ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי / צילום: Associated Press, Francisco Seco, Pool
ביום שבת נשיא פולין אנדז'יי דודה אישר תיקון לחוק שעבר בפרלמנט הפולני בשבוע שעבר, הקובע תקופת התיישנות של 30 שנה על ערעור בנוגע להחלטות מינהליות בנוגע לרכוש, כולל נכסים של יהודים שהולאמו אחרי הכיבוש הנאצי. הנשיא דחה בקשה ישראלית-אמריקאית לשלוח את החוק לבחינה משפטית או לעכב את אישורו. כצפוי, ובמידה רבה של צדק, בישראל מבקרים את החוק, אך נראה גם כי ישנה עמימות ציבורית כלפיו וכלפי כוונות המחוקקים שכדאי להבהיר.
מה החוק אומר?
התיקון לחוק השנוי-במחלוקת נידון בפרלמנט הפולני בחודשים האחרונים, והוצע על ידי מפלגת "החוק והצדק" העומדת בראש הקואליציה השולטת במדינה, אך זכה לתמיכה גם מהאופוזיציה. התיקון מגדיר כי מעתה לא ניתן יהיה להגיש טענות חדשות או ערעורים לבתי דין בפולין לגבי החלטות מינהליות שהתקבלו לפני יותר מ-30 שנה, ביניהן החלטת הרשויות הקומוניסטיות של פולין אחרי מלחמת העולם השנייה להלאים נכסים.
חלק מנכסים אלו, פרטיים ומסחריים, היו שייכים למיליוני היהודים תושבי פולין, שנרצחו בשואה או נמלטו ממנה. הם היו בבעלות השלטון הנאצי ששלט בפולין עד תום מלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן חלקו הולאם על ידי השלטון הקומוניסטי.
ארגון איל"ר (ארגון יהודי עולמי להחזרת רכוש) מסביר כי גם הליכים משפטיים קיימים בנוגע להשבת רכוש שטרם הוכרעו יושפעו מהתיקון לחוק שאושר, מכיוון שלא ניתן יהיה להתבסס יותר על ערעור על ההחלטה המינהלית שהתקבלה ברוב המקרים לפני יותר מ-30 שנה. בעניין זה מעניין לציין שהסנאט הפולני ניסה לרכך את החוק המוצע, ולהחריג הליכים משפטיים קיימים, אך הפרלמנט דחה בשבוע שעבר את הניסיון הזה ואישר את הנוסח הנוקשה יותר, וכך גם הנשיא הפולני.
האם החוק מכוון נגד יהודים?
לא רק. סוגיית הבעלות וההלאמה של נכסי נדל"ן הפכה למרכזית בפולין בשנים האחרונות. כתב ה"בי.בי.סי" בוורשה דיווח כי בעשורים האחרונים עלו פרשיות שחיתות בסוגיות השבת הרכוש, כולל מכירת מסמכים היסטוריים מגורמים פרטיים לעסקיים ודיירים ש"נזרקים מדירותיהם בין-לילה". בעקבות זאת. לפי הרשת הבריטית, דרישות השבת-רכוש של יהודים הן רק מיעוט מכלל דרישות השבת-הרכוש במדינה. רובן מוגשות דווקא על ידי פולנים, שבידיהם מסמכים על הלאמת הנכסים שהיו במשפחתם. זו הסיבה שהוא זכה גם לתמיכת האופוזיציה.
החוק סותם את הגולל על אפשרויות של יהודים להגיש תביעות רכוש חדשות על בסיס הלאמת הנכסים. הוא גם מתעלם מהעובדה שהסיבה שיש מיעוט בקשות להשבת רכוש היא ההשמדה השיטתית של יהודי פולין, כך שלא נותרו אפילו קרובי משפחה להגיש את הבקשות. בנוסף, בניגוד למדינות כמו גרמניה, אוסטריה ואחרות, פולין לא הקימה קרן לפיצוי סמלי של צאצאי המשפחות שנרצחו או שנמלטו, לגבי רכושם. הממשלה הפולנית מאשימה את הכיבוש הגרמני וטוענת כי אינה צריכה להיות אחראית לפשעים שביצעו הנאצים.
"מדינות רבות הבינו שנושא הרכוש היהודי הוא מקרה מיוחד, אבל רמת ההוכחות שנדרשה עד כה בפולין היא כאילו מדובר בפולנים שנשארו במדינה, ולא ביהודים שהושמדו ונרדפו ואפילו סבלו מפוגרומים אחרי השואה", אמר ל"גלובס" מנכ"ל ארגון איל"ר נחליאל דיסון.
מה צפוי לקרות עכשיו?
ההחלטה הפולנית היא חלק ממדיניות הולכת וגוברת של הממשלה הימנית העומדת בראש המדינה לייחס את מה שאירע בפולין במהלך מלחמת העולם השנייה לכיבוש הנאצי בלבד, ולהתעלם ממשתפי הפעולה הפולנים, מהלשנות, מהוצאות להורג ובחלקם של הפולנים במעשי ההשמדה והרדיפה של כשלושה מיליון היהודים שחיו בפולין לפני פרוץ המלחמה.
שר החוץ יאיר לפיד הורה לשגריר המיועד להישאר בארץ ולהשיב להתייעצויות את הממונה על השגרירות. הוא גם ביקש משגריר פולין בישראל שלא לשוב לארץ בשלב זה. גם ארה"ב, בת ברית חשובה של פולין, גינתה את החוק, אולם לא ברור אם תגיב להחלטה בפעולות כלשהן. משרד החוץ הפולני אמר כי פעולות ישראל נעשות "ללא כל בסיס".