מודעת פרסום לביטקוין בתחנת רכבת בטוקיו, 2020 / צילום: Associated Press, Shizuo Kambayashi
המצאה חדשנית שהיא בעלת השלכות חברתיות ותרבותיות משמעותיות היא אחת כזו שמאפשרת מודלים עסקיים חדשים לגמרי שנוגעים בחייהם של מיליוני אנשים. המכונית לדוגמה אפשרה את קיומם של המוטלים והקניונים, האינטרנט הוליד את המסחר המקוון והטלפונים החכמים, וטכנולוגיית GPS אפשרה את מודל שיתוף הנסיעות.
איזה מודל עסקי הנוגע בחיי מיליונים אפשרו מטבעות קריפטו כמו הביטקוין? נהגים אמריקאים של רכבים מחברת קיה ויונדאי יודעים כעת: דרישת תשלומי כופר. בהתקפות מסוג זה, האקרים מצפינים ולפעמים גונבים מידע של קרבן, ודורשים תשלום כופר על מנת לשחרר את ההצפנה ולא לפרסם את המידע. חברת Colonial Pipeline שילמה להאקרים 4.4 מיליון דולר במטבעות קריפטוגרפיים מוקדם יותר החודש לאחר שהפושעים האנונימיים בחסות האינטרנט "הורידו" מהרשת צינור, שמספק כ־45% מהדלק של החוף המזרחי.
כמה ימים אחרי ההתקפה על Colonial, טסלה הודיעה שכבר לא תקבל ביטקוין כתשלום עבור מכוניות בגלל פליטות הפחם המאסיביות, שנוצרות על ידי המחשבים החזקים המופעלים לכריית מטבעות חדשים.
שני האירועים מדגישים איך חידוש שהיה אמור להחליף את הדולר כמטבע עובר לסוחר התגלה כחסר ערך ברובו לקניית דברים חוקיים, אך כן כמכשיר יעיל ביותר להקלה על סחיטות פליליות.
רשימה מפוקפקת
לרוב אנו נוטים לחשוב על חדשנות כטובה ללא סייגים. הרווחה האנושית משתפרת על ידי אינטגרציה של המצאות חדשות, חומרים חדשים וכוחות אנושיים בדרכים יצירתיות. לכל חידוש יש כנראה גם צד אפל, אבל אפילו כשיש תאונות דרכים ותרמיות אינטרנט, זה עדיין ברור לכל שהעולם טוב יותר בעקבות זה שיש בו מכוניות ואינטרנט.
אבל יש רשימה קטנה של המצאות שהתרומה נטו שלהם לחברה הייתה שלילית: אסבסט, למשל, שכיום הוא ברובו אסור לשימוש; סיגריות - הן עדיין כאן; פנטאניל: בשימוש חוקי, מדובר במאלחש חזק ממשפחת האופיום, שקל לייצר באופן סינתטי, אבל תכונה זו היא גם הסיבה לכך שגרסאות לא חוקיות של החומר גורמות לנזקים עצומים דרך מנות יתר, התמכרות ופשע.
האם הביטקוין יצטרף לרשימה? נכון, עסקים לגיטימיים כן נעשים גם במטבעות קריפטו. אבל לא רבים. רוב התעבורה במטבעות דיגיטליים היא מסחר וספקולציה. Chainalysis, חברת אבטחת קריפטו, מעריכה שסוחרים קיבלו 2.8 מיליארד דולר בתשלומי קריפטו בשנה שעברה, פחות מאשר ב־2017, אם כי התשלומים השנה מקדימים את הקצב של 2017.
לעומת זאת, החברה מעריכה שישויות לא חוקיות קיבלו 75% יותר - 4.9 מיליארד דולר בשנה שעברה - אם כי מדובר בירידה גדולה לעומת 2019. הקטגוריה הצומחת במהירות הרבה ביותר היא תשלומי כופר. התשלומים גדלו פי ארבעה ל־348 מיליון דולר בשנה שעברה לעומת 2019. ככל הנראה המספר האמיתי גדול יותר כי מקרים רבים לא מדווחים לרשויות.
העלויות בפועל גבוהות הרבה יותר מרגע שכוללים את כל ההוצאות הנלוות: שחזור הנתונים, הפרעה לעבודה ונזק למוניטין כשהאקרים מפרסמים מידע שגנבו. לדוגמה, אינספור אמריקאים שילמו יותר על דלק וחיכו יותר זמן בתחנות בגלל ההתקפה על חברת Colonial.
הפשע נוצר מהקריפטו
שלא כמו רוב מקרי הפשע הממוחשב, דרישת כופר היא ברובה תוצר של מטבעות הקריפטו והתעשייה הזו. Coveware, חברה העוזרת לקורבנות של מתקפות כופר כאלה, מייחסת את צמיחת כלכלת הכופר לשלושה גורמים: מאגר גדול של עובדי טכנולוגיה שאין להם מספיק תעסוקה בברית המועצות לשעבר; גישה קלה לתוכנות נחוצות כמו כלים לפריצה לתוך מערכות מחשבים; ומטבעות קריפטו.
