מחירי הסחורות מושפעים מאוד מהלחימה וכן מהסנקציות שהוטלו על רוסיה / צילום: Shutterstock
פלישת הדוב הרוסי לאוקראינה צבעה את השווקים באדום והזניקה את ציפיות האינפלציה בכל העולם, כאשר מחירי האנרגיה והסחורות נמצאים בשיא של השנים האחרונות. ערפל הקרב כיסה את כלל מישורי החיים וכרגע נשאלת השאלה מה תהיה תמונת המצב הגיאופוליטית ביום שאחרי, והאם קיימות הזדמנויות להשקעה בעת הזו.
למרות ערפל הקרב חשוב לנסות לנתח את המציאות והשלכתה על הכלכלה, בטווח הקצר והארוך.
מלחמת רוסיה-אוקראינה היא מלחמה יבשתית ואווירית בעיקרה עם סדרי כוחות משמעותיים ועוצמת אש לא מבוטלת. הצד התוקף מבצע שימוש רחב במשוריינים להעברת כוחות, שימוש מוגבל בטנקים ובחיל האוויר, ושימוש נרחב בארטילריה ובטילים ארוכי טווח. הצד המגן משתמש במזל"טים, טילי נ"ט, משוריינים קלים, כמעט ואינו עושה שימוש בטנקים ושריון כבד, ומאמץ אלמנטים של לחימת גרילה מול הרוסים יותר מאשר לחימה של צבא מאורגן.
ללחימה יש כמובן השפעה על תפיסת הביטחון באירופה; ראינו שגרמניה הכריזה על הגדלה מיידית של תקציב הביטחון ב-100 מיליארד אירו ומתחייבת להשקעה שנתית של 2% נוספים בתקציב זה בשנים הקרובות. סביר כי גרמניה לא תהיה לבד ומדינות נוספות באירופה יגדילו את ההשקעות הביטחוניות שלהן, בדגש על הגוש המזרח-אירופי של מדינות הגובלות ברוסיה, בלארוס ואוקראינה, ויובילו למרוץ חימוש אירופאי חדש עם פולין ככוח מוביל.
באופן פרטני יותר ניתן יהיה להסיק מסקנות מהחימוש שיהיה יעיל בקונפליקט הנוכחי, כאשר טילי נ"ט חדשניים ומזל"טים עמוסי שבבים מתקדמים שמופעלים במקצועיות מצליחים להביא הישגים משמעותיים אל מול כל סוגי השריון. שוק אמצעי הלחימה הולך כנראה לא רק לגדול בשנים הקרובות אלא גם להשתנות - כאשר רוסיה סביר להניח תאבד נתח שוק ואת חלקה ימלאו שחקנים קטנים יותר בהם גם ישראל.
האצת ההשקעות באנרגיות מתחדשות
בפן נוסף, ללחימה יש השפעה ברורה על מחירי הסחורות בעולם. מחירי החיטה שעולים בעקבות הסנקציות גורמים לאי נוחות מסוימת, כיוון שרוסיה היא היצואנית הגדולה ביותר של חיטה. בעבר כבר היינו עדים לירידה פתאומית בהיקפי היצוא, כאשר בשנים 2010-2011 ירד ייצור החיטה העולמי וגם הרוסי. כתוצאה מכך צמצמה רוסיה את היצוא בכ-80% כמהלך לריסון מחירי החיטה במשק המקומי. על רקע זה בקיץ 2010 זינקו המחירים ביותר מ-100% והתחילו לרדת כחצי שנה לאחר מכן. במקרה שלנו המחירים כבר טיפסו בכ-40%. נוסף על כך, חשוב להדגיש כי לרוסיה תלות מוחלטת בזרעים - אין לה בנק זרעים משל עצמה, מה שעתיד לפגוע במובילות שלה ככל שהלחימה תימשך. חברות אמריקאיות וקנדיות המייצרות חיטה צפויות ליהנות מהמחירים העולים ורווחיהן סביר שיגדלו.
