גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטלוויזיה הישראלית בקורונה: החולים, המחלימים והמתחסנים

משבר הקורונה קיבע סופית את מעמדה של קשת כמדורת השבט החדשה בישראל - ובה בעת הבליט את הגיבנת הכלכלית והאסטרטגית שנושאת על גבה המתחרה רשת ● ולמה ייתכן מאד שהתאגיד דווקא ייצא נשכר מהמגפה? ● "גלובס" עם סקירה מתחייבת ותחזית לא בהכרח קודרת

"ארץ נהדרת - ספיישל קורונה" / צילום: קשת 12
"ארץ נהדרת - ספיישל קורונה" / צילום: קשת 12

משבר הקורונה עוד רחוק מלהסתיים, אבל כבר עתה ברור שיהיו לו השלכות ארוכות-טווח על תעשיות שלמות, ביניהן גם על תעשיית התוכן והטלוויזיה. את הניצנים של השינוי לו ניתן לצפות בחודשים הקרובים אפשר לראות על המסך כבר כעת. תוכניות "רזות", בעלות נמוכה, בלי הרבה דרמות ובלי ז'אנרים עתירי תקציב. חיסכון הוא צו השעה, ומקסום המשאבים נתפס כהכרח.

הערוצים המסחריים נכנסו למוד הישרדותי, ובאופן פרדוקסלי, דווקא בתקופה שבה הדרישה למוצר שלהם נמצאת בשיא; מאז תחילת המשבר יותר אנשים צופים בטלוויזיה באופן כללי, והנתח של הערוצים המסחריים בתוך הצפייה הכוללת גדל משמעותית. אבל לא הצפייה היא שמכניסה את הכסף שאמור לממן את התוכן שהצופה מקבל אלא הפרסום, והביקוש לפרסום נחתך בבת-אחת ובאופן דרמטי. היקפיו לא צפויים לחזור לאלה של לפני המשבר לתקופה ארוכה, ושיפור לכשיקרה יתרחש בהדרגה, לכן תקופת הצנע של הערוצים כנראה רק החלה, והמגמה שאת תחילתה רואים כעת רק תלך ותתעצם.

משברים טיבם להציף ולהקצין מאפיינים, יתרונות ובעיות ובמשבר הקורונה השוני בין הערוצים השונים בתפקוד, בתוכן, ביכולת לקחת החלטות בא לידי ביטוי מהר, ומעיד לא רק על הערוץ אלא גם על הבסיס הניהולי שלו ואפילו על המקום שיש לו בתמונה הכוללת של התעשייה כשהמשבר יסתיים. 

קשת: הצופים מצביעים בשלט

משבר הקורונה קיבע סופית את מעמדה של קשת כמדורת השבט החדשה בישראל. הצופים מצביעים בשלט גם לטובת מהדורת החדשות של הערוץ וגם לתוכניות הפריים בהן נרשם רייטינג שמזכיר את ימי ערוץ 2 בימי תפארתו.

קשת הייתה הראשונה מבין הערוצים שהתעשתה ועשתה מאמץ להתאים את עצמה לסיטואציה החדשה, גם בניהול התוכן וגם בניהול המסחרי. בימים של שגרה קשת נתפסת לא אחת כארגון אליטיסטי, לעתים כוחני, מה שמעורר מעת לעת אנטיגוניזם לגביה, אך לא במשבר הנוכחי. בחברות הפרסום ובחברות ההפקה מולן היא עובדת, אומרים כי קשת מתנהלת באופן מעורר הערכה ומספרים על ניסיונות עיקשים ויצירתיים לגייס עוד כסף. גם לפרסום, אבל גם בייצור תוכן זול יחסית שיאפשר להכניס כסף למסך, שלא היה נכנס אחרת באמצעות מפרסמים שלא מחפשים כעת פרסום רגיל.

בתעשייה מדברים גם על מאמץ מוערך של קשת לספק עבודה לחלק מהטאלנטים שלה. דוגמה לכך היא תוכנית הצהריים "ישראל מבשלת יחד" - תוכנית בישול חדשה בשידור חי, בהשתתפות השפים המובילים של קשת (חיים כהן, ישראל אהרוני ואחרים עוד), שמבשלים מדי יום ב-12:00 מהמטבח הביתי שלהם. קשת משלבת בתוכנית את כל זרועות התוכן שלה - פרט לשידור עצמו. המתכון שמבשלים השפים מתפרסם במאקו (ומביא על-ידי זה פרסום וטראפיק) וברצועות הבוקר.

למרות שמדובר בתוכנית זולה מאוד, היא מצליחה לענות על צורך ספציפי שקיים היום בקרב הקהל, ולכן היא מצליחה להניב רייטינג לא שגרתי לשעות השידור שלה. השבוע למשל רשמה התוכנית באחת התוכניות הללו רייטינג של 10%.

דוגמה נוספת לכך היא הופעות המוזיקה הליליות של זמרים מובילים שמשדרת קשת בשיתוף-פעולה עם זאפה, החברה המרכזית ובנק הפועלים. כמו תוכניות הצהריים, מדובר בתוכן זול אך אטרקטיבי שמאפשר הכנסת כסף נוסף שלא היה מגיע אחרת.

התוכניות היקרות ביותר הן תוכניות הפריים-טיים, ובקשת עושים מאמץ להוזיל את עלויות הפריים מצד אחד מבלי לפגוע באופן משמעותי בצופה מצד שני. לכן מנסים למקסם את התוכניות שיש על המסך על-ידי פיצול, כמו זה שנעשה ב"ארץ נהדרת" ו"חתונה ממבט ראשון". הדבר מתאפשר בין היתר הודות למהדורות החדשות הארוכות שבתקופה הזאת ממלאות בקלות שעה וחצי. 

ארץ נהדרת, ספיישל קורונה / צילום: קשת

ארץ נהדרת, ספיישל קורונה / צילום: קשת

דוגמה אחרת לפתרון אפקטיבי לשעות הפריים היה השימוש שנעשה בקומיקאי אדיר מילר. התוכנית צולמה בזאפה, ההשקעה היחידה שהייתה בה היא התשלום לאדיר מילר, ולמרות שמדובר בתוכנית זולה מאוד, היא הניבה 30% רייטינג.

במקביל ביצעה קשת צעדים נוספים: אומנם בניגוד לרשת היא לא הפסיקה לשלם לחברות ההפקה, אבל היא קיצצה בעלויות ההפקות ויצרה "תעריפי קורונה". עם זאת, קשת ממשיכה להזרים עבודה לשוק, ולמרות שהפקות גדולות כמו "נינג'ה ישראל" ו"מאסטר שף" הוקפאו, בינתיים מועברות לחברות ההפקה שלה תוכניות קטנות וזולות יותר, כדי שגם הגלגלים של השותפים של קשת לא יעצרו לגמרי. בינתיים.

בחברה גם קיצצו בהוצאות השוטפות, לרבות קיצוצי שכר שנעו בסדרי גודל של 10%-20%. קיצוצים משמעותיים נעשו גם בהסכמי השכר של הטאלנטים.

בשוק מעריכים כי שיתופי-הפעולה התוכניים שקשת מייצרת ביחד עם הנתח הגבוה שלה ברייטינג מביא לכך שהיום כ-80%-70% מהכסף שמופנה לטלוויזיה מגיע אליה. זה אולי לא מכסה על הרווחים האבודים מפרסום ועל ההשקעה הגדולה שנדרשת כעת לצורך החדשות, אבל זה ממזער חלק מהנזק ונותן עוד קצת אוויר.

עם זאת, בתעשייה מעריכים כי אלא אם יחול שינוי דרמטי במצב הכלכלי (מה שלא מאוד סביר שיקרה), מיד אחרי הפסח תיאלץ קשת להגביר את צעדי הייעול: לפטר עובדים, להוציא לחופשות ולחפש פתרונות רזים נוספים לתוכן.

ומה לגבי היום שאחרי: כמו כל התעשייה, קשת מצויה כעת במשבר מטלטל, אולם אחרי שלב ליקוק הפצעים קשת תצא מחוזקת. נזכיר כי שבועות ספורים בלבד לפני פרוץ המשבר השיקה קשת את N12 - אתר החדשות המחודש של חדשות 12. מבחינת העיתוי המזל שיחק לידיה, כי אין כנראה תקופה טובה יותר מזו כדי להשיק אתר חדשות.

בקשת עוזרים היטב למזל ומקדמים את האתר ללא הרף גם במהדורות החדשות וגם בתוכן הרגיל ויוצרים פעילויות חוצות מסכים שמשלבות ומחזקות את כל זרועות התוכן ומחזקות את המיזם החדש. בשלב הזה נראה כי קשת מצליחה לבנות את N12 כאתר חדשות שגם אם לא ינצח את ynet, בהחלט יאתגר אותו.

אם מוסיפים על זה את העובדה שקשת חזקה בעקבות המשבר את הפוזיציה שלה כ"טלוויזיה של ישראל", מקבלים חברת תוכן שתישאר כנראה החזקה בארץ. עם זאת, קשת תידרש להתמודד עם האתגרים החדשים של קשת אינטרנשיונל - חברת התוכן הבינלאומית בה מושקע כסף רב, שפועלת בשוק שלפחות כרגע נראה שיהיה קפוא למשך תקופה ארוכה.