"שלושת האלמנטים האלה (כוח עבודה, מטבע וחומרי גלם) מהווים את הרכיבים היסודיים המניעים את תעשיית הסחיטות הממוחשבות", כתבה החברה בפוסט בבלוג שלה בשנה שעברה. מנכ"ל Coveware ביל סיגל אמר ש־100% מתשלומי הכופר נדרשים בצורת קריפטו, ולרוב מדובר בעסקת הקריפטו הראשונה של הקורבן.
למרות זה, כמה אנליסטים עדיין שוריים (bullish) לגבי הפוטנציאל של מטבעות הקריפטו, כולל סיגל. "כל פרויקט עם שאיפות וקנה מידה להחליף את המטבעות הפיזיים הולך להיתקל באתגרים", הוא אומר, "באבולוציה תמיד יש קשיים".
אלטרנטיבה מהירה וזולה
בעוד שקריפטו לא הוכיח עצמו כמטבע בעל שימושיות לשומרי חוק, הבלוקצ'יין, טכנולוגיית החשבונאות המבוזרת שבבסיס הקריפטו, היא הרבה יותר מבטיחה. לדוגמה, מערכת התשלומים הנוכחית היא יחסית איטית, יקרה ולעתים קרובות נשלטת בידי הבנקים הגדולים וחברות האשראי. את הגישה לכסף ניתן לנטר וממשלות הרודפות אחרי פושעים, טרוריסטים או יריבים פוליטיים יכולים לחסום אותה.
הבלוקצ'יין עשוי להיות אלטרנטיבה מהירה וזולה יותר, בייחוד לאלה המתמודדים עם מדינות בהן המערכת הפיננסית מיושנת, לא אמינה, נגועה באינפלציה או נתונה לסנקציות אמריקאיות. תשלומים בינלאומיים הם אחת מהיתרונות הלא מעורערים של stablecoins - מטבעות קריפטוגרפיים שמהונדסים בצורה כזו שהם מוצמדים לכסף פיאט או סחורות הנסחרות בבורסה וכו. אלה הם הרבה פחות הפכפכים ממטבעות קריפטו אחרים בגלל שהם מגובים על ידי נכסים קשיחים כמו אגרות חוב של האוצר.
עדיין, יישומים כאלה רחוקים מלהגיע לקנה מידה שמשנה משהו ללקוחות. ה־stablecoin היציב ביותר, tether, משמש בעיקר לסחר במטבעות קריפטו אחרים והחברה המנפיקה אותו יישבה השנה האשמות במדינת ניו יורק לאחר שחברה אחות שלה השתלטה על חלק ממאגר הקריפטו שלה. פרויקט ה־stabelcoin של פייסבוק, פרויקט דיאם (Diem, לשעבר "ליברה"), מושק בעצלתיים בעוד שהרגולטורים מביעים ספקות.
בינתיים, מערכות מבוססות קריפטו רגילות מתמודדות עם הכשלים שלהן: חברות התשלומים Alipay ו־WeChat בסין הן מהירות וזולות בגלל שהן עוקפות את הבנקים וחברות האשראי, והבנק המרכזי בסין השיק גרסה דיגיטלית של היואן.
בלוקצ'יין ללא מטבעות
הבלוקצ'יין מוצא לאט את דרכו ליישומים אחרים, מרישום קרקעות ועד אסימונים שאינם בני החלפה (NFT) המציפים כרגע את שוק האספנות. אבל זה רק מוכיח שאפשר ליהנות מיתרונות הבלוקצ'יין בלי מטבעות קריפטו.
מגיני המטבעות אומרים שאפילו אם קריפטו עדיין לא הצליח כמטבע עובר לסוחר, הוא הצליח כמקום לאחסון ערך, באופן דומה לזהב אבל בלי הטרחה של אחסנת מתכת ממשית. הערך המשוקלל של כל מטבעות הקריפטו הגיע ליותר מ־2 טריליון דולר מוקדם יותר החודש. כלומר, יותר מכל הדולרים הנמצאים כרגע במחזור. זו עשויה להיות בועה, אבל האם בועות הן לא סימן ההיכר של כל חידוש פיננסי?
אבל רוב החידושים הפיננסים מממנים משהו. אנגליה הגיעה לדומיננטיות כלכלית בכל העולם בגלל שפרנסי לונדון היו מלווים כסף ליוזמות, שאף אחד אחר לא הסכים להלוות עבורן. בועת הדוט־קום מימנה סטרט-אפים אינטרנטיים. משכנתאות סאב־פריים מימנו בתים. ברוב המקרים מטבעות קריפטו לא מממנים השקעות מוחשיות.
מטבעות קריפטו אמורים להוות גידור נגד אינפלציה בגלל שהפקתם מוגבלת לרוב. אבל זה נכון רק לגבי מטבע אחד מסוים. כקבוצת נכסים, האינפלציה בקריפטו דוהרת: יש היום יותר מ־5,000 סוגי מטבעות. הזהב מעולם לא נתקל בתחרות מצד עשרות מתכות יקרות חדשות שנכנסו לשוק כל חודש.
זהב הפך למקום לאחסנת ערך גם בגלל שבמשך רוב ההיסטוריה הוא גם היה מטבע עובר לסוחר: פעם היו מטביעים ממנו מטבעות, וכסף־שטרות היה מגובה על ידו. אם הקריפטו לעולם לא יתקבל כמטבע עובר לסוחר, גם שימושיותו כמקום לאחסנת ערך מוטלת בספק.