גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתונים המדאיגים של הענקיות והמהלך המפתיע של עזריאלי: השבוע בהייטק

טראמפ תוקף את טיקטוק אך עשוי לפגוע דווקא במגזר העסקי האמריקאי ● אמזון מתכננת להקים דאטה סנטרים בישראל ● המצגת הבעייתית שגרמה ל-GE להפסיד מיליארדים והפיצ'ר המפתיע שפיתחו עובדי מיקרוסופט בסין ● השבוע שהיה בהייטק

מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Alex Brandon, AP
מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Alex Brandon, AP

סקוט קופר, השותף המנהל של קרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ', צייץ בתחילת השבוע: "השתיקה מהקהילה העסקית ומהעיתונאים ביחס ליכולת של הממשל לשתק פעילות של חברה בן לילה, היא שתיקה רועמת. טיקטוק תהיה הראשונה בהתקפה ארוכה על המסחר, ולא רק בארה"ב - כל מדינה יכולה להשתמש בתקדים כדי להצדיק פעולות עתידיות". זאת לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר לעיתונאים שטסו איתו ב"איירפורס 1" כי הממשל מתכוון לאסור את פעילות טיקטוק בארה"ב.

מאז המשיכו האירועים להתגלגל במהירות - מיקרוסופט הקפיאה את המגעים לרכישת חלק מפעילות טיקטוק, אך שיחה של המנכ"ל סאטיה נאדלה עם טראמפ החזירה אותם למסלולם; בסוף השבוע טראמפ חתם על צו נשיאותי נגד בייטדאנס וטנסנט, החברות האם של טיקטוק ו-WeChat (בהתאמה), שאמור לפגוע בהן מבחינה כלכלית (הפרשנות לצו לא ברורה עד הסוף).

לקבלת הסיכום השבועי במייל

נחזור לציוץ של קופר, שמזהיר מפני מתקפה על העולם העסקי. קשה להגיד שהוא טועה - היחס של טראמפ והממשל האמריקאי לעסקה הזאת מעוררים חששות כי הם מפרשים באופן מרחיק לכת את סוגיות הביטחון הלאומי במטרה לפגוע בסין, תוך פגיעה בעקרונות השוק החופשי שכל כך מזוהים עם ארה"ב. יסמין יבלונקו פרסמה על כך כתבה בסוף השבוע.

בניגוד לוואווי, שמייצרת ציוד תקשורת, לא בטוח כלל שטיקטוק מצריכה טיפול דומה רק בגלל היכולת שלה לאסוף דאטה על הצעירים האמריקאים. וגם אם כן, הממשל האמריקאי ידע שמיקרוסופט מנהלת משא ומתן, שאמור להסתיים עד אמצע ספטמבר - ועדיין פועל נגד טיקטוק בכל הכוח.

אחד היתרונות של סין וענקיות הטכנולוגיה שלה הוא החיבור בין הממשל לענקיות. בשוק חופשי כמו בארה"ב, שבו יש למשל חשיבות להגבלים עסקיים ותחרותיות, הממשל יכול לפגוע בענקיות האמריקאיות ולמעשה לפגוע בכוחן בתחרות מול החברות הסיניות. אבל הממשל האמריקאי גם לא יכול להתנהל כאילו כל עקרונות השוק העסקי לא קיימים.

נראה כי ככל שמלחמת הסחר מתקדמת, ארה"ב מתחילה לאמץ יותר גינונים שמקובלים בממשל הסיני. דוגמה קטנה, אך מפתיעה עד הזויה, היא הרצון של טראמפ שהממשל האמריקאי יגזור קופון מהעסקה רק מכיוון שהוא זה שמחזיק ביכולת לאשר או לדחות את עצם קיומה. אין צורך אפילו להסביר למה זה לא הגיוני.

לכתבה המלאה של יסמין יבלונקו

הערה שלי: הטענה לגבי פגיעה בביטחון הלאומי מזכירה את השימוש שנעשה בישראל בצרכי הביטחון, שלא פעם הוא כסות לצעדים פסולים (ביהודה ושומרון, ביחס לחברה הערבית, בדיונים בדלתיים סגורות בבתי משפט, ביחס לסוגיות של יצוא טכנולוגיה ועוד ועוד). זה מצמצם משמעותית את הטלת הספק במהלך, מכיוון שפגיעה בביטחון מאחדת כמעט באופן אוטומטי את האזרחים כנגד מטרה מסוימת. במקרה כזה הם גם מוכנים להגמיש את העקרונות שלהם כדי לא לסכן את עצמם ואת משפחתם וחבריהם (למשל הם מוכנים לקבל שישפילו אזרחים מהחברה הערבית בנתב"ג).

