גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך עקפה בריטניה את ארה"ב ואירופה בדרך לחיסון הקורונה

סוכנות ביקורת התרופות של בריטניה, שאישרה את החיסון של פייזר וביונטק, הייתה הראשונה במדינה מערבית שעשתה זאת ● זאת בעת שהיא מתכוננת ליציאה לדרך עצמאית אחרי סיום הברקזיט

בוריס ג'ונסון והמירוץ לחיסון של בריטניה / צילום: Associated Press, Paul Ellis
בוריס ג'ונסון והמירוץ לחיסון של בריטניה / צילום: Associated Press, Paul Ellis

האישור הבריטי לחיסון הקורונה - הראשון במדינה מערבית - שם באור הזרקורים את הסוכנות הבריטית האחראית על תקינה בתחום התרופות. זאת שבועות ספורים לפני שפרישתה הצפויה של בריטניה מהאיחוד האירופי תעניק לסוכנות סמכויות תקינה נוספות.

הסוכנות לתקינה של תרופות ומוצרי בריאות חתמה ביום רביעי על החיסון שפותח במשותף בידי החברות פייזר וביונטק הגרמנית, ובכך החלה את ההליך של הפצת החיסון בבריטניה. הסוכנות החליטה לאשר את החיסון לפני סוכנויות מקבילות ומוכרות יותר, כמו מנהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA) וסוכנות התרופות האירופית (EMA).

מדובר בצעד הכי מדובר של הסוכנות הבריטית לפני סיום הפרישה של בריטניה מהאיחוד, הצפוי להיות מושלם ב־31 לדצמבר. לאחר תאריך זה, הסוכנות הבריטית תהיה הרגולטור הראשי לתרופות המשמשות בבריטניה, ותצא מהצל של סוכנות התרופות האירופית, שהחזיקה בתפקיד זה ב־16 השנים האחרונות.

"לסוכנות הבריטית תמריץ אדיר לתפקד באופן חלק על מנת להבטיח שהחל משנת 2021, חברות יפנו אליה לאישור תרופות חדשות, חיסונים חדשים", אמר סטיפן אוונס, פרופסור לפרמקולוגיה בביה"ס של לונדון להיגיינה ותרופות טרופיות. מדובר בחזרה גנרלית שכל העולם צופה בה, אמר, כאשר המסר הוא: "נעשה זאת מהר".

ג'ון ריין, ראשת הסוכנות הבריטית, אמרה בתדריך בטלוויזיה ביום רביעי שהסוכנות פועלת לפי סטנדרטים בינלאומיים לביקורת חיסונים, מההחלטה על יעילות ובטיחות בקיץ ועד ניטור איכות מנות החיסון של פייזר וביונטק שיצאו מהמפעלים בימים האחרונים. כשנשאלה לגבי חששות מכך שהסוכנות פעלה בחופזה, ענתה ד"ר ריין, "כולם יכולים להיות בטוחים לחלוטין שלא עיגלנו אף פינה בתהליך".

החלטות בארה"ב ובאירופה עוד החודש

הסוכנויות האמריקאית והאירופית הגנו על הגישה האיטית יותר שלהן. שתי הסוכנויות קיצרו משמעותית את הזמן הטיפוסי שלהן לאישור חיסון ושתיהן צפויות לקבל החלטה לגבי החיסון של פייזר עוד החודש.

ב־10 לדצמבר הסוכנות האמריקאית תבצע פגישה מקוונת עם יועצים מומחים על מנת לדון באישור בנוהל חירום של החיסון. מדענים ואנשים אחרים מהציבור הוזמנו להציג שאלות או תהיות לקראת האירוע. יום למחרת, הסוכנות האירופית תארח דיון ציבורי מקוון על פיתוח החיסון והבקרה עליו מבחינת רגולציה.

פגישות כאלה - שנועדו לנסוך ביטחון בתהליך התקינה - דורשות תכנון רב וזמן. חוקרים אומרים שהן עשויות לעזור להרגיע את החשש של אנשים מלקבל את החיסונים. הסוכנות האמריקאית צפויה לקבל החלטה על החיסון של פייזר כמה ימים לאחר הפגישה של ה־10 בדצמבר. נציב הסוכנות סטיבן האן אמר לחדשות "ABC" ביום שלישי שהסוכנות תיקח כמה זמן שתצטרך על מנת לבצע ניתוחים עצמאיים לגבי החיסון.

הסוכנות האמריקאית קבעה את מועד הפגישה ב-20 לנובמבר, בין היתר על מנת להרגיע את הציבור שהיא לא מונעת משיקולים פוליטיים. היא צפויה לקבל החלטה לגבי החיסון של מודרנה זמן קצר אחרי שהיא מחליטה לגבי פייזר.

