גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך עקפה בריטניה את ארה"ב ואירופה בדרך לחיסון הקורונה

סוכנות ביקורת התרופות של בריטניה, שאישרה את החיסון של פייזר וביונטק, הייתה הראשונה במדינה מערבית שעשתה זאת ● זאת בעת שהיא מתכוננת ליציאה לדרך עצמאית אחרי סיום הברקזיט

בוריס ג'ונסון והמירוץ לחיסון של בריטניה / צילום: Associated Press, Paul Ellis
בוריס ג'ונסון והמירוץ לחיסון של בריטניה / צילום: Associated Press, Paul Ellis

האישור הבריטי לחיסון הקורונה - הראשון במדינה מערבית - שם באור הזרקורים את הסוכנות הבריטית האחראית על תקינה בתחום התרופות. זאת שבועות ספורים לפני שפרישתה הצפויה של בריטניה מהאיחוד האירופי תעניק לסוכנות סמכויות תקינה נוספות.

הסוכנות לתקינה של תרופות ומוצרי בריאות חתמה ביום רביעי על החיסון שפותח במשותף בידי החברות פייזר וביונטק הגרמנית, ובכך החלה את ההליך של הפצת החיסון בבריטניה. הסוכנות החליטה לאשר את החיסון לפני סוכנויות מקבילות ומוכרות יותר, כמו מנהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA) וסוכנות התרופות האירופית (EMA).

מדובר בצעד הכי מדובר של הסוכנות הבריטית לפני סיום הפרישה של בריטניה מהאיחוד, הצפוי להיות מושלם ב־31 לדצמבר. לאחר תאריך זה, הסוכנות הבריטית תהיה הרגולטור הראשי לתרופות המשמשות בבריטניה, ותצא מהצל של סוכנות התרופות האירופית, שהחזיקה בתפקיד זה ב־16 השנים האחרונות.

"לסוכנות הבריטית תמריץ אדיר לתפקד באופן חלק על מנת להבטיח שהחל משנת 2021, חברות יפנו אליה לאישור תרופות חדשות, חיסונים חדשים", אמר סטיפן אוונס, פרופסור לפרמקולוגיה בביה"ס של לונדון להיגיינה ותרופות טרופיות. מדובר בחזרה גנרלית שכל העולם צופה בה, אמר, כאשר המסר הוא: "נעשה זאת מהר".

ג'ון ריין, ראשת הסוכנות הבריטית, אמרה בתדריך בטלוויזיה ביום רביעי שהסוכנות פועלת לפי סטנדרטים בינלאומיים לביקורת חיסונים, מההחלטה על יעילות ובטיחות בקיץ ועד ניטור איכות מנות החיסון של פייזר וביונטק שיצאו מהמפעלים בימים האחרונים. כשנשאלה לגבי חששות מכך שהסוכנות פעלה בחופזה, ענתה ד"ר ריין, "כולם יכולים להיות בטוחים לחלוטין שלא עיגלנו אף פינה בתהליך".

החלטות בארה"ב ובאירופה עוד החודש

הסוכנויות האמריקאית והאירופית הגנו על הגישה האיטית יותר שלהן. שתי הסוכנויות קיצרו משמעותית את הזמן הטיפוסי שלהן לאישור חיסון ושתיהן צפויות לקבל החלטה לגבי החיסון של פייזר עוד החודש.

ב־10 לדצמבר הסוכנות האמריקאית תבצע פגישה מקוונת עם יועצים מומחים על מנת לדון באישור בנוהל חירום של החיסון. מדענים ואנשים אחרים מהציבור הוזמנו להציג שאלות או תהיות לקראת האירוע. יום למחרת, הסוכנות האירופית תארח דיון ציבורי מקוון על פיתוח החיסון והבקרה עליו מבחינת רגולציה.