בארה"ב זה קצת שונה כי לא מדובר באנשים פרטים אלא בחברות עסקיות, אבל נראה שאנשים מוכנים שעקרונות השוק החופשי ייפגעו כדי לפגוע בסין. הבעיה ששימוש מוגזם בצרכי הביטחון היא דבר שמתמכרים אליו. מי כמונו יודע. בסוף ארה"ב עלולה לגלות שלמלחמת הסחר יש מחיר גבוה - השוק החופשי שלה.

זינוק בהוצאות השיווק: איך Wix מנסה לנצל את משבר הקורונה

ביום חמישי פרסמה Wix  את הדוחות הכספיים שלה. המניה אמנם נפלה ב-5% מאז הדוחות, אך מתחילת השנה היא זינקה בכ-140% והגיע כבר לשווי של יותר מ-16 מיליארד דולר (כעת שוויה עומד על 15 מיליארד דולר). מאחורי הזינוק עומד משבר הקורונה ששלח עסקים רבים להקים אתרים. ב-Wix משקיעים רבות כדי לנצל את ההזדמנות הזאת וההוצאות שלהם על רכישת לקוחות חדשים קפצו ב-90% לעומת הרבעון המקביל. בשיחת הוועידה עם האנליסטים ציינו מנהלי החברה כי למרות הגידול בהוצאות, היעילות שלהן לא נפגעה.

איך המודל שלהם עובד? ברבעון האחרון הם הוציאו 75 מיליון דולר על שיווק. 38 מיליון דולר כבר חזרו לחברה מהלקוחות, וב-Wix מציינים שבעתיד הם יקבלו מאותם לקוחות 570 מיליון דולר, כלומר פי 7.5 יותר ממה שהוציאו (זאת על פי ניתוח של התנהגות משתמשי Wix עד היום). נתון מדהים נוסף הוא כמה Wix תכניס מכל הלקוחות שלה בשמונה השנים הקרובות - 7.9 מיליארד דולר (שוב, הערכה). כלומר, בלי לרכוש לקוחות חדשים, החברה תשיג ממוצע של מיליארד דולר בשנה - יותר ממה שקיבלה מהלקוחות בשנה שעברה (791 מיליון דולר).

ועוד הערה: אני ממשיך לשמוע את גישת ה"איך חברה שלא מרוויחה שווה כל כך הרבה". אז אני אסביר משהו שאני מניח שכבר הסברתי בעבר: Wix לא מרוויחה בגישה החשבונאית, אבל היא לא שורפת מזומנים. למעשה, בשנה שעברה נכנסו לקופת המזומנים שלה 127 מיליון דולר (תזרים מזומנים חופשי) ובשנה שלפני כן 102 מיליון דולר. הסיבה שהחברה רושמת הפסדים היא שחלק גדול מהלקוחות משלמים שנה מראש. החברה משתמשת בכסף הזה להוצאות שלה (שיווק ומכירות, מחקר ופיתוח וכו'), אבל לפי חוקי החשבונאות היא יכולה להכיר בהכנסות האלו בחלקים, לפי הרבעון המתאים. שיעור תזרים המזומנים החופשי ביחס לכסף שנכנס לה לחשבון (הגבייה שלה) עמד בשנה שעברה על 16%. ברבעון הקרוב - כנראה בשל הוצאות גבוהות על שיווק - הוא יעמוד על 6%-7%. אז הרווח לא גבוה, אבל אי אפשר להגיד שאין רווח.

הנתונים שמראים: ענקיות ההייטק התנתקו מהכלכלה

שני אירועים שהתרחשו בשבוע שעבר - שימוע בקונגרס ופרסום דוחות כספיים - העלו פעם נוספת את אחת השאלות החשובות בשנים האחרונות בעולם העסקי, הפוליטי והטכנולוגי - האם חמש ענקיות הטכנולוגיה חזקות וגדולות מדי? האם הן התנתקו מהכלכלה המסורתית? יש לכך שלל תשובות, רובן לא כל כך פשוטות להוכחה. קשה להוכיח, למשל, שהענקיות חונקות חדשנות. נתונים משוק ההון אמנם לא מראים את הבעיה במלואה, אך הם מראים את עצם קיומה, בכך שהם משקפים את הניתוק בין הענקיות לשאר הכלכלה, דווקא בתקופה של משבר היסטורי.

מדד S&P 500 נחשב למדד שמייצג את הכלכלה האמריקאית, וסוג של ברומטר למצב הכלכלה העולמית כולה. מתחילת השנה הוא רשם תשואה של 2%, אך השקעה בחמש הענקיות לבדן הייתה מניבה תשואה של מעל 40%. מילא זה היה נגמר בכך - המשקל של חמש החברות הגדולות במדד הוא הגדול מזה עשרות שנים ועומד על יותר מ-20%. זה אולי אומר שהוא משקף את מצב הכלכלה פחות טוב מאשר בעבר, אבל הוא בוודאי משקף את הריכוזיות בה.

