כמה פעמים נכנסתם לאפליקציות שלכם בנייד, ואיך זה קשור למצבכם הנפשי?

חברת Behavidence מזהה את דפוסי השימוש של אנשים בנייד ומאבחנת לפיהם את מצבם הנפשי • האם יש לפסיכיאטרים סיבה לחשוש? מייסד החברה, רואי כהן, אומר שהם דווקא צמאים לכלי אבחון כאלה: "הם יודעים שמשהו בשיטה הקיימת לא עובד"

עוברת אורח עסוקה בנייד / צילום: Associated Press, Rick Bowmer
עוברת אורח עסוקה בנייד / צילום: Associated Press, Rick Bowmer

כל דבר שקורה לנו בחיים, כל חוויה, כל שינוי רגשי מתבטא בדפוסי השימוש שלנו בטלפון הנייד. זאת הנחת היסוד שעל בסיסה קמה חברת Behavidence, שמציעה למפות את השינויים במצב הרגשי והנפשי שלנו ברזולוציה של ימים ושעות, בלי לשאול אותנו דבר וגם בלי לגעת בתוכן שלנו, אלא רק על פי תדירות השימוש שלנו באפליקציות שונות.

Behavidence אינה החברה היחידה ואפילו לא החברה היחידה עם זיקה ישראלית שעוסקת בתחום אבחון מחלות פסיכיאטריות ונוירולוגיות באמצעות בינה מלאכותית.  ההבדלים הם בעיקר באופן שבו הן עושות זאת. חברת vocalis, לדוגמה, מנתחת את המצב הנפשי של המטופל ואת מצבו הרפואי על ידי ניתוח השינויים בדפוסי הקול שלו בעודו מדבר בטלפון. חברה אחרת, מונפורט (Mon4t), המתמקדת במחלות נוירולוגיות, מנתחת את דפוסי התנועה של הטלפון ואת דפוסי התגובה של המטופל למתרחש על המסך, וחלק מהבדיקות שלה מבוצעות בשיתוף פעולה של המשתמש ולא רק ברקע.

Behavidence עצמה מבצעת את האבחון באמצעות מידע על תדירות השימוש באפליקציות, והיא משתמשת במידע הרפואי והעסקי שלה ליצירת תמונת תחלואה יומיומית או שעתית.

רואי כהן, בעל תואר שני במדעי המוח ואיש ביג דאטה בפייסבוק בעבר, הקים את החברה יחד עם ד"ר גיריש סריניווסאן, בעבר בכיר בתחום ההדמיות בחברות כמו GE וטושיבה, ומנהל בתחום הרפואי בסמסונג. בראיון לגלובס, הוא מספר איך הגיע לעסוק בתחום הזה ומסביר איך המודל של החברה עובד.

ממדעי הדאטה למדעי המוח

בשיא הקריירה שלו בפייסבוק החליט כהן לעשות הסבה למדעי המוח. "הטריגר לשינוי היה פודקאסט של פרופ' מורן סרף, האקר וסטארט-אפיסט שעשה שינוי דומה", הוא אומר. "בפייסבוק עסקתי המון בלמידת מכונה, שאפשרה לנו לגלות מה הדבר שאנשים רוצים לקנות. הבנתי שהכלים האלה רלוונטיים לחקר כל התנהגות אנושית, ורציתי ליישם אותם. במהלך לימודי התואר גיליתי לתדהמתי שההסכמה בין שני פסיכיאטרים על אבחנה, אם יש לאדם מחלת נפש מסוימת או לא, היא פחות מ-50%, פחות מזריקת מטבע.

רואי כהן / צילום: behavidence
 רואי כהן / צילום: behavidence

"דיכאון קליני הוא המחלה הלא-זיהומית עם ההשפעה הכלכלית הכי גדולה בעולם. אבל אף אחד לא באמת ידוע להגדיר אותו במדויק, להבדיל בין סוגים שונים של דיכאון או למתוח את הקו בין דיכאון לחרדה. לכל המחלות מאותו עולם, הפסיכיאטר ירשום את תרופת ה-SSRI החביבה עליו. זה כמו לנסות לטפל בכל כאב ראש באקמול, בלי להבין את המקורות לכאבי ראש שונים. כאב ראש מלחץ, מיגרנה, גידול - הכול אקמול.

