ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: חיים צח, לע"מ
ימי הדין של בנימין נתניהו מתחילים. היום, 24 במאי 2020, יסמן שפל בתולדות מדינת ישראל. לראשונה, ולאחר שבג"ץ דחה עתירות שקראו להדחתו, יתיישב ראש ממשלה מכהן על ספסל הנאשמים בבית המשפט. מציאות שבעבר קשה היה לדמיין שתקרה, מתרחשת לנגד עינינו.
● איך זה יעבוד: בית משפט אחד, מאות עדי תביעה ומשפט שיימשך חודשים ארוכים
● לכתב האישום המלא
יותר משלוש שנים אחרי שהחלה חקירת המשטרה בתיקים 1000 ו-2000, וכחצי שנה אחרי שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט החליט להגיש כתב אישום נגד נתניהו בגין מרמה והפרת אמונים בשני התיקים הללו ובגין קבלת שוחד בתיק 4000 שהחל להיחקר מאוחר יותר, ייפתח משפטו הפלילי ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בירושלים. שלושת הנאשמים הנוספים הם אנשי העסקים שאול ואיריס אלוביץ', המואשמים במתן שוחד לנתניהו; וארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", המואשם בהצעת שוחד לראש הממשלה.
ארבעת הנאשמים טוענים כי הם חפים מפשע, ובכוונתם לנהל מאבק משפטי עיקש כדי להוכיח זאת. אצל נתניהו טענת החפות מלווה במתקפה בוטה על מערכת המשפט. לשיטת ראש הממשלה, היועמ"ש אביחי מנדלבליט ובכירי הפרקליטות "תפרו" לו תיק במטרה להדיח אותו מהשלטון. "מדובר בניסיון של הפיכה שלטונית בעלילות-שווא ובתהליך חקירות מזוהם ומגמתי", אמר נתניהו לאחר ההחלטה על הגשת כתב האישום נגדו.
בימים האחרונים התגברו המתקפות על הפרקליטות והיועמ"ש מנדלבליט. בין היתר התבטא השר דודי אמסלם, מקורבו של נתניהו, בחריפות נגד מנדלבליט. בראיון לקרן מרציאנו ואודי סגל בגלי צה"ל כינה אמסלם את היועמ"ש "עבריין לכאורה". לדברי אמסלם, "אין מחלוקת שמנדלבליט הוא לכאורה עבריין, שלב ההפיכה לא נעצר".
האמירה באה יממה אחרי שסנגורי נתניהו טענו כי הפרקליטות ממשיכה את קמפיין "רק לא ביבי", ואחרי שבשל מידע על איומים מתגברים, הוצבה אבטחה הן לשופטים והן לראש צוות התביעה, עו"ד ליאת בן-ארי.
רגע לפני פתיחת המשפט - "גלובס" חוזר אל כתבי האישום ומשרטט את כל הצלעות והדמויות שייקחו חלק במשפט שימקד את מרב תשומת-הלב הציבורית במשך חודשים ארוכים.
האישומים: תיקים 1000, 2000 ו-4,000
משפטו של נתניהו יעסוק במאוחד בשלוש פרשות ביחסיו עם ארבעת אילי ההון - שאול אלוביץ', ארנון (נוני) מוזס, ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. בתיק 4000 מואשם נתניהו בקבלת שוחד משאול ואיריס אלוביץ', שבתקופה הרלוונטית לפרשה היו בעלי השליטה בקבוצת בזק ובאתר "וואלה".
האישום עוסק ברצף אירועים שבין דצמבר 2012 ועד חודש ינואר 2017, אז נתניהו החזיק בסמכויות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על-ידי קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש הממשלה ובהמשך גם כשר התקשורת. על רקע זה, על-פי האישום, נוצרה בין נתניהו ואלוביץ' מערכת יחסים של "תן וקח", שהתבססה על הבנה משותפת של השניים שכל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני יכול לקדם.
