מייסדי סטארקוור: אלי בן־ששון ואורי קולודני / צילום: נטלי שור
בשנתיים האחרונות מדורי ההייטק התמלאו בעיקר בחדשות טובות: גיוסי הון מפוצצים, חדי קרן חדשים שנולדו בקצב שיא ועוד ועוד הנפקות גדולות ומפוצצות. מגמה זו השתנתה בהדרגה בחודשים האחרונים כאשר ההשפעות המאקרו-כלכליות חתכו את מניות הטכנולוגיה בבורסה, שהשפיעו בתורן על ההשקעות בסטארט-אפים הפרטיים. גם בניוזלטר זה לסיכום השבוע החולף תמצאו רוב לחדשות הרעות על צמצומי כוח אדם וסגירת חברות.
שאלת השאלות היא לאן יתפתח מכאן המשבר המתהווה בתעשיית הטכנולוגיה העולמית והישראלית. אם שואלים את קרן ההון סיכון המפורסמת סקויה, אז אנחנו הולכים לתהליך ארוך וממושך, כפי שהיא הזהירה השבוע במצגת את היזמים שלה. לסקויה מגיע קרדיט מעורב בכל הנוגע לחיזוי משברים. ב-2008 הקרן התפרסמה כמי שהגיבה מהר למשבר אך ב-2020, בתחילת הקורונה, היא חזתה האטה ממושכת שבסוף נגמרה די מהר. בכל מקרה, המוטו של סקויה הוא שכדאי תמיד להגיב מהר גם במחיר צעדים קיצוניים מדי.
השנתיים האחרונות התאפיינו בשפע של כסף זול שהפך מנהלים ועובדים רבים לעשירים אך גם יצר פרקטיקות בעייתיות מאוד בענף. משקיעים קיבלו החלטות השקעה במהירות הבזק, בלי לבדוק לעומק איפה הם שמים את הכסף, והיזמים למדו לשרוף אותו לא פחות מהר. האם פרקטיקות אלה יחזרו לרדוף את הענף עכשיו כשכיוון השוק משתנה?
ובכל זאת, על אף ההאטה הכללית בשוק ההשקעות בסטארט-אפים, ישנם עדיין תחומים שבהם הפעילות חיה ותוססת כשהייתה, כמו עולם חברות הקריפטו והבלוקצ'יין שבו קיבלה השבוע סטארקוור הישראלית שווי של 8 מיליארד דולר.
סיכום השבוע במדור הייטק ומדע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.
לקבלת סיכום השבוע בהייטק ומדע במייל: הירשמו כאן
חטאים של ימי שפע
השקעות בלי בדיקה מינימלית, בזבוז על דברים שלא תורמים ליעילות ומודל שמייצר יותר הפסדים מרווחים - אלו חלק מהפרקטיות הבעייתיות שהשתרשו בשוק הסטארט־אפים בהשפעת הכסף הזול. כעת התקופה מגיעה לסופה, חברות סוגרות פעילות ומפטרות עובדים, והשוק מתעורר מהאשליה.
סקויה חוזה משבר ארוך
קרן ההון סיכון סקויה, שנחשבת לאחת הגדולות בעמק הסיליקון, עדכנה את היזמים בתחזיות שלה למשבר הכלכלי. התמריצים הממשלתיים מוצו בקורונה, עליית הריבית תקשה גם על הסטארט־אפים, והכלכלה צפויה להצטמצם. בקרן ממליצים להכין תוכניות קיצוצים ולהתמקד ברווחיות.
לא כל האלגוריתם זהב
חברת הבינה המלאכותית ביונד מיינדס הייתה בשר מבשרה של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית, אך סגירתה מוכיחה שלא כל סטארט-אפ מצליח להפוך אלגוריתמים לזהב. במציאות הנוכחית, שבה נדרשות החברות לקצץ בגיוסי העובדים, כבר לא כל כך פשוט למכור חברות מעוטות-הכנסות כמאגר טאלנטים.
הקריפטו עדיין חם
חברת הקריפטוגרפיה סטארקוור הודיעה על גיוס ענק בסך של 100 מיליון דולר לפי שווי של 8 מיליארד בהובלת קרנות הענק גרין אוקס, טייגר גלובל וקוטו. "אנחנו חיים בנוחות עם השווי הזה ואסירי תודה למשקיעים", אומר המנכ"ל אורי קולודני, ממייסדי החברה.
לא עוצרים, מאטים
אנבידיה אישרה כי היא מאטה את קצב גיוסי העובדים, לאחר שמידע על כך דלף מהחברה. בין הסיבות להחלטה: הסביבה המאקרו-כלכלית העולמית וסימנים לאינפלציה מטפסת.
ענף מחפש מודל
על רקע הפיטורים בחברות המשלוחים המהירים בארץ ובחו"ל, אריק פרגוסון, סמנכ"ל התפעול של ענקית משלוחי הארוחות האמריקאית גראבהאב, מדבר על האינפלציה, היציאה מהקורונה ועל שאלת הרווחיות. פרגוסון איננו שולל את ההתכנות הכלכלית של חברות משלוחים מהירים או משלוחי מוצרי נוחות, אך טוען כי עדיין לא נמצא המודל שיהפוך אותן לרווחיות.
משקיעים מופסדים
בשנים האחרונות גילו המוסדיים את ענף הטכנולוגיה והשקיעו כ-21 מיליארד דולר מכספי החוסכים במניות הסקטור. אלטשולר שחם השקיע מאות מיליוני דולרים ב-Wix, מגדל בנייס, והם לא היחידים. איך ישפיעו עליהם הירידות בשווקים?
מבחני קבלה, בתשלום
בשיא הביקוש לעובדים, הרשתות התמלאו דיונים על עול המטלות שניתנות למועמדים כחלק מתהליך הגיוס והיו גם מעסיקים שנענו לבקשות תשלום. האם זה יהפוך לסטנדרט בעתיד, ואיזה סטארט-אפ משלם עד 1,000 שקל למועמד רציני?