גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ה-SEC רוצה יותר נתונים על השפעת האקלים. החברות מתכוננות להילחם נגד זה

מנהלי נכסים רוצים יותר מידע ● חברות אנרגיה והתחבורה אומרות שלא קל למדוד סיכונים של שינוי האקלים

יו"ר ה־SEC, גארי גנסלר / צילום: Associated Press, J. Scott Applewhite
יו"ר ה־SEC, גארי גנסלר / צילום: Associated Press, J. Scott Applewhite

רשות ניירות הערך של ארה"ב (SEC) מתכוננת לדרוש מחברות ציבוריות לגלות יותר מידע לגבי האופן שבו הן מגיבות לאיומים הקשורים לשינוי האקלים - והחברות מתכוננות לקרב.

יושב הראש החדש של ה־SEC, גארי גנסלר, שמונה על ידי ממשל ביידן, אמר שגילויים הקשורים לאקלים הם עדיפות עליונה. הנשיא ג'ו ביידן נפגש אתמול עם גנסלר, שרת האוצר ג'נט ילן, ורגולטורים כלכליים אחרים לדון בנושא. ה־SEC כבר ביקשה מידע מהתעשייה, שרובו הגיע בשבוע שעבר, לגבי הצעה לכללי גילוי חדשים שניתן יהיה לפרסם כבר באוקטובר הקרוב.

חברות טכנולוגיה כמו אפל ומיקרוסופט, שבמשך זמן רב התגאו במאמציהן להפחית את השפעתן על הסביבה, אומרות שהן תומכות ביוזמה. חברות אנרגיה ותחבורה אמרו ל־SEC שגילויים בנושא האקלים יכולים להתפרש באופן לא נכון על ידי משקיעים שאין להם ניסיון בקריאת הנתונים או שמדגישים נושא אחד יותר מדי, כמו סך פליטות גזי החממה של חברה מסוימת.

ל־SEC סמכות נרחבת לדרוש מחברות המוכרות ניירות ערך גילויים בנושאים שונים. אבל הדרך שבה היא משיגה מידע ספציפי לגבי שינוי האקלים, שההשפעה שלו על השורה התחתונה של כל אחת מהחברות לא תמיד ברורה, צפויה להיות כליא ברקים פוליטי שיגרום ללוביסטים בוושינגטון להיכנס להילוך גבוה.

האתגר, כך אומרים רגולטורים ומנהלים בחברות הגדולות, הוא לזהות איזה צעדים נחוצים על מנת לעזור למשקיעים למדוד את התחזיות הכלכליות של חברה מסוימת, ואיך לקבוע דרישות שהן גמישות דיין לייצר מידע ספציפי ולא גנרי לגבי סיכונים תאגידיים.

"זה פרויקט דורי שאינו כמו שום דבר אחר שה־SEC עשתה אי פעם", אמר רוברט ג'קסון ג'וניור, נציב ה־SEC לשעבר. "זה מצריך מידה גדולה של מומחיות ברמת הסגל וכמות עצומה של מגע עם השווקים".

הדיווח עשוי להכניס יותר כסף לתעשיות ירוקות

כ־90% מהחברות במדד S&P 500 מפרסמות מרצונן דוחות המפרטים נתונים סטטיסטיים על דברים כמו פליטות פחם ובכמה אנרגיה מתחדשת הן משתמשות. התוכן הזה לרוב לא נבדק על ידי הרגולטורים. רק כ־16% מדווחות על מדדים דומים בדיווחים רגולטוריים, על פי S&P Global Sustainable1, זרוע של חברת דירוג הנכסים והמידע על השווקים S&P.

"ללא דרישת גילוי חובה, אנו צופים שנראה המשך של הערבוביה הנוכחית של גילויים שבה המפרסמים לעתים בוחרים בפינצטה איזה גילויים להיצמד, או במקרים מסוימים פשוט נמנעים מגילוי לגמרי", כך כתב ל־SEC סקוט מאתר, מנהל החברה Pacific Investment Management.

פקידים בכירים בממשל ביידן אומרים שדיווח תאגידי טוב יותר לגבי שינוי האקלים יכניס יותר כסף לתעשיות ירוקות יותר, ויעזור לממשלות להגיע למטרה של אפס פליטות עד שנת 2050, כפי שהוחלט בהסכם פריז. ברמה עולמית, נחוצים כ־1.6 טריליון דולר כדי להגיע ליעד הזה, כך נמסר מ־Energy Transitions Commission, קבוצה של חברות אנרגיה בינלאומיות, מוסדות פיננסיים וארגונים ללא מטרות רווח.

חברות אינן צפויות לספק את כל הנתונים הרלבנטיים ללא מנדט ממשלתי הדורש זאת, כך אמר מנהל המועצה הכלכלית הלאומית בבית הלבן, בריאן דיז, שלפני כן הוביל את ההשקעה בחברות בנות קיימא בחברת ההשקעות BlackRock. "רק מפני שהסיכון ממשי וקיים לא אומר שהשוק, אם יותירו אותו לענייניו, יגלה את הנושאים האלה במסגרת גילויים רצוניים של החברות", אמר דיז בחודש שעבר.

כמה מהרפובליקאים בקונגרס מתנגדים ליוזמה של ה־SEC.

