האחים שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ פרשמרקט
ההצעה שהגישו האחים יוסי ושלומי אמיר לדירקטוריון שופרסל לרכישת כרבע ממניות ברשת הקמעונאות הגדולה בישראל הפתיעה את שוק ההון, והיא מציפה שאלה מרכזית - האם מדובר בניסיון לרכישת השליטה בשופרסל. במכתב, מציעים האחים אמיר כי שופרסל תקצה להם 24.9% ממניותיה תמורת כ-2.5 מיליארד שקל, לפי מחיר של 28 שקל למניה (פרמיה של 3% על המחיר טרם הגשת ההצעה), בכפוף להתאמות בשל שינויים בהון החברה וחלוקת דיבידנד.
הצעתם של האחים אמיר, התקפה למשך 10 ימים ממועד הגשתה, כוללת דיבידנד של 1.2 מיליארד שקל שתחלק שופרסל לבעלי מניותיה טרם השלמת הקצאת המניות החדשות (כלומר שהאחים אמיר לא יזכו לנתח ממנו). סכום זה יופחת מהשווי של שופרסל במועד הקצאת המניות, כך שבפועל יידרשו האחים אמיר לשלם "רק" כ-2 מיליארד שקל עבור מניות שופרסל.
ניתן להניח כי מדובר רק בהצעה ראשונית, העשויה לגדול בהמשך אם דירקטוריון שופרסל ידרוש פרמיה גבוה יותר עבור מכירת גרעין השליטה.
גם פז הופתעה ודרשה את משיכה ההצעה
גם קבוצת פז , שרק לפני כחודשיים וחצי השלימה את רכישת רשת המרכולים שהקימו האחים אמיר, פרשמרקט, הופתעה מפרסום הצעתם לרכישת מניות ברשת המתחרה והגדולה הרבה יותר. פז מיהרה לדרוש מהאחים להוריד את ההצעה מסדר היום, שכן היא מהווה, לטענתה, הפרה של התחייבות שנתנו השניים בהסכם מכירת פרשמקט, לאי-תחרות לתקופה של 36 חודשים ממועד השלמת המיזוג (עד ל-1 בינואר 2025).
לדברי הנהלת פז, מדובר גם בהפרה של חובותיהם על-פי דין של האחים אמיר כנושאי משרה בפרשמרקט. בהתאם להסכם הרכישה ממשיך כיום שלומי אמיר לכהן כמנכ"ל פרשמרקט, ואילו אחיו יוסי מכהן כיו"ר הדירקטוריון של פרשמרקט, שמוגדרת כחברה-בת בבעלות מלאה של פז.
לאור זאת, פז הודיעה לאחים אמיר כי עליהם למשוך את הצעתם לרכישת 24.9% ממניות שופרסל. ניתן להניח כי האחים אמיר נערכו עוד קודם לכן לתגובה מאין זו, ומשום כך הם יבקשו כנראה להמשיך בניסיון הרכישה, תוך לקיחת סיכון גלישת העימות בין הצדדים לבית המשפט.
ההצעה של האחים לרכישת השליטה בשופרסל הפתיעה גורמים בשוק גם בגלל הזמן הקצר שעבר מאז השלימו את מכירת פרשמרקט לפז, ולאו דווקא בשל עצם רצונם של השניים להרחיב את השפעתם במגזר הקמעונאי בישראל ולהפוך לשחקנים מרכזיים בו. כזכור, עוד בטרם מכרו השניים את פרשמרקט לפז, הציעה פרשמרקט עצמה להתמזג עם פז - ענקית של אנרגיה וקמעונאות - בעסקת מניות, שהייתה הופכת את האחים אמיר לבעלי השליטה בפז עם החזקה ב-36% ממניותיה.
עם זאת, בהנהלת פז ובדירקטוריון שלה העדיפו אז לשמור את פז ללא גרעין שליטה, והגישו הצעה נגדית לרכישת פרשמרקט בעסקה שעיקר התמורה בה שולם במזומן. בתום משא-ומתן בין הצדדים נקבע כי פז תרכוש את פרשמרקט תמורת כ-2.1 מיליארד שקל, בכפוף להתאמות, כאשר 80% מהתמורה תשולם במזומן והיתרה במניות.