ביום רביעי אמרו בסוכנות התרופות האירופית שהיא מבקשת קטגוריית אישורים רחבה, אשר תהיה יותר קבועה וכוללנית מההחלטה הבריטית. חוקי האיחוד האירופי לא מאפשרים לסוכנות התרופות של האיחוד לקבל החלטה זמנית למצב חירום כפי שנעשה בבריטניה, אמרו בכירים בסוכנות. עקב זה, הסוכנות האירופית זקוקה ליותר אישורים וודאות על כך שהבקרה על ייצור תישאר במקומה גם לאחר שתאושר התרופה.

"אלה גורמים חיוניים להבטחת רמה גבוהה של הגנה לאזרחים במהלך קמפיין חיסונים נרחב", אמרה דוברת של הסוכנות האירופית.

סוכנות התרופות האירופית מתכוונת להכריז על החלטתה לגבי החיסון של פייזר עד ה־29 לדצמבר ועל החיסון של מודרנה עד ה־12 בינואר. בכל אחד מהמקרים, הסוכנות תצטרך לכנס את הוועדה המדעית העליונה שלה על תרופות לבני אדם לפני שתקבל החלטה. תקשורת בין יצרניות תרופות לסוכנות התרופות האירופית הואטה עקב נושאים הקשורים לתאימות תוכנות מחשב והדרך שבה מוצגים הנתונים, אמרו אנשים המכירים את הנושא. בשבוע שעבר, הסוכנות הודיעה שתהיה מוכנה לשקול דרכים להאיץ את התהליך וביקשה מחברות תרופות לשלוח לה הצעות בנושא.

לסוכנות הבריטית יש היתרון שהייתה "סוס העבודה" של סוכנות התרופות האירופית בזמן שבריטניה הייתה באיחוד, וטיפלה בהערכת חלק גדול מהתרופות המגיעות לבלוק המדינות כולו. מדינות אירופיות מפקחות על ניסויים קליניים באופן עצמאי; סוכנות התרופות האירופית אוכפת קווים מנחים לבטיחות, יעילות ואיכות, ומתאמת החלטות ברמת האיחוד לגבי אישור תרופות באמצעות ועדה.

ההחלטה הבריטית לצאת מהאיחוד האירופי דחפה את סוכנות התרופות האירופית בשנה שעברה לעזוב את משרדיה בלונדון ולקבוע לעצמה מושב חדש באמסטרדם. בנוסף, החלה כבר הסוכנות האירופית לחלק את תיק האחריות העצום שהיה קודם לכן בידי הרגולטור הבריטי בין מדינות אחרות באיחוד. בזמנו, חולקו מחדש 370 התרופות שהיו חלק מתחום האחריות של הסוכנות הבריטית בין 27 מדינות האיחוד האירופי בתוספת איסלנד ונורבגיה, אמרו בסוכנות התרופות האירופית.

כאשר נטל העבודה פחת, הסוכנות הבריטית "הייתה באופן יחסי במצב של בטלה", אמר אוונס. זה נתן לה את המרחב הנחוץ לפעולה מהירה, אמרו חוקרים. הסוכנות הבריטית גם גייסה כוח אדם מיומן, שעבד קודם לכן בסוכנות התרופות האירופית ונשארו בלונדון לאחר עקירתה משם.

בנוסף, שרים ורגולטורים בריטים כבר לא צריכים לעבור דרך מערכת הוועדה של האיחוד האירופי. "יש יתרון בלהיות קטנים", אמר ג'ורג' פרימן, שר לענייני מדעי החיים לשעבר ומי שפיקח על השינויים בסוכנות הבריטית שנעשו על מנת להאיץ את תהליך בדיקת התרופות.

"העולם מסתכל כעת על בריטניה"

הסוכנות, שאינה שם מוכר אפילו בתוך בריטניה - נוסדה בשנת 2003 כאשר סוכנויות תקינה בריטיות נפרדות לתרופות ולציוד רפואי אוחדו. עובדים בה 1,320 אנשים. בסוכנות התרופות האירופית כ־900 עובדים, אם כי היא לא עוסקת בביקורת של מכשור רפואי ולא מפקחת על מבחנים קליניים. לסוכנות האמריקאית צוות של כ־17 אלף איש.

על מנת שהחיסון יקבל אור ירוק, הפעילה ממשלת בריטניה סמכות שהייתה לה מזה שנים ארוכות לאשר באופן עצמאי תרופות בנוהל חירום, מה שאפשר לסוכנות הבריטית לבחון את החיסון מחוץ למסגרת סוכנות התרופות האירופית אפילו לפני שהסתיימה תקופת המעבר של הברקזיט. הסמכות הזו נתונה לכל המדינות האחרות באיחוד האירופי אבל אף אחת מהן לא הודיעה באופן פומבי שיש לה כוונה להפעיל אותה.