"לדחיפה לכיוון של יותר גילוי הקשור להתחממות הגלובלית מעט קשר למתן מידע אמיתי למטרות השקעה", 12 סנאטורים רפובליקאים, כולל פט טומי מפנסילבניה, כתבו ל-SEC בשבוע שעבר. "מה שקורה הוא שאקטיביסטים, שלא נותנים דין וחשבון לחברה או לבעלי המניות שלה, מנסים לכפות את דעותיהם הפוליטיות הפרוגרסיביות על חברות הנסחרות בבורסה, ועל המדינה כולה, לאחר שלא הצליחו להביא את השינוי הזה דרך הממשלה הנבחרת".

"יש באופן יחסי מעט גילויים"

הגדרה איזה סיכונים הם ממשיים - ואיך חברות צריכות לדבר עליהם - הייתה זמן רב מקור לעימותים בין חברות, משקיעים ורגולטורים. בהחלטה משנת 1976, בית המשפט העליון של ארה"ב קבע שהמידע ממשי אם משקיע סביר יראה אותו כחשוב לגבי החלטה על השקעה או החלטת פרוקסי. העיקרון הזה נותן לחברות מרווח פעולה להחליט מתי העובדות או התחזיות מתאימות לתפישה הזו, אם כי ה־SEC יכולה לשאול חברות איך הגיעו להחלטה שמידע זה או אחר אינו חשוב.

כמה חברות אנרגיה אמרו ל־SEC שהן מודאגות לגבי זה שיוענק למידע הסביבתי אותו משקל כמו צעדים הקשורים להנהלת חשבונות, שחייבים להתאים לכללים בני עשרות שנים המפוקחים על ידי ה־SEC וחברה הקובעת סטנדרטים וממונה על ידי הממשלה. אפילו הערכות לגבי פליטות של גזי חממה עשויות לסבול מהיעדר סטנדרטיזציה, כך כתב היועץ הכללי של חברת צינורות הגז Williams Cos במכתב ששלח ל־SEC.

אפל קראה לחברות ציבוריות לגלות פליטות "דרג שלישי", קטגוריה קשה להערכה הכוללת את חתימת הפחם מדברים כמו נסיעות עובדים, פינוי פסולת ושימוש של לקוחות במוצרי החברה.

לחברות, שינוי האקלים יכול לכלול גם סיכון פיזי, כמו אירועי מזג אוויר קיצוניים היכולים להביא להפסדים לא צפויים, כמו גם הסיכון הכרוך במעבר, כולל במסגרת מדיניות ממשלה שתכריח חברות להיגמל משימוש בדלקי מאובנים. בקליפורניה, למשל, מתכוונים לאסור על מכירת מכוניות חדשות המונעות בדלק בעשור הקרוב.

הקווים המנחים הנוכחיים של ה־SEC רומזים על כך ששני סוגי הסיכונים צריכים להיות גלויים בדיווחים פדרליים. אבל ההנחיות לא מפרטות בלשונן גילויים ספציפיים הנדרשים, וחברות מחליטות מה לומר לגבי הסיכונים שלהן.

"הדעה שלי היא שיש באופן יחסי מעט גילויים על האקלים בדיווחים עונתיים", אמרה הנציבה הדמוקרטית ב־SEC אליסון הרן לי. "אנחנו צריכים שיהיה איזה גילוי חובה אבל עם זאת גם לספק מספיק גמישות כדי שלחברות יהיה זמן ללמוד איך לעשות זאת כמו שצריך".

הנציבה הסטר פירס, אחת משני רפובליקאים בצוות חמישה הנציבים של ה־SEC, אמרה שהיא לא משוכנעת שהרגולטורים צריכים להכריח חברות לגלות גילויים ספציפיים לגבי אקלים. אם חלק מהמשקיעים רוצים יותר מידע, הם חופשיים לדרוש אותו מהחברות, אמרה.

"לעתים אם אתה מנהל נכסים המציע קרן מיוחדת, המשמעות של זה תהיה שצריך לעשות מעט יותר עבודה, וזו תהיה הסיבה שאתה גובה עמלה גבוהה יותר על ניהול הקרן", אמרה.

חברת BlackRock, המנהלת מעט יותר מ־8 טריליון דולר בנכסים ויש לה עסק צומח של קרנות הממותגות כבנות קיימא מבחינה סביבתית או חברתית, תומכת במאמץ של ה־SEC והתמודדה עם לחץ מצד לקוחותיה לנקוט עמדה החלטית יותר לגבי שינוי האקלים.

"מה שאנו מנסים להגיע אליו זה עלייה בהכרה שהמידע הזה חשוב להבנת הסיכונים, לא רק ברמת החברה הבודדת, אלא ברמת השוק ואולי ברמה עולמית סיסטמית", כך אמרה מישל אדקינס, מנהלת בצוות ההשקעות של BlackRock.

עוד כתבות

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

מפגין מניף שלט עם ''מהפכת אינתיפאדה'' בוושינגטון. תמיכות מפורשות באלימות / צילום: Associated Press, Lindsey Wasson

״אינתיפאדה עולמית״ מתפשטת בקמפוסים של ארה״ב אבל היא עשויה לחזק דווקא את הימין

זה מה שקרה למחאות הענק נגד מלחמת וייטנם ולמרד הסטודנטים בצרפת לפני 60 שנה ● התנועה הנוכחית מעתיקה בהצלחה גוברת את דפוסי הפעולה של המאבק נגד אפרטהייד לפני 40 שנה ● ישראל הופכת למנוף של שינוי

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר