בניין הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock
בימים האחרונים התכנסו (וירטואלית) בבורסה לני"ע בתל אביב ראשי ויזמי שותפויות המו"פ שהחלו להיסחר בשוק ההון המקומי בגל ההנפקות האחרון. הללו הציגו בפני משקיעים פוטנציאליים את תוכניות ההתפתחות העתידיות, אפשרויות הצמיחה והיקפי השוק האדירים של החברות שבהן השקיעו, וכיווני השקעה עתידיים - בניסיון לחדד את הפוטנציאל הגלום בהשקעה בהן.
מדובר בשותפויות המשקיעות במיזמי טכנולוגיה מגוונים - החל ממפתחי אפליקציות וסטארט-אפים בתחילת דרכם, דרך חברות טכנולוגיה בשוויים גדולים ובשלבי פעילות מתקדמים יחסית, ועד מיזמי אגרוטק ופוד-טק, מחקר רפואי, בריאות דיגיטלית, פינטק ועוד.
חברות הטכנולוגיה עמדו בלב גל העליות בשווקים שלאחר פרוץ משבר הקורונה במרץ 2020, ובהתאם, היוו נדבך מרכזי בגל הנפקות ההון הראשוניות (IPO) ששטף את הבורסה בתל אביב - והוביל אותה לסכם שנת שיא בהנפקות שבוצעו בה במהלך שנת 2021.
נוכח גל התחלואה הגובר, הכנס של השותפויות התנהל דרך מסכים, ללא פגישה פיזית, מה שלא מנע מיותר מ-100 משקיעים להקדיש מזמנם לדברי היזמים ומנהלי השותפויות, בניסיון לאתר הזדמנויות השקעה; טכנולוגיות פורצות דרך, שלצד הסיכון הנלווה להן טמון בהן גם פוטנציאל לרווח גבוה בעתיד.
תשואות שליליות אצל 13 מ-14 השותפויות הבורסאיות
אלא שמול התמונה הוורודה שניסו ראשי ויזמי השותפויות להציג בכנס, כשנה וחצי מאז הנפקת שותפות המו"פ הראשונה מלמד מבחן השוק כי עד כה התממש בעיקר הסיכון הגלום בהשקעות מסוג זה. נכון להיום, התוכניות האופטימיות של מנהלי ויזמי השותפויות רחוקות שנות אור מביצועי ניירות הערך שלהן, וגם הנתונים והתוכניות שהציגו בכנס לא סייעו לשינוי הכיוון במסחר בהן.
בשורה התחתונה, 13 מ-14 שותפויות המו"פ הבורסאיות, שכל אחת מהן גייסה כמה עשרות מיליוני שקלים מהציבור בת"א, מציגות תשואות שליליות במיוחד, מחציתן בטווח של כ-50% ולמעלה מכך.
בין אלה נמנות סמארט אגרו , המשקיעה במיזמים בתחום האגרוטק, עם צלילה של כ-75%, אימד אינפיניטי מדיקל בתחום המו"פ הרפואי ופיט השקעות בתחומי הפודטק והאגרוטק, עם קיצוץ ערך של יותר מ-60% כל אחת, והשותפויות ביג-טק 50 , אלמדה ונצ'רס , יוניקורן טכנולוגיות ואיי ארגנטו , עם צניחות של 50% ולמעלה מכך.
מדובר ב-14 שותפויות מו"פ ששווי השוק הנוכחי שלהן זניח יחסית, ומסתכם בקצת יותר מ-600 מיליון שקל - כשליש ממנו (כ-200 מיליון שקל) שווייה של שותפות ביו מיט , היחידה מבין השותפויות שמציגה עד כה כיוון חיובי, ומאז הנפקתה במרץ 2021 מסכמת זינוק יוצא דופן של יותר מ-700%.
שמות נוצצים שזיהו פוטנציאל גדול
ככל טרנד המגיע לבורסה בת"א, גם זה של שותפויות המו"פ משך אליו שלל שמות נוצצים המוכרים היטב במגזר העסקי, מי כיזמים ומי בתפקידי ניהול. בין אלו ניתן למנות את אנשי שוק ההון צחי סולטן, אייל בקשי ושוקי אברמוביץ, משקיעים בעלי "כיסים עמוקים" דוגמת ליאון רקנאטי, צביקה בארינבוים, עדי צים, ליגד רוטלוי ויגאל לנדאו, הביטחוניסטים לשעבר יוחנן דנינו ותמיר פרדו, השר לשעבר דני נוה וגורמים בעלי ניסיון ניהולי בכיר דוגמת רוני קוברובסקי, ארז מלצר ואיציק צאיג (השניים האחרונים כבר פרשו מתפקידיהם בשותפויות).
