יו"ר ה־SEC, גארי גנסלר / צילום: Associated Press, J. Scott Applewhite
רשות ניירות הערך של ארה"ב (SEC) מתכוננת לדרוש מחברות ציבוריות לגלות יותר מידע לגבי האופן שבו הן מגיבות לאיומים הקשורים לשינוי האקלים - והחברות מתכוננות לקרב.
יושב הראש החדש של ה־SEC, גארי גנסלר, שמונה על ידי ממשל ביידן, אמר שגילויים הקשורים לאקלים הם עדיפות עליונה. הנשיא ג'ו ביידן נפגש אתמול עם גנסלר, שרת האוצר ג'נט ילן, ורגולטורים כלכליים אחרים לדון בנושא. ה־SEC כבר ביקשה מידע מהתעשייה, שרובו הגיע בשבוע שעבר, לגבי הצעה לכללי גילוי חדשים שניתן יהיה לפרסם כבר באוקטובר הקרוב.
חברות טכנולוגיה כמו אפל ומיקרוסופט, שבמשך זמן רב התגאו במאמציהן להפחית את השפעתן על הסביבה, אומרות שהן תומכות ביוזמה. חברות אנרגיה ותחבורה אמרו ל־SEC שגילויים בנושא האקלים יכולים להתפרש באופן לא נכון על ידי משקיעים שאין להם ניסיון בקריאת הנתונים או שמדגישים נושא אחד יותר מדי, כמו סך פליטות גזי החממה של חברה מסוימת.
ל־SEC סמכות נרחבת לדרוש מחברות המוכרות ניירות ערך גילויים בנושאים שונים. אבל הדרך שבה היא משיגה מידע ספציפי לגבי שינוי האקלים, שההשפעה שלו על השורה התחתונה של כל אחת מהחברות לא תמיד ברורה, צפויה להיות כליא ברקים פוליטי שיגרום ללוביסטים בוושינגטון להיכנס להילוך גבוה.
האתגר, כך אומרים רגולטורים ומנהלים בחברות הגדולות, הוא לזהות איזה צעדים נחוצים על מנת לעזור למשקיעים למדוד את התחזיות הכלכליות של חברה מסוימת, ואיך לקבוע דרישות שהן גמישות דיין לייצר מידע ספציפי ולא גנרי לגבי סיכונים תאגידיים.
"זה פרויקט דורי שאינו כמו שום דבר אחר שה־SEC עשתה אי פעם", אמר רוברט ג'קסון ג'וניור, נציב ה־SEC לשעבר. "זה מצריך מידה גדולה של מומחיות ברמת הסגל וכמות עצומה של מגע עם השווקים".
הדיווח עשוי להכניס יותר כסף לתעשיות ירוקות
כ־90% מהחברות במדד S&P 500 מפרסמות מרצונן דוחות המפרטים נתונים סטטיסטיים על דברים כמו פליטות פחם ובכמה אנרגיה מתחדשת הן משתמשות. התוכן הזה לרוב לא נבדק על ידי הרגולטורים. רק כ־16% מדווחות על מדדים דומים בדיווחים רגולטוריים, על פי S&P Global Sustainable1, זרוע של חברת דירוג הנכסים והמידע על השווקים S&P.
"ללא דרישת גילוי חובה, אנו צופים שנראה המשך של הערבוביה הנוכחית של גילויים שבה המפרסמים לעתים בוחרים בפינצטה איזה גילויים להיצמד, או במקרים מסוימים פשוט נמנעים מגילוי לגמרי", כך כתב ל־SEC סקוט מאתר, מנהל החברה Pacific Investment Management.
פקידים בכירים בממשל ביידן אומרים שדיווח תאגידי טוב יותר לגבי שינוי האקלים יכניס יותר כסף לתעשיות ירוקות יותר, ויעזור לממשלות להגיע למטרה של אפס פליטות עד שנת 2050, כפי שהוחלט בהסכם פריז. ברמה עולמית, נחוצים כ־1.6 טריליון דולר כדי להגיע ליעד הזה, כך נמסר מ־Energy Transitions Commission, קבוצה של חברות אנרגיה בינלאומיות, מוסדות פיננסיים וארגונים ללא מטרות רווח.
חברות אינן צפויות לספק את כל הנתונים הרלבנטיים ללא מנדט ממשלתי הדורש זאת, כך אמר מנהל המועצה הכלכלית הלאומית בבית הלבן, בריאן דיז, שלפני כן הוביל את ההשקעה בחברות בנות קיימא בחברת ההשקעות BlackRock. "רק מפני שהסיכון ממשי וקיים לא אומר שהשוק, אם יותירו אותו לענייניו, יגלה את הנושאים האלה במסגרת גילויים רצוניים של החברות", אמר דיז בחודש שעבר.
כמה מהרפובליקאים בקונגרס מתנגדים ליוזמה של ה־SEC.
