גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טסלה 3. / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

בסוף השבוע פרסמנו כתבה על מצב הנשים בדירקטוריונים של חדי-הקרן, אותן חברות חדשניות ששוויין מיליארד דולר ומעלה והן אמורות להוביל את תעשיית ההייטק הישראלית. הן כנראה חדשניות, אבל הנורמות עתיקות. מתוך 140 דירקטורים ב-22 חדי-קרן, יש ארבע נשים בלבד. כן, ארבע.

אנחנו לא מתעלמים מהאתגר להביא דירקטוריות בעולם שבו יש רוב גברי מוחץ הן בקרב המשקיעים (88% ממשקיעי ההון סיכון בישראל הם גברים, לפי בדיקה שערכנו לפני כשנה) והן בקרב יזמים (92% הם גברים, לפי IVC). רוב חברי הדירקטוריון מגיעים משתי הקבוצות הללו. אולם אם מישהו מתכוון לחכות עד שיהיה גיוון בשתי הקבוצות האלו, אז המשמעות היא שלא יהיה גיוון בדירקטוריונים בטווח הנראה לעין. דירקטוריון הוא הגוף שאמור לפקח על ההנהלות, לסייע להן בגיבוש האסטרטגיה, להתוות נורמות וכו'.

הפתרון צריך להגיע מגיוס דירקטורים חיצוניים/מומחים, שם ניתן להביא נשים מומחיות שישפרו קצת את המצב. יסמין יבלונקו מתארת בכתבת השער שלנו מסוף השבוע את כל הסיבות, האתגרים והפתרונות בנושא, וגם מה המצב בחו"ל. לכתבה המלאה והחשובה.

כמה הערות בנושא:

1. המצב בארה"ב לא מדהים, אבל יותר טוב. מתוך כ-1,400 דירקטורים שנבדקו בחברות הייטק בעלות שווי של מעל 500 מיליון דולר - 7% הן נשים (לעומת 3% בישראל) וב-40% מהחברות יש אישה בדירקטוריון (לעומת 18% בישראל). נתון חשוב - 50% מכלל הדירקטוריות הן דירקטוריות חיצוניות/מומחיות, כלומר גם שם יש מיעוט נשים בקרב יזמות ומייסדות אבל כן נעשה מאמץ (לא מספק אבל נעשה).

2. ‏בשיחות שעשינו לצורך הכנת הכתבה נאמר לנו שחברות מגייסות דירקטור חיצוני/מומחה כבר בראונד B, כלומר בגיוס של עשרות מיליוני דולרים (או אף לפני).

3. כל השיח בנושא צף בגלל התבטאות של מנכ"ל גולדמן זאקס כי לא ייקחו להנפקה חברה שאין אישה בדירקטוריון שלה. בישראל המצב טוב בקטע הזה כי זאת דרישה שמעוגנת בחקיקה יותר מ-25 שנה. ועדיין, בחברות ציבוריות יש בערך כ-20% נשים בדירקטוריונים, כלומר זה לא עשה את השינוי המתבקש.

עו"ד שירה עזרן ממשרד עוה"ד מיתר אמרה לנו על גולדמן זאקס: "זה עלה תאנה כי הם לא אמרו שחייבים אישה בהנהלה אלא אישה בדירקטוריון. בסטארט-אפ אתה צריך למצוא מישהי מהתעשייה, אבל בשביל חברה ציבורית, מספיק למצוא אישה עם ניסיון פיננסי. זה קל יותר".

למה החברה של מייסדי אורקם לא מספקת תשובות?

בהמשך לסעיף הקודם, אני רוצה לכתוב על האחריות של חברות פרטיות. מתוך 24 חדי-קרן, השגנו תשובות על 22 חברות, באחת לא הצלחנו להשיג מישהו מבכירי החברה בזמן הכנת הכתבה, וחברה אחת - אורקם - לא הסכימו למסור לנו כמה נשים יש בדירקטוריון.

אורקם, חברה שהוקמה על-ידי מייסדי מובילאיי אמנון שעשוע וזיו אבירם, מפתחת טכנולוגיה שמסייעת ללקויי ראייה. אין לי מושג להם הם לא הסכימו לספק תשובה, אבל כנראה שיש אנשים שיודעים לקבל רק סיקור חיובי. בתעשיית ההייטק זה דבר נפוץ - כולם מדהימים ומנסים לשנות את העולם, ורק אל תפריעו להם עם קצת ביקורת.

