תרחיש האימים המשולש שהקפיץ את האינפלציה לשיא

ריבית כמעט אפסית, מגפה כלל-עולמית ששלחה ממשלות להדפיס כסף ועכשיו מלחמה בין שתי מדינות ענק - האינפלציה היא תוצאה מתבקשת בתרחיש שכזה • מדד המחירים לצרכן שפורסם היום הראה עליות מחירים גבוהות, וכשהפעם האחרונה שהאינפלציה בישראל עברה את ה-5% הייתה לפני 20 שנה, צריכים להתחיל להתרגל למציאות חדשה

קניות בסופר.. מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.5% בשנה האחרונה / אילוסטרציה: כדיה לוי
קניות בסופר.. מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.5% בשנה האחרונה / אילוסטרציה: כדיה לוי

דמיינו עולם שבו ממשלות מדפיסות כסף כמעט באין מפריע, כדי לחלק אותו לחברות ולציבור הרחב במטרה להניע את גלגלי הכלכלה המתמודדת עם סגרים ומגפת ענק - מה שכמובן גם שוחק את ערך הכסף ואמור להקפיץ את האינפלציה.

דמיינו עולם שבו במשך יותר מעשר שנים, הכלכלות המתקדמות בעולם שומרות על ריבית כמעט אפסית, ירושה של המשבר הכלכלי הקודם - מה ששולח את ההמונים לתור אחר תשואות באפיקים אחרים, בעיקר מניות ונדל"ן, דבר המקפיץ את שווים, מעשיר את העשירים (בעיקר) ומקפיץ את המחירים בכל העולם.

דמיינו עולם שמתמודד עם מלחמה בלתי נתפסת בין שתי מדינות ענק, כאלה שאחראיות על אספקת האנרגיה והתבואות לכל רחבי בעולם - מה שכמובן מביא בהכרח למחסור בהיצע, ולעליית מחירים חדה במעט ההיצע שעוד נשאר לכולם.

ועכשיו תפתחו את העיניים ותקלטו שכל הטוב הזה, תרחיש האימים המשולש (שהיה נראה לנו דמיוני לגמרי רק לפני כמה חודשים), נופל עלינו כאן ועכשיו. ו"עלינו" הכוונה היא לא רק לתושבי ישראל הקטנה, שלפי שעה מתמודדים עם עליית מחירים רגועה יחסית - 0.7% בפברואר ו-3.5% בתוך שנה אחת (אם כי כבר עתה מדובר בחריגה מהיעד הישן שהגדירה הממשלה לבנק ישראל, לאינפלציה של 1%-3% בלבד). אלא מדובר גם בשאר העולם - בארה"ב, למשל, התושבים כבר חווים עליית מחירים שנתית של כמעט 8% .

גדל פה דור שאין לו מושג מהי אינפלציה

אבל האינפלציה היא כאמור תוצאה מתבקשת. כשמחיר הנפט, החיטה והברזל מזנקים, והם מזנקים (את ההשפעות הגדולות נרגיש רק במדד מרץ), רק עיוור לא יראה איך זה ישפיע מאוד מהר על הסחורה שכולנו קונים מהמדף. מנהלי רשתות השיווק ויצרני המזון חוששים אמנם בחודשים האחרונים לדבר על התייקרויות מחירים צפויות, בעיקר מחשש לתגובת רשות התחרות, לאיומי הממשלה ולמחאות הציבור הרחב שמאשימים אותם בקרטל ותיאום מחירים על הראש של האזרח הקטן, אבל כל מי שהגיע לסופר הרגיש את העלייה הזוחלת במחירים - בסופו של דבר יש גבול ליכולת של החברות הנמצאות בצד השני של המשוואה לספוג את התייקרות חומרי הגלם מבלי להרגיז אותנו עם תג מחיר חדש.

הבעיה היא שגדל פה דור שאין לו מושג מהי אינפלציה. מאז הפעם האחרונה שהיא חרגה מהיעד הממשלתי עברו 13 שנים (2009, אז היא עמדה על 3.9%). כבר 20 שנה שהיא לא עברה אפילו את ה-5%. לכן, אם זה לא ברור, כדאי להזכיר למי ששכח או שעוד לא נולד בשנים ההן, שהאינפלציה פוגעת בנו פעמיים: היא מייקרת את היום יום שלנו - את הקניות בסופר וכו' - והיא גם שוחקת את החסכונות שיש לנו בבנק ובבית. תסתכלו למשל על 100 השקלים שיש לכם עכשיו בארנק. הם שווים פחות מהיום שקיבלתם אותם או שמשכתם אותם מהכספומט.

הדור שלא ידע אינפלציה בהחלט חייב להיות מודאג. על אחת כמה וכמה כשזה בדרך כלל אותו דור שנטל הלוואות ומשכנתאות ענק (קרוב למיליון שקל בממוצע למשכנתא בחודשים האחרונים), ושהתפתה בדרך כלל לקחת שליש מהחוב במסלול המפתה והזול של משכנתאות הצמודות למדד. נכון להיום, יותר מ-160 מיליארד שקל של הלוואות משכנתה בבנקים הן צמודות לאינפלציה. וכשהיא עולה ב-3.5% בשנה - תעשו את החשבון לבד, ואז תפנימו מה עלול לקרות להחזר החודשי של הלווים ולקרן שעוד נותרה להם עד לסילוק ההלוואה.

וכשאוטוטו בנק ישראל יעלה את הריבית, כי הוא יהיה חייב לנסות להרגיע את האינפלציה (כמו הבנקים המרכזיים בכל רחבי העולם), אז גם המסלול הצמוד לפריים יתעדכן בהתאם, ושיהיה לכולנו בהצלחה.