גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אינטל מאבדת את הבכורה והשפים שעושים הסבה מקצועית: השבוע בהייטק

למה טסלה, אנבידיה ולמונייד מסמלות על בועה בתעשיית ההייטק ● מה הבעיה בבוטקאמפס, ומה אפל חשפה על הפרקטיקות הפסולות של לינקדאין ● מה קרה השבוע בהייטק

אלון מאסק מנכ"ל טסלה / צילום: רויטרס
אלון מאסק מנכ"ל טסלה / צילום: רויטרס

השבוע התרחש אירוע סמלי אך משמעותי בתעשיית השבבים - השווי של חברת אנבידיה עקף את השווי של חברת אינטל (בגרף המצורף ניתן לראות את הקפיצה בשווי אנבידיה בחמש השנים האחרונות). שתי החברות נסחרות במכפילי הכנסות (יחס בין שווי החברה להכנסות שלה) שלקוחים מעולמות אחרים לגמרי - אינטל נסחרת במכפיל של 3.5 על ההכנסות החזויות ב-2020 ואילו אנבידיה לפי מכפיל של 22.

המשקיעים נותנים לאנבידיה מכפיל גבוה משמעותית בגלל קצב הצמיחה המהיר שלה - ההכנסות שלה צפויות לצמוח השנה ב-34% ואילו של אינטל ב-3% בלבד.

יש שלל סיבות נוספות לתקווה של המשקיעים כלפי אנבידיה. את חלקן אתם יכולים למצוא בדיון מעניין מאוד בקבוצת הפייסבוק שלנו. ועדיין, גם אם המשקיעים סבורים כי אנבידיה צפויה להיות המרוויחה הגדולה מהשינויים הטכנולוגיים שצפויים בשנים הקרובות - האם הפער לא גבוה מדי? האם כל המאמצים של אינטל להיות חדשנית יותר לא שווים כלום? (בהמשך לניוזלטר מהשבוע שעבר, מי האמין שאינטל תיכנס עמוק כל כך למהפכת התחבורה?). ואולי אנבידיה צריכה לקבל שווי גבוה, אבל המשקיעים מענישים את אינטל יותר מדי? זה דיון שראוי לניתוח מעמיק יותר, אבל בינתיים אני רוצה לחבר כמה נקודות לטענה רחבה יותר.

לקבלת הסיכום השבועי במייל.

בשבועות האחרונים כתבתי כמה פעמים על למונייד. השווי שלה כבר עומד על 4.65 מיליארד דולר, שישה ימי מסחר לאחר שהונפקה בשווי של 1.6 מיליארד דולר. מניית טסלה זינקה ב-550% (!) בשנה האחרונה והפכה להיות חברת הרכב הגדולה בעולם במונחי שווי שוק. טסלה פרסמה באחרונה כי מכרה ברבעון השני 90 אלף מכוניות, 20 אלף יותר מהתחזיות. על רקע הזינוק במחיר המניה, אילון מאסק אף לעג לשורטיסטים (משקיעים שמהמרים שהמניה תרד) והוציא למכירה מכנסיים קצרים (שורטס) מבד סאטן אדום. האתר, אגב, קרס מרוב כניסות גולשים למרות מחיר לא נמוך - 69.420 דולר.

נחזור לשווי של טסלה בהשוואה לשווי של יצרניות הרכב המסורתיות. כמות המכוניות שטסלה מוכרת ברבעון השני - 90 אלף מכוניות - זאת כמות שחברת טויוטה מוכרת כל ארבעה ימים (לפי אתר סטטיסטה, טויוטה מכרה בשנה שעברה 7.5 מיליון מכוניות); קבוצת פולקסווגן כל 5.7 ימים, ואילו פורד כל 7.7 ימים. טויוטה נסחרת לפי שווי של 204 מיליארד דולר, פולקסווגן לפי שווי של 72 מיליארד יורו ואילו פורד לפי שווי של 24 מיליארד דולר בלבד.