אורקם היא חברה פרטית, היא לא נסחרת בבורסה ולכן הציבור לא מחזיק במניותיה באופן ישיר. העובדה שבין המשקיעים שלה יש את כלל ביטוח ומיטב דש - כלומר, חסכונות של הציבור - לא גורמת להנהלת אורקם לחשוב שהיא חייבת דין וחשבון, מינימלי יש לומר, לציבור.

הגיע הזמן לשנות את התפיסה הזאת. גם בהקשר של נשים בדירקטוריון, הנושא צף מכיוון שמנכ"ל גולדמן זאקס הצהיר בראיון שהם לא יקחו חברות להנפקה אם לא יהיו נשים בדירקטוריון שלהם. הדרישה הזאת מעוגנת גם בחוק בישראל. הסיבה לכך היא הבעלות של הציבור במניות החברות.

אולם התפיסה השתנתה וכנראה צריכה להמשיך להשתנות - הייצוג של ציבור המשקיעים הוא כבר לא ה-סיפור, מכיוון שחברות עסקיות לא שמות דגש רק על השורה התחתונה והאינטרסים של המשקיעים, אלא מסתכלות יותר ויותר על מחזיקי עניין (Stakeholders). אלו כוללים את כל הקבוצות שמושפעות מהחברה ובאות עימה במגע - עובדים, ספקים, לקוחות, משקיעים, הציבור הרחב ועוד.

לכך מצטרפת גם מגמה נוספת - חברות נשארות פרטיות זמן ממושך יותר. זאת בניגוד למה שהיה נהוג בעבר, אז סטארט-אפ שהיה הופך לחברה מעט יותר בשלה, היה ממהר לגייס כסף בשוק ההון, כלומר לעשות הנפקה. באותה תקופה הייתה משמעות גדולה יותר לחברה ציבורית, אך מהרגע שהחברות הפרטיות הפכו להיות גדולות יותר, אי אפשר להתעלם מההשפעה הציבורית שלהן.

האם Airbnb לא משפיעה על ציבור רחב וצריכה לקחת אחריות על כך? האם ל-Gett אין השפעה על מערך התחבורה בגוש דן? ומה עם סוגיות פרטיות של כל אחת מהחברות הפרטיות? ובכלל, טכנולוגיה משנה את העולם - האופן שבו אנחנו צורכים, שומרים את המידע שלנו, מתקשרים אחד עם השני, מנהלים את הארגונים וכו'. האתגרים הם לא רק טכנולוגיים, אלא גם אתיים ותרבותיים. לכן, הטיעון של הצורך בייצוג רק בחברה ציבורית אינו מחזיק מים.

מי גייסה 15 מיליון דולר - בונד או שוקיט?

כתבנו פה כמה פעמים על השקעות הון סיכון בחברות שפועלות בתחומים מסורתיים. אחת הדוגמאות לכך בישראל היא חברת שוקיט, שמבצעת משלוחים של פירות וירקות לעסקים ולבתים פרטיים. הרציונל מאחורי ההשקעות האלו הוא שהטכנולוגיה עוזרת ומאפשרת לחברות האלו לצמוח מהר ובסקייל גדול. יש הרבה דיונים סביב זה ובעיקר נראה כי העובדה שהחברות האלו מוקמות על-ידי יזמים עם ניסיון מתעשיית ההייטק גורמת לתהליכי העבודה להיות חדשניים יותר. כך למשל, בשוקיט מדגישים כי הם הפכו את הניהול של המחסנים לטכנולוגי יותר. האם זה הופך אותן לחברות טכנולוגיה? לא בהכרח.

השבוע הודיעה שוקיט על פיצול החברה - אחת שתמשיך לעשות משלוחים (שוקיט) והשנייה שתספק את הטכנולוגיה ושיטות העבודה שמשתמשים בחברה גם למותגים אחרים (Bond - בונד). ההודעה לעיתונות הצניעה את הסיפור המלא, לא ברור לי אם בכוונה או שלא. הכותרת של ההודעה: חברת בונד מגייסת 15 מיליון דולר כדי למקסם את חוויית הלקוח לאחר שלב הרכישה במסחר המקוון. השם שוקיט הופיע לראשונה בפסקה חמש. ברשימת המשקיעים של Bond הופיעו כמה קרנות, שזכרתי שהשקיעו גם בשוקיט. האופן שבו זה הוצג עורר אצלי כמה שאלות, ובראשן - איך יכול להיות שהמשקיעים ויתרו על הטכנולוגיה בשוקיט לטובת חברה חדשה, ועוד הסכימו להשקיע בה סכומי כסף נוספים?