במועד השלמת העסקה, החזיקו האחים אמיר יחדיו ב-64.8% ממניות רשת פרשמרקט, כך שמכירת הרשת הצומחת שהקימו הניבה להם במשותף סכום של 1.1 מיליארד שקל במזומן ועוד 6.64% ממניות פז, בעלות שווי שוק נוכחי של כ-330 מיליון שקל.
את המניות הללו הם יוכלו למכור או לשעבד, כך שהם מגיעים לעסקת שופרסל עם הון עצמי עצום של לפחות 1.5 מיליארד שקל, אותו ניתן למנף לסכום גדול עוד יותר באמצעות נטילת חוב פיננסי.
בכל מקרה הצעת האחים מחייבת התייחסות רצינית של דירקטוריון שופרסל בראשות היו"ר יקי ודמני, וכמובן את אישורו. היום (ג') הודיעה שופרסל כי דירקטוריון החברה טרם דן בהצעה, ובכוונתו לקיים בה דיון.
אם העסקה תצא לבסוף אל הפועל, היא תהפוך את שלומי ויוסי אמיר לשחקנים מרכזיים בשוק הקמעונאות הישראלי. אלא שכעת, נפתחה כאמור מול השניים גם חזית משפטית מצד פז, שקשה לדעת כיצד תסתיים.
דורשים שבעה דירקטורים - אך ללא רוב בדירקטוריון
הסוגיה המרכזית שתעמוד כעת לדיון היא האם מדובר במהלך לרכישת שליטה או לא. שופרסל מתנהלת כבר כמה שנים ללא גרעין שליטה (קודם לכן הייתה חלק מקבוצת דיסקונט השקעות בעת שנשלטה על-ידי אדוארדו אלשטיין). האחים אמיר מבקשים בהצעתם לצרף מטעמם שבעה נציגים לדירקטוריון החברה, שכולל כיום שמונה דירקטורים, כך שמספר הדירקטורים יגדל ל-15 והם לא יקבלו רוב.
פרשמרקט, אותה מכרו האחים אמיר לאחרונה, היא רשת מרכולים הכוללת 42 סניפים בפריסה ארצית, בעוד שופרסל היא רשת ענק של כ-400 חנויות מסוגים שונים בפריסה ארצית עם שווי שוק שטיפס היום לכ-7.6 מיליארד שקל. בהסכם אי-תחרות, מתחייבים לרוב המוכרים לתקופה מוגדרת בה לא יקימו פעילות מתחרה לזו שמכרו, או שלחילופין לא ינצלו בתקופה הקבועה בהסכם ואת כספי המכירה לצורך רכישת השליטה בפעילות מתחרה קיימת.
כך שהשאלה שתעלה כנראה לדיון היא האם רכישה של פחות מ-25% ממניות שופרסל מהווה רכישת שליטה שמהווה הפרה של הסכם אי-התחרות. על-פי הפרשנות המצמצמת, נתח כזה לא מעניק שליטה בחברה, לא על-פי חוק החברות הקיים ולא על-פי תזכיר התיקון לחוק שהפיץ משרד המשפטים אשתקד.
בנוסף לכך, גם מינוי שבעה מתוך 15 דירקטורים לא מעניק כאמור רוב בדירקטוריון ולכן לא מהווה שליטה רשמית בפעילות החברה. עם זאת, נתח מהותי כזה בהון של חברה ציבורית ללא גרעין שליטה, וייצוג כה משמעותי בדירקטוריון שלה, צפויים להעניק לרוכשים השפעה מהותית על פעילותה של אותה חברה.
כך, שעל-פי פרשנות מרחיבה זו, עלולה להיווצר הפרה של הסכם אי-התחרות, גם אם באופן רשמי לא נרכשת שליטה בחברה מתחרה. על סוגיה זו יידרש בית המשפט להשיב, במקרה שהצדדים לא ישכילו לפתור את הנושא בעצמם.