לוחמי מליציות עממיות באתיופיה בדרך למחוז טיגרי / צילום: Tiksa Negeri, רויטרס
המתח בין הממשלה המרכזית באתיופיה לרשויות מקומיות במחוז טיגריי בצפון המדינה התלקח מוקדם יותר החודש לסכסוך צבאי של ממש, אחרי שראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד האשים את החזית לשחרור העם הטיגרי בהתקפה על בסיס צבאי, הרג חיילים וגניבת ציוד צבאי ותחמושת. מאז, מתו מאות אנשים במלחמה וכעת היא זולגת לקרן אפריקה באופן נרחב יותר, אחרי שמיליציות טיגריות ירו בשבוע שעבר רקטות על מטרות בבירת המדינה השכנה אריתריאה.
מה קורה במחוז טיגריי?
המתח בין הקבוצה האתנית הטיגרית, שכוללת כ-6% מאוכלוסיית אתיופיה המונה 110 מיליון נפש, אך יש לה השפעה רחבה הרבה יותר בפוליטיקה ובעסקים לבין ראש ממשלת אתיופיה אחמד, אשר עלה לשלטון בשנת 2018 על בסיס הבטחות לרפורמות פוליטיות - ממשיך לגאות. בשנה שעברה, החזית לשחרור העם הטיגרי לא הסכימה להצטרף לקואליציה של אחמד. ממשלתו של אחמד מבקשת להפוך את הבלוק הפדרלי ששלט באתיופיה מאז שנת 1991 לכוח פוליטי מרוכז יותר. בספטמבר, החזית המרתה את פי הממשלה המרכזית בכך שערכה בחירות מקומיות שקודם לכן נדחו בגלל מגפת הקורונה. בחודשים האחרונים, פקידים ואנשי עסקים טיגרים פוטרו או עוכבו לחקירות במה שאחמד הגדיר כצעדים נגד שחיתות אך הטיגרים מגדירים כניסיון שלטוני להגביל אותם ולשלול מהם כוח.
איך התחילה המלחמה?
המלחמה התחילה אחרי שמיליציות של החזית לשחרור העם הטיגרי תקפו בסיס של צבא ההגנה הלאומי של אתיופיה קרוב לבירה המחוזית מקלה, ברביעי לנובמבר. המתקפה הפכה לקאזוס בלי בשביל אחמד, שחיש מהר נטש את הגישה הפייסנית שנקט בה קודם לכן אל מול המחוז חסר השקט ושלח לשם כוחות רגליים ומטוסי קרב. שני הצדדים חמושים בכבדות: לחזית הטיגרית שליטה בתותחים, רקטות ארוכות-טווח ומצבורי נשק המוסתרים ברחבי המחוז. ממשלתו של אחמד הכריזה על מצב חירום לחצי שנה במחוז טיגריי והחברה לניטור האינטרנט נטבלוקס דיווחה שהאינטרנט במחוז נסגר ונראה שגם כל התקשורת הטלפונית חסומה.
למה האו"ם מזהיר מפני פשעי מלחמה?
אמנסטי אינטרנשיונל דיווחה בשבוע שעבר שמאות אזרחים נדקרו או נרצחו בגרזנים במחוז, אך הארגון אמר שלא הצליח לוודא באופן עצמאי מי עומד מאחורי הרציחות. עדי ראייה מאשימים את הכוחות הטיגריים אך בחזית הטיגרית האשימו את הממשלה המרכזית. יש עדויות נוספות למתקפות גומלין: במוצאי שבת, חמושים ממוצא לא ידוע הרגו 34 אנשים במארב לאוטובוס במערב אתיופיה, על פי מועצת זכויות האדם במדינה. המועצה אמרה שמתקפות דומות הביאו אנשים לברוח מבתיהם בחלקים אחרים של אתיופיה. האו"ם הודיע שאם יאושרו הדיווחים שאחד הצדדים בסכסוך היה אחראי לטבח שדווח על ידי אמנסטי, מדובר בפשע מלחמה.