התשובה טמונה במבנה המשפטי של שתי החברות - הן חברות אחיות, ומי שגייסה את הכסף היא בכלל החברה האם, נקרא לה X. המשקיעים - אותם אלו שהשקיעו בשוקיט - הם בעלי המניות ב-X, שעומדת להתפצל לשתי חברות, שוקיט ובונד. במקרה הזה X גייסה את הכסף בעבור בונד ובמקרה הבא היא עשויה לגייס בעבור שוקיט. ב-IVC אגב, בונד מוצגת כחברה חדשה שגייסה 15 מיליון דולר בסבב סיד.

הניסיון להציג שתי חברות שונות הוא לא מדויק. כן יכול להיות שבעתיד יהיה פיצול אמיתי שבו אחת החברות תימכר, תונפק וכו'. למה זה חשוב? קודם כל כי אין סיבה לא לספר את הסיפור במלואו. למשל, זה מאפשר לנו לבחון ולהבין טוב יותר את ההשקעות של לייטספיד ו-TLV פרטנרס או להבין בעתיד איך הסטארט-אפ מסוגל להציף ערך על ההשקעה שלו. שוב, אין לי מושג אם זה היה בכוונה או לא, אבל אני בטוח בדבר אחד - יותר קל להציג את בונד כסטארט-אפ נפרד, טכנולוגי, מאשר להמשיך להציג את החיבור שלו עם חברת משלוחים, מתקדמת וחדשנית ככל שתהיה.

חוץ מזה יש עוד כל מיני שאלות מעניינות, למשל מה יקרה אם מישהו ירצה לשתמש בטכנולוגיה של בונד כדי להתחרות בשוקיט - לידיעה המלאה.

למה אמזון זינקה ומה אפל עושה הכי טוב?

במהלך השבוע החולף פרסמו ארבע מתוך חמש ענקיות הטכנולוגיה את הדוחות הכספיים שלהן: אפל, פייסבוק, מיקרוסופט ואמזון. גוגל עומדת לפרסם ביום שני הקרוב לאחר המסחר.

כמה הערות על הדוחות שפורסמו:

1. אפל רגילה שמכירות האייפון החלו לרדת, אבל אייפון 11 הפך את המגמה בחזרה. גם המכשירים הלבישים (בהובלת האיירפודס החדשות) הפתיעו לטובה. בסופו של דבר, האייפונים עדיין שולטים בהכנסות של אפל (61% מההכנסות).

ההכנסות משירותים כמו אפל TV, אפל מיוזיק, משחקים וכו' אמורות להיות מנוע הצמיחה של החברה. בחברה הביעו שביעות רצון מהתוצאות אבל לדעתי עדיין אי אפשר להיות בטוחים שזה יצליח להחליף יום אחד את האייפונים. בסופו של דבר, צריך לזכור: הדבר שאפל הכי טובה בו זה ייצור מכשירים. ואם אתם שואלים אותי, השווי של אפל - 1.4 טריליון דולר - הוא תוצאה בין השאר של מעבר למודל עסקי של תזרים הכנסות קבוע, מבלי להסתמך על תנודתיות של מכירות מכשירים. במצב הנוכחי, אני לא בטוח שזה נכון להעריך ככה את החברה. לפרשנות המלאה.

2. פייסבוק עקפה במעט את תחזיות האנליסטים, אבל המניה איבדה 10% בשני ימי המסחר מאז. ממה שחפרנו בדוחות אנחנו חושבים שיש לכך שתי סיבות אפשריות:

קצב הצמיחה של החברה בארה"ב ובקנדה הולך ויורד. ברבעון האחרון הוא עמד על 21.5%, לפני כן על 27% ולפני כן על 30%. המגמה ברורה. ניתן לחשוב כי מנועי הצמיחה של פייסבוק גם ככה נמצאים במקומות כמו הודו אבל זה לא נכון. גם אם מספר המשתמשים עולה במדינות מתפתחות, ההכנסות מלקוח ממוצע הן זעומות. בצפון אמריקה ההכנסות מלקוח ממוצע עומדות על יותר מ-41 דולר, לעומת 8.5 דולרים בממוצע בעולם. באסיה-פסיפיק ההכנסות הממוצעות מלקוח הן 3.7 דולרים.

