שעון החול אוזל: זו הדרך שצריך לעבור נתניהו בדרך לחסינות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע לצומת שבו הוא צריך להכריע אם לבקש חסינות מהכנסת • בידי מי ההחלטה, ומתי תהיה ההכרעה הסופית? • "גלובס" עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

אם ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה חסינות, מה הוא צריך לעשות?

לראש הממשלה, כמו לכל חבר כנסת, אין חסינות אוטומטית מפני העמדה לדין, אך הוא זכאי לבקש אותה בתוך 30 יום מעת קבלת ההודעה על ההחלטה להעמידו לדין. מניין 30 הימים החל ביום 2 בדצמבר 2019, ויסתיים ב-1 בינואר 2020 בחצות. עליו להגיש בקשה לכנסת לקבלת החסינות.

מה הם סוגי החסינות הקיימים בחוק?

לחברי הכנסת יש חסינות מפני העמדה לדין, מתוך הגישה שראוי להגן על פעילות חברי הכנסת מפני גורמי שלטון אם הם מנסים להגביל את פועלם. החוק הרלוונטי לנושא הוא "חוק חסינות חברי כנסת, 1951".

יש שני סוגי חסינות: חסינות מהותית/עניינית, שמטרתה להגן על חבר הכנסת בנוגע לפעולות שהוא ביצע במסגרת מילוי תפקידו כחבר כנסת; וחסינות דיונית, כאשר הוגש כתב אישום נגד חבר כנסת, ואותו חבר כנסת טוען כי ביצע את העבירה למען מילוי תפקידו, או אם ניהול ההליך הפלילי ״"יגרום נזק של ממש" (כך בלשון החוק) לייצוג בוחרים. עילה נוספת תחת החסינות המהותית היא "אם, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע באופן ניכר האינטרס הציבורי".

תחת העילות הללו עשוי נתניהו לטעון כי אין פרופורציה בין האישומים לבין היקף התמיכה שהוא זוכה לה בציבור הישראלי.

מה קורה אם נתניהו לא מבקש חסינות עד ליום רביעי הקרוב?

משפטו הפלילי יפתח באופן מיידי בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני פאנל של שלושה שופטים. כתב האישום ציין את שמותיהם של 333 עדים, אם כי לא בטוח שהתביעה תיזקק לכל מאות העדים הללו בסופו של דבר.

מי הגוף שדן בבקשה?

לפי החוק, הדיון בחסינות נערך בפני ועדת הכנסת, ואופיו הוא מעין-שיפוטי. הדיון אמור להיערך על בסיס העילות (מפורטות לעיל) לחסינות ובהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה ועורכי דינו של נתניהו. אך מאחר שבכנסת ה-21 ובכנסת ה-22 לא הוקמה קואליציה, ואין ממשלה מתוקף הסכמים קואליציוניים, הרי שגם ועדת הכנסת לא הורכבה, וכרגע לא ניתן לקיים את ההליך.

האם הכנסת חייבת להקים את ועדת הכנסת כדי לקיים את דיון החסינות?

ההחלטה על הקמת ועדת הכנסת היא החלטה פוליטית, ויש צורך ברוב חברי כנסת כדי להקים את הוועדה ולמנות חברים לוועדה. מבנה ועדת הכנסת אמור לשקף את החלוקה הפוליטית הפנימית בכנסת. מפלגת ישראל ביתנו, המונים 8 חברי כנסת, הודיעה כי לא תסכים להקים את ועדת הכנסת בכנסת ה-22, ולכן הקמת ועדת הכנסת לא תתרחש, ככל הנראה, עד לאחרי הבחירות לכנסת ה-23 והקמת הקואליציה בין מרץ למאי 2020.

מה יכול לגרום לכנסת להתקדם עם הקמת ועדת הכנסת?

נגד הכנסת הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בנושא הזה. העותרים, התנועה לטוהר המידות, עו"ד שחר בן מאיר ועו"ד יצחק אבירם, מציינים כי הכנסת חייבת, כעניין מינהלי, לכונן את ועדת הכנסת ולא יכולה לחמוק ממילוי האחריות המוטלת עליה על-פי חוק, וזאת במיוחד לאור הנסיבות החריגות בהן ועדות הכנסת לא הוקמו מזה שנה שלמה, ולא ניתן לדעת מתי המשבר הפוליטי ייפתר.