פגישות כאלה - שנועדו לנסוך ביטחון בתהליך התקינה - דורשות תכנון רב וזמן. חוקרים אומרים שהן עשויות לעזור להרגיע את החשש של אנשים מלקבל את החיסונים. הסוכנות האמריקאית צפויה לקבל החלטה על החיסון של פייזר כמה ימים לאחר הפגישה של ה־10 בדצמבר. נציב הסוכנות סטיבן האן אמר לחדשות "ABC" ביום שלישי שהסוכנות תיקח כמה זמן שתצטרך על מנת לבצע ניתוחים עצמאיים לגבי החיסון.

הסוכנות האמריקאית קבעה את מועד הפגישה ב-20 לנובמבר, בין היתר על מנת להרגיע את הציבור שהיא לא מונעת משיקולים פוליטיים. היא צפויה לקבל החלטה לגבי החיסון של מודרנה זמן קצר אחרי שהיא מחליטה לגבי פייזר.

ביום רביעי אמרו בסוכנות התרופות האירופית שהיא מבקשת קטגוריית אישורים רחבה, אשר תהיה יותר קבועה וכוללנית מההחלטה הבריטית. חוקי האיחוד האירופי לא מאפשרים לסוכנות התרופות של האיחוד לקבל החלטה זמנית למצב חירום כפי שנעשה בבריטניה, אמרו בכירים בסוכנות. עקב זה, הסוכנות האירופית זקוקה ליותר אישורים וודאות על כך שהבקרה על ייצור תישאר במקומה גם לאחר שתאושר התרופה.

"אלה גורמים חיוניים להבטחת רמה גבוהה של הגנה לאזרחים במהלך קמפיין חיסונים נרחב", אמרה דוברת של הסוכנות האירופית.

סוכנות התרופות האירופית מתכוונת להכריז על החלטתה לגבי החיסון של פייזר עד ה־29 לדצמבר ועל החיסון של מודרנה עד ה־12 בינואר. בכל אחד מהמקרים, הסוכנות תצטרך לכנס את הוועדה המדעית העליונה שלה על תרופות לבני אדם לפני שתקבל החלטה. תקשורת בין יצרניות תרופות לסוכנות התרופות האירופית הואטה עקב נושאים הקשורים לתאימות תוכנות מחשב והדרך שבה מוצגים הנתונים, אמרו אנשים המכירים את הנושא. בשבוע שעבר, הסוכנות הודיעה שתהיה מוכנה לשקול דרכים להאיץ את התהליך וביקשה מחברות תרופות לשלוח לה הצעות בנושא.

לסוכנות הבריטית יש היתרון שהייתה "סוס העבודה" של סוכנות התרופות האירופית בזמן שבריטניה הייתה באיחוד, וטיפלה בהערכת חלק גדול מהתרופות המגיעות לבלוק המדינות כולו. מדינות אירופיות מפקחות על ניסויים קליניים באופן עצמאי; סוכנות התרופות האירופית אוכפת קווים מנחים לבטיחות, יעילות ואיכות, ומתאמת החלטות ברמת האיחוד לגבי אישור תרופות באמצעות ועדה.

ההחלטה הבריטית לצאת מהאיחוד האירופי דחפה את סוכנות התרופות האירופית בשנה שעברה לעזוב את משרדיה בלונדון ולקבוע לעצמה מושב חדש באמסטרדם. בנוסף, החלה כבר הסוכנות האירופית לחלק את תיק האחריות העצום שהיה קודם לכן בידי הרגולטור הבריטי בין מדינות אחרות באיחוד. בזמנו, חולקו מחדש 370 התרופות שהיו חלק מתחום האחריות של הסוכנות הבריטית בין 27 מדינות האיחוד האירופי בתוספת איסלנד ונורבגיה, אמרו בסוכנות התרופות האירופית.