עוד נושא מרכזי שמושפע מהמצב הנוכחי הוא האנרגיה באופן כללי וענייני הנפט והגז בפרט. אמנם טרם הוטל אמברגו על הנפט הרוסי אך מחירי הנפט עלו בחדות ובקצב גבוה, ושוב מתחדדת ההבנה כי עצמאות אנרגטית היא חשובה ורלוונטית. הבנה זו צפויה להאיץ את ההשקעות באנרגיות מתחדשות באירופה, הן בפיתוח טכנולוגיות של אגירה והן את ההשקעות בפריסת תשתיות של מתקני רוח ושדות קולטנים של אנרגיה סולארית. מכאן שתעשיית המוליכים למחצה צפויה להמשיך ליהנות מביקושים גבוהים.
עליית המחירים באנרגיה היא גורם אינפלציוני עיקרי שאפשר לציין במקרה הנוכחי, והיא החזירה את הסוגייה למרכז השיח הכלכלי העולמי. על רקע זה "רמז" יו"ר הפד (הבנק המרכזי בארה"ב) בנאומו האחרון כי הוא נוטה להעלאת הריבית, הודעה שהחזירה מעט ודאות לשווקים.
רוסיה סובלת אבל המשבר אינו כלל עולמי
היבט נוסף של המלחמה הוא נושא הסייבר. שני הצדדים השתמשו בהתקפות סייבר בתחילת הלחימה אך עד כה תסריטי האימה לא התממשו, ולא ראינו פגיעה במערכים חיוניים בשני הצדדים. כן ראינו ניסיון פגיעה במערכת פיננסית אוקראינית, והפלת אתרים ממשלתיים ברוסיה אך לא פגיעה משמעותית בתשתית המים או החשמל. נוכחנו עם זאת בתקיפת מטרות אזרחיות על-ידי רוסיה, בהן תחנת כוח גרעינית. למרות שאין בשורות חדשות בקונפליקט הזה לתעשיית הסייבר העולמית, ייתכן שכישלון מתקפות הסייבר יכול להעיד על יעילות המוצרים הקיימים, ומדדי הסייבר העיקריים בעולם מגיבים בהתאם.
ניתוק ממערכת ה-SWIFT של מספר בנקים רוסיים וחברות ענק שהצטרפו למגמת הסנקציות והחרמות על רוסיה, יצרו תחושה של משבר כלכלי עולמי מתקרב. אך כאשר מסתכלים מעט פנימה, ובהתעלם מגודל שטחה של רוסיה, מבינים שהצל הכלכלי של הדוב הרוסי גדול ומפחיד מהדוב עצמו. כלכלת רוסיה נמצאת במקום ה-11 בעולם מבחינת ההיקף עם תרומה לתוצר העולמי של כ-3% בלבד. הוצאתה הכפויה ממעגל העסקים של העולם המערבי משאירה ואקום שימולא על-ידי שחקנים אחרים.
מניותיהן של החברות הרוסיות אמנם נסחרות במכפילים נמוכים מאוד אך את סיכונן לא ניתן לאמוד בהעדר הבנה כלכלית וצפי לטווח וחומרת הסנקציות. הזדמנויות השקעה בעת המלחמה אכן נוצרות, אך חשוב לשאול עד כמה תהיה ממושכת ההשפעה של הרעש הזה, ובהתאם מה תהיה השקעה לטווח ארוך ומה יתגלה כשיגעון חולף.
חשיפה לתעשייה הביטחונית ניתן לקבל באמצעות קרנות סל, ETF's, הנסחרות בנאסד"ק כמו ITA, הנותנת משקל יתר לחברות כמו Raytheon ובואינג המתמחות בתעופה ובהגנה מפני טילים, או XAR שבה נכללות יצרניות נשק יבשתי במשקל גבוה יותר. כמו כן באמצעות קרנות סל בארץ העוקבות אחרי המכשירים הללו, או מניות חברות ישראליות כגון אלביט מערכות. חשיפה לחברות בתחום הסייבר העולמי יכולה להיעשות עם קרן סל כמו HACK או BUG, ואילו השקעה באנרגיה מתחדשת אפשרית דרך TAN מבית Invesco, או ICLN של חברת iShares, שכולן נסחרות בנאסד"ק.
הכותב הוא מנהל השקעות מחלקת מוסדיים באינפיניטי