אביגל שורק, מנכ"ל אל על הפורש / צילום: איל יצהר
התגובות לעזיבתו המפתיעה של מנכ"ל אל על אביגל שורק, שנה וארבעה חודשים בלבד אחרי שנכנס לתפקיד, נעות על ציר ה"איך הוא נוטש את הספינה", "חסר אחריות" או "יש לו מחויבות לארגון בעיקר בשעה זו", ועד ל"הייתי עושה בדיוק כמוהו לו היו מציעים לי שכר של פי ארבעה" ו"מה יש להתלבט בין ניהול של חברת תעופה ובין ניהול של חברת דלק".
שורק גויס לאל על בעת ששימש כסגן נשיא חברת הזיקוק האמריקאית דלק US, אליה הוא יחזור כעת כנשיא ומנכ"ל. לפני כשנתיים, הוא קיבל פנייה מבעל השליטה החדש באל על קני רוזנברג. השניים לא הכירו בעבר.
שורק הוא רואה חשבון בהכשרתו ורוזנברג המתגורר בארה"ב חיפש מנכ"ל ישראלי עם אוריינטציה וד.נ.א אמריקאי גם בהיבט הניהולי וגם בהיבט רמת השירות שרוזנברג רצה להביא לאל על שכנוסע במטוסיה היה רחוק מלהתרשם ממנה.
לעזיבתו של שורק זמן קצר לאחר מינויו חברו מספר גורמים. הראשון מביניהם הוא כנראה הנושא הכספי: בדוחות אל על לסיכום 2021 דווח כי עלות שכרו של שורק הסתכמה השנה החולפת ב-1.7 מיליון שקל, כאשר בנוסף ביצעה אל על הפרשה חשבונאית של כ-800 אלף שקל בגין מענק הסתגלות במקרה שיפרוש.
בדיווח של חברת דלק US מהשבוע פורסם כי שורק יקבל בתפקידו כמנכ"ל שכר בסיסי של 800 אלף דולר ובונוס של 140%-200% משכרו על-פי ההישגים. לכך מצטרף תגמול הוני בהיקף של 3 מיליון דולר, כך ששורק בן ה-44 ישפר את שכרו בתפקיד החדש בצורה משמעותית.
עובר לענף שדווקא מרוויח מעליית מחיר הנפט
וזה לא רק שכר: כשקיבל את ההצעה לבוא ולעמוד בראש אל על שורק לקח על עצמו משימה מאתגרת - להיכנס לניהול בתחום זר לו, לחברה שמצויה בשפל ונמצאת בסכנה קיומית, הפועלת בהענף חבוט ואם כל זה לא מספיק, תחרות קשה שמחכה מעבר לפינה עם כניסת חברות התעופה ממדינות המפרץ לשוק הישראלי.
לאלו מתווספים גם שיקולים אישיים: שלושת ילדיו של שורק נולדו וגדלו בארה"ב והמעבר לישראל, שנעשה לפני מספר חודשים, לא היה להם פשוט. נראה שאחד השיקולים לשוב לעבודה בארה"ב נובע גם מהעדפת המשפחה להתגורר בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
כעת, מענף שמחירי הנפט הגבוהים מעיקים עליו מאוד, עובר שורק לענף הזיקוק שבו מחיר הנפט המזנקים רק מיטיבים עמו. אל על, כמו יתר חברות התעופה נאלצת להעלות את מחיריה לנוכח התייקרות רכיב הדלק הסילוני, שהוא גורם דומיננטי המשפיע על מחירי הטיסה.
שורק ירש משימה קשה במיוחד
שורק כמו המנכ"ל הקודם של אל על, גונן אוסישקין, קיבל בירושה את עסקת ההצטיידות הגדולה והיקרה ב-16 מטוסי דרימליינר עליה חתום קודמם בתפקיד, דויד מימון. עסקה זו אמנם שיפרה משמעותית את הצי המיושן של אל על אך היא גם העמיסה עליה חוב של מיליארדים עמו היא מתקשה להתמודד (בדוחות החברה מופיעה הערת עסק חי של רואי החשבון).
שורק "ירש" גם את משימת ההתייעלות שהובילה לפרידה של שליש מעובדי אל על, כ-2,000 עובדים. משימת שיקום היחסים עם עובדים שנותרו בחברה ובראשם מאות הטייסים תועבר למנכ"ל הבא, והיא משימה חשובה ומתבקשת.