כאשר נטל העבודה פחת, הסוכנות הבריטית "הייתה באופן יחסי במצב של בטלה", אמר אוונס. זה נתן לה את המרחב הנחוץ לפעולה מהירה, אמרו חוקרים. הסוכנות הבריטית גם גייסה כוח אדם מיומן, שעבד קודם לכן בסוכנות התרופות האירופית ונשארו בלונדון לאחר עקירתה משם.

בנוסף, שרים ורגולטורים בריטים כבר לא צריכים לעבור דרך מערכת הוועדה של האיחוד האירופי. "יש יתרון בלהיות קטנים", אמר ג'ורג' פרימן, שר לענייני מדעי החיים לשעבר ומי שפיקח על השינויים בסוכנות הבריטית שנעשו על מנת להאיץ את תהליך בדיקת התרופות.

"העולם מסתכל כעת על בריטניה"

הסוכנות, שאינה שם מוכר אפילו בתוך בריטניה - נוסדה בשנת 2003 כאשר סוכנויות תקינה בריטיות נפרדות לתרופות ולציוד רפואי אוחדו. עובדים בה 1,320 אנשים. בסוכנות התרופות האירופית כ־900 עובדים, אם כי היא לא עוסקת בביקורת של מכשור רפואי ולא מפקחת על מבחנים קליניים. לסוכנות האמריקאית צוות של כ־17 אלף איש.

על מנת שהחיסון יקבל אור ירוק, הפעילה ממשלת בריטניה סמכות שהייתה לה מזה שנים ארוכות לאשר באופן עצמאי תרופות בנוהל חירום, מה שאפשר לסוכנות הבריטית לבחון את החיסון מחוץ למסגרת סוכנות התרופות האירופית אפילו לפני שהסתיימה תקופת המעבר של הברקזיט. הסמכות הזו נתונה לכל המדינות האחרות באיחוד האירופי אבל אף אחת מהן לא הודיעה באופן פומבי שיש לה כוונה להפעיל אותה.

מנכ"ל פייזר ראלף רנה ריינרט אמר במהלך תדריך לעיתונאים ביום רביעי שהוא מקבל דואר אלקטרוני ממדינות אחרות השוקלות לבחון אישור מהיר יותר, בעקבות הנתיב שהתוותה בריטניה. "העולם מסתכל כעת על בריטניה", אמר. הוא לא נקב בשמותיהן של המדינות.

בדומה לסוכנויות האמריקאית והאירופית, הסוכנות הבריטית משתמשת בנתונים מניסויים קליינים גדולים בבני אדם, שנמסרו תוך כדי ביצועם. אנשים שעבדו עם הסוכנות הבריטית בחודשים האחרונים אמרו שהיא הייתה יותר אקטיבית בעבודה עם חברות תרופות שסיפקו לה מידע, שאלה אותן שאלות או ביקשה מידע נוסף שעשוי להאיץ את ביקורת החיסונים.

לאחרונה, "ההגשה המתגלגלת של הסוכנות הבריטית הפכה לחוויה הרבה יותר אינטראקטיבית", אמרה שרה בלגדן, פרופסורית עמיתה על תרופות ניסיוניות לסרטן באוניברסיטת אוקספורד, המפקחת על ניסויים בתרופות לסרטן. "הרגולטורים נכנסו לשיחה בשלב מאוד מאוד מוקדם".

לקראת אישור החיסון של פייזר בבריטניה, צוותים מפייזר ומביונטק עבדו סביב השעון עם עמיתיהם בסוכנות הבריטית, ענו על שאלות וסיפקו מידע נוסף, לעתים בעקבות בקשות מיוחדות, כך אמרו אנשים המכירים את התהליך. הם אמרו שהמשיכו לקבל מהסוכנות הבריטית שאלות גם במהלך סוף השבוע האחרון.

פרופסור ריינרט, מנכ"ל פייזר, אמר שהסוכנות הבריטית הייתה מגיבה מהר, לעתים תוך עשר דקות, למידע שנשלח אליה.

