וולמארט. הצרות של החברה בסין הן תסמין לבעיה גדולה הרבה יותר / צילום: Shutterstock, Sundry Photography
רשת וולמארט נאבקת במחאה ציבורית בסין לאחר שגולשי אינטרנט במדינה האשימו את החברה בכך שאינה מוכרת מוצרים ממחוז שינג'יאנג, שם הממשלה כלאה מספר גדול של אנשים מהמיעוט המוסלמי האויגורי.
על פניו, אין בכך כל חדש: חברות זרות בסין התמודדו עם חרמות מעת לעת במשך שנים. אבל העובדה הזו מסתירה שינויים עמוקים בסביבה הפוליטית והכלכלית בסין. אם יימשכו השינויים, הנחות ארוכות שנים על הצורך של חברות צרכניות להשקיע בסין - או להישאר מאחור ברמה עולמית - עשויות להתחיל להתפורר.
לחרמות צרכניים בעלי ניחוח פוליטי בסין יש היסטוריה ארוכה. ב־2008, רשת הסופרמרקטים הצרפתית Carrefour התמודדה עם חרם לקראת אולימפיאדת בייג'ינג לאחר שמפגינים שרצו להבליט את הדיכוי הסיני בטיבט הטרידו את נושאי הלפיד האולימפי כשעברו דרך פריז.
יצרניות רכב יפניות סבלו חרם בשנת 2012 לאחר שטוקיו הלאימה את איי סנקקו הנשלטים על ידי יפן. שמם של האיים בסינית דייאו, וגם סין תובעת בעלות עליהם. יותר לאחרונה, H&M ומותגי הלבשה אחרים עמדו מול לחצים של גולשים - בסיוע של גופים רשמיים כמו ליגת הנוער הקומוניסטית - אחרי שהפסיקו להביא חומרי גלם ממחוז שינג'יאנג. זה קרה לאחר שארה"ב ואירופה הטילו סנקציות על ישויות שהיו מעורבות לכאורה בהפרת זכויות אדם בשינג'יאנג, כולל מאסרים נרחבים, עיקור והריסת עשרות אתרים דתיים. סין דחתה האשמת של טיפול לא ראוי באוכלוסייה האויגורית במחוז.
לחרמות כאלה הייתה לעתים קרובות השפעה רעה ומתמשכת גם לפני שהיחסים בין סין והמערב נכנסו למצב הגרוע הנוכחי שלהם. הסופרמרקט הדרום קוריאני Lotte Mart היה חייב לעזוב את סין לאחר שפעל שם יותר מעשור ב־2018, בעקבות חרם צרכנים בתגובה להסכמת דרום קוריאה להוות בסיס למערכת הגנת טילים אמריקאית.
פעילות רשת Carrefour הצרפתית בסין שייכת היום ל־Suning, מותג סיני. במה שנראה כעקיצה מכוונת נגד וולמארט, החשבון הרשמי של Carrefour China ב־Weibo, אתר סיני הדומה לטוויטר, העלה לאחרונה פוסט עם צילומי אגוזים, גרבי כותנה ותפוחים שיש עליהם מדבקות "אני משינג'יאנג".
אבל הסביבה הפכה בעייתית להרבה מותגים מערביים בסין באופן ברור, וישנו מעט סיכוי לשיפור משמעותי.
החברה H&M לא הייתה רק קרבן לחרם - היא פחות או יותר נמחקה מהאינטרנט בסין על ידי חברות כמו עליבאבא ובאידו. תשומת הלב הגוברת שמחוקקים אמריקאים והציבור במערב ממקדים בהפרות זכויות האדם של הממשלה הסינית כנראה לא ייעלמו בקרוב. בינתיים הסנטימנט הלאומני בציבור הסיני - והמוכנות של פקידים להשתמש ברטוריקה קשוחה - מעולם לא נראו מודגשים כל כך.
בזמן שגורמים אלה ה"דוחפים" חברות מערביות בסין גוברים ומתחזקים, הגורמים ה"מושכים" נחלשים. הודות לשילוב רעיל של חוב גואה, הכנסה שאבדה בחודשים הראשונים של הקורונה, מחיר דיור גבוה, סבבים חוזרים ונשנים של צעדים דרקוניים להכלת התפרצויות הקורונה ופעולות ענישה קשוחות נגד כמה מעובדי תחום השירותים הגדל במהירות כמו טכנולוגיית אינטרנט ונכסי מקרקעין, הצמיחה בצריכה הסינית מעולם לא נראתה חלשה יותר והאבטלה בקרב בני נוער נותרת גבוהה באופן עיקש.
ההוצאה הריאלית על מוצרי צריכה עלתה רק ב־0.5% משנה לשנה בנובמבר, אשר אם מחריגים ממנה את השיקום מהמגפה בתחילת ובאמצע 2020 הייתה השנה החלשה ביותר מאז 2011.
לעת עתה, רוב אם לא כל החברות האמריקאיות עדיין מתכננות להתרחב בסין: סקר מספטמבר של לשכת המסחר האמריקאית בשנחאי מצא שרק כעשירית מהם הקטינו השקעות מתוכננות עקב חשש מחרמות. אבל אם צמיחת הצריכה הסינית תמשיך להיות חלשה, חישוב העלות והתועלת עלול להשתנות במהירות.
צרותיה של וולמארט הן תסמין לבעיה גדולה הרבה יותר. אם היחסים לא ישתפרו - והצמיחה בצריכה הסינית לא תשתקם בקרוב - יותר חברות זרות עשויות להחליט למקד את תוכניות הצמיחה שלהן בשדות ירוקים יותר שיש בהם פחות בולענים פוליטיים עמוקים.