לפי האישום, בני הזוג אלוביץ' העניקו סיקור מוטה לנתניהו ובני משפחתו באתר "וואלה" באופן שוטף ורציף שכלל מעורבות וירידה לפרטים של המשפחה בתכנים. בתמורה, נטען, הורה נתניהו לאנשי משרד התקשורת, ובראשם שלמה (מומו) פילבר ששימש אז כמנכ"ל המשרד וכיום הוא עד מדינה בפרשה, לקדם את האינטרסים של הזוג אלוביץ' ובראשם את עסקת המיזוג של בזק עם yes, ששווייה מוערך בכמיליארד שקל.
לטענת הפרקליטות, נתניהו ביצע פעולות שונות נוספות לטובת אלוביץ', תוך שנהג במשוא-פנים והעמיד את עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לפרטיים, ותוך שהסתיר את מערכת היחסים בינו לבין בני הזוג אלוביץ' באופן שיטתי.
במסגרת פרשה זו מואשמים, כאמור, גם בני הזוג אלוביץ' במתן שוחד לנתניהו ובהלבנת הון.
בתיק 2000, המגולל את שיחותיהם של נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, מואשם נתניהו בעבירה של מרמה והפרת אמונים. לפי האישום - המבוסס ברובו על הקלטות שיחותיהם של השניים שבוצעו ביוזמת נתניהו ונמסרו לרשויות החקירה על-ידי ארי הרו, לשעבר מנהל לשכתו של נתניהו וכיום עד מדינה בתיק - נתניהו פעל כדי לקדם חקיקה שתמצם את תפוצת החינמון "ישראל היום", בעיקר בסופי שבוע. בתמורה הבטיח לו מוזס סיקור חיובי בכלי התקשורת של קבוצת "ידיעות אחרונות", או כפי שנשמע נתניהו אומר באחת השיחות - "להוריד את רף העוינות אליי מ-9.5 ל-7.5".
למשל, לפי האישום, בפגישה שהתקיימה ב-4 בדצמבר 2014, לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-20, מוזס הציע לנתניהו שוחד בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו ב"ידיעות אחרונות", ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, עד כדי "רעידת אדמה" ו"סיבוב הספינה", כאמור בשיחתם.
לפי האישום, מוזס הציע כי יעשה כן באופן שיבטיח את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן, וזאת בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס. לדברי הפרקליטות, נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם מוזס.
מוזס מואשם כאמור בעבירה של הצעת שוחד.
בתיק 1000, המוכר גם כ"תיק הסיגרים והשמפניות", מואשם נתניהו בעבירה של מרמה והפרת אמונים, בכך שקיבל במשך תקופה ממושכת הספקה סדירה בשווי של כ-700 אלף שקל של סיגרים, שמפניה, תכשיטים וטובין נוספים מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר.
במקביל למתנות שקיבל נתניהו, הוא עסק בקידום עניינים שנוגעים למילצ'ן באופן ישיר ועקיף, דוגמת "חוק מילצ'ן" המעניק הטבות מופלגות לתושבים חוזרים, מיזם תעשייתי שהיה אמור להקים מילצ'ן יחד עם איש העסקים ההודי ראטן טאטא על גבול ירדן-ישראל, וניסיון לחדש למילצ'ן את הוויזה לארה"ב שנשללה ממנו.
פאקר ומילצ'ן, שצפוי להעיד על קשריו עם נתניהו במהלך המשפט, לא הואשמו בפרשה.
העדים: מניר חפץ ועד שלדון אדלסון
שלושת העדים המרכזיים שאמורים לסייע לפרקליטות להוכיח את אשמתו של ראש הממשלה הם עדי המדינה ניר חפץ, יועץ התקשורת לשעבר של משפחת נתניהו, שישמש עד מדינה בתיק 4000; ארי הרו, ראש הלשכה של נתניהו לשעבר, שהקליט את שיחות נתניהו ומוזס ויעיד במסגרת תיק 2000; ושלמה (מומו) פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שימסור עדות במסגרת תיק 4000.
