נטפליקס, אחד משירותי הסטרימינג המובילים / צילום: Shutterstock
דוח התחזיות של חברת הייעוץ דלויט (TMT Predictions) לשנת 2022, שסוקר את המגמות החמות בעולמות הטכנולוגיה, המדיה והטלקום, מחזק את ההערכות למה שצפוי לקרות בשוק הטלוויזיה בישראל, ואת השינוי העמוק שהוא עתיד לעבור כבר השנה, וביתר שאת בשנים הבאות. מדובר בהתעצמות חברות הזרמת התוכן (הסטרימינג) הבינלאומיות שנכנסות לישראל, זאת לצד כניסת שחקנים חדשים דוגמת FREE TV של קשת ו-RGE.
הדוח מצביע על כך ששוק הסטרימינג הגלובלי ממשיך לייצר פעילות רבה שכוללת גם השקה של שירותים חדשים לצד הרחבת התוכן הזמין. אחת התופעות הבולטות, שכבר מתרחשת בעולם, היא שההיצע הרב של שירותים, והעובדה שלכל שירות תוכן ייחודי מחייבים את הצרכן להיות מנוי למספר שירותים על-מנת לצפות בכל התוכן שהוא מעוניין בו.
במילים אחרות, במקום לשלם לחברות הטלוויזיה המסורתיות, בכבלים ובלוויין, הצופים מצטרפים לחבילות ענקיות התוכן הבינלאומיות ורוכשים במקביל מספר חבילות של דיסני פלוס, נטפליקס, HBO, פראמונט ועוד.
התופעה מתחדדת בשל העובדה שהממשק הדיגיטלי הנוח של שחקני הסטרימינג מאפשר חיבור קל, נוח ומהיר אליהן, אלא שהוא הופך לחרב פיפיות כשהשירות איננו מספק ערך מספק. היכולת להתנתק בלחיצת כפתור ולחזור כמה חודשים לאחר מכן באותה הקלות, גוררת עלייה בשיעורי הנטישה של הפלטפורמות, ובדלויט צופים כי שיעור הנטישה של שירותי הסטרימינג יעלה השנה ל-30%.
המהפכה תזכיר את מה שקרה בסלולר
כשבוחנים את הזווית הישראלית, בדלויט צופים כי השנה תהיה מאוד דרמטית בהיבט של שירותי הסטרימינג. "ההשקה הצפויה של דיסני פלוס בקיץ הקרוב, כמו שירותים נוספים שעשויים לעלות לאוויר בהמשך - פאראמונט פלוס, HBO MAX, ושירות הסטרימינג של קשת' עלולים לייצר תמונת שוק שונה בעוד שנה מהיום", נכתב בדוח. מה שבדלויט אומרים במילים יפות הוא מה שבשוק אומרים במילים אחרות - הבשורה הצרכנית שתתחולל בשוק הטלוויזיה תזכיר את מה שקרה בישראל במהפכת הסלולר.
את כניסתו של עידן הסטרימינג מלווים מספר תהליכים שמייצרים האצה משמעותית של התהליך. הראשון הוא חדירת הסיבים האופטיים והסרת מגבלות רוחב הפס. השני הוא קפיצת המדרגה המשמעותית בפרוטוקולים ובסטנדרטים של טכנולוגיות הסטרימינג, המאפשרת לספקי התוכן ברחבי העולם "לדלג" על שחקניות הכבלים והלוויין ולהעביר את התוכן באופן עצמאי על גבי תשתית האינטרנט.
לתוך האקוסיסטם המתהווה צפויה להיכנס FREETV. לפי הפרטים שדלפו עד היום לגבי תוכניותיה, הצופה הישראלי צפוי לקבל חבילת תוכן ממוקדת ומותאמת לו, שתכלול מגוון רחב של תכנים. בין היתר יהיו כלל ערוצי הברודקאסט בישראל (ערוצי 12,11 ו-13), חבילת ספורט מורחבת, חבילת תכני ילדים מורחבת וכן תכנים והפקות מקור שיופקו באופן בלעדי עבור מנויי הפלטפורמה ובמחירים שינועו בעשרות שקלים בודדים לחודש.
בהערכה גסה (מכיוון שקיים קושי להשוות בגלל מבצעים תקופתיים, עלות ממירים, שירותי VOD וכדומה), חבילה ממוצעת ב-yes ובהוט למשפחה, שכוללת את ערוצי הספורט פרמיום, יכולה לנוע בין 200 ל-250 שקל בחודש. חבילה מתחרה בסטרימינג, כפי שמעריכים שתהיה בקשת-RGE, עשויה לעלות עד 50 שקל בחודש. במונחים שנתיים זהו חיסכון שיכול להגיע ל-1,500 שקל.
הסיבה המרכזית לכך ש-FREETV תוכל להציע מחיר נמוך משמעותית, קשורה לעלות התוכן העודף. הפלטפורמות הוותיקות מציעות לצרכני הקצה חבילות המכילות מעל ל-170 ערוצי טלוויזיה, כשרוב צרכני הטלוויזיה לא צורכים מעל ל-95% מהערוצים. מודל התוכן ש-FREETV ודומיה בעולם יציע יהיה הרבה יותר ממוקד ומותאם לצרכן הישראלי, ובכך החברה תשיל עלויות עודפות משמעותיות.
סיבה נוספת למחיר הנמוך היא בעלות על ציוד ייעודי. המגמה העולמית היא מעבר למודל אפליקטיבי, בדיוק כמו של נטפליקס, דיסני פלוס וכדומה, בעוד שאר ספקיות שירותי התכנים עובדות היום במודלים של ממירים או סטרימרים ושלטים, המייצרים עלויות גבוהות, המכשירים התקולים שמוסיפים עלויות ועוד.
נקודה נוספת היא טכנית: בכל התחברות לספקיות שירותי התכנים הקיימות, בטח בהוט וב-yes, יש צורך בשירות מלא של טכנאים הנדרשים לצורך החיבור והתמיכה בציוד הקצה הייעודי שמייצר עלות עודפת שמגולגלת לצרכנים.
yes זורמת עם השינויים בשוק השידורים
החל מהשנה נראה שינוי דרמטי במודל הזה. ראשית, הלקוחות יידרשו לטלוויזיה חכמה. בישראל, 70% מהטלוויזיות החכמות הן מתוצרת LG וסמסונג, וכל מי שייכנס לשוק יידרש להתאים את האפליקציה שלו, כך שתוכל לעבוד על הטלוויזיות מתוצרתן. למי שאין טלוויזיה חכמה, או שיש לו כזו מתוצרת חברות אחרות, יידרש לקנות סטרימר, שנמכר במחירים לא גבוהים.
באופן טבעי, כמעט כל הרכישות החדשות של הטלוויזיות הן של טלוויזיות חכמות. לקראת המונדיאל הקרוב, צפויה האצה משמעותית נוספת בשדרוג הטלוויזיות, כפי שהניסיון מלמד ממונדיאלים קודמים. שינוי נוסף שעומד להתחולל בשוק, אותו רואים בעולם, הוא ההיחלשות של שירותי ה-VOD כפי שאנחנו מכירים אותם היום בהוט וב-yes. החברות מסתמכות כיום בעיקר על התכנים של בתי התוכן הבינלאומיים בספריות ה־VOD שלהן.
כחלק משינוי האסטרטגיה של השחקניות הבינלאומיות להגיע באופן ישיר לצרכן הסופי דרך האפליקציה, הן מוציאות את התכנים שלהן מהספריות של המפעילות המקומיות וכך למעשה מעקרות אותן מתוכן.
yes בחרה לזרום עם השינויים המתהווים בשוק השידורים העולמי והמקומי, ולנסות להתאים את המודל העסקי-מוצרי שלה למציאות החדשה. כבר במהלך שנת 2020 השיקה החברה את מוצר הסטרימינג פרמיום בדמות yes פלוס, וכפי שנחשף לראשונה בגלובס, גם סגרה עסקת באנדל עם דיסני פלוס שצפויה להתחיל בקיץ הקרוב. חשוב להבין שמוצר הסטרימינג החדש - yes פלוס - מתומחר באופן זהה למוצר הלווייני, מעל ל-200 שקל בכל חודש, תלוי בהרכב החבילה.
הוט רוקדת על שתי החתונות
לעומת זאת, הוט, שהייתה ועודנה השחקנית הגדולה ביותר בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית, בוחרת כבר מספר שנים לרקוד על שתי החתונות - העולם המסורתי והעולם החדש במקביל. היא ממשיכה לסחוט אל הלימון מהשירותים הוותיקים ככל שהיא יכולה, ובצדק מבחינתה.
השאלה היא עד כמה היא תוכל לעשות זאת, ובמקביל לנהל מלחמת חורמה בשירותים החדשים המתפתחים בשוק.