חיילים אוקראינים ליד בניין הרוס באודסה. כוחות רוסיים פוגעים גם בצינורות גז / צילום: Associated Press, Max Pshybyshevsky
אוקראינה הקטינה את זרימת הגז הטבעי הרוסי דרך שטחה לאירופה, וגרמה למחירים לזנק בזמן שהיבשת עדיין תלויה במידה גדולה בדלקי מאובנים רוסיים. אך בתוך שעות בודדות, עבר מספיק גז דרך ערוץ חלופי כך שהמחירים ירדו בחזרה, ובסוף היום נותרו בפועל ללא שינוי.
המשך הזרמת הגז רומז על כך שחלק ממנו הועבר בצינור אחר, אמרו אנליסטים וסוחרים. לא היה ברור איזה פעולות בדיוק נקטו הרוסים והאוקראינים באפיזודה הזו, אבל הניתוב מחדש המהיר הדגים את גמישות רשת האנרגיה במדינה למרות האלימות בשדה הקרב.
הזרימה המנותבת מחדש איזנה יצוא שאבד לאירופה. היא גם אפשרה לרוסיה להמשיך להעביר את הגז שלה לצרכניות הגדולות שלה ולקבל תשלום שהיא זקוקה לו מאוד על הגז הזה. גם אוקראינה הרוויחה: קייב ממשיכה לקבל מיליוני דולרים בחודש בעמלות העברה שמוסקבה שילמה לה במהלך המלחמה.
ההפרעה הגדולה ביותר בזרימת הגז עד כה
מחירי הגז באירופה זינקו בתחילת יום רביעי כשחברת העברת הגז של אוקראינה הודיעה שהיא סוגרת קטע בצינור הגז שלה שעובר מרוסיה לאירופה. החברה המנהלת את רשת הצינורות של אוקראינה הפסיקה את הזרמת הגז דרך נקודת כניסה חשובה במזרח המדינה ביום רביעי, והודיעה שעשתה זאת בגלל שחיילים רוסים חיבלו בתשתיות גז קריטיות.
מעבר הגבול אחראי לשליש מיצוא הגז הרוסי דרך אוקראינה לאירופה ומזין כ־3% מכלל הצריכה של אירופה. הגדלה בזרימה של הגז הרוסי דרך קטע אחר של צינור בשטח בשליטת אוקראינה ליד העיר סומי איזנה באופן חלקי את העצירה והגבילה את עליית המחירים.
אירופה ממלאת את מצבורי האנרגיה לקראת אמברגו מתוכנן על נפט רוסי בסדר גודל כלל־אירופי שהיה בדיונים השבוע. כמה מדינות חברות, בייחוד גרמניה, ממהרות בנוסף למצוא מקורות גז חלופיים בצל האיום שהאספקה ממוסקבה תיעצר. למרות הצעדים האלה, אירופה עדיין מאוד נסמכת על הגז הרוסי, שחלק ממנו מוזרם דרך אוקראינה. הגז הזה המשיך לזרום גם אחרי הפלישה הרוסית ב־24 בפברואר למרות הקרבות הקשים.
פקידים אוקראינים העוסקים בנושא האנרגיה אומרים שנראה שרוסיה נמנעה מהתקפות על מערכת הצינורות המביאה הכנסה לכלכלה החבולה שלה, אם כי נזק נרחב לרשת הגז המקומית באוקראינה הותיר מיליוני אזרחים במדינה ללא דלק לחימום ובישול. אוקראינה, מצידה, מקבלת עמלות העברה ממוסקבה על הזרמת הגז הרוסי ללקוחות באירופה.
הפסקת הזרמת הגז בסוחרניבקה ביום רביעי, בגבול בין מחוזות לוהנסק ודונצק לרוסיה, הייתה ההפרעה הגדולה ביותר בזרימת הגז עד כה. היא קרתה במקביל לכך שהמערכה הרוסית לכיבוש מחוז דונבס במזרח אוקראינה נמשכת.
מפעילת הצינורות באוקראינה אמרה ביום שלישי שהיא מפסיקה להוביל גז דרך סוחרניבקה בגלל שאיבדה שליטה על נובופסוקוב, תחנת קומפרסיה של גז סמוך לגז הרוסי. כוחות רוסיים חיבלו במערכת הצינורות, כולל על ידי התחברות וגניבת גז, באופן שסיכן את היציבות של כלל המערכת, כך נמסר ממפעילת הובלת הגז באוקראינה.
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב, אמר בהודעה לעיתונות אתמול שרוסיה "תמיד מילאה באמינות ומתכוונת להמשיך למלא את ההתחייבויות החוזיות שלה". דוברת של גזפרום לא הגיבה לבקשת תגובה. בהודעה מיום שלישי, דובר של גזפרום אמר שמומחי גז אוקראינים המשיכו לעבוד בסוחרניבקה ונובופסוקוב ושלא קיימת אפשרות להעביר גז דרך נקודת כניסה אחרת.