מה קורה אם ועדת הכנסת תאשר לנתניהו חסינות?

אחרי הצבעה בוועדת הכנסת, הדיון מועבר למליאת הכנסת, שם דרוש רוב רגיל, ולכן גם במצב זה, ישראל ביתנו משמשת כלשון מאזניים, כאשר בשלב הנוכחי ליברמן מציין כי לא ירצה שהנושא ידון בימי הכנסת ה-22.

האם לנתניהו יש רוב שיעניק לו חסינות?

לא. חברי הכנסת של כחול לבן, העבודה, המחנה הדמוקרטי והרשימה המשותפת, המהווים יחדיו 57 חברי כנסת, הודיעו זה מכברכי יצביעו נגד הענקת חסינות לנתניהו. ליברמן, העומד בראש סיעה של 8 חברי כנסת, ציין בעבר כי על נתניהו לנהל את משפטו בבית המשפט, ורמז כי יתנגד להענקת חסינות לנתניהו. יצוין כי כאשר ליברמן עמד בפני כתב אישום בשנת 2012, הוא לא ביקש חסינות מוועדת הכנסת, התפטר מתפקיד שר החוץ ועמד למשפט, אשר בסופו זוכה וחזר למשרד החוץ.

נתניהו בונה על תוצאות הבחירות לכנסת ה-23, בהן הוא מקווה שגוש הימין (ללא ליברמן) ישיג 61 מנדטים, וכך הוא יוכל גם להעביר את החסינות שלו באמצעות רוב זעום.

האם החסינות היא "עניין זמני" - כפי שנתניהו מציג אותה?

אם נתניהו מגיש בקשת חסינות השבוע, והיא נידונה בכנסת ה-22 (הנוכחית), והכנסת בוחרת להעניק לו חסינות, הרי שבכנסת ה-23 ניתן לפתוח את הנושא מחדש (באמצעות בקשה של הייעוץ המשפטי לממשלה). במקרה כזה ניתן לערוך את כל דיון החסינות מחדש.

אם נתניהו מגיש בקשת חסינות השבוע, והיא נידונה בכנסת ה-23 (הבאה), והכנסת בוחרת להעניק לו חסינות, נתניהו "מוגן" מפני פתיחת המשפט לכל תקופת הכנסת ה-23.

אם נתניהו מגיש בקשת חסינות השבוע, והיא נידונה בכנסת ה-23 (הבאה), והכנסת הבאה בוחרת שלא להעניק לו חסינות, משפטו של נתניהו ייפתח באופן מיידי.

כאשר נתניהו מכנה את החסינות "עניין זמני", כוונתו היא לחסינות המוענקת לו כל עוד הוא ממשיך להיבחר בבחירות כלליות ומקים ממשלה. בישראל אין הגבלת כהונה על ראש ממשלה, ולפיכך מדובר ב"עניין זמני" שהוא מן הסוג הנצחי, כי הדבר יכול להמשיך להיות בתוקף כל עוד נתניהו מנצח במערכות בחירות.

האם הסיעה-בתוך-סיעה אשר בליכוד, כלומר חברי הכנסת התומכים בח"כ גדעון סער, יסכימו להעניק לנתניהו חסינות?

במהלך הקמפיין בין נתניהו לסער, קבוצת חברי הכנסת שתמכה בסער (שיר, קיש, השכל, עטיה, חיים כץ חלקית וסער עצמו) לא נקטו עמדה ערכית בנוגע לאישומים נגד נתניהו. מכך השתמע שאין לכל הקבוצה בעיה שנתניהו יכהן כראש ממשלה תוך שהוא עומד לדין ו/או שיקבל את החסינות וימנע מהעמדה לדין. נתניהו עשוי להקפיד שבחלוקת התפקידים בכנסת ה-23, אף אחד מן הקבוצה הנ"ל לא יקבל שיבוץ בוועדת הכנסת, אם וכאשר היא תקום בהמשך. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988