זאת הייתה הקדמה ארוכה כדי להגיע לפאנץ' שהוא שחברות חדשניות מקבלות מכפילים גבוהים מדי, לדעתי. זה דיון ארוך שחוזר פה בניוזלטר בצורות כאלו ואחרות - איך להעריך חברות חדשניות? האם העובדה שיש להן גישה ודנ"א חדשניים יותר משל חברות מסורתיות היא מספיקה? לדעתי לא לוקחים מספיק בחשבון את הקשיים הטמונים בהשתלטות על השוק (הוצאות שיווק גבוהות, הרגלי צריכה מקובעים, אתגרים לוגיסטיים ועוד ועוד).

על כל אמזון אחת שהפכה להיות מפלצת, היו מספיק חברות שגילו כי האתגר יותר מורכב מאשר חשבו בהתחלה. זה נכון לגבי למונייד, אך גם לחברה בשלה כמו אנבידיה - מדובר בחברה עם הכנסות שנתיות של 13 מיליארד דולר, לעומת 75 מיליארד דולר של אינטל. אי אפשר לקחת מאינטל את הניסיון שיש לה, וגם את המאמצים להשתנות ולהתחדש.

אולם אני חושב שצריך להרחיב את הדיון עוד יותר, לתעשיית ההייטק כולה ולאופוריה שהיא נמצאת בה, גם בתקופה של משבר בריאותי וכלכלי חריף. מתחילת השנה זינק מדד נאסד"ק ב-17.5%, בעוד ש-S&P 500 ירד ב-1.5% ואילו מדד דאו ג'ונס איבד 10% מערכו. S&P 500 כולל את 500 החברות הגדולות בוול סטריט ואילו דאו ג'ונס את 30 החברות התעשייתיות הגדולות בארה"ב. הנאסד"ק נמצא בשיא כל הזמנים בגלל ההבנה כי הטנספורמציה הדיגיטלית קיבלה האצה בחודשים האחרונים וכי חברות הטכנולוגיה יהיו כמובן אלו שייהנו מכך.

הגישה הזאת לא מופרכת אבל יש איתה כמה בעיות: הלקוחות של אותן חברות טכנולוגיה הן החברות המסורתיות - אלו שסופגות מכה בזמן המשבר הכלכלי. זה נכון שהתייעלות יכולה להיות על ידי רכישת טכנולוגיות, אבל פעמים רבות מדובר בשינויים ארגוניים מורכבים שמצריכים השקעה כלכלית גדולה שאת הפירות שלה יקטפו באותם ארגונים מסורתיים רק בעוד כמה שנים. להתעלם שהמצב הכלכלי של צרכנים ועסקים רק הופך גרוע יותר זאת הכחשה של המציאות.

נקודה נוספת היא בכלל היכולת לאמץ טכנולוגיות ולעשות את השינויים הדיגיטליים הדרושים. אני אקדיש לזה פוסט נפרד, אבל רכישה אונליין שביצעתי באחרונה מאחת הקמעונאיות הישראליות הזכירה לי מה הבעיה בארגונים מסורתיים. הדבר האחרון שקיבלתי זאת חוויית לקוח טובה. החבילה הגיעה באיחור של יומיים אבל לא הייתי יכול לאתר אותה כי לא ענו לי בטלפון (זה מסביר למה צריך לתת קרדיט לחברות חדשניות, למרות מה שכתבתי למעלה). רוצה לומר - בשביל למכור טכנולוגיות, צריך גם שיהיה לא רק מי שירכוש, אלא גם מי שיידע איך להטמיע אותן ולהשתמש בהן.

אם כך, האם מתפתחת בועה במניות הטכנולוגיה? זאת בכלל לא הערכה מופרזת. בתעשיית ההייטק אוהבים לנפח בועות - למעשה, כמעט בכל תחום חדשני מתפתחת בתחילה בועה עד שרמות השווי חוזרות לשפיות. אולם מכיוון שלא מדובר בתחום כמו סייבר או מדפסות תלת ממד, אלא במשהו רוחבי ועמוק יותר כמו טרנספורמציה דיגיטלית - המחשבה כי רוב החברות ייהנו מכך היא מופרזת בעיניי.