כל אותם שמות, ואחרים נוספים, זיהו פוטנציאל גדול לאפסייד בהכנסת שותפות מו"פ לזירת המסחר המקומי, ודמי ניהול נאים המתלווים לכך, במקביל לרעב שהתגבר בשוק להשקעות במיזמי טכנולוגיה והשינוי בכללי הבורסה לני"ע, התומכים בהנפקות מסוג זה.
"מגוון גדול שממנו כל אחד יכול לבחור"
הזרעים להנפקות השותפויות נטמנו לפני כשלוש שנים, עת הודיעה הבורסה על כוונתה לאפשר רישום למסחר של שותפות מוגבלת שתחום פעילותה הינו מחקר ופיתוח (מו"פ), כחלק ממאמציה "להרחיב את מגוון המוצרים להשקעה, בדגש על נושאי חדשנות וטכנולוגיה". מטרת המהלך הייתה לאפשר "לציבור הרחב ליהנות מהצלחת הטכנולוגיה הישראלית באמצעות הבורסה באופן שקוף, נזיל וזמין".
בהצלחת גל ההנפקות תמך גם מסלול הטבה של רשות החדשנות, שהעניק לגופים מוסדיים הגנה על ירידת שווי השקעותיהם בחברות הייטק ישראליות - שיועד גם להשקעה בחברות טכנולוגיה ספציפיות ופרטיות וגם בשותפויות המו"פ הבורסאיות.
בין היתרונות שקרצו למוסדיים בהשקעה באפיק זה היו נוחות, בשל הניהול החיצוני של השקעות המו"פ עבורם וכן אפשרות לנזילות מיידית, לעומת השקעה בקרן הון סיכון פרטית התחומה בזמן.
למרות הביצועים הדלים עד כה, בבורסה בת"א עדיין אופטימיים לגבי הפוטנציאל, היכולות וכדאיות ההשקעה בשותפויות המו"פ, ומייחסים חלק מהכיוון השלילי לחבלי לידה ולמשך הזמן הקצר יחסית מאז החלו לפעול.
חני שטרית בך, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית של הבורסה, אומרת כי "מאחר שזה מכשיר חדש יחסית, הציבור עוד לא לגמרי עיכל אותו, ולא מבין את החשיבות שלו ואיך לתמחר אותו. גם לשותפויות הנפט והגז לקח הרבה זמן עד שהמשקיעים הבינו את היתרון הגלום בהן.
"בעיניי זה מכשיר מצוין, שנותן מענה לציבור הרחב להשקעה בחברות סטארט-אפ", היא מוסיפה, ואומרת עוד, כי "השותפויות משקיעות בחברות שהציבור לא יכול להיחשף אליהן בעצמו, כמו שעושה לדוגמה קרן הון סיכון פרטית.
"כשבוחנים את השותפויות שהגיעו לבורסה אפשר לראות מגוון גדול, שממנו כל אחד יכול לבחור מה יותר מתאים לו - השקעה בסטארט-אפים או השקעה בחברות גדולות שכבר לא רחוקות מהנפקה, חברות בתחום הפודטק ועוד".
כמו כן היא מוסיפה, כי "השקעה בשותפויות זו גם דרך של הציבור להפחית סיכון, כי כשהוא קונה מניות של חברה אחת, אז מניה בודדת - או שהיא עולה או שהיא יורדת, אבל השותפויות משקיעות בפורטפוליו של מספר חברות, כך שגם אם אחת מהן נפלה זה לא נורא, כי עדיין יש עוד מספר חברות שהשותפות משקיעה בהן".
אתם מאמינים שיגיע שינוי במגמת המסחר בשותפויות לאחר הירידות החדות?
"אפשר להניח שבשנתיים הקרובות נראה שותפויות שמשיאות ערך למשקיעים בהן ומחלקות דיבידנדים כתוצאה ממימושים - ואז אני מאמינה שייפול לציבור האסימון. צריך להבין שמכשיר השותפות לא נועד להשקעה לטווח קצר. כשמישהו משקיע בשותפות הוא צריך להאמין בתחום שהיא הגדירה לפעילותה ובאנשים העומדים מאחוריה, ובעיקר להבין שמדובר בהשקעה לטווח ארוך.
"אנשים עדיין לא מבינים את זה, אבל זה יקרה אחרי ההצלחות הראשונות של ההשקעות שאותן שותפויות מבצעות, וכבר אפשר לראות כמה מהן שמצליחות לצאת מההשקעות שלהן בשוויים הרבה יותר גדולים. אם אנחנו מאמינים בהייטק הישראלי ובהצלחות שלו, אז אפשר לקוות שגם פה נתחיל לראות הישגים בשנים הקרובות, והמכשיר הזה יצמח".