שיקום יחסים אחר ששורק החל לבצע בעיקר באמצעות סמנכ"ל השירות שמינה, אורן כהן-בוטנסקי הוא עם הלקוחות. אלו שלא מצליחים לקבל שירות בימים אלה ואלה שלא הצליחו תקופה ארוכה לקבל החזר כספי על טיסות שבוטלו בתקופת הקורונה. המשימה הזו הושלמה באיחור אמנם אבל בעולמות השירות לאל על יש דרך ארוכה.
סמנכ"ל התפעול לא לבד במרוץ להחלפתו
ומי ימונה כמחליף? ההערכות הן שהבעלים רוזנברג יעדיף להליך איתור מהיר ולמנות מנכ"ל מתוך החברה. אחד מהשמות הבולטים בבורסת השמות הוא עומרי כהן, סמנכ"ל התפעול.
כהן מונה על-ידי רוזנברג (אחרי שהועסק בחברת השירותים הרפואיים שלו בארה"ב), ועל-פי הלך הרוח בחברה, פעמים רבות נדמה שהוא המנכ"ל בפועל כמי שמקבל את רוב ההחלטות.
לפי גורמים באל על, הסמכויות והיד החופשית שקיבל כהן מהבעלים, היוותה משקולת על שורק. ולא רק כהן, גם יו"ר הדירקטוריון, עמיקם בן צבי, מי שרקח את עסקת ההשתלטות של רוזנברג על אל על - הוא דומיננטי ומעורב בקבלת ההחלטות בחברה באופן שלא תמיד נוח ומקל על הניהול השוטף של המנכ"ל.
כהן בן ה-34 בלבד מסתמן כמועמד המוביל להחלפת שורק. שם נוסף שנמצא על הפרק הוא של דינה בן טל, סמנכ"לית המסחר באל על. בן טל היא אחת המנהלות הבודדות שנשארו באל על לאחר החלפת השליטה בחברה, היא ותיקה ומנוסה ובעלת היכרות מעמיקה עם הענף.
יהיה מעניין לראות מצב שבו אל על, הנמצאת בשליטה גברית-דתית תפרוץ את תקרת הזכוכית ותמנה אישה כמנכ"לית, בענף שבו רק בודדות הגיעו למעמד הזה.
מאידך, בחברה שבה כל הדירקטוריון מורכב מגברים, קשה לראות פתיחות כזו. מועמדים נוספים מקרב סמנכ"לי החברה כוללים את ליהוא הכהן, סמנכ"ל המבצעים ויצחק אליאב, סמנכ"ל הכספים. בימים אלה מזומנים הסמנכ"לים לשיחות עם בעלי השליטה, כשכהן מגיע כמועמד המועדף.
אפשרות אחרת היא למצוא מנכ"ל מבחוץ. זה יכול להיות מנכ"ל ישראלי שהוביל רשת קמעונאות גדולה דוגמת איציק אברכהן שהתפטר משופרסל או אורי קילשטיין, בן-טיפוחיו, שנפרד לאחרונה מקבוצת קניוני עזריאלי.
סיכוי נמוך למנכ"ל שאינו מכיר את התרבות
הערכות אחרות הן שרוזנברג ינסה למצוא בכיר בענף התעופה העולמי. מישהו שכבר בקיא ומכיר את הענף ואת אתגריו בלי ועם קשר למגפה עולמית. אין הרבה בכירים ישראלים בזירת התעופה, זולת שי ויס מנכ"ל וירג’ין אטלנטיק, וקשה להניח שיגיע לישראל מנכ"ל שלא דובר עברית או שמחובר לתרבות המקומית.
שם נוסף שנזרק גם הפעם כמועמד הוא של אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, אלא שהאפשרות הזו לא נמצאת כרגע על הפרק.
בראיון שהעניק שורק לגלובס בחודש ספטמבר האחרון, אמר שורק על מינויו לתפקיד מנכ"ל חברת אל על כי "היה לי חלום להיות מנכ"ל בחברה גדולה או משמעותית. בשלב מוקדם בקריירה ידעתי שזה משהו שאני רוצה ויכול לעשות". החלום שלו מתגשם כעת בפעם השנייה.