"התרופה הראשונה תיכשל ביותר ממחצית מהמקרים. המטופלים ימשיכו לנסות עוד ועוד תרופות, ויבקרו אצל הרופא בערך פעם בשלושה חודשים, ואין שום מידע לגבי מה קורה בין ביקור לביקור".

כהן התייעץ עם אחיו, אור כהן, אלגוריתמיקאי שלאחרונה הצטרף לחברה כסמנכ"ל פיתוח. "בהתחלה הוא אמר לי, 'לא תוכל לאסוף מספיק מידע מהטלפון'. אמרתי לו, בוא ננסה. אני בעד לזרוק המון דאטה על מכונה ולראות מה קורה. לעתים קרובות יוצאים דברים קסומים".

הפסיכיאטרים צמאים לכלי אבחון

לא פשוט להבחין בין דפוס שימוש באפליקציות שנובע ממצב נפשי לבין דפוס שנובע מנסיבות מסוימות, אומר כהן. "לדוגמה, האם אני נכנס ויוצא מפייסבוק היום כי יש לי בעיות ריכוז או כי העליתי פוסט עם הרבה טראפיק? אלה דפוסים שצריך ללמוד להבדיל ביניהם, ואנחנו כמובן לומדים גם את השימוש הבסיסי של כל אדם".

אחת ההנחות שאיתן יצאה הקבוצה לדרך הייתה שאנשים עם הפרעת קשב וריכוז יקפצו בין אפליקציות. "התברר שזה הפוך. אנשים עם ADHD נופלים לתוך משחק או רשת חברתית ונאבדים בתוכם, כנראה כי המשחקים האלה יוצרים תמריץ חיובי בתדירות תכופה יותר ואינם חוזרים על עצמם. אלה כבר השערות, אבל אנחנו לא משתמשים לשם האבחנה בהשערות האלה, אלא בתצפית".

איך בניתם את המודל?
"גייסנו 1,600 איש מאובחנים בדיכאון קליני, 1,200 עם חרדה ו-700 עם הפרעת קשב, ושאלנו את המודל מה משותף לאנשים בכל אחת מהקבוצות שאינו משותף לחברים בקבוצות האחרות. זה התחיל לגמרי נקי, ללא הנחות יסוד. התוצאה הייתה מודל שבקבוצה נוספת של מאובחנים דייק ב-77%.

"כשהצגנו את המערכת ל-NHS, שירות הבריאות הלאומי של בריטניה, בדקנו איתם את המודל על קבוצת משתמשים בריטית, ואף שהמודל לא 'התאמן' לפני כן על בריטים, הוא קלע הפעם ב-90%. היתרון של מודל כזה הוא היכולת לבחון שינויים יומיומיים במצב של המטופל, בלי ההטיה של המטופל עצמו".

איך הפסיכיאטרים מתייחסים לרעיון שאפליקציה תדייק באבחון לא פחות מהם?
"חשבתי שהפסיכיאטרים יהיו חסם בחדירה שלנו, אבל מתברר שהם צמאים לזה. הם יודעים שמשהו בשיטה הקיימת לא עובד".

לא ממהרים לבקש אישור FDA

Behavidence עדיין אינה מציגה את עצמה ככלי אבחון קליני. במרץ 2021 שוחררה הגרסה הראשונה, שמציעה למשתמשים לבדוק "למי אתם דומים", ככלי עזר ולא כאבחנה. "הכלי מאבחן אותך מחדש בכל יום. למשל, ביום שבו אני צריך לעשות הנהלת חשבונות, הוא אומר לי שאני דומה לאנשים עם הפרעת קשב".

הסטנדרט שאליו אתם משווים את האבחון שלכם הוא פסיכיאטר, אך יש לך ביקורת לגבי האבחנות שלהם.
"זה בדיוק העניין. גייסנו עד היום 1.3 מיליון דולר והיו לנו משקיעים שאמרו לנו, 'קחו הרבה יותר כסף ולכו תעשו את הניסויים שדרושים כדי לקבל את אישור ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) ככלי אבחון קליני. אבל התחלנו לחשוב שאולי לא כדאי לרוץ לקבל אישור כזה על בסיס ניסויים שמשווים את התוצאה שלנו לאבחנה, כי אנחנו חושבים שאולי האבחנה של ה-DSM היא ברזולוציה לא גבוהה מספיק. אולי עדיף לייצר מדד שבמקום לומר שאדם דיכאוני או חרדתי או ADHD, ייתן איזשהו ספקטרום של התנהגויות שאנחנו נעים ביניהן".

לכן החליטה החברה לא לגייס בינתיים הון ממשקיעים שממוקדים בכיוון הרפואי. את הסיבוב האחרון הובילה חברת Welltech Ventures, המשקיעה בתחום ה-Wellness, בצד החיובי והלא-קליני של עולם הבריאות. "זו הייתה החלטה מצוינת. תמיד הרמתי גבה כשסטארט-אפים אמרו 'המשקיעים שלנו עובדים בשבילנו', ופתאום וולטק הציפו אותנו בהזדמנויות מעניינות". עוד לפני כן החברה צמחה בתוך המאיץ Fusion של גיא קצוביץ' ויאיר ורדי.

גלית הורוביץ ואמיר אלרואי, מייסדי Welltech Ventures, אומרים כי התרשמו מהדיוק שאליה הגיעה האפליקציה, ומשיטת הניהול היצירתית והגלובלית של החברה בתקופת הקורונה. "משבר הבריאות המנטלית יעלה לעולם 16 טריליון דולר עד 2030, וכמענה למשבר המתמשך הזה, מתפתח מגה-שינוי תרבותי בשנים האחרונות של חיים מניעתיים, ומודעות", אומר אלרואי. "כיום אחד משלושה סטארט-אפים שמגיעים אלינו עוסק במנטל וולנס, אלו מספרים שלא ראינו קודם לכן. היזמים בוגרים יותר, והתעניינות המשקיעים גוברת".

Behavidence רשומה כחברה בארה"ב, אבל לדברי כהן, "הקשר הראשון שלנו הוא עם הקהילה הישראלית. אני חושב ששימוש באפליקציה כזו דורש אמון בקפיצה של חדשנות, וזה יותר קל למצוא בארץ מאשר בארה"ב". 

חברות הביטוח מתעניינות

חברות רבות התחילו עם מוצר לצרכן והסבו אותו למוצר רפואי כשראו שהצרכנים משלמים משמעותית פחות מחברות ביטוח הבריאות, מרגע שהראית שאתה חוסך להן כסף.

"היום המוצר הוא בחינם לגמרי למשתמש. אם לא נלך במסלול ה-FDA, זה לא אומר בהכרח שלא נקבל כסף מחברות הביטוח. אנחנו כבר בקשר עם חברות ביטוח שמאוד מתעניינות במוצר שלנו. הן אומרות שהוא מאפשר להשוות בין פסיכיאטרים, לתת רפואה מבוססת ערך, וגם להראות למטופלים שהם מתקדמים. הדרך להחלמה היא אחד הדברים החשובים ברפואת נפש, אבל אף אחד לא אומר לך היכן אתה נמצא בדרך הזאת".

תתרחבו לאבחנות נוספות?
"התחלנו ניסוי קליני בדרום אפריקה שבודק מאפייני אוטיזם. סמנכ"לית הרפואה שלנו היא רופאת משפחה שבנה אובחן עם ארבע מחלות לא רלוונטיות ורק אחרי גיל 20 אובחן עם אוטיזם, וזו הסיבה שבזכותה היא איתנו. אנחנו עובדים עם ה-VA, ארגון שירותי הרפואה של חיילי ויוצאי צבא ארה"ב, על טיפול בהלם קרב ופוסט טראומה. בעתיד אנחנו רואים את עצמנו עוסקים בסכיזופרניה כרונית, תסמונת בי-פולארית ובעקבות בקשה של חברות הביטוח, גם בהתמכרות למשככי כאבים. אפשר לאבחן הפרעה כזאת מוקדם יחסית, רק מדפוס השימוש בטלפון.

