שוק הדיור. הפוליטיקאים מנמיכים ציפיות / צילום: תמר מצפי
לשר השיכון יש תוכנית חדשה שתאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירה, בחוק ההסדרים מסתתרים לא מעט הבטחות בתחום, וחוק הותמ"ל עבר בקלות שהפתיעה את הקואליציה מקצה לקצה. אז למה בכל זאת, שלושה חודשים אחרי הקמת ממשלת בנט-לפיד, נדמה שאין בשורה אמיתית בתחום הנדל"ן, ואיך, בניגוד מוחלט לממשלות עבר, הפכו מחירי הדיור לנושא שבו הפוליטיקאים מעדיפים קודם כל להנמיך ציפיות, לדבר פחות ולעשות יותר? ראשי סיעות מהקואליציה ושני השרים האמונים על התחום מסבירים.
יו"ר סיעת יש עתיד, בועז טופורובסקי, אמר לגלובס כי "בממשלה לא רוצים לצאת בכותרות אלא להפתיע אחרי שנעשה. בכלל, הממשלה הזו יוצאת פחות עם כותרות בומבסטיות. אנחנו רוצים להעניק לציבור כמה שנים של פוליטיקאים שעובדים קשה בפחות רעש, לבצע במקום רק להבטיח".
טופורובסקי גם מנמיך ציפיות מראש: "יש פער עצום בין הביקוש להיצע. גם אם כל הממשלה תתעסק רק בזה, ייקח כמה שנים לצמצם אותו. הרצון הוא לשפר את המצב על-ידי טיפול בפער בין הביקוש להיצע ולטפל בדיור להשכרה והתחדשות עירונית. אנחנו גם בונים על תוואי המטרו, שתהיה לצדו בנייה חדשה והתפתחות מרשימה מאוד".
"אחרי כחלון, הפוליטיקאים החליטו פחות להכריז ויותר לנסות"
לדברי יו"ר סיעת כחול לבן, איתן גינזבורג, לא מדובר במחסור בתוכניות עבודה אלא בהעדפת עבודה על פני כותרות. "אחרי משה כחלון שקיבל את כל סל הכלים - גם מינהל התכנון, גם מינהל מקרקעי ישראל, מטה דיור ומחיר למשתכן - משרד החלומות בתחום - ולא הצליח להוריד את מחירי הדיור כפי שהבטיח אלא רק להאט את קצב העלייה, הפוליטיקאים החליטו פחות להכריז ויותר לנסות".
האם פשוט אפשר להגיד ביושר שלא ניתן לעצור את עליית המחירים?
גינזבורג: "התרגלנו כאן שכל אחד חייב לקנות דירה. יש מקומות באירופה בהם אנשים חיים כל חייהם בשכירות. בישראל קצב הילודה גבוה, וקצב בניית הדירות לא עומד בקצב. לא קצב התכנון ולא קצב הבנייה. זה נובע מהרבה מאוד סיבות - רגולציה, בירוקרטיה, היכולת לשחרר קרקעות לבנייה. אז מצד אחד האוכלוסייה גדלה, ומהצד האחר קצב התכנון נמוך. בנוסף, קשה להתערב בשוק החופשי, ואפיקי ההשקעה האחרים של ישראלים מצומצמים, מה שמביא אותם להשקיע בנדל"ן, וכשמשקיעים, המחירים עולים".
גינזבורג, שהיה יו"ר ועדת התכנון והבנייה בעיריית רעננה, לקח את תחום הורדת הרגולציה והבירוקרטיה לטיפולו בכנסת, ומציין כי הממשלה דווקא עושה לא מעט בניגוד לרושם שנוצר. "הממשלה מורידה בירוקרטיה בהליכי תכנון ובנייה בחוק ההסדרים, פישטו הליכים בירוקרטיים בפיתוח שכונות שהיו חסם לבנייה, יש פרק שלם בחוק ההסדרים שמוקדש לשכירות ארוכ- טווח, עבר חוק הותמ"ל, שמים דגש על התחדשות עירונית", הוא מונה שורה של צעדים שאמורה להשפיע על השוק.
"בלי שיווק מאסיבי של קרקעות, המשבר לא ייפתר"
יו"ר סיעת מרצ, מיכל רוזין, פותחת בביקורת על ממשלות עבר שחרף פעילותן בתחום לא פתרו את מצוקת הדיור: "היו כמה שהצליחו להגיע לדירה, אבל התוכנית הזו בעיקר עזרה להרבה מאוד אנשים עם כסף שבאו להשקיע בפריפריה, ולא באמת פתרה את המצוקה".
רוזין מתייחסת לפתרונות של דיור ציבורי שמקדמת מרצ עבור מיעוטי יכולת, ואומרת כי "אנשים בעבר לא קיבלו דיור ציבורי כיוון שלא היו דירות, במקום זה נתנו לאנשים השתתפות בשכר דירה.
"כשהמדינה מפנה לשוק השכירות, המחירים עולים. עכשיו נרכשו 1,700 דירות לטובת הפרויקט, וזה יעודד את ירידת המחירים לצד תוכניות אחרות שאמורות להוזיל את הקרקע לבנייה. אני מופתעת לטובה שר השיכון זאב שאלקין, שבא מהימין, מבין שיש חשיבות לדיור ציבורי ולשכבות חלשות. בנוסף, השר עיסאויי פריג' הוסיף עובדים פלסטינים לבנייה, גם כדי לייצר להם יותר עבודה ולעזור בכלכלה של הרשות הפלסטינית, וגם כי יש קושי בהבאת עובדים זרים לבנייה".
פתרונות אפשריים נוספים מוצאת רוזין בנושא התשתיות ובמיוחד בתקציבי העתק שיושקעו בתקציב בתחבורה. "אנשים לא עברו לגור מחוץ לתל אביב בגלל התעסוקה, ולכן נדרשות השקעה מאסיבית בתשתיות ותחבורה ציבורית טובה. לצד זה, אין מה לעשות - בלי שיווק מאסיבי של קרקעות, המשבר לא ייפתר, ופה יש גם רצון להגן על המשקיעים בשוק הנדל"ן, כדי שמחירי הדיור לא ייפלו בבת-אחת".
אתם נזהרים מלהבטיח הורדת מחירים כי זה לא אפשרי לקיים?
"יכול להיות, אבל זו גם תוצאה של המיקוד התקשורתי והאזרחי בנושא שירד. במערכות בחירות קודמות העלו את נושא הדיור על נס, כי זה היה במרכז תשומת-הלב הציבורית; היום יש דברים אחרים במרכז - ביטחון אישי, בריאות וכו'. הסנטימנט הציבורי לא היה על הדיור בבחירות האחרונות אלא היה על הקורונה, השחיתות והחלפת השלטון. כלומר, זה לא שזה לא על סדר היום, אלא שפחות שומעים על זה תקשורתית".
"לא נותנים ביטוי יחצני"
מי שהיה עיתונאי בעברו, יו"ר סיעת ישראל ביתנו יבגני סובה, אומר כי הנושא לא על סדר היום, פשוט כי "לא נותנים לזה ביטוי יחצני. יש תחושה שזה ירד, אבל זה לא נכון. מאז שעבר חוק ההסדרים בממשלה, מדברים על זה לא מעט - אלקין עם מחיר מטרה, הותמ"ל שהקואליציה הצליחה להעביר. אני שמח שאין כותרות גדולות ובמקום, זה מטופל נקודתית".
לדברי סובה, "עם פרוץ מגפת הקורונה הוצגו נתונים בוועדת הכלכלה, לפיהם 12-15 אחוזים מנוטלי המשכנתאות והשוכרים לא עומדים בהחזר החודשי, והיה חשש גדול למשבר. היום אני לא מרגיש את זה, כי השוק מתאושש".
יו"ר סיעת העבודה, רם שפע, טוען כי אין כל התעלמות מנושא הדיור, אלא להפך. "אני חושב שהממשלה בהחלט מציבה יעדים כדי לנסות לטפל במשבר הדיור אחרי 12 שנים בהן משבר הדיור הלך והחריף. אני כצעיר ודאי יודע כמה חבריי מכל רחבי הארץ מתקשים למצוא פתרונות דיור, ואני חושב שאחד היעדים הגדולים של הממשלה הזו הוא לייצר יציבות של כמה שנים שתשפיע על שוק הנדל"ן לאחר חוסר היציבות של הממשלות האחרונות. ככל שהממשלה תחזיק, היא תייצב את השוק ותוציא לפועל פתרונות בהתאם לקווי היסוד".
וכעת לעמדת השרים: "עובדים קשה"
שר השיכון זאב אלקין מביע התנגדות נחרצת כשאני שואלת אותו מדוע לא שומעים על הצעדים שהממשלה נוקטת להורדת מחירי הדיור, והאם הם פשוט התייאשו. "הסיבה לעליית מחירי הדיור עכשיו היא השיתוק הממשלתי והירידה הדרמטית בירידות הבנייה בשנתיים האחרונות. בשלושת החודשים האחרונים מאז שהממשלה הוקמה הוארך חוק הותמ"ל, התקבלה החלטה דרמטית של הגדלת מספר העובדים הזרים והפלסטינים בענף הבנייה, מה שיגדיל את היכולת לקדם פרויקטים מהר יותר. בתקציב מושקעים יותר מ-10 מיליארד שקל בתשתיות לדיור, וזה יחלץ הרבה פרויקטים שהיו תקועים, גייסנו תקציבים לקידום בנייה באופן כללי, ויש מספר רפורמות החוק ההסדרים ודגש על הגדלת כמות השיווקים".
ויש אפילו הבטחה של אלקין: "יש סיכוי שהשנה תהיה שנת שיא בשיווקים בעשור, וזה למרות שנכנסנו למשרדים רק במאי-יוני".
אז אפשר להוריד את מחירי הדיור?
"בשלב הראשון אפשר לעצור את העלייה", אלקין עונה בזהירות, "ובעתיד אולי אפשר גם להוריד. אני נגד הצהרות שאין להן כיסוי. כי מה שקורה היום הוא נגזרת של מה שעשו לפני שנתיים ושלוש. זה תהליך שלוקח זמן. מכלול הצעדים שאנחנו עושים ישנו את המציאות דרמטית. כדי לאפשר לזוגות צעירים לקנות דירות הוצאנו לפועל את תוכנית מחיר מטרה, כדי שזוגות צעירים לא ישלמו את עליית המחירים שהתרחשה עד עכשיו".
לדבריו, "השיטה שלי היא קודם עושה ואז מדבר. גם בדיור ציבורי - כמעט 5,000 דירות חדשות בשלוש שנים - רכישה של 1,700 בשוק הקיים ורכישה של 3,000 דירות לקשישים. אני לא הייתי ממליץ למישהו לעשות ספוקלציות על מחירי הדיור".
שרת הפנים איילת שקד, שאמרה בסוף חודש יולי האחרון כי אין למה לחלום על ירידת מחירי הדיור בשנים הקרובות, נשמעת כאילו חישבה מסלול מחדש ולא חוזרת על ההתבטאות הזו. "אין ממשלה שעובדת יותר קשה, אולי חוץ מכחלון, על הורדת מחירי הדיור, בעיקר אלקין בשיכון ואני בפנים. עוד שבועיים נציג תוכנית לטיפול במשבר מחירי הדיור, שכבר רובה מבוצעת בפועל. השנה נשווק 70 אלף יחידו דיור, ובשנה הבאה 80 אלף. חצי מהזמן שלי במשרד אני מקדישה לייעול הליכי התכנון והגדלת ההיצע. הסבת משרדים למגורים, ועדות גאוגרפיות".
לדברי שקד, "מחירי הדיור המזנקים הם הבעיה הכלכלית-חברתית החמורה ביותר במדינת ישראל, בטח אחרי שנתיים שיתוק שבהן שיווקו 50-56 אלף יחידות דיור. אנחנו נתחיל עם זה שנעצור את העלייה המטורפת, זה כבר הישג גדול".