ההוצאות של החברה גדלות באופן דרמטי, ובטח בקצב גבוה יותר מההכנסות. החברה צמחה בשנה החולפת ב-27% וההוצאות צמחו ב-51%. שיעור הרווח התפעולי ירד מ-45% ב-2018 ל-34% ב-2019. חלק משמעותי מהגידול הוא בהוצאות הנהלה וכלליות, ואני מעריך שהוא כולל בתוכו קנס של 5 מיליארד דולר שקיבלה פייסבוק במהלך השנה החולפת. עדיין, ברבעון הרביעי ההוצאות כמעט והוכפלו לעומת הרבעון המקביל. לידיעה המלאה.

3. מיקרוסופט מציגה דוחות שבדרך כלל הם פחות מסקרנים, אך זה גם מה שיפה בחברה - מתוקתקת ובלי דרמות. החברה הציגה תוצאות טובות משמעותית מהצפוי - הכנסות של 36.9 מיליארד דולר (לעומת תחזית אנליסטים להכנסות של 35.7 מיליארד דולר), וגם בשורה התחתונה סיפור דומה.

שני סעיפים שצריך לשים לב אליהם:

חטיבת המחשוב האישי (שכוללת גם את ווינדוס, לפטופים, Xbox וכו') צמחה ב-2% ברבעון הרביעי, לעומת 4% ברבעון הקודם.

פעילות הענן, אז'ור, הציגה צמיחה של 64%. זהו קצב צמיחה גבוה יותר מאשר ברבעון הקודם, למרות שהיו תחזיות שקצב הצמיחה יירד. לידיעה המלאה.

4. חברת אמזון סיימה את השבוע בשווי של כמעט טריליון דולר (995 מיליון דולר) בעקבות דוחות טובים מהצפוי. החברה צמחה בסך הכל ב-21% לעומת הרבעון המקביל, כשפעילות הענן שלה (AWS) צמחה ב-34%. פעילות הפרסום של אמזון - שהיא מקווה שיום אחד תאיים על גוגל ופייסבוק - צמחה ב-41% אך ההכנסות ממנה עמדו במהלך הרבעון על 4.8 מיליארד דולר, עדיין הכנסות נמוכות יחסית לשתי הענקיות האחרות ששולטות בשוק הפרסום אונליין. אמזון אמנם הציגה רווחיות טובה משמעותית ממה שצפו האנליסטים, אך שיעורי הרווחיות שלה ירדו, גם בפעילות הקמונאות וגם בפעילות הענן. לידיעה המלאה.

מי מפחד מהמשקיעים של היי-בוב

בשבועיים האחרונים אני כותב כאן על פרשת היי-בוב וההטרדות המיניות בחברה, כפי שנחשפו ב"דה מרקר". בשבוע הראשון כתבתי על הפרשה עצמה ועל כך שהדירקטוריון היה צריך לצאת באופן פומבי נגד הטרדות מיניות; ובשבוע שעבר תיארתי את הריכוזיות בשוק ההון סיכון בישראל, שעשויה למנוע ממשקיעים אחרים לצאת כנגד הטרדות מיניות, כדי שלא יתפרש שהם יצאו נגד משקיעי היי-בוב. כתבתי, לאחר בדיקה, כי המשקיעים בהיי-בוב, ובראשם בסמר, באטרי ו-Eight Roads, מושקעים בעשרות סטארט-אפים בישראל, ביחד עם מעל 100 גופי השקעות (ישראליים ועם נציגים ישראלים).

השבוע קיבלתי טלפון ממשקיע שאישש את החשש שלי. הוא סיפר, תוך שהוא מביע אכזבה מעצמו, שהיה רוצה לפרסם פוסט בנושא, ולהביע את מחויבתו ליצור סביבת עבודה בטוחה לנשים, אך חושש שזה יתפרש כביקורת על משקיעי היי-בוב. החשש, לדבריו, הוא שמי שייפגע יהיו הסטארט-אפים שבהם הוא משקיע, שעלולים לא לקבל השקעות ממשקיעי היי-בוב. לא מכיר את חברי הדירקטוריון של היי-בוב באופן אישי, אין לי מושג אם יש באמת מה לחשוש, אבל העובדה שזה המצב היא בעייתית ועלולה לפגוע במאמצים לשפר את התעשייה.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• תוכנית חדשה של רשות החדשנות בתקציב ראשוני של 100 מיליון שקל שמה פוקוס על התחום החם הבא בביומד, אחרי בריאות דיגיטלית: Bioconvergence, שבעולם עדיין נמצא ברובו באקדמיה • רובוטים זעירים שמוליכים תרופות, בדיקת מינונים בזמן אמת והדפסת רקמות להשתלה - אלה רק כמה דוגמאות לפעילות הישראלית בענף. כתבה של גלי וינרב.
• יצרנית הרכב החשמלי טסלה הקימה מפעל בסין, והמשקיעים בוול סטריט הזניקו את השווי שלה ליותר מ-100 מיליארד דולר. מי שמאמין בעתיד של טסלה צריך להכיר מקרוב את הסיכונים של שוק הרכב הסיני, שנמצא בשליטה כמעט מוחלטת של הממשלה. דובי בן-גדליהו מנסה לענות על השאלה: האם מדובר בבועה?
• שנת 2020 הייתה אמורה להיות שנת הרכב האוטונומי, אבל מכשולים של רגולציה, טכנולוגיה ועלויות דוחקים כיום את לוח הזמנים קדימה בחמש שנים לפחות. המשקיעים לא ממהרים לשפוך כספים על אוטו-טק, והתעשייה עברה למצב הישרדות. האם הסטארט-אפים צריכים להתחיל לדאוג? ניתוח נוסף של דובי בן-גדליהו.
• האיש שעזר לחברת אפל להגיע לשיא כל הזמנים ולא הכרתם. כתבה של וול סטריט ג'ורנל.
• איך תמונה שעלתה לפייסבוק לפני חמש שנים הופכת להיות קצה חוט בפתרון חקירה.
• האם מהלך העליות במניות השבבים כבר מיצה את עצמו?

ומה בתעשייה

דוחות כספיים:

3.2 - צ'ק פוינט וגוגל

4.2 - אמדוקס

רכישת מניות:

קרן אינסייט האמריקאית רכשה מניות של חברת המשחקים מון אקטיב (MoonActive הישראלית בהיקף של 125 מיליון דולר. אינסייט רכשה את המניות מבעלי המניות הקיימים לפי שווי של 1.25 מיליארד דולר ולא נכנס כסף לקופת החברה. מאז הקמת החברה הושקעו בה 10 מיליון דולר. שמואל אלבין הקים את החברה ב-2012. עם בעלי המניות הבולטים במון אקטיב נמנים דיוויד אליינס, גיגי לוי, אור עופר, גיא גמזו, קרן סינגולריטים של משה חוגג, יונתן קולבר ורועי אורון. לידיעה המלאה.

גיוסי הון:

• חברת Iguazio, שפיתחה פלטפורמת AI עבור בנייה והטמעה של יישומי בינה מלכותית בסביבות עסקיות, הודיעה על גיוס של 24 מיליון דולר (עד כה גייסה החברה 72 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2014 על ידי אסף סומך, ירון חביב וירון שגב. את סבב הגיוס הובילה קרן INCapital Ventures, והשתתפו בו הקרנות מאגמה, פיטנגו, ורייזון ונצ'רס, דל קפיטל, JVP, סמסונג ונצ'רס ועוד.
• חברת הסטראטאפ Pecan, הודיעה על גיוס של 11 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה, שפעלה עד כה מתחת לרדאר, סכום של 15 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי ד"ר נועם ברזיס וד"ר זוהר ברונפמן. את סבב הגיוס הובילה דל קפיטל ואת סבב הסיד הובילה S-Capital. Pecan פיתחה פלטפורמה שמציעה אוטומציה מלאה לבניית מודלים של ניבויים עסקיים מבוססי למידה עמוקה - ללא צורך במדעני נתונים.
• חברת הסטארטאפ Grid4C, שפיתחה פתרונות בינה מלאכותית עבור מגזר האנרגיה, גייסה 5 מיליון דולר (עד כה גייסה 13.5 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2013 על ידי ד"ר נועה רושין-רימיני. את סבב הגיוס הובילה ענקית האנרגיה Alectra, והשתתפו גם ICV, הקרן של חברת האנרגיה ENGIE, קרן iAngeles המשקיע הפרטי אריה רימיני ועוד.
• חברת Nuweba, פלטפורמת Serverless, הודיעה על גיוס של כ-5.5 מיליון דולר נוספים (בסך הכל גייסה כ-10 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2018 על ידי עידו נאמן יאן ציבולסקי. את סבב הגיוס הובילה קרן בלאמברג קפיטל והשתתפו בו מאגמה וטארגט גלובל.