"הטכנולוגיה שלנו יכולה לשמש גם כלי בפיתוח תרופות פסיכיאטריות, שמאפשר מעקב הרבה יותר צמוד אחר ההשפעה של התרופה לאורך זמן. נשמח להשתתף בניסויים כאלה, בתנאי שלא נרגיש שאנחנו כלי להצדקה של טיפול שאיננו נכון. באנו לשנות ולא להנציח את הקיים. היום אני מעז להיפגש עם חברות תרופות. בעבר חששתי מזה, כי קרה שהציעו לי השקעה גדולה כדי ללכת בכיוון שחששתי שאיננו נכון והפחיד אותי לסרב לכל כך הרבה כסף. היום אנחנו מרגישים נוח לנווט למקום הנכון לנו".

אפשרות נוספת לעתיד, שנמצאת בתחום האתי האפור, היא מעקב אחר הבריאות הנפשית של עובדים. "חברות יכולות לזהות עובד שנשחק, לפני שהוא מתפטר", אומר כהן, אבל שאלת הגבולות האתיים במקרה כזה צריכה להיבחן היטב.

הכנסות של מיליון דולר

Behavidence צפויה לסגור את השנה עם הכנסות של כמיליון דולר. "לא ציפינו להגיע לזה כל כך מהר", אומר כהן. "יש לנו הכנסות מ-VA, מפרויקט פיילוט שאנחנו עושים בתחום של מניעת התאבדויות. הם שותף מעולה, זזים מאוד מהר. הכנסה נוספת היא מחברת טכנולוגיית וולנס אחרת שעוסקת בניהול הסטרס ורוצה לתת למשתמשים כלי נוסף לנהל את הסטרס ולעקוב אחר השיפור במצב".

החברה מעסיקה היום עשרה עובדים ברחבי העולם: ישראל, הודו, פקיסטן, אירלנד וארה"ב. "רובם גויסו בתקופת הקורונה, ומעולם לא נפגשנו כולם באותו חדר", מספר כהן. "רוב האנשים שגייסתי הם כאלה שהתחלתי לדון איתם או אפילו להתווכח בכל מיני פורומים ברשתות החברתיות, בנושאים העקרוניים שבהם אנחנו עוסקים. יש להם תשוקה לנושא כמוני".

 "פייסבוק זה לא רק פייק ניוז. צוקרברג עשה טוב לאנושות"

"מארק צוקרברג אמר שכשאנחנו עושים טוב לאנושות, אנחנו מוצאים דרך לעשות מזה כסף", אומר כהן, כבוגר נלהב של פייסבוק. גם אחרי הביקורת הקשה שחטפה החברה, הוא עדיין מאמין בה.

אתה חושב שצוקרברג עושה טוב לאנושות?
"כן. בזכותו כל אדם יכול לתקשר עם כל אדם בעולם ואנשים שלא הייתה להם עמדה או דעה נשמעים. פייסבוק זה לא רק פייק ניוז. אנשים שאושפזו במוסדות עם מחלות נפש ולא יכלו לתקשר עם העולם תקשרו דרך פייסבוק. היא חיברה 200 מיליון אנשים באפריקה לאינטרנט ו-10% מהם עלו מעל קו העוני.

"צריך להתמודד גם עם הרע: הפצה של מידע לא נכון. צריכה של תוכן פסיבי מקושרת קצת עם דיכאון. דפוסים מסוימים של תקשורת בין אנשים יוצרים גם הם השפעות לא טובות. אנחנו גם מנסים לאתר את הדפוסים הלא טובים של השימוש כדי להתריע עליהם".

Behavidence
תחום עיסוק: אבחון מצבים נפשיים לפי דפוסי השימוש באפליקציות בנייד
היסטוריה: החברה הוקמה על ידי רואי כהן וד"ר ג'יריש סריניווסאן ב־2020
נתונים: מעסיקה עשרה עובדים ברחבי העולם. גייסה כ־1.5 מיליון דולר מ־,Welltech Ventures Longevity Venture ו־Arc Impact