מארק צוקרברג, מנכ''ל פייסבוק / צילום: Associated Press, Marcio Jose Sanchez
גיליון סוף השבוע של מוסף G בגלובס מוקדש כמעט כולו לפרויקט מרתק על תעשיית הנדסת האיברים הישראלית הפורחת. תמצאו שם סיפורים כמעט בדיוניים על שתל קרנית סינתטי לעיוורים ואדם נכה שהפך לאיש ברזל בעזרת עצמות שיוצרו במעבדה על ידי סטארט-אפ ישראלי. התעשייה הזו כמובן גם מעלה דילמות אתיות לא פשוטות שניסינו להציג.
בינתיים הגאות הכי גדולה אי פעם של ההייטק הישראלי ממשיכה במלוא המרץ והשבוע עוד שלושה סטארט-אפים ישראלים הפכו לחדי-קרן עם שווי של מיליארד דולר ומעלה. בניגוד למקובל, אף אחד מהסטארט-אפים לא עוסק בסייבר או פינטק. בשלב הזה תעשיית ההייטק הישראלית חצויה בין אלו שבטוחים שהגאות תתפוצץ בקרוב לכולנו בפנים לבין מי שסבורים שאנחנו נמצאים רק בתחילת החזון על השתלטות התוכנה על העולם.
וגם אי אפשר לסכם שבוע בלי להתייחס להכרזה של פייסבוק על שינוי שם החברה-האם שלה למטא - Meta. האם צוקרברג בסך הכל מנסה לבלבל אותנו עם השם החדש, כדי להשכיח את הבעיות הבסיסיות במודל העסקי שלו?
סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.
לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן
1. בין חנות פלאפל לחוות שרתים
עסקי חוות השרתים ממשיכים לפרוח. השבוע חשפנו כי בזק בינלאומי וסרברפארם משקיעות 500 מיליון שקל בהקמת חוות שרתים בבני ציון, שתאכלס בין השאר את גוגל. במקביל גם עליבאבא הסינית בוחנת פריסת תשתיות מחשוב ענן בישראל באמצעות חוות שרתים מקומית. למרות הפופולריות, התחום של חוות שרתים נעדר רגולציה וסובל מהיעדר תכנון מרכזי. "חנות פלאפל חדשה נדרשת להוציא רישיון, אבל איש לא בודק את חוות השרתים המחזיקות במידע רגיש", אומר משה לסמן, מנכ"ל גלובל דאטה סנטר.
2. תייצר לי לב
איך הפכה ישראל הקטנה למובילה עולמית בפיתוחים כמו לב שמרפא את עצמו, עצמות שגדלות על אלמוגים, קרנית שמרפאה עיוורון ועמוד שדרה שמאפשר למשותקים ללכת. איכשהו הסיפור הזה עובר דרך הנשיא ג'ורג בוש הבן, שעצר את המחקר בתאי גזע עובריים ברוב ארה"ב למשך שנים, זמן שבו החוקרים הישראלים פתחו פער. גם היהדות נתנה רוח גבית, מעצם זה שאינה אוסרת שימוש בתאי גזע מהפריות מבחנה. פרויקט מיוחד של גלובס סוקר את התעשייה הישראלית של הנדסת איברים, הכי קרוב למדע בדיוני שאפשר.
3. השבב הציוני של אינטל
בשנים האחרונות עקפה אנבידיה את אינטל בשווי שוק ובתדמית החדשנית שלה. זה קרה בזכות מהלך אמיץ שביצעה: פיתוח שבבים לבינה מלאכותית ולחוות שרתים על בסיס המעבד הגרפי המפורסם שלה למשחקי מחשב. השבוע הודיעה אינטל על שורת מוצרים, שפותחו רובם בישראל ואמורים לתת תשובה לאנבידיה. ההכרזה המרכזית הייתה השקת שבבי הבינה המלאכותית של הבאנה לאבס הישראלית, אותה רכשה אינטל ב-2019 תמורת 2 מיליארד דולר.
4. חד-קרן משולש
פבריק מקימה ומנהלת מחסנים רובוטיים עם רובוטים ששולפים פריטים מהמדפים. אוגורי מנטרת פעולת מכונות תעשייתיות כדי לזהות מבעוד מועד תקלות דרך ויברציות, טמפרטורה ואפילו הצליל שהן מפיקות. אימיונאיי בונה מאגר מידע הממפה את מערכת החיסון ועוזר לחברות שנמצאות בתהליך פיתוח תרופות. לשלושת הסטארט-אפים האלו אין הרבה במשותף חוץ מזה שהם הפכו לחדי-קרן השבוע כשגייסו לפי שווי של מעל מיליארד דולר.
5. חזון המטא
פייסבוק שינתה את שם החברה-האם ומארק צוקרברג נתן שעה ועשרים של חזון על אוואטרים ומציאות מדומה, אבל כל זה לא משנה את המודל העסקי הבעייתי שלה.
6. טלטלה במודיעין
הסטארט-אפ דאסטפוטוניקס, שהמשקיע הראשון והיו"ר שלו הוא אביגדור וילנץ, פיטר 30 עובדים וגייס מימון חדש כחלק משינוי כיוון עסקי.
7. הסניגור החדש
תחום עריכת הדין נחשב לשמרני יחסית אבל גם אליו חודרות לאט לאט טכנולוגיות חדשות שעוזרות לנסח הסכמים ועורכות בדיקת נאותות. לא כולם מתלהבים.
8. אבחון סלולרי
חברת Behavidence הישראלית ממפה את השינויים במצב הרגשי והנפשי של משתמשים על ידי תדירות השימוש באפליקציות שונות. עכשיו מתחיל החלק המסוכן כשהחברה מחפשת איך עושים מזה כסף.