שליט צפון קוריאה קים ג'ונג און / צילום: Reuters, KCNA
בבירת צפון קוריאה, הנכסים על גדת הנהר נזנחו במשך עשורים. פעם היה שם בית ספר מיסיונרי אמריקאי, אחר כך המבנה הפך לזמן קצר למעונו של מייסד המדינה קים איל סונג, אבל כעת, זה האתר של פיתוח הבנייה למגורים הלוהט ביותר בפיונגיאנג. בלוק הדירות המודרניות מייצג חלק קטן מהאסטרטגיה של קים ג'ונג און לשדר כוח מתוך מצב של משבר כלכלי, סנקציות וסגרים עקב המגפה.
לצפון קוריאה יש מעט מנופים להפעיל בבקשתה לחדש את הכלכלה מבלי לשאת ולתת עם ארה"ב. זה גורם לקים לתת עדיפות לפרויקטים מקומיים המציגים את הדימוי העצמי של המשטר הרואה עצמו כמדינה הטובה ביותר בעולם.
בפרויקט הבנייה במרכז פיונגיאנג יהיו עשרות בניינים נמוכים עם סך כולל של 800 דירות, לכשיושלם. קים ביקר במקום פעמיים בשבועות האחרונים. הבתים יינתנו כ"מתנה לאנשים עובדים", נכתב בתקשורת המדינתית של צפון קוריאה, והם יהיו שמורים לבעלי מקצועות כמו מדענים, מחנכים וכותבים.
הדירות המודרניות האלה הן המרכיב המפואר ביותר בתוכנית בת חמש שנים להגדיל את מספר הדירות הקיימות בפיונגיאנג בעוד 50 אלף יחידות, ואפילו יותר ברחבי המדינה שיש בה מחסור חמור בדיור. קים יכול גם להשתמש בפרויקט הנוצץ כדי להתגאות בו, אחרי שהודה בכשלים בכלכלה וקרא לבני עמו להיות מוכנים יותר לקורבנות אישיים.
בתים שבעבר גרו בהם מנהיגים צפון קוריאניים נחשבים לאתרים היסטוריים שיש לשמר, אמר לי צ'ול, בכיר צפון קוריאני בדימוס שכיום מתגורר בדרום קוריאה. לכן, הוסיף לי, הריסת האתר של ביתו של סבו של קים שולחת מסר חזק לאזרחים: "הוא שם את העם ראשון". לי אמר שזה גם מראה שקים מבכר פרגמטיזם על פני אידיאולוגיה.
בפגישה נדירה של קונגרס מפלגת הפועלים בינואר, דיבר קים על תיקונים נועזים, אם כי לא ברורים לגמרי, לכלכלה של צפון קוריאה, שסבלה את השנה הגרועה ביותר מזה דור. בחמש השנים הבאות יהיה פיתוח רדיקלי, אמר קים במכתב מהעת האחרונה לחברים הצעירים במפלגת השלטון, והבטיח ליצור "מדינה סוציאליסטית משגשגת בה כולם נהנים מאושר".
מבחינות רבות, המדדים הכלכליים יכולים רק לעלות. המסחר עם סין, שותפת המסחר הגדולה ביותר של משטר קים, ירד מאוד בשנה שעברה כשצפון קוריאה סגרה את הגבולות. מסחר דו צדדי במרץ עבר את רף 10 מיליון דולר בפעם הראשונה מזה חצי שנה, כך לפי איגוד המסחר הבינלאומי שמושבו בדרום קוריאה. מדובר בסכום שהוא שבריר זעיר מהרמה שהייתה לפני המגפה. השנה, הכלכלה של פיונגיאנג צפויה לגדול ב־0.5%, על פי Fitch Solutions, אחרי שנפלה לפחות 8.5% ב־2020.
זה לא חריג בזמני משבר לאומי שצפון קוריאה תבקש פרויקטים גדולים בתחום הבנייה על מנת לייצב את המוראל ולשמור על הכלכלה עובדת. אפילו בתוך הסנקציות, קים פיקח על בניית אתר סקי, שני אזורים תיירותיים, שני בתי חולים גדולים ושדרוגים למנורות הרחוב בפיונגיאנג. אבל בשביל תוכנית החומש של קים, פרויקט הבנייה האחרון לדיור הוא מקרה נדיר של מדיניות מוצקה שנוסחה בבהירות.