עדי מפתח נוספים שיעלו לדוכן הם איש העסקים ארנון מילצ'ן, שנחקר כחשוד במסגרת תיק 1000, אך התיק נגדו נסגר; איש העסקים ג'יימס פאקר; מו"ל "ישראל היום" שלדון אדלסון; איש העסקים ראטן טאטא, שהיה שותף של מילצ'ן; ואנשי העסקים נתן מילקובסקי (בן-דודו של נתניהו שהיה בקשרים עסקיים איתו), ספנסר פטרידג', מתיאס דופנר, מנכ"ל קבוצת התקשורת הגרמנית אקסל-שפרינגר, ואודי אנג'ל, מבעלי רשת.
במסגרת תיק 2000 צפויים להעיד פוליטיקאים בולטים בהווה ובעבר, ובראשם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, השר זאב אלקין, יו"ר הכנסת יריב לוין, השר גלעד ארדן, השרה לשעבר ציפי לבני והשר לשעבר איתן כבל.
במסגרת תיק 4000 יעידו בכירים בקבוצת בזק ובמשרד התקשורת, בהם מנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר; מנכ"ל yes לשעבר רון אילון, היועץ האסטרטגי של בזק אלי קמיר, מנכ"ל בזק דודו מזרחי, בכיר החברה עמיקם שורר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר הראל לוקר ורבים נוספים.
כן יעידו עיתונאים בכירים באתר "וואלה", שלפי האישום סיקרו את נתניהו ומשפחתו באופן מוטה בשל לחצים שהפעיל עליהם בעל השליטה באתר אלוביץ', באמצעות המנכ"ל לשעבר אילן ישועה וגורמים נוספים.
וכמובן, הימים שצפויים להיות המסקרנים ביותר במשפט, יהיו אלה שבהם נתניהו ושלושת הנאשמים הנוספים יעידו בעצמם וייחקרו בחקירה נגדית על-ידי הפרקליטות.
השופטים: הרכב מנוסה
מי שינהלו את המשפט, יכריעו את דינו של נתניהו ובעקיפין את עתידה של המערכת הפוליטית, הם שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים. ראשת ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (62), והשופטים משה בר-עם (60) ועודד שחם (56) - שלושה מהמנוסים והטובים שבשופטי ירושלים.
רבקה פרידמן-פלדמן: הרשיעה את ראש הממשלה לשעבר אולמרט
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, (62), היא בעלת ניסיון רב בתחום הפלילי. פרידמן-פלדמן מונתה בשנת 2012 לבית המשפט המחוזי, לאחר שכיהנה במשך 18 שנה כשופטת בבית משפט השלום. עורך דין שמרבה להופיע בפני פרידמן-פלדמן, אמר ל"גלובס" כי פרידמן-פלדמן היא "שופטת מצוינת וחכמה שלא תיתן לנאשמים לעשות קרקס בבית המשפט".
משפט נתניהו הוא לא הראשון שבו פרידמן-פלדמן נדרשת לדון בעניינו של נאשם שהיה ראש ממשלה. היא הייתה שותפה להרכב המחוזי בירושלים שהחליט ב-31 במרץ 2015 להפוך את ההחלטה המזכה שניתנה שנתיים וחצי קודם לכן, ולהרשיע את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בקבלת דבר במרמה ובהפרת אמונים ב"תיק טלנסקי".
פרידמן-פלדמן הייתה השופטת היחידה שלא ישבה בהרכב שדן בתיק טלנסקי ב"סיבוב הראשון" ושזיכה את אולמרט. היא צורפה לתיק לאחר פרישתה לגמלאות של נשיאת המחוזי בירושלים, מוסיה ארד. בהכרעת הדין יצאה פרידמן-פלדמן נגד שני חבריה וכתבה כי הם טעו כשלא הרשיעו את אולמרט כבר בסיבוב הראשון.