עוד הערה: מה עומד מאחורי גיוס ההון של סטארט-אפים ישראליים?

ניתן לראות אינדיקציות חיוביות גם בגיוס ההון של סטארט-אפים ישראליים ברבעון השני - עמוק בתוך המשבר. לפי נתוני IVC ומשרד עוה"ד ZAG-S&W שפורסמו השבוע, היקף הגיוסים של חברות מגובות הון סיכון הסתכם ב-1.96 מיליארד דולר, לעומת 2.42 מיליארד דולר ברבעון הקודם ו-1.7 מיליארד דולר ברבעון המקביל. מספר העסקאות עלה לעומת הרבעון המקביל - מ84 ל-96 - כך שנרשמה ירידה בהיקף הממוצע של העסקאות. אולם קשה לדעת איך באמת לנתח את הנתון הזה, שכן חלק גדול מהגיוסים הוא של חברות שהזדקקו להון כדי לצלוח את התקופה הזאת. ועדיין, המצב היה יכול בהחלט להיות גרוע יותר. אז למה זה קורה? חלק מזה נובע ממה שכתבתי עד כה - מאופטימיות לגבי השינויים הדיגיטליים שיעבור העולם.

יש עוד סיבה, שבמידה רבה משותפת לשוק הפרטי ולשוק הציבורי - הרבה כסף פנוי. הריבית אפסית ותישאר ככה בטווח הנראה לעין, כך שמשקיעים צפויים להמשיך לחפש תשואה בשוק הפרטי (שגם ככה עוד נהנה מרזרבות בחלק מהקרנות שגייסו הון לפני המשבר). לשוק הציבורי זורמים טריליוני דולרים על ידי הממשל האמריקאי כדי לספק נזילות, ובנוסף לכך, משקיעים מסיטים כספים מענפים שנפגעו מהמשבר. כלומר, כל הדרכים מובילות להייטק.

הסבה להייטק? לא הצלחה מובטחת

בתחילת משבר הקורונה פרסמנו כתבה שעסקה בחשש כי אוכלוסיות שסובלות מתת-ייצוג בתעשיית ההייטק, יתקשו עוד יותר להשתלב בעקבות המשבר. העובדה כי חברות מגייסות פחות עובדים וכי יש יותר עובדים בעלי ניסיון בשוק יוצרת תמריץ שלילי להשקיע בשילוב של אותן אוכלוסיות. יסמין יבלונקו פרסמה בסוף השבוע כתבה נוספת - הפעם באופן כללי על הסבות להייטק, על אותם "בוטקאמפים" (מחנות תכנות) והכשרות נוספות שנועדו להגשים לאנשים את החלום - לעשות הסבה מקצועית ולהשתלב בשכר גבוה בתעשייה האטרקטיבית.

המשבר מספק לנו תזכורת: מדיניות שהתאימה בזמן גאות, לא בהכרח מתאימה בזמן משבר. מדוע חשבנו שצריך כתבה נוספת, אם מה שנכתב לגבי שילוב אוכלוסיות דומה מאוד לבוגרי בוטקאמפים? מכיוון שבתקופה של משבר כלכלי ושיעורי אבטלה גבוהים, הרבה אנשים שוקלים לבצע הסבה מקצועית.

אין דבר רע בעיניי באנשים שמשפרים את יכולותיהם המקצועיות, ומפתחים יכולות חדשות, חדשניות יותר. אולם גם צריך לוודא כי אותם אלו ששוקלים לבצע הסבה מקצועית עושים זאת בעיניים פקוחות, עם מודעות לאתגרים הטמונים בכך. יהוידע מנדאל, מנכ"ל ITC (שמפעילה בוטקאמפים), סיפר כי "יש לנו הרבה שפים, מדריכי צלילה ומדריכי טיולים שפתאום רוצים להיות מתכנתים. אפילו יש רב שבא אלינו". מנדאל אופטימי. הוא מספר כי לצד חברות שהפסיקו לגייס (למשל בעולמות התיירות והתחבורה), יש חברות שדווקא צומחות מהר יותר. הוא כן מספר כי שכר הג'וניורים ירד ב-20%-30% בהשוואה לשכרם לפני המשבר.

אולם נתוני חברת ההשמה GotFriends פחות אופטימיים. לפי הנתונים, בחודש מאי חלה ירידה של 80% בביקוש לעובדים חסרי ניסיון במשרות פיתוח בהשוואה לחודשים ינואר ופברואר השנה. מנגד, תהליכי הגיוס של עובדים במשרות הייטק בכלל ירדו בשיעור של 30% בלבד.

באופן כללי, יש סימן שאלה סביב היכולת של סטארט-אפים (בניגוד לחברות גדולות) לגייס ג'וניורים בלי קשר למשבר הקורונה. בהקשר הזה יש עמדה חשובה של רונן ניר מויולה ונצ'רס. לדבריו, יש כשל שוק מכיוון שהמדינה מעודדת הכשרות של ג'וניורים רבים אך התעשייה לא מסוגלת לקלוט ולהכשיר אותם. הסיבה, לדבריו, היא שעובד נשאר בסטארט-אפ שלוש שנים בממוצע, כך שלא משתלם להשקיע בו שנה של הדרכה.

"בתקופה שהיו גיוסים היסטריים, לפעמים לא הייתה ברירה והיו חייבים לגייס ג'וניורים ולהתאמץ ולהכשיר אותם. היום יש אנשים מוכשרים בתעשייה שיצאו לחל"ת או פוטרו ממקומות אחרים, ולכן תקופת הקורונה היא זמן מעולה עבור החברות להעסקה דווקא של עובדים מנוסים", אומר ניר.

לייטריקס היא דוגמה טובה לכך. החברה הירושלמית גייסה בשנה שעברה 20 ג'וניורים והשנה צפויה לגייס ארבעה בלבד. מאחורי ההחלטה הזאת עומד המעבר לעבודה מהבית - הוא גם מקשה על החברה להכשיר את הג'וניורים וגם פתח בפני החברה אפשרות להעסיק עובדים מנוסים מתל אביב, שבתקופה אחרת לא היו שוקלים לעבוד בחברה מירושלים.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות? היכנסו לכתבה המלאה.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

  • סביב מתקפות הסייבר בין איראן לישראל (על פי פרסומים זרים) עלתה השאלה האם השוק העסקי בכלל מוגן מפני מתקפות סייבר, ובפרט חברות תעשייתיות ותשתיות קריטיות. אורי ברקוביץ' ערך באחרונה ראיון עם רפאל פרנקו, סגן ראש מערך הסייבר הלאומי, שאמר: הבעיה היא לא הטכנולוגיה, אלא האתגר להגיע לכל המפעלים, שחלקם שואלים 'מה הקשר שלנו לסייבר?". פרנקו גם התייחס למתקפות על אתרים ישראליים בחודש שעבר: "תדרכנו את חברות ההוסטינג, האכלנו בכפית, ובכל זאת זה קרה".
  • ליהיא סגל עומדת בראש הסטארט-אפ DayTwo שמספק המלצות תזונה אישיות על בסיס מחקרים וטכנולוגיה. בראיון לפודקאסט "רוד שואו" היא מספרת על תקופת הקורונה ("המכירות ירדו לאפס. היינו בהלם"), על הבחירה להיות בתחום הבריאות ("אנשים מסמסים לי שהצלתי את חייהם") ועל תפקיד המנכ"ל: "מנכ"לים אומרים לי שהם נהנים בתפקיד. כשהם שומעים שאני גם מנכ"לית, הם אומרים לי את האמת"
  • הרחבתי את הטקסט שכתבתי על אמדוקס בניוזלטר בשבוע שעבר לניתוח ארוך יותר. הצמיחה והמניה דורכות במקום ומאות עובדים הולכים הביתה: מה עובר על אמדוקס?
  • רחפנים לשינוע בדיקות: ה"רשת החברתית" של מערכת הבריאות וההייטק נגד הקורונה. כתבה של אורי ברקוביץ' על קהילת החדשנות HealthIL.
  • מערכת ההפעלה החדשה לאייפון חשפה: לינקדאין ריגלה אחרי מיליוני משתמשים
  • מסים חדשים, קידום תחרות ואחריות לתכנים: כך מתכננים באירופה להילחם בענקיות ההייטק
  • פישינג ועבודה מהבית: ממה חוששים האנשים שאחראים על אבטחת סייבר בארגונים? בקרן ההון סיכון הישראלית YL Ventures ערכו סקר בקרב 50 מנהלי אבטחת מידע. הנה המסקנות שלו.
  • לאחר שהמייסד רוני אבוביץ פינה את תפקיד המנכ"ל: מג'יק ליפ מינתה לתפקיד את פגי ג'ונסון, בכירה במיקרוסופט. מג'יק ליפ מפתחת משקפי מציאות רבודה והתמודדה באחרונה עם תוכנית פיטורים אגרסיבית.

מה בתעשייה

אקזיט:

  • חברת לידרטק הקנדית, המפתחת פלטפורמות חיישנים לרכב אוטונומי, הודיעה השבוע על רכישת הסטארט אפ הישראלי ואיה-ויז'ן (VayaVision), המפתח טכנולוגיה שמאגדת את המדע מכלל החיישנים ברכבים אוטונומיים למקום אחד. תנאי העסקה לא נחשפו, אך לפי גורם מקורב לשוק ההון הקנדי, המעורה בפרטי העסקה, מדובר בעסקת מניות בשווי של כ-30 מליון דולר. ואיה-ויז'ן הוקמה ב-2016 על ידי ד"ר יובל נחמדי ורוני כהן וגייסה עד היום 8 מיליון דולר. בחברה השקיעו בין היתר ויולה ונצ'רס, MizMaa, OurCrowd ועוד. החברה גם קיבלה תמיכה מהאיחוד האירופי. לידיעה המלאה.

גיוסי הון:

  • חברת OwnBackup הודיעה על גיוס של 50 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 100 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2015 על ידי אריאל ברקמן, אורי ינקלב, סם גוטמן, וערן כהן (שאינו מחזיק כיום בתפקיד פעיל בחברה). סבב הגיוס היה פנימי והשתתפו בו הקרנות ורטקס ואינסייט, סיילספורס ונצ'רס ואינוביישן אנדבורס. החברה מפתחת תוכנה שמאפשרת לבצע גיבוי אוטומטי ושחזור של נתונים בפלטפורמות ענן שונות. לידיעה המלאה.
  • חברת הסייבר XM Cyber השלימה גיוס של 17 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 49 מיליון דולר עד כה). החברה הוקמה ב-2016 על ידי תמיר פרדו, לשעבר ראש המוסד; נעם ארז, ובועז גורודינסקי. את סבב הגיוס הובילה Macquarie Capital, והשתתפו בו Nasdaq Ventures, קבוצת Swarth, ו-Our Innovation Fundהחברה מפתחת פלטפורמה לסימולציה אוטומטית של תקיפות סייבר. לידיעה המלאה.
  • חברת Nucleai, שעוזרת לזהות ולאבחן מקרים של סרטן באמצעות בינה מלאכותית, גייסה 6.5 מיליון דולר (עד כה גייסה החברה 11.5 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2018 על ידי אבי ויידמן, אלירון אמיר ולוטן חורב. את סבב הגיוס הובילה זרוע ההשקעות של תאגיד התרופות השוויצרי דביופארם, והשתתפו בו גם הקרנות גרוב ונצ'רס, ורטקס ומשקיעים פרטיים.
    .

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א לקראת החלטת הריבית; מניית אמות משילה 5%, אלוט מזנקת ב-10%

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שעלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוסף, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות