חברת וויירקארד / צילום: Wolfgang Rattay, רויטרס
רשויות בגרמניה פנו אל פקידים רוסים בבקשה לברר אם יאן מרסלק, סמנכ"ל התפעול האוסטרי של חברת השירותים הפיננסיים שקרסה, וויירקארד, נכנס לרוסיה, וביקשו גם את הסגרתו לפי צו של אינטרפול - כך חושף וול סטריט ג'ורנל.
הבקשה, שנעשתה ב-22 ביולי, ו"ההודעה האדומה" שנשלחה דרך האינטרפול, נחשפו בתשובות כתובות של ממשלת גרמניה לחברי פרלמנט אתמול (ד') והגיעו לידי הוול סטריט ג'ורנל. חברי הפרלמנט חוקרים את קריסתה של וויירקארד (Wirecard), שהגישה בחודש שעבר בקשת פשיטת רגל אחרי שביקורת חשבוננות חשפה בור של 2 מיליארד דולר במאזן שלה.
הרוסים לא הגיבו לבקשה עד שלשום (ג'), לפי התשובות הכתובות. דוברת של וויירקארד לא הגיבה. גם עורך דינו של מרסלק לא הגיב מיד לפניית העיתון.
תובעים בגרמניה חוקרים עובדים לשעבר של וויירקארד בחשד להונאה חשבונאית והלבנת הון. מוקדם יותר החודש הם עצרו שלושה מנהלים לשעבר בחברה, כולל את המנכ"ל הוותיק מרקוס בראון, בחשד שהם שיתפו פעולה כדי לנפח את התוצאות של החברה על ידי רישום הכנסות מזויפות. בראון מכחיש בעקביות שעבר עבירה כלשהי.
מרסלק התחמק מרשויות. הוא נעלם בערך כאשר וויירקארד השעתה אותו ב-18 ביוני. תחילה חשבו שהוא בפיליפינים, אך דיווחים של אתר התחקירים העיתונאיים Bellingcat ושל מגזין החדשות דר שפיגל קבעו שהוא עשוי להיות בבלארוס או רוסיה.
מרסלק היה איש מפתח בוויירקארד במשך שנים. הוא היה אחראי על יחסי החברה עם צדדים שלישיים שעיבדו תשלומים עבור וויירקארד בשווקים שבהם לא היו לה רישיונות פעולה, לפי אנשים שמכירים את החברה. ההכנסות מהשותפויות האלו היו חלק גדול מעסקי החברה, לפי מסמכים שהגיעו לידי העיתון, והחקירה מתמקדת בהן.
וויירקארד מסרה ב-22 ביוני שהיא לא בטוחה באופי העסקים שלה עם אותם צדדים.
הודעה אדומה של האינטרפול היא בקשה לרשויות אכיפת חוק ברחבי העולם לאתר ולעצור אדם לצורך הסגרה או פעולה משפטית אחרת, לפי המשטרה הבינלאומית. אינטרפול אינה מגיבה לתקשורת על מקרים ספציפיים או על יחידים, להוציא נסיבות מיוחדות ובאישור המדינה שמבקשת את ההסגרה.
בגרמניה, קריסת וויירקארד נשחבת לשערורייה הפיננסית הגדולה ביותר בשנים האחרונות. ועדת הכספים בהפרלמנט הגרמני חקרה אתמול (ד') לעומק את שרי האוצר והכלכלה, אולף שולף ופיטר אלמאייר, בשאלה למה הממשלה לא פעלה מוקדם יותר נגד החברה הזו.
בשבוע שעבר הציג שר האוצר שולץ תוכנית רפורמה לחיזוק הפיקוח על חברות בגרמניה, אחרי שהגוף המפקח על השווקים BaFin ספג ביקורת חריפה על שלא פעל על סמך "טיפים" וחשדות כלפי וויירקארד במשך יותר מעשר שנים.