סיכון גלילות קפיטל על Value Creation מונתה לשותפה בקרן, ותצטרף לשני השותפים-מייסדים קובי סמבורסקי ואריק קלינשטיין. לידיעה המלאה.

קרנות:

• קבוצת קרנות ההשקעה אקסלמד, המשקיעה בחברות מכשור רפואי, נמצאת בתהליכי גיוס של קרן פרייבט אקוויטי שנייה, בהיקף של כ-300-400 מיליון דולר - כך עולה ממצגת שהגיעה לידי "גלובס". המהלך לגיוס קרן זו, הגדולה ביותר של אקסלמד עד כה, מצטרף למהלך שהקבוצה הכריזה עליו לפני כחודש, לגיוס קרן הון סיכון ישראלית להשקעה בטכנולוגיות בשלבים מוקדמים. הקרן החדשה תהיה הרביעית של אקסלמד. כיום יש לה שתי קרנות הון סיכון וקרן פרייבט אקוויטי. לידיעה המלאה.
• קרן וינטג', שמשקיעה בעיקר בקרנות הון סיכון אחרות ובסקנדרי, גייסה קרן חדשה של 133 מיליון דולר ובסך הכל היא מנהלת כ-2 מיליארד דולר. הקרן החדשה תשמש בעיקר להשקעה בסטארט-אפים בשלב צמיחה.

גיוס חוב:

• חברת סייברארק מתכננת לגייס כ-500 מיליון דולר בהנפקה פרטית של אג"ח להמרה המיועדות למשקיעים מוסדיים. החברה עשויה להרחיב את הגיוס עד לסכום של כ-575 מיליון דולר, אם יירשמו ביקושים גבוהים בהנפקה. הריבית ומחיר ההמרה של האג"ח, שתשלם קופון פעמיים בשנה עד הפדיון בנובמבר 2024, ייקבעו בהתאם לביקושים ובסמוך למועד ההנפקה. תמורת הגיוס מיועדת ככל הנראה למימון התפתחות החברה בשנים הקרובות, כשבסייברארק מגדירים זאת "לצרכים כלליים". לידיעה המלאה.

גיוסי הון:

• חברת דיאגנוסטיק רובוטיקס, שעוסקת בניהול עומסים בבתי חולים, השלימה גיוס של 24 מיליון דולר בסך הכל. החברה הוקמה ב-2017 על ידי פרופ' משה שהם, מייסד חברת מזור רובוטיקה, ד"ר קירה רדינסקי, ויונתן עמיר. בסבב השקיעו קרן הון הסיכון של קבוצת אקסלמד בשיתוף עם חברת מבטח שמיר, ד"ר קובי ויהודית ריכטר, דיויד ודניאל אריסון, קרן Maverick Ventures Israel, קרן Alpha Capital, ומארק סיגל (חבר הנהלה ב-Cedar Sinai וב-Xprize). לידיעה המלאה.
• הסטארט-אפ Refundit גייס 10 מיליון דולר (בסך הכל גייס עד כה 12.5 מיליון דולר). הסטארט-אפ פיתח אפליקציה המייעלת ומקצרת את הליך קבלת החזר המע"מ לתיירים בהתאם למדיניות של הארצות בהן הם מבקרים. החברה הוקמה על ידי מייסד Waze אורי לוין, וזיו תירוש, מייסד Stockton, העוסקת בתחום הביו-אגרוטק. את סבב הגיוס הובילה חברת אמדאוס (Amadeus Ventures), והשתתפו בו גם פורטוגל ונצ'רס ומשקיעים פרטיים. לידיעה המלאה.
• הסטארט-אפ הישראלי פסייסיס (Pcysys), המפתח פלטפורמה המאפשרת אוטומציה של בדיקות חדירות סייבר בארגונים, גייס 10 מיליון דולר (בסך הכל גייס 15 מיליון דולר). פסייסיס הוקמה ב-2015 על ידי אריק ליברזון ואריק פיינגולד ומנוהלת על ידי המנכ"ל אמיתי רצון. את סבב הגיוס הובילה קרן הון סיכון הקנדית Awz יחד עם קרן ההשקעות האמריקאית בלקסטון.
• חברת io הישראלית גייסה 6 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 8 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2017 על ידי יוחאי אטון ולאה קולבן והיא מפתחת פלטפורמה המייעלת, מאיצה והופכת את המודלים של צוותי הדאטה סאיינס והפיתוח בארגון לישימים ושימושיים. את סבב הגיוס הובילו Hanaco וקרן JVP, המשקיעה הראשונה בחברה. השתתפו בו גם המשקיעים הקיימים קווין ברמייסטר, המשקיע המייסד של Skype ופרשנט מאליק - ממייסדי Cassandra.
• חברת הסטארט-אפ טראק160 (Track160), שפועלת בתחום אנליטיקת ספורט מבוססת עקיבה אופטית, הודיעה על גיוס של 5 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2017 על ידי ד"ר מיקי תמיר ומיכאל בירנבוים. את סבב הגיוס הובילה Advantage Sports Tech Fund, והיא הצטרפה לקבוצה של בעלי מניות אסטרטגיים, כולל את הבונדסליגה, הליגה הגרמנית הבכירה, REDDS Capital, אהרון סטון, מרק רואן, וכן מספר משקיעים פרטיים נוספים.

רכישה:

חברת צ'ק פוינט רכשה את הסטארט-אפ סימפליפיי (Cymplify), המפתח טכנולוגיית הגנת סייבר להגנה על מוצרי האינטרנט של הדברים (IoT). החברה הוקמה השנה ולא גייסה הון לפני שנרכשה. סכום העסקה עומד על כמה מיליוני דולרים. סימפליפיי הוקמה בחודש מרץ האחרון על ידי רם יוניש, יהלי סהר וגילי ינקוביץ', ולא העסיקה עובדים נוספים.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001307367

http://bit.ly/2CNoVRg

אקזיט:

חברת ציוד התקשורת הוותיקה ECI, שבשליטת שאול שני, דיווחה על הסכם מיזוג עם חברת ריבון קומיוניקיישנס (Ribbon Communications) הציבורית תמורת 324 מיליון דולר במזומן ו-32.5 מיליון מניות של ריבון. בנוסף, כחלק מההסכם בעלי מניותיה של ECI יקבלו עד 31 מיליון דולר עבור נכסי נדל"ן שבבעלות החברה. מחיר מניית ריבון עומד על 2.9 דולרים, כך ששווי המניות עומד על קרוב ל-95 מיליון דולר (מחיר מניית ריבון נחתך ב-30% מאז ההודעה על העסקה, כשבמקביל הודיעה החברה גם על עזיבת המנכ"ל). המיזוג מגיע שנה לאחר ש-ECI ביטלה הנפקה מתוכננת בלונדון.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001307351

http://bit.ly/37bEyzJ

לסיכום השבועי הקודם.