היא מוסיפה, כי "הצטרפות של 14 שותפויות למסחר תוך קצת יותר משנה זו הצלחה מבחינתי. אבל לפעמים חלק מהן נעצרות בדרך להנפקה, כדי לראות מה קורה עם היתר. במהלך השנים, אחרי שיראו עוד הצלחות, נראה עוד שותפויות מצטרפות לבורסה".
שותפויות רבות לא הצליחו להשלים הנפקה
מול השותפויות הנסחרות, ונוכח הירידות החדות שהן מציגות, לא מעט שותפויות מו"פ אחרות, שכללו גם הן שמות בולטים, לא צלחו את מבחן השוק ולא השלימו את הנפקותיהן כמתוכנן לאורך גל ההנפקות הנוכחי, בשל פערים בתנאי ההנפקה, חוסר אטרקטיביות של תחום הפעילות בעיני המשקיעים או תזמון ההנפקה.
בין היזמים והמנהלים שנכנסו למעורבות בשותפויות שכבר פרסמו טיוטות תשקיף ציבוריות ולא השלימו הנפקה נמנית חברת התחבורה דן (דן מוביליטק), קובי מימון וחיים צוף (קלין וליו), אריק פינטו (ישראל פינטק), יגאל גלי ודרור נגל (רימונים), אלוף (מיל') עמי שפרן (נייטיב אלפא) ועוד.
יובל ליפקין שחק, אנליסט ברוסאריו ייעוץ ומחקר, אומר בעניין זה, כי "היה גל חם של גיוסים לשותפויות, שנרגע בשל הירידות בשוק והדרך שבה הציבור רואה את אותן שותפויות". לדבריו, "בהסתכלות על הרבה מאותן שותפויות, זה קצת מזכיר את מה שהיה בטרנד הקנאביס. חלק מהן מניחות שלהביא שמות מפוצצים לדירקטוריון ולוועדת ההשקעה יקנה את המשקיעים, אבל לא פעם אין לאותם שמות הרבה קשר לפעילות היומיומית של השותפות".
ביצועי השותפויות מעידים על כישלון התחום?
ליפקין שחק: "השותפות רוצה להעניק ערך למשקיעים, ולא שיראו אותה כ'פלופ'. אבל קודם כל צריך סבלנות, ובלעדיה לא הרבה מהפעילות הזו תוכל להצליח. זה גל של פחות משנתיים, שהגיע במהלך שוק שעלה וירד ולא היה במצב רגיל. אפשר להניח שסבלנות תסייע לייצר ערך להרבה מהשותפויות, כי הן עושות הרבה דברים יפים בתחומי הטכנולוגיה השונים".
למה הן לא מתרוממות בינתיים?
"כמשקיע, השקעה כזו היא קצת 'רחוקה מהיד'. זה לא כמו חברה שמציגה לעצמה יעדים, כמו היקף מכירות, ואפשר לבחון אם היא עמדה ביעד או לא. אותן שותפויות הרבה פעמים לא מחזיקות שום דבר ביד, ובהתאם לאופי הפעילות, הכולל בדרך כלל השקעות בחברות סטארט-אפ, המימוש רחוק יחסית, וצריך להבין את זה".
אתה מזהה עוד פוטנציאל לתחום?
"באופן כללי אני חושב שיש עתיד לתחום בבורסה. מן הסתם לא כל השותפויות יצליחו - והכוונה בעיקר לאלה שגייסו בשביל לעשות סיבוב מהיר על הטרנד - אבל בסך הכול השותפויות הללו מספקות למשקיע הישראלי אפשרות כניסה לתחום שכולם היום רוצים להיכנס אליו. למשקיע שרוצה ליהנות מעולם ההון סיכון והפרייבט אקוויטי, ומהשקעה בסטארט-אפים אין הרבה אפשרויות בשוק, לכן יש היגיון לפעול באמצעות השקעה בשותפות מו"פ".
כיצד משקיע אמור להבחין בין השותפויות שהונפקו?
"השלב הראשון בהחלטת השקעה הוא באיזה תחום רוצים להשקיע. מעבר לכך, מי שאחראי להשקעות הם מנהלי החברה, ולכן חשוב להתייחס גם לפרמטר הזה, כי בהשקעה בשותפות מו"פ מסתמכים על אותם מנהלים ועל ועדת ההשקעות שיעניקו לשותפות ערך".