פרידמן-פלדמן סברה כי די במסכת העובדתית שנפסקה ב"סיבוב הקודם" כדי לבסס הרשעה של אולמרט בהפרת אמונים, ופסקה כי "בדיקת כל מעשה ומעשה, כל אירוע בפני עצמו, יכולה להביא למסקנה שלפיה המעשים אינם מגיעים לכדי עבירה פלילית. אולם מבט-על, התייחסות למעשים כמכלול, מעידים על קבלת כספים במהלך שנים רבות, למעלה מ-10 שנים, חלקם כספים ‘כשרים' וחלקם ‘אסורים'. כאשר במקביל, במהלך אותה תקופה, מקבל טלנסקי טובת הנאה מאולמרט. טובת ההנאה אף היא, כשלעצמה, אולי איננה נראית בעלת משקל רב - כובד המשקל מצוי בהקשר ובמכלול המעשים".
עודד שחם: רצה להרשיע את הנגבי
כמו פרידמן-פלדמן, גם השופט עודד שחם (56) מונה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 2012. לפני כן הוא כיהן כשופט שלום במשך 8 שנים. קודם לכן עבד כעורך דין פרטי, כעוזר משפטי בבית המשפט העליון אצל השופט תיאודור אור ועבד אף בפרקליטות המדינה.
שחם ישב בהרכב של בית המשפט השלום שדן בתיק הפלילי של השר צחי הנגבי. שחם סבר בעמדת המיעוט כי יש להרשיע את הנגבי בעבירת מרמה והפרת אמונים בנוגע למינויים הפוליטיים בתקופת הבחירות. למרות הפגמים בהתנהלות המשטרה, סבר שחם כי אין בכך די על-מנת לזכות את הנגבי בשל "הגנה מן הצדק", זאת בניגוד לחברו להרכב השופט אריה רומנוב. שחם כתב: "עולה כי במגזר הציבורי בישראל הייתה תופעה רווחת של מינויים פוליטיים, שנים לפני המקרה נשוא כתב האישום שבפנינו. היא נהגה גם בתקופה נשוא כתב האישום".
למרות זאת, כתב שחם, "לא הוצג מקרה המקביל בהיקפו ובטיבו למקרה שבפנינו. לא הוצג מקרה שבו מספר המינויים והניסיונות למנות היה בסדרי הגודל עליהם עמדנו בפרק המספרים והטבלאות... על רקע זה, לא הוכח כנדרש כי נקיטת ההליכים הפליליים נגד הנאשמים עולה כדי אכיפה הבררנית".
גישתו של שחם רלוונטית לטענות נתניהו לאכיפה בררנית בהשוואה לפוליטיקאים אחרים בעניין הטיות הסיקור וקבלת מתנות בניגוד לחוק. שחם דחה אף בקשה לביטול כתב האישום בשל פגיעה בזכויות הנאשמים כאשר נחקרו במשטרה. שחם אף סבר כי יש להרשיע את הנגבי בעבירת שוחד בחירות, אולם עמדת הרוב הייתה כי יש לזכות את הנגבי מביצוע עבירות אלה.
יש לציין כי לפני שש שנים פסק שחם כי יש לבטל כתב אישום בשל אכיפה בררנית. הנדון היה תלונות הדדיות של שוטרים ואזרחים על אלימות, ובעוד תלונת השוטרים נחקרה והובילה להגשת כתב אישום, תלונת האזרחים נסגרה בשל חוסר עניין לציבור.
משה בר-עם: מעולם לא שפט בתיקי שוחד
החבר השלישי בהרכב שידון בתיקי נתניהו הוא השופט משה בר-עם, המכהן כשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים בשמונה השנים האחרונות. לפני כן כיהן בר-עם כשופט בבית המשפט השלום במשך 11 שנה, וקודם לכהונתו כשופט עבד כעורך דין שכיר ועצמאי.