"זה קים שמנסה להוכיח לצפון קוריאנים שהוא עדיין יכול לספק את הסחורה, לבצע הישג הנדסי על אף הקורונה והסנקציות", אמר קים ביונג־יאון מאוניברסיטת סיאול, מומחה לכלכלה של משטר קים. "דירות חדשות ומודרניות יהוו הוכחה מוחשית לאנשים האלה שהמשטר נותר חזק".
בניית בתים הייתה כלי מנצח מבחינה פוליטית וכלכלית בשלושה דורות של מנהיגים לבית קים. קים איל סונג בנה יותר מ־4 מיליון דירות לאורך ארבעת העשורים בהם שלט במדינה, ממוצע של כ־100 אלף בשנה, לפי צ'וי סאנג הי, עמיתת מחקר במכון לאדמות ולדיור, חברה לאומית בדרום קוריאה. היא השתמשה בהודעות מהתקשורת בבעלות המדינה על מנת לספור את הדירות.
בתקופה ההיא, הממשלה חילקה כמעט את כל הדירות לאזרחים חינם או בזול מאוד, כך אומרים עריקים ומוחים כלכליים אחרים מצפון קוריאה. תחת משטרו של קים ג'ונג איל, אביו של הדיקטטור הנוכחי ששלט מ־1994 עד 2011, צפון קוריאה ביקשה לבנות כ־30 אלף בתים בשנה בממוצע, כך גילתה צ'וי במחקר.
שוק לא רשמי של נכסים, עם קונים ומוכרים, לא הופיע עד שנות ה־90 כשהייתה בצורת במדינה. צפון קוריאנים נואשים החלו למכור דירות כדי לקנות מזון, אמרו החוקרים. הממשל עדיין לא מכיר בבעלות על בתים, אומרים החוקרים, אך מצד שני גם לא מחפש בנרות עסקאות מסוג זה על מנת לחסום אותן.
קים ג'ונג און בנה פחות בתים, כ־20 אלף בשנה, אמרה צ'וי. לאנשים עם כסף, שמספרם גדל במחצית הראשונה של העשור הקודם לפני שהסנקציות נכנסו לתוקף, בעלות על בתים הפכה להשקעה אטרקטיבית, משום שהמחירים עלו באופן קבוע, כך מעידים עריקים. צפון קוריאה היא עדיין אחת המדינות העניות ביותר בעולם, עם משכורת של פחות מ־1,300 דולר לאדם.
בית ברמה בינונית בפיונגיאנג עולה בין 30 ל־50 אלף דולר, על פי דו"ח מחודש פברואר על מחירי בתים בצפון קוריאה שנכתב על ידי לים סונג, עריקה שעבדה ככלכלנית בבנק המרכזי של סיאול. בשביל הדו"ח, ציינה לים עדויות של עריקים ויותר מ־30 מחקרים קודמים על הנכסים בדרום קוריאה, המערכת הפיננסית הבינלאומית וגיאופוליטיקה.
בתקשורת המדינתית של צפון קוריאה מתגאים לעתים קרובות בכך שיש מספיק בתים לאוכלוסייה המדינה, שיש בה כ־25 מיליון נפש. אך לפי המחקר של לים, היצע הדירות מהווה רק 60%-80% ממה שצריך, ומשפחות מורחבות חיות ביחד או משכירות חדרים לאנשים זרים.
תצלומי לוויין מהעת האחרונה הראו דירות יוקרה לאורך נהר הפותונג. האתר קרוב למטה של מפלגת הפועלים של קוריאה, כיכר קים איל סונג ובניין האספה הלאומית. אוסף בנייני הדירות נראים כבניינים של 15 קומות, שלחלקם מרפסת, כך מראים צילומים מהתקשורת המדינתית וניתוח שנעשה על ידי חברת 38 North, אתר העוקב אחרי צפון קוריאה.
לפני הבנייה הנוכחית, האתר היה אחד השרידים האחרונים של החיים האמריקאים שנזנחו בפיונגיאנג. זה היה המושב של בית הספר לזרים פיינג יאנג, שניהלו מיסיונרים אמריקאים עד שנת 1940. יותר מ־500 אמריקאים פעם למדו שם.
בקבוצה הזו היו ההורים ושני דודים של וויליאם בראון, מומחה לכלכלת צפון קוריאה וחבר דירקטוריון במכון הכלכלי של קוריאה, מכון מחקר מוושינגטון. בראון לא כועס על צפון קוריאה על כך שהרסה את בניין בית הספר הישן, אם כי עצוב לו לראות את ההיסטוריה מושמדת.
"הדבר העצוב הוא שצפון קוריאנים לא יודעים שהאמריקאים היו שם פעם", אמר בראון.