בחברת ביונטק שיבחו את הרגולטור הבריטי. "הסוכנות הבריטית שאלה שאלות באותה רמה כמו כל סוכנות אחרת", אמר שון מארט, קצין המסחר והעסקים של ביונטק.

ממשלת בריטניה גם ביקשה מהסוכנות לערוך ביקורות על החיסון שמפותח בידי חברת אסטרהזנקה ואוניברסיטת אוקספורד, לקראת אישור לשימוש חירום בו. בריטניה גם הודיעה שהיא מבצעת הגשה מתגלגלת על החיסון של מודרנה וגם חיסון זה, אם יאושר, יהיה נגיש במדינה אפילו עד האביב, תאריך יעד דומה לשאר אירופה.

עוד כתבות

פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב

החוקר שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת ת"א, קיבל לאחרונה מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית ● המטרה: לבחון אילו התערבויות מועילות בסוגי סכסוכים שונים בין קבוצות אוכלוסייה ● המחקר ייערך בין השאר בקולומביה, בניגריה ובארה"ב ● האם ממצאיו יוכלו להועיל גם לחברה הישראלית?

אלן דבנששון / צילום: באדיבות Arbox

כשהתחיל להתאמן בקרוספיט גילה בעיה. הפתרון שלה הביא לו מיליון משתמשים

במשך שלוש שנים ניסה אלן דבנששון לגרום לפיתוח שלו להצליח: "עברנו מלקוח ללקוח כדי לייצר קהל. מימנו את זה מהכסף שלנו ובקושי סגרנו את החודש. עליתי עשרה ק"ג" ● היום הוא מעסיק כ־50 עובדים וכבר ביצע רכישות משמעותיות בניסיון להשתלט על השוק ● שיחה קצרה עם מייסד ומנכ"ל ארבוקס, פלטפורמה לניהול עסקים קטנים

 

מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov

"מלחמת המל"טים" בין ישראל לטורקיה: סוריה היא רק שדה קרב אחד

משט המרמרה, שהפסיק את אספקת מל"טי הרון לארדואן, הפך כעבור עשור למאבק עוצמה גלובלי בין התעשיות הביטחוניות ● בעוד שטורקיה הפכה ליצואנית המל"טים התוקפים הגדולה בעולם, בישראל מתריעים מפני התנגשות "בלתי מאוישת" אפשרית בתווך האווירי של סוריה

הדר גולדין ז''ל / צילום: N12

ישראל נערכת להשבת חלל חטוף, משפחת גולדין: "זה לא נגמר"

מקור בחמאס טען כי גולדין אותר באזור רפיח, יותר מ-11 שנים אחרי שנפל • לא ברור אם הגופה תועבר עוד היום לישראל ● מוקדם יותר היום הושלם הליך הזיהוי של החלל החטוף ליאור רודאיף ז"ל, שגופתו הושבה אתמול לישראל ● חמישה חטופים חללים עדיין מוחזקים ברצועת עזה ● דיווח: ארה"ב תחליף את ישראל כגורם המפקח על כניסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה ● חמישה חטופים חללים נותרו כעת בעזה: סגן הדר גולדין, דרור אור, מני גודארד, רס"ל רן גואילי וסודתיסאק רינתלאק ● עדכונים שוטפים

משה ינאי / צילום: רחל ינאי (מתוך ויקיפדיה)

כיצד הגיע משה ינאי לפשיטת רגל ומדוע הדירות והמסוקים שעל שמו לא עזרו?

היזם הסדרתי, שמכר בעבר חברות לענקיות IBM ודל, מצוי במרכזו של מאבק משפטי בישראל ובארה"ב לאחר שנפתח נגדו הליך כינוס נכסים ● קרן האשראי שינטילה דורשת לממש נכסים ודירות בשווי עשרות מיליונים, וטוענת כי ינאי מכר מניות בניגוד להסכם איתה ● ינאי מאשים את הקרן בריביות מופרזות על ההלוואות ומבטיח: מכירת אינפינידט תכסה את כל החובות

האם הוועדים ממלאים את תפקידם / צילום: שלומי יוסף

כוח פוליטי לפני הכול: האם הוועדים ממלאים את תפקידם?

פרשת "יד לוחצת יד" שבמרכזה עומד החשד כי בכירים בהסתדרות כולל היו"ר, קיבלו טובות הנאה, החזירה את הדיון על כוחם ונחיצותם של הוועדים הגדולים ● האם הם שמים לנגד עיניהם קודם כל את הדאגה למקורבים ועד כמה הם באמת פועלים עבור העובדים ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד 

השיבה מקנדה

6,000 ישראלים עברו לשם במלחמה. עכשיו הם נאלצים לחזור: "מרגישים מהגרים"

חינוך טוב, הזדמנויות תעסוקה, קהילה מחבקת ומדיניות הגירה מקלה במיוחד הביאו יותר מ־6,000 ישראלים לעבור לקנדה מאז תחילת המלחמה ● אלא שבשטח חולפים חודשים עד שהם מורשים לעבוד, זכויות בסיסיות נמנעות מהם, האנטישמיות גואה - ו־30% מהם כבר התייאשו וחזרו ● כך נגוז חלום הרילוקיישן הנוצץ בטורונטו

גולן, קמי וגלעד פלם / צילום: אלעד ברמי

גם יין הוא אידאולוגיה: על ההחלטה האמיצה של יקב פלם להתמקד אך ורק בטרואר של הרי יהודה

ב-25 שנות קיומו, הסגנון של יקב פלם הלך והתהדק, והוא ניכר היטב ביינות, שזכו להצלחה בארץ ובעולם ● עם הרוח הגבית הזו החליטה משפחת פלם שהיקב יהיה עצמאי ומקומי לחלוטין

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

אלטמן עם טראמפ וראשי אורקל וסופטבנק בהכרזה על סטארגייט / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

מרכז נתונים בשווי יותר מ־7 מיליארד דולר ייבנה עבור הפרויקט של אורקל ו־OpenAI

הקמפוס בעיירה סליין במישיגן, הוא האתר הרביעי שהוכרז במסגרת הסכם הענק שנחתם בין שתי ענקיות הטכנולוגיה ● את המרכז בונה חברת RELATED

זוהרן ממדאני. מגלם דור חדש / צילום: Reuters, Jose Luis Magana

ממדאני הוא רק סימפטום? כך מתגבש הדור החדש באקדמיה האמריקאית נגד ישראל

ניצחונו של זוהרן ממדאני בבחירות לראשות עיריית ניו יורק מגלם דור חדש ביחסו העוין לישראל, ונוכח בשני צדי המפה הפוליטית בארה"ב ● מומחים מזהירים: אם בעבר האמריקאים חשו הזדהות איתנו, כעת פריחת הגישה הפוסט־קולוניאליסטית באוניברסיטאות מצמיחה איבה כלפינו

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הסוכרייה שמחכה לחברות הביטחוניות בחוק ההסדרים

היצוא הביטחוני הגיע ב־2024 לשיא של כ־14.8 מיליארד דולר, למרות המלחמה והחרמות, אך יכול היה להיות גבוה יותר אילו רגולציית היצוא הותאמה לשוק המודרני ● טיוטת חוק ההסדרים כוללת רפורמה מקיפה לשיפור הפיקוח על יצוא ביטחוני: קיצור זמני טיפול, פרסום החלטות, פטורים למוצרים בעלי רגישות נמוכה, הטמעת אמצעים דיגיטליים ומנגנוני סיווג שקופים

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

בציפייה להסכמי אברהם: משלחת של רשות החברות תצא לקזחסטן

משלחת רשמית של רשות החברות הממשלתיות ונציגות מעשר חברות - בהן מקורות, קצא"א ונתג"ז - תצא לקזחסטן בשבוע הבא יחד עם השר דוד אמסלם ● על רקע הצטרפותה האפשרית של המדינה להסכמי אבהרם, בישראל מזהים הזדמנות לשיתוף פעולה בעיקר בתחום תשתיות המים, וכן בתחומי האנרגיה והסייבר

