ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש ב-1 בינואר 2020 בקשת חסינות מפני העמדה לדין בכנסת ה-22, אך כעת הוא מבקש מן הכנסת ה-22 שלא לדון בכך. עד עתה המהלך הפוליטי של נתניהו כלל התנגדות להקמת ועדת הכנסת, באמצעות חסם שהציב יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. אך כעת מסתמן כי עו"ד יועמ"ש הכנסת איל ינון יפרסם חוות-דעת הקובעת כי אין מניעה להקמת ועדת הכנסת, וכי ליו"ר הכנסת אין זכות וטו, ולכן הליכוד וח"כ מיקי זוהר כיו"ר סיעת הליכוד עתרו היום (א') לבג"ץ נגד ינון.
■ שעון החול אוזל: זו הדרך שצריך לעבור נתניהו בדרך לחסינות
האם הכנסת חייבת להקים את ועדת הכנסת כדי לקיים את דיון החסינות?
ההחלטה על הקמת ועדת הכנסת היא החלטה פוליטית, ויש צורך ברוב חברי כנסת כדי להקים את הוועדה ולמנות חברים לוועדה. מבנה ועדת הכנסת אמור לשקף את החלוקה הפוליטית הפנימית בכנסת. מפלגת ישראל ביתנו, המונה שמונה חברי כנסת, הודיעה לפני כעשרה ימים כי היא תתמוך בהקמת ועדת הכנסת, ובכך נסללה הדרך לרוב של 65 חברי כנסת להקמת הוועדה.
מדוע יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין התנגד להקמת ועדת הכנסת?
יו"ר הכנסת אדלשטיין טען כי במסגרת ההסכמות בין הסיעות במהלך פיזור הכנסת ה-22, הוענקה לו זכות וטו על החלטות שאינן מקובלות על כל הצדדים. יצוין כי במהלך הכנסת ה-21, בשבועיים אשר לפני מערכת הבחירות, אישר יו"ר הכנסת (ואף השתתף בהם) דיונים בחוק שנוי במחלוקת, מהלך שהגיע עד כדי הצבעה במליאה בקריאה ראשונה, וזאת לקול מחאות היועצים המשפטיים בכל הדרגים.
מדוע בייעוץ המשפטי לכנסת, בראשות עו"ד איל ינון, טוענים כי זכות הווטו לא חלה?
היועץ המשפטי לכנסת עו"ד ינון אמור היה לפרסם היום את חוות-דעתו, הקובעת כי זכות הווטו הפרוצדורלית של יו"ר הכנסת אינה ניצבת מעל לרוב של 65 חברי כנסת, וכי למליאת הכנסת יש סמכות ריבונות להקים ועדות בכנסת ה-22, על אף שהכנסת נמצאת בפגרת בחירות.
מתי יתחילו דיוני ועדת הכנסת?
היום, כאמור, יו"ר סיעת הליכוד ח"כ מיקי זוהר ותנועת הליכוד עתרו לבג"ץ נגד יו"ר הכנסת אדלשטיין ונגד עו"ד ינון וביקשו צווים שיעצרו את מהלך הקמת ועדת הכנסת, וזאת בשל הטענה שחוות-הדעת המשפטית של ינון פסולה. הסיבה לכך: טענה כי ינון נמצא בניגוד עניינים, שכן בת זוגו, עו"ד עמית מררי, עובדת במשרד המשפטים והייתה חלק מצוות איפכא-מסתברא שהרכיב היועץ המשפטי לממשלה בשאלת הגשת כתבי האישום נגד נתניהו.
דיון בצו מניעה זמני ו/או קבוע בבג"ץ עשוי לעכב את המהלך.
במקרה שבג"ץ יחליט שלא לחסום את הכנסת ה-22 מקיום דיוני חסינות, כיצד ייראו הדיונים?
ועדת הכנסת תוקם ככל הנראה בראשות ח"כ אבי ניסנקורן, בהרכב שישקף את החלוקה הפנים-סיעתית של הכנסת. לכל תיק מאישומי נתניהו יוקדש דיון נפרד. נתניהו יוכל להתייצב עם עורכי דינו, ומנגד יגיע היועץ המשפטי של הכנסת מלווה בצוותו המשפטי. בדיון אסור להביא עדים ולקיים דיון הוכחות. השאלות הן משפטיות ונסבות סביב טיעוניו של נתניהו בבקשת החסינות: האם כתבי האישום הוגשו בחוסר תום-לב, האם כתבי האישום משקפים מדיניות של אכיפה בררנית, והאם ייגרם נזק לציבור הבוחרים.
מה קורה אם ועדת הכנסת מאשרת לנתניהו חסינות?
לנתניהו אין רוב בוועדת הכנסת לאישור חסינותו, אך גם אם היה לו רוב לכך, הדיון אמור להיות מועבר למליאת הכנסת. גם שם יש צורך ברוב תומכים, דבר שאינו קיים בכנסת ה-22. 65 חברי כנסת מתנגדים להענקת חסינות לנתניהו.
מה קורה עם ועדת הכנסת אינה מאשרת לנתניהו חסינות?
משפטו הפלילי אמור להיפתח בבית המשפט המחוזי בירושלים, בהרכב מורחב של שלושה שופטים.
במקרה שאין לנתניהו חסינות בכנסת ה-22, האם הוא יכול לבקש חסינות פעם נוספת בכנסת ה-23?
לא. אם נפתח משפטו הפלילי של ראש הממשלה, לא ניתן לחזור לכנסת ה-23 ולבקש הסרת חסינות נוספת. מנגד, אם מוענקת לנתניהו חסינות בכנסת ה-22, יכול היועץ המשפטי לממשלה לפנות לכנסת ה-23 ולבקש פעם נוספת את הסרת החסינות שלו.
*** חזקת החפות: גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את הטענות נגדו, ועומדת לזכותו חזקת החפות.