אבל נראה שזרימת הגז בכל זאת הוסתה למקום אחר ביום רביעי, אומרים סוחרים ואנליסטים. זמן קצר לאחר העצירה, הוזרם גז בכמות גדולה יותר דרך נקודה כניסה נפרדת בשטח בשליטת אוקראינה קרוב לעיר סומי.
החוזה עם גזפרום שווה כ-7 מיליארד דולר
לאוקראינה כמה מסופים לטיפול בגז הרוסי אבל בחוזה של המדינה כיום עם גזפרום מוזכרים רק שני מסופי כניסה. מדובר בהסכם שנחתם ב־2019, כך אומרים מנהל חברת הגז הלאומית של אוקראינה, נפטוגז, ומנהל החברה המפעילה את רשת הצינורות.
שני המנהלים אמרו לעיתונאים במסיבת עיתונאים אתמול שאוקראינה ביקשה מגזפרום להגדיל את הזרימה דרך ערוץ חלופי על מנת לפצות על העצירה בלוהנסק. הם אמרו שבשנים האחרונות רוסיה מזרימה הרבה יותר גז דרך הערוץ החלופי ממה שהיא כעת שולחת.
למרות המלחמה, המשיכה גזפרום לשלם לפי החוזה שלה, תשלומים המכונים עמלות העברה, על הזכות להעביר גז בשטח אוקראינה, אמר יורי ויטרנקו, מנכ"ל נפטוגז. ב־2020, הספק העברת הגז השנתי שסיפקה אוקראינה לגזפרום היה בשווי של 2.1 מיליארד דולר, על פי נפטוגז. אנליסטים העריכו שהחוזה לחמש שנים בין גזפרום ונפטוגז, שמכסה את השנים 2020 עד 2024, שווה כ־7.2 מיליארד דולר.
החוזה של אוקראינה עם רוסיה לא אוסר על ניתוב מחדש של האספקה לאוקראינה, אמרו המנהלים. אם גזפרום מגבילה בכוונה את האספקה לאוקראינה, היא תעביר פחות גז לצרכנים באירופה, אמר וויטרנקו: "זה כנראה יהיה המקרה הראשון של מה שנקרה סנקציה עצמית על ידי גזפרום והרשויות הרוסיות".
לו היה הנתיב האוקראיני נחסם לגמרי, הכלכלה האירופית שהתרגלה להתנהל על אנרגיה רוסית זולה הייתה ניצבת בפני אתגר עצום.
מוסקבה ביקשה בשני העשורים האחרונים לעקוף את אוקראינה ובנתה, בעזרת ברלין, את צינור נורד סטרים העובר בקרקעית הים הבלטי לגרמניה. הצינור התת ימי הזה הוא כעת הנתיב העיקרי של גז רוסי לאיחוד האירופי. אפשרות נוספת היא ימאל, צינור שעובר דרך בלרוס ופולין. עם זאת, כמעט שליש מהיצוא של גז רוסי לאיחוד האירופי עדיין עבר דרך אוקראינה ברבעון הרביעי של 2021. האיחוד האירופי קונה כמעט 40% מהגז שמשמש לחימום בתים, הנעת המפעלים וייצור חשמל מרוסיה.
העצירה בלוהנסק מוסיפה לעצבנות בקרב סוחרי אנרגיה שבסוף אפריל נבהלו כשמוסקבה הפסיקה לייצא גז לפולין ובולגריה. גזפרום הודיעה שלא קיבלה תשלום ברובל משתי המדינות כפי שנדרש בצו שפורסם השנה על ידי הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין.
האיחוד האירופי נמצא בתהליך של איסור על הפחם הרוסי ועובד על הסכם להפחית ביבוא הנפט. גז טבעי, עם זאת, לא היה אחד היעדים בגלל שזה הדלק שהכי קשה לאירופה להביא ממקומות אחרים.
האיחוד האירופי וארה"ב הבטיחו להרחיב את יצוא הגז הטבעי במצב נוזלי לאירופה עד 2030. אבל ארה"ב כבר שולחת כמה שהיא מסוגלת לאירופה, ובכירי התעשייה אומרים שיצוא גז נוסף יצריך מסופי יצוא שבנייתם עולה מיליארדי דולרים רבים. באירופה עצמה, יכולת היבוא של גז טבעי נוזלי שלא נעשה בה שימוש יכולה להחליף רק כ־29% מאספקת הגז הרוסי בצינורות, כך אמרה נטשה פילדינג, אנליסטית ב־Argus Media.