בודקים את המיתוס. הדורבן לא באמת יורה את קוציו / צילום: ויקיפדיה - Rushenb

לא יורה וכן פוגע: הדורבן לא באמת משגר את הקוצים שלו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: מיוון העתיקה ועד למשחקי המחשב יוחסה היכולת הזו למכרסם הקוצני, אך לא בצדק

המיליארדרים של תעשיית אריכות החיים / צילום: רויטרס, AP

התעשייה שהושקעו בה 12 מיליארד דולר - וסם אלטמן מהמר עליה בגדול

יותר מ-12 מיליארד דולר הוזרמו למדע התארכות החיים ב-25 השנים האחרונות ● המשקיעים: בעיקר עשירי עמק הסיליקון, בהם פיטר ת'יל וסם אלטמן ● מפיתוח תרופות להצערת תאים ועד הפיכת תהליך ההזדקנות - כך הפך תחום אקדמי נידח למרכז המיינסטרים התרבותי

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

היועמ״שית: מינוי קולה - התערבות פוליטית פסולה בהליכים פליליים

אתמול בערב קבעה בהרב-מיארה כי החלטתו של שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס אשר קולה, לחקור את פרשת הפצ״רית - אינה חוקית ● קראה למחוק את העתירה שהוגשה נגד עיסוקה בחקירת הפרשה לנוכח הודעתה כי לא תעסוק בכך

בארי וייס / צילום: Daniel Paik/Paramount - רויטרס

האבטחה סביבה עולה 10,000 דולר ליום: הכירו את העורכת היהודייה של CBS

בארי וייס עזבה את הניו יורק טיימס בטריקת דלת בעקבות טענות להשתקה - והפכה לסמל לחופש ביטוי עיתונאי ● הפלטפורמה שהקימה צברה יותר ממיליון מנויים, ונרכשה החודש בעסקה שהפכה אותה לעורכת CBS הראשית ● היהודייה הציונית, שזוכה לאהדת טראמפ ומתנגדת לתרבות הביטול אך תומכת בהפלות ובלהט"ב, תנהיג את ספינת הדגל

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

ארדואן מחפש להעניש את ישראל, אבל נגמרו לו הכדורים במחסנית

ארדואן מחפש להעניש את ישראל, אבל צו מעצר מקומי באמצעות התביעה של איסטנבול הוא צעד שאופייני לו בסגירת החשבונות הפוליטית הפנימית בטורקיה ● האם מישהו חושב כי ראש הממשלה, שר הביטחון, או אפילו מפקד חיל הים יבקרו אפילו בשנים הקרובות באנקרה?

נשיא לבנון, ג'וזף עאון / צילום: ap, Bilal Hussei

למורת רוחם של חיזבאללה וטורקיה: ממשלת לבנון אישרה את הגבול הימי עם קפריסין

חיזבאללה ומקורביהם טוענים כי ההסכם "נטול לגיטימיות חוקתית" ● ממשל טראמפ מעוניין לנצל את ההזדמנות ולייצב את ביירות, ולהרחיק את חיזבאללה ממוקדי ההשפעה ●  ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי: ההסכם עשוי לגלגל מהלכים אזוריים שיפגעו באינטרסים הישראליים

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

המסים והרפורמות: חוק ההסדרים יוצא לדרך

משרד האוצר פרסם את טיוטת חוק ההסדרים ל־2026, הכוללת החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ הטבות לגמלאים ואנשי ביטחון לצד הצעה להקמת נמלי מסחר בחדרה ואשקלון ● במקביל הטיוטה מציעה צעדים נרחבים נגד הון שחור, בהם הגבלת ניכיון שיקים במזומן