רשת: משבר בעיתוי רע במיוחד

משבר הקורונה תפס את כל תעשיית התוכן בעיתוי רע, אולם את רשת המשבר תפס בעיתוי רע במיוחד. זמן קצר לאחר כניסת המנכ"ל החדש, עם הנהלה שרובה מתחלפת, אחרי שנה ראשונה של מיזוג טראומטי, שלפחות בכל מה שקשור לתוצאות העסקיות לא עלה יפה.

לכאורה, כמו כל תעשיית התוכן, רשת מתמודדת כעת עם השלכות משבר הקורונה. אבל בפועל לא משבר הקורונה מניע אותה כעת אלא המשבר התזרימי החמור אליו נכנסה החברה עוד לפני כן, שעלול, על-פי גורמים בתעשייה, להביא לקריסתה.

יש מספר סיבות שהביאו את הערוץ למצב שהוא מצוי בו כעת: התוכן ששידר הערוץ בשנה האחרונה לא סיפק את נתח הרייטינג הנדרש כדי לעמוד בתוכנית העסקית, ולכן ההפסדים הכלכליים היו גדולים מהצפוי; חוזים יקרים עם טאלנטים שלא בהכרח הוכיחו את עצמם ומערכות הבחירות הרבות שדרשו יותר השקעה בחדשות. אל אלה מצטרף העיתוי בו מקוזזים הבונוסים של חברות הפרסום. כלומר, גם הכסף על זמן הפרסום שנמכר בתקופה הזאת לא נכנס במלואו לקופה של רשת. התוצאה היא כאמור מצוקה תזרימית קשה ששיתקה את הערוץ בכל הקשור להתמודד עם "התוספת" שהגיעה בצורת משבר הקורונה.

בגלל המצוקה התזרימית, ברשת נדרשו לבחור בין לשלם משכורות או לשלם לחברות ההפקה על עבודות שנעשו בתחילת השנה. ברשת בחרו שלא לשלם לחברות ההפקה, ודווקא בטיימינג של תחילת משבר הקורונה, כשהאחרונות מצאו עצמן כמעט ללא עבודה. בהמשך פעלו בערוץ לפרוס חלק מהחובות, אבל הטעם המר של חברות ההפקה נשאר. העובדים אומנם קיבלו משכורות, אבל בעקבות כוונת ההנהלה לבצע תוכנית קיצוצים רחבה, קיים סכסוך עבודה, והעובדים חרדים למקור פרנסתם. בעוד בקשת ההנהלה חשבה קדימה וחיפשה פתרונות יצירתיים למצב - ברשת עסקה ההנהלה בכיבוי שריפות, כשכל שריפה רק מניחה את הגחלים להתלקחות הבאה.

רשת הגיעה למשבר הנוכחי חלשה, גם מסחרית וגם בביצועי התוכן שלה. הנתח שלה בכלל הרייטינג המסחרי ואל מול קשת דמה יותר לנתח המסורתי שהיה לערוץ עשר אל מול ערוץ 2 - וגם המשבר הנוכחי לא שינה את זה. הצפייה בטלוויזיה כאמור עלתה, ואת רוב העלייה הרוויחה הטלוויזיה המסחרית (נתוני הצפייה בתאגיד השידור "כאן" לא השתנו). אבל קשת הרוויחה יותר, ומבחינת מאזן הכוחות בין השתיים היא שיוצאת מחוזקת.

בעוד שלקשת יש תשתית ניהולית חזקה וותיקה ו-DNA ברור שמאפשר לה לזוז בתוך גבולות גזרה ידועים - ברשת צריכים לייצר הכול מחדש, אבל בתוך אי-ודאות מוחלטת שנובעת לא רק מהקושי האובייקטיבי של השוק אלא גם מהשאלה של מה יאפשרו בעלי המניות.

וביום שאחרי: השרידות של רשת והמקום שתתפוס לא נובעת מהשאלה כיצד תתמודד עם משבר הקורונה אלא ממה יעשה בעל השליטה של הערוץ לן בלווטניק, איזה אופק יינתן לערוץ, והאם הוא מתעתד להזרים לו עוד כסף. בהנחה שרשת לא מתעתדת להיות חברת חדשות בלבד (בדומה לאופן שפעל ערוץ עשר), נדרשת לה השקעה כספית גדולה. בלווטניק אומנם הזרים לערוץ מאז המיזוג כ-250 מיליון שקל, אבל כדי שאפשר יהיה ליישם תוכנית אסטרטגית כלשהי, נדרשים על-פי ההערכות לפחות עוד 100 מיליון שקל נוספים - סכום שננעל עוד לפני ההשלכות הכספיות של משבר הקורונה.

תאגיד השידור: מממש את המנדט הציבורי בכבוד

בעוד הערוצים המסחריים נאנקים תחת המציאות הכלכלית החדשה ומקצצים בכל מקום אפשרי - תאגיד השידור הציבורי, שאיננו תלוי בהכנסות מפרסום, המשיך בפעילות רגילה. לצד זאת, התכנים שלו עברו באופן טבעי התאמות למצב החדש.

בתקופה שבה הערוצים המסחריים סגרו כמעט לגמרי את שיבר ההפקות, התאגיד מהווה לתעשייה צינור חמצן, ובכירים בחברות ההפקה טוענים כי הוא מממש בעת הזאת את המנדט הציבורי שלו בכבוד. חטיבת הטלוויזיה של התאגיד, "כאן 11", השקיעה רק בשבועות האחרונים מעל 11 מיליון שקל בתוכן ישראלי חדש והמותאם לתקופה בהתקשרויות עם למעלה מ -10 חברות הפקה שונות. בין התכנים שמיוצרים בימים אלה ניתן למנות את החייאת "זהו זה"; "המרדף עד הבית" - בה הצ'ייסר משחק ראש בראש מול משפחה מביתה בשיחת וידאו על קופה מצטברת; ותוכנית לייט-נייט חדשה בכיכובם של לוסי איוב וגורי אלפי.

בנוסף, התאגיד לא עצר את פעילותו, והוא ממשיך לעבוד על עשרות הפקות שוטפות ועל פיתוח הפקות עם מעל 70 בתי הפקה שונים. אפילו כעת, בלב המשבר, פורסמו מודעות "קול קורא" להצגת תוכניות לתקופת הקורונה בכל הסוגות אבל גם לפורמטים, לתוכניות בנושא חינוך ולתכנים עבור "כאן חינוכית". בעוד שבערוצים המסחריים תוכניות מז'אנרים כמו דוקו או דרמה לא יעלו לאוויר בעתיד הנראה לעין - בתאגיד ממשיכים במרץ לפתח ולייצר תוכניות מהסוג הזה.

אבל בצד ההצלחות רושם התאגיד בימים אלה גם כישלון מר: בניגוד לחברות החדשות האחרות שנהנות כתוצאה מהמצב מעלייה מרשימה בנתוני הרייטינג שלהם, נתוני הרייטינג של חטיבת החדשות בתאגיד - שהיא למעשה החברה בעלת התקצוב הגבוה ביותר בשוק - כמעט ואינם זזים. החדשות של התאגיד לא מייצרות רייטינג וגם לא ממש מצליחות לייצר סדר יום. משהו על חוסר האימפקט של החטיבה אפשר היה ללמוד מכך שבתחילת המשבר ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר להתראיין גם לחדשות 12 וגם לחדשות 13, ואילו למהדורת "כאן 11" של תאגיד השידור הציבורי הוא לא טרח לבוא.

ביום שאחרי: משבר הקורונה יותיר את התעשייה עם הרבה סימני שאלה לגבי מקומו של התאגיד בפאזל של תעשיית התוכן בישראל. מצד אחד, התקופה הנוכחית מוכיחה בברור כי יש חשיבות מכרעת לתמיכה ממשלתית בתכני תרבות שאינם בהכרח נמדדים ברייטינג ובצינור חמצן שיישאר פתוח לשוק ללא קשר למשברים המתרגשים עליו. מהצד שני, חטיבת החדשות בה מושקעים מיליוני שקלים בשנה כשלה שוב בלהצדיק את ההשקעות בה, וגם בשעה זאת הקהל איננו מביע בה אמון. מועצת התאגיד כבר נדרשה לסוגיית החדשות בעבר והביעה אי-נחת רב מהתוצאות שזו מניבה, ולכן סביר שהיא תעלה שוב וביתר שאת עם תום המשבר. שאלה שבוודאי תישאל היא האם אין דרך אחרת, זולה יותר, להבטיח שהכסף יגיע ישירות לתעשייה - אולי באמצעות קרן ייעודית. 

עוד כתבות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר מחר

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת הבנייה בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מגיע לכם החזר? ועדת הכלכלה תדון במתווה לפיצוי למי שנתקע בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא"

ועדת הכלכלה תדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע למעלה מ-400 דולר לנוסע ● בנוסף: מתגבש מתווה מטעמם של משרד הכלכלה והתחבורה, שיכלול גם את ההוצאות שהתווספו על הטיסה חזרה לישראל

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ממקבל העבודות הסדרתי: מהנדס התוכנה שטלטל את עמק הסיליקון

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?