מנכ"ל פייזר ראלף רנה ריינרט אמר במהלך תדריך לעיתונאים ביום רביעי שהוא מקבל דואר אלקטרוני ממדינות אחרות השוקלות לבחון אישור מהיר יותר, בעקבות הנתיב שהתוותה בריטניה. "העולם מסתכל כעת על בריטניה", אמר. הוא לא נקב בשמותיהן של המדינות.

בדומה לסוכנויות האמריקאית והאירופית, הסוכנות הבריטית משתמשת בנתונים מניסויים קליינים גדולים בבני אדם, שנמסרו תוך כדי ביצועם. אנשים שעבדו עם הסוכנות הבריטית בחודשים האחרונים אמרו שהיא הייתה יותר אקטיבית בעבודה עם חברות תרופות שסיפקו לה מידע, שאלה אותן שאלות או ביקשה מידע נוסף שעשוי להאיץ את ביקורת החיסונים.

לאחרונה, "ההגשה המתגלגלת של הסוכנות הבריטית הפכה לחוויה הרבה יותר אינטראקטיבית", אמרה שרה בלגדן, פרופסורית עמיתה על תרופות ניסיוניות לסרטן באוניברסיטת אוקספורד, המפקחת על ניסויים בתרופות לסרטן. "הרגולטורים נכנסו לשיחה בשלב מאוד מאוד מוקדם".

לקראת אישור החיסון של פייזר בבריטניה, צוותים מפייזר ומביונטק עבדו סביב השעון עם עמיתיהם בסוכנות הבריטית, ענו על שאלות וסיפקו מידע נוסף, לעתים בעקבות בקשות מיוחדות, כך אמרו אנשים המכירים את התהליך. הם אמרו שהמשיכו לקבל מהסוכנות הבריטית שאלות גם במהלך סוף השבוע האחרון.

פרופסור ריינרט, מנכ"ל פייזר, אמר שהסוכנות הבריטית הייתה מגיבה מהר, לעתים תוך עשר דקות, למידע שנשלח אליה.

בחברת ביונטק שיבחו את הרגולטור הבריטי. "הסוכנות הבריטית שאלה שאלות באותה רמה כמו כל סוכנות אחרת", אמר שון מארט, קצין המסחר והעסקים של ביונטק.

ממשלת בריטניה גם ביקשה מהסוכנות לערוך ביקורות על החיסון שמפותח בידי חברת אסטרהזנקה ואוניברסיטת אוקספורד, לקראת אישור לשימוש חירום בו. בריטניה גם הודיעה שהיא מבצעת הגשה מתגלגלת על החיסון של מודרנה וגם חיסון זה, אם יאושר, יהיה נגיש במדינה אפילו עד האביב, תאריך יעד דומה לשאר אירופה.

עוד כתבות

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: ap, Elaine Thompson

מיקרוסופט עקפה את התחזיות, אז למה המשקיעים מודאגים מהתוצאות?

ענקית הטכנולוגיה עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ● עם זאת, הצמיחה מפלטפורמת הענן שלה, אז'ור, עמדה על 39% - מעל צפי האנליסטים, אך מתחת לשיעור הצמיחה שנרשם ברבעון הקודם, שעמד על 40% ● המניה יורדת במסחר המאוחר בוול סטריט

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה עקפה את התחזיות; רובוטי Optimus בדרך להתחלת ייצור עד סוף השנה

חברה רשמה הכנסות של 24.9 מיליארד דולר ורווח למניה  של 0.5 דולר, מעל הצפי ● גם הרווח הגולמי היה גבוה בהרבה מהצפי ● הודיעה כי היא מתכננת לחשוף את  הרובוט Optimus V3 כבר ברבעון הראשון של השנה, כאשר תחילת הייצור מתוכננת “לפני סוף 2026” ● המניה עולה במסחר המאוחר

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

מבוכה באמזון: מייל פנימי שנשלח בטעות חשף את גל הפיטורים הקרוב

אמזון חשפה בטעות את הקיצוצים המתוכננים בחטיבת הענן במייל שנשלח הלילה לעובדי החברה ● גל הפיטורים הנוכחי, שצפוי לכלול כ-14,000 עד 16,000 עובדים, אכן מתחיל השבוע, אולם המייל הקדים את ההודעות האישיות שהיו אמורות להמסר לעובדים שיושפעו מהמלך

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?