האם הזינוק במניות הענקיות קשור לקורונה? הכנסות חמש הענקיות יצמחו השנה על פי התחזיות ב-14%, לעומת 12% בשנה שעברה וחלקן מתמודדות עם קשיים, למשל פגיעה בשוק הפרסום. אחרות נהנות מגידול בפעילויות שלא בהכרח קשורות באופן ישיר לתהליכי הדיגיטציה, כמו מכירות סמארטפונים. אז מה ההסבר? המשקיעים סבורים שהענקיות, שזרועות התמנון שלהן שלוחות לאזורים רבים בעולם הדיגיטלי, ימצאו את הדרך להרוויח מכך יותר מכולם. כשרוב הכלכלה העולמית במשבר וחמש חברות פורחות יותר מכולם, כנראה שצריך לדאוג.

עוד דברים מעניינים:

● תחום הדאטה סנטר בישראל מתחמם: לאחר שמיקרוסופט ואורקל החלו להקים כאן מרכזי נתונים, גם אמזון - החברה המובילה בשוק הענן העולמי - ניצבת לפני מהלך דומה. אמזון, או יותר נכון AWS, עומדת להקים פה שלושה דאטה סנטרים בהספק של 16 מגה וואט כל אחד. AWS עומדת לצאת למכרז שבו תקבל הצעות להקמת המכרז, ובמקביל מנהלת מגעים עם עזריאלי, חברת הנדל"ן המניב, שכבר עומדת על סף רכישת קרקעות. לידיעה הבלעדית שפרסמנו בתחילת השבוע

● במסגרת החזרה שלנו לסטארט-אפים המבטיחים של "גלובס" ב-2019, כדי לבדוק מה קורה איתם בתקופת המשבר, ריאיינתי את תום ליבנה, מנכ"ל חברת התמלול ורביט. הוא סיפר בראיון לפודקאסט "רוד שואו" למה המשקיעים נרתעו בהתחלה, מדוע אינו מעוניין שיוטיוב תהיה לקוחה בולטת ואיך מגיעים להובלת סטארט-אפ מבטיח אחרי שירות בצנחנים (כנראה שנתקלנו אחד בשני בבא"ח צנחנים) ולימודים לא טכנולוגיים.

● יש לכם עסק עצמאי קטן של יותר משני עובדים? נקלעתם למשבר בעקבות מגפת הקורונה? פייסבוק תשמח לסייע לכם, אבל היי - רק בתנאי שהעסק שלכם ממוקם בגוש דן. העמדה שלי לגבי זה: כשאתה הופך לתאגיד באופי שלך, ויש כל מיני "חוקים" כאלו שאסור להפר - נראה שאתה מתחיל להיות בבעיה.

● התכתבויות פנימיות בהן מהנדסים במיקרוסופט סין דנים ביניהם על שעות העבודה בחברה הפכו ויראליות ברשת הסינית בימים האחרונים. בהתכתבויות מתלוננים מהנדסים ותיקים במשרדי מיקרוסופט בעיר סוג'ואו במזרח סין כי עמיתיהם החדשים, שהועסקו בעבר בחברות סיניות כמו וואווי ועליבאבא, הביאו איתם תרבות רעילה של עבודה מסביב לשעון. מה הם עשו עם זה? פיתחו פיצ'ר שבודק מדי יום אלו עובדים מחוברים למערכת החברה בשעות הלילה המאוחרת ושולח להם אזהרה המורה להם להפסיק לעבוד. מתי בישראל? כנראה שלעולם לא.

● לפני כמה שנים החליטו בג'נרל אלקטריק (GE) לשים דגש על מעבר לתוכנה. בחברה רצו להיות אלו שמחברים את עולם התעשייה לאינטרנט, אך משהו השתבש בדרך. המנכ"ל אז ג'ף אימלט הסתנוור מהרעיונות לדיגיטציה, מיליארדרים ירדו לטימיון, וכאשר הבעיות העמיקו, המנהלים הבינו שלא ניתן לחזור לאחור. הכל התחיל ממצגת אחת בעייתית. כתבה מצוינת של "וול סטריט ג'ורנל", שחייבים לקרוא.

● מסיבות רבות משתתפים, כניסה בהזמנה אישית בלבד והתחככות באנשי הון־סיכון, יזמים וכוכבי הוליווד. האם קלאב האוס תכבוש גם את ההמונים? כתבה של לירז כהן מרדכי על הרשת החברתית למוזמנים בלבד, שמאחוריה עומדת קרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ

● (חוב משבוע שעבר): אחרי ההצלחה ב-WeWork והנפילה המהדהדת, כך נראים החיים החדשים של אדם נוימן: השקעה בתחבורה שיתופית, מעורבות ב-15 סטארט-אפים, סיוע לחברו ג'ראד קושנר וחלומות למצוא את הדבר הבא בתחום המגורים. בדרך הוא גם הספיק לפלרטט עם מגורים בישראל רק כדי לחזור לניו יורק. כתבה של הדס מגן.

● בזכות הבינה המלאכותית: למה לא צריך לפחד שהרובוטים ייקחו לנו את העבודה, ולמה מהנדסים צריכים ללמוד אמנות

● חקירות אפידמיולוגיות בטלפונים אישיים: כך החוקרים עלולים לסכן את פרטיות החולים

● מכרז הדור החמישי יוצא לדרך עם משתתפת מפתיעה. איך יושפעו הצרכנים? ובמקביל, פלאפון הכריזה על הקמת רשת דור חמישי עם שירות מסחרי מיידי

● מניית אינטל  לא מתאוששת, ואורי ברקוביץ' חושב שענקית השבבים דווקא עשויה ללכת בכיוון חיובי

● מגפת הקורונה שסגרה מאות מיליוני אנשים בבתים הובילה לפריצת בתחום משחקי המחשב והמובייל, שעוד לפני כן הציג שיעורי צמיחה גבוהים. אחת הנהנות העיקריות מהכיוון הזה היא חברת אקטיוויז'ן בליזארד. המלצת השקעה של סרגיי וסצ'ונוק מאופנהיימר.

מה בתעשייה:

מינוי
● יצחק (קיקי) אוחיון ינהל את פעילות NI בישראל, לאחר הרכישה של אופטימל פלוס ב-365 מיליון דולר.

גיוסי הון
● 
חברת Yotpo (יוטפו), המפתחת מערכות לניהול קשרי לקוחות עבור משווקים באתרי סחר מקוון, הודיעה על השלמת סבב גיוס הון חמישי בהיקף של 75 מיליון דולר (סך הכל גייסה החברה 176 מיליון דולר עד כה). החברה הוקמה ב-2011 על ידי תומר תגרין ועומרי כהן. את סבב הגיוס הובילה קרן בסמר והשתתפו בו גם הקרנות Access, ורטקס והאנקו ונצ'רס של אלון ליפשיץ. לידיעה המלאה.

● חברת Silverfort, המפתחת פלטפורמת אותנטיקציה המאפשרת להגן על גישה ואימות לכל מערכת אירגונית, הודיעה על גיוס של 30 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 41.5 מיליון דולר). החברה הוקמה בשנת 2016 על ידי הד קובץ, ירון קסנר ומתן פטאל. את סבב הגיוס הובילה הקרן האמריקאית Aspect Ventures והשתתפו בו סיטי ונצ'רס, מאור איוונסטמנט והמשקיעים הקיימים בחברה - TLV פרטנרס, סטייג'וואן ו-Singtel Innov8.

● חברת ZenCity, שמפתחת פלטפורמה לקבלת החלטות מבוססת נתונים ברשויות מקומיות, גייסה 13.5 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 20 מיליון דולר עד כה). החברה הוקמה ב-2015 על ידי איל פדר-לוי יחד עם עידו עברי. את סבב הגיוס הובילה קרן TLV פרטנרס, והשתתפו בו גם סיילספורס ונצ'רס, וכן המשקיעות הקיימות בחברה, הקרנות ורטקס, קיינן פרטנרס, M12 של מיקרוסופט, ו-i3 אקוויטי פרטנרס. לידיעה המלאה.

● הסטארט-אפ אפרוב (Approve) גייס 5 מיליון דולר בסבב גיוס ראשון. הסטארט-אפ הוקם ב-2019 על ידי בר וינקלר, שלומי אמסלם ועמית מיטלמן. את סבב הגיוס הובילה קרן אלף והשתתפו בו גם אנג'לים, בהם מייסדים מחברות כמו איירון סורס, פאנדבוקס, סייסנס, Cloudendure ועוד. הסטארט-אפ מפתח מוצר שעוזר לחברות לנהל ולייעל את תהליך הרכש בארגון בעזרת אוטומטציה.

● קרן ויולה צמיחה הובילה השקעה בחברה הקנדית Thriver (לשעבר Platterz), שהוקמה ב-2015 על ידי הישראלים לשעבר ערן הניג וישי ווקסמן. בסבב הגיוס השתתפו גם הקרנות ורטקס, יוניון טק, ג'רני ונצ'רס, FJ Lab והמשקיעות הקיימות, הקרנות אלף ו-Altair Capital. החברה מפתחת פלטפורמה טכנולוגית המסייעת לארגונים בשיפור וחיזוק התרבות הארגונית שלהם עם מיקוד סביב נושא הקולינריה במקום העבודה.

עוד כתבות

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

שאלות ותשובות: איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"