"לדחיפה לכיוון של יותר גילוי הקשור להתחממות הגלובלית מעט קשר למתן מידע אמיתי למטרות השקעה", 12 סנאטורים רפובליקאים, כולל פט טומי מפנסילבניה, כתבו ל-SEC בשבוע שעבר. "מה שקורה הוא שאקטיביסטים, שלא נותנים דין וחשבון לחברה או לבעלי המניות שלה, מנסים לכפות את דעותיהם הפוליטיות הפרוגרסיביות על חברות הנסחרות בבורסה, ועל המדינה כולה, לאחר שלא הצליחו להביא את השינוי הזה דרך הממשלה הנבחרת".
"יש באופן יחסי מעט גילויים"
הגדרה איזה סיכונים הם ממשיים - ואיך חברות צריכות לדבר עליהם - הייתה זמן רב מקור לעימותים בין חברות, משקיעים ורגולטורים. בהחלטה משנת 1976, בית המשפט העליון של ארה"ב קבע שהמידע ממשי אם משקיע סביר יראה אותו כחשוב לגבי החלטה על השקעה או החלטת פרוקסי. העיקרון הזה נותן לחברות מרווח פעולה להחליט מתי העובדות או התחזיות מתאימות לתפישה הזו, אם כי ה־SEC יכולה לשאול חברות איך הגיעו להחלטה שמידע זה או אחר אינו חשוב.
כמה חברות אנרגיה אמרו ל־SEC שהן מודאגות לגבי זה שיוענק למידע הסביבתי אותו משקל כמו צעדים הקשורים להנהלת חשבונות, שחייבים להתאים לכללים בני עשרות שנים המפוקחים על ידי ה־SEC וחברה הקובעת סטנדרטים וממונה על ידי הממשלה. אפילו הערכות לגבי פליטות של גזי חממה עשויות לסבול מהיעדר סטנדרטיזציה, כך כתב היועץ הכללי של חברת צינורות הגז Williams Cos במכתב ששלח ל־SEC.
אפל קראה לחברות ציבוריות לגלות פליטות "דרג שלישי", קטגוריה קשה להערכה הכוללת את חתימת הפחם מדברים כמו נסיעות עובדים, פינוי פסולת ושימוש של לקוחות במוצרי החברה.
לחברות, שינוי האקלים יכול לכלול גם סיכון פיזי, כמו אירועי מזג אוויר קיצוניים היכולים להביא להפסדים לא צפויים, כמו גם הסיכון הכרוך במעבר, כולל במסגרת מדיניות ממשלה שתכריח חברות להיגמל משימוש בדלקי מאובנים. בקליפורניה, למשל, מתכוונים לאסור על מכירת מכוניות חדשות המונעות בדלק בעשור הקרוב.
הקווים המנחים הנוכחיים של ה־SEC רומזים על כך ששני סוגי הסיכונים צריכים להיות גלויים בדיווחים פדרליים. אבל ההנחיות לא מפרטות בלשונן גילויים ספציפיים הנדרשים, וחברות מחליטות מה לומר לגבי הסיכונים שלהן.
"הדעה שלי היא שיש באופן יחסי מעט גילויים על האקלים בדיווחים עונתיים", אמרה הנציבה הדמוקרטית ב־SEC אליסון הרן לי. "אנחנו צריכים שיהיה איזה גילוי חובה אבל עם זאת גם לספק מספיק גמישות כדי שלחברות יהיה זמן ללמוד איך לעשות זאת כמו שצריך".
הנציבה הסטר פירס, אחת משני רפובליקאים בצוות חמישה הנציבים של ה־SEC, אמרה שהיא לא משוכנעת שהרגולטורים צריכים להכריח חברות לגלות גילויים ספציפיים לגבי אקלים. אם חלק מהמשקיעים רוצים יותר מידע, הם חופשיים לדרוש אותו מהחברות, אמרה.
"לעתים אם אתה מנהל נכסים המציע קרן מיוחדת, המשמעות של זה תהיה שצריך לעשות מעט יותר עבודה, וזו תהיה הסיבה שאתה גובה עמלה גבוהה יותר על ניהול הקרן", אמרה.
חברת BlackRock, המנהלת מעט יותר מ־8 טריליון דולר בנכסים ויש לה עסק צומח של קרנות הממותגות כבנות קיימא מבחינה סביבתית או חברתית, תומכת במאמץ של ה־SEC והתמודדה עם לחץ מצד לקוחותיה לנקוט עמדה החלטית יותר לגבי שינוי האקלים.
"מה שאנו מנסים להגיע אליו זה עלייה בהכרה שהמידע הזה חשוב להבנת הסיכונים, לא רק ברמת החברה הבודדת, אלא ברמת השוק ואולי ברמה עולמית סיסטמית", כך אמרה מישל אדקינס, מנהלת בצוות ההשקעות של BlackRock.