מה מניין ההרוגים בקרב אזרחים?
יותר מ-500 איש נהרגו בסכסוך, על פי הטלוויזיה האתיופית, אם כי ההאפלה התקשורתית במחוז טיגריי מסבכת את האפשרות לאשר את המניין באופן עצמאי וסביר שמניין המתים גבוה יותר באופן משמעותי. יותר מ-25 אלף איש ברחבי המחוז ברחו אל מעבר לגבול עם סודאן.
מה המצב ההומניטרי בשטח?
האו"ם הזהיר מפני אסון הומניטרי קרב ובא, כאשר מיליונים נמצאים בסיכון ומלאי המזון, הדלק ומוצרים חיוניים אחרים אוזל. לפני שהתחילו מעשי האלימות, כבר היו בטיגריי כ-100 אלף איש שעזבו את בתיהם בעקבות המלחמה עם אריתריאה שנגמרה לפני כעשור. כ-600 אלף איש נסמכים על סיוע לקבלת מזון. ימים של תקיפות אוויריות השמידו את רשת החשמל של המחוז ופגעו בשרשרת האספקה של הדלק, וזה מאיים להחריף את המשבר ההומניטרי. הנציבה העליונה של האו"ם על זכויות אדם מישל בשלה הביעה חשש רב מהמצב המידרדר במהירות. ישנו סיכון שהמצב ייצא משליטה לגמרי, ויוביל לאבדות רבות בנפש והרס רב, כמו גם עקירת תושבים בתוך אתיופיה עצמה ומעבר לגבולותיה, אמרה.
מיהם אנשי החזית לשחרור העם הטיגרי?
החזית לשחרור העם הטיגרי היא המפלגה השלטת במחוז טיגריי. הטיגרים עלו לשלטון בשנת 1991 ככוח המוביל בקואליציה שהביסה את ממשלתו של הדיקטטור המרקסיסטי מנגיסטו היילה מריאם, אחרי מלחמה ממושכת. הצבא הטיגרי גם הוביל את הכוחות האתיופיים במלחמת הגבול בין אתיופיה לשכנתה אריתריאה בשנת 2000. החזית היא כוח למוד-קרבות, עם כ-250 אלף חיילים חמושים ושליטה ברוב הציוד של צבא אתיופיה, כולל מסוקי קרב, תותחים כבדים וטנקים.
איך יכולה המלחמה לערער את כל אזור קרן אפריקה?
ממשלת אריתריאה, בהובלת הדיקטטור אייסיאס אפוורקי, נוהגת בעוינות כלפי הממשלה המחוזית הטיגרית בגלל תפקידה של זו האחרונה במלחמה של 1998-2000, על אף חתימה על הסכם שלום עם אתיופיה בשנה שעברה. במדינה הטיגרית האשימו את ראש ממשלת אתיופיה אחמד בכך שהוא עושה רצונו של אפוורקי. אפוורקי שולט באריתריאה כבר 27 שנים ועומד בראש צבא המוערך על ידי כוחות ביון אמריקאיים ככוח של 200 אלף חיילים.
למה קיבל ראש ממשלת אתיופיה פרס נובל לשלום?
אחמד קיבל את פרס הנובל לשלום בשנת 2019 עבור מאמציו לסיים את הסכסוך בן 20 השנים עם אריתריאה ועל פתיחת המערכת הפוליטית באתיופיה, שנשלטה על ידי מפלגה יחידה במשך שנים. אחמד היה קצין צבא במשך 44 שנים והעפיל לראשות המפלגה השלטת באתיופיה לאחר מאבק שלטוני שנאבק הרחק מעין הציבור, אבל אז שינה את הפוליטיקה של אתיופיה בכמה הכרזות שניפצו נושאים שהיו טאבו פוליטי עד כה: שחרור אלפי אסירים פוליטיים, לגליזציה של קבוצות אופוזיציה שעד כה סווגו כטרוריסטים וסיום סכסוך הגבול מול אריתריאה.