בר-עם - שההחלטה על קידומו לבית המשפט המחוזי התקבלה על-ידי הוועדה לבחירת שופטים יחד עם ההחלטה על מינויו של השופט שחם ששובץ גם הוא כאמור להרכב - נחשב לדמות אלמונית יותר בהשוואה ליתר חברי ההרכב. בדיקת "גלובס" העלתה כי בר-עם לא ישב מעולם בתיקי עבירות שוחד, ובדרך-כלל הוא יושב בתיקים אזרחיים על-פי מומחיותו. עם זאת, הוא הרבה לעסוק בתיקים אזרחיים הנוגעים לעבירות הונאה.
בר-עם פגש בעבר את בני הזוג נתניהו. הוא היה השופט שדן בתביעת הדיבה על סך 3.5 מיליון שקל שהגישו ב-2011 בני הזוג נגד חדשות עשר והעיתונאי רביב דרוקר, בעקבות תחקיר "ביבי טורס". בני הזוג נעדרו מאחד הדיונים שנקבעו לבקשתם, אך למרות שהחוק מתיר לו למחוק את התביעה בנסיבות אלה - הורה בר-עם להמשיך את בירורה. בסופו של דבר נמחקה התביעה, בעקבות הסכמות שאליהן הגיעו בני הזוג עם דרוקר וערוץ עשר.
התיקים המתוקשרים בהם פסק בר-עם במהלך כהונתו כשופט מחוזי הם בעיקרם תביעות אזרחיות. כך, ב-2016 קבע בר-עם כי איש העסקים שלמה אייזנברג מסר בפניו עדות שאינה אמינה, ואף ציין כי עדותו מלמדת על ביצוע מעשים פליליים מצידו של אייזנברג, דוגמת עבירות מס ועבירות על חוק ניירות ערך. קביעה זו של בר-עם ניתנה במסגרת תיק אזרחי.
ב-2013 קבע בר-עם כי רכישת 520 דונם במרכז ירושלים על-ידי קק"ל מידי הפטריארכיה היוונית בירושלים נעשתה במסגרת עסקה מדומה, בפרשיה שהיוותה ספיח לאחת מפרשיות ההונאה הגדולות בישראל מאז ומעולם. מי ששימש בהליך זה כעד מרכזי מכיוון שהיה נאמן לכספי התמורה שהתקבלו כתוצאה מעסקת העתק היה עורך דינו המנוח של נתניהו, יעקב וינרוט ז"ל, שגם נחשב למורו ורבו של עו"ד עמית חדד, עורך דינו הנוכחי של נתניהו.
"וינרוט נפל קורבן למעשים שנעשו בתחום רב ובדרכי עורמה העולות על כל דמיון", קבע בר-עם, שהדגיש כי בפני עו"ד וינרוט הוצג מצג-שווא שגרם לו להאמין בתום-לב באמיתות העסקה. עוד במסגרת אותה פרשה, וינרוט השיב לקק"ל 5.5 מיליון דולר בגין שכר-טרחה שקיבל עבור תפקידו בקידום העסקה, לאחר שנתבע על חלקו בפרשה.
הסנגורים: הכפפות הוסרו מזמן
משפט פלילי הוא במידה רבה גם קרב מוחות וכוחות בין התביעה לבין הסנגוריה. מהבחינה הזאת, שני הצדדים הגיעו לקרב כשהם מצוידים באנשי המקצוע הטובים ביותר.
נתניהו מיוצג על-ידי עורכי הדין עמית חדד ומיכה פטמן. בימים האחרונים סימנו שני עורכי הדין את הקו התוקפני שהם עומדים לנקוט, כשתקפו בבוטות את עמדת הפרקליטות שלא לאפשר לנתניהו להיעדר מהדיון היום.
"תגובת הפרקליטות אינה נובעת ממניעים ענייניים, אלא באה לשרת את המסע התקשורתי להציג תמונה של ראש הממשלה נתניהו על ספסל הנאשמים, כהמשך לקמפיין ‘רק לא ביבי'", טענו הסנגורים בהודעה לתקשורת.
עו"ד עמית חדד נחשב מקורב מאוד למשפחת נתניהו, והוא הולך עם ראש הממשלה כבר דרך ארוכה. חדד היה האחרון בעורכי הדין הבולטים שהם בני טיפוחיו של עו"ד יעקב וינרוט המנוח. הוא הגיע לפירמה לפני כעשור והצטרף אל וינרוט בייצוג נתניהו ורעייתו שרה נתניהו ובתיקים נוספים. בנובמבר 2018, אחרי מותו של וינרוט, פרש חדד ממשרד וינרוט והקים משרד עצמאי.
עו"ד מיכה פטמן, חברו של חדד לצוות ההגנה, הוא עורך דין ותיק שהחל את דרכו המשפטית בפרקליטות כתובע. את ניסיונו המשפטי הראשון בפרקליטות צבר בתיק ידוע למדי - פרשת חוה יערי. פטמן ליווה אז את עו"ד פנינה דבורין והכין את התיק לערעור של יערי בבית המשפט העליון, שלאחריו היא נשלחה אל הכלא לשנים ארוכות. לאחר שיצא לדרך עצמאית ייצג פטמן בתיקים רבים, בין היתר את שולה זקן ואת אביגדור קהלני.
באות-כוחו של ארנון (ניני) מוזס הן נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, עורכות דין מובילות ומבוקשות בתחום הצווארון הלבן. בין לקוחותיהן לאורך השנים היו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שעבורו השיגו זיכוי בפרשת "ראשונטורס".
שאול אלוביץ' מיוצג על-ידי עו"ד ז'ק חן, איריס אלוביץ' מיוצגת על-ידי עו"ד מיכל רוזן-עוזר. חן ורוזן-עוזר הם יוצאי פרקליטות המדינה.
התובעים: לחץ ומתקפות אישיות
בראש צוות התביעה במשפט נתניהו עומדת עו"ד ליאת בן-ארי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית שליוותה את החקירה מראשיתה. בן-ארי, שעמדה בראש צוות התביעה במשפט פרשת הולילנד, נחשבת לפרקליטה מבריקה ולמנהלת מצוינת ששיקמה את פרקליטות מיסוי וכלכלה.
עו"ד בן-ארי ספגה מתקפות אישיות על-ידי מקורבי ראש הממשלה וביקורת קשה על כך שנעדרה מחלק מהליך השימוע לנתניהו עקב נסיעה לחופשה בחו"ל. בן-ארי סברה כי יש להאשים את נתניהו בשוחד בכל שלושת התיקים, אך היועמ"ש מנדלבליט דחה את עמדתה ביחס לתיקים 1000 ו-2000.
חברים מובילים נוספים בצוות התביעה הם עורכי הדין הבכירים מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), יונתן תדמור ויהודית תירוש. עו"ד תדמור הוא פרקליט מוערך מאוד שמשך שנים היה סגנה של בן-ארי בפרקליטות מיסוי וכלכלה, ובין היתר היה שותף מלא לניהול משפט פרשת הולילנד.
עו"ד תירוש היא מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. תירוש, שצפויה להוביל את התביעה בתיק 4000, החלה את דרכה המקצועית במשרדו של היועמ"ש לשעבר, עו"ד יהודה וינשטיין, ובשנת 2001 החלה את עבודתה ברשות ניירות ערך. היא ניהלה והובילה תיקים רבים ומורכבים, בהם תיק פסגות, תיק פרשת השופט לשעבר דן כהן ותיק סימנס.
צוות התביעה כולל פרקליטים נוספים, בהם עו"ד אמיר טבנקין ששימש תובע במשפטו של ג'קי בן-זקן, עו"ד ד"ר אלון גילדין, עו"ד ניצן וולקן ועורכי הדין אסף עיסוק, קרן צבירן, והדר וינשטיין.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדם, ראש הממשלה בנימין נתניהו, איריס ושאול אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.