תיק ההשקעות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הכותב הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א ובעלים של קרן השקעות
המשבר הנוכחי בשוקי ההון בארץ ובעולם מביא עימו הרבה עצות כיצד צריך לנהל תיק השקעות בימי משבר ומומחים בעלי חוש נבואי שיודעים להעריך מתי המשבר יסתיים. למעשה, אין צורך לקחת יותר מדי ברצינות את ההמלצות והתחזיות הללו, ואם יש משהו לקחת מהגיליון המיוחד הזה הוא את ההבנה שאין צורך לנקוט בפעולות מיוחדות או "להגיב" למשבר בתיק ההשקעות.
● אינפלציה, העלאות ריבית ושוק דובי: כל האיתותים בדרך למיתון אפשרי
●הריבית צפויה להמשיך לעלות: למה לא כדאי לקחת עכשיו הלוואה להשקעה
●האם העידן החדש של העלאות הריבית יוציאו את משקיעי הנדל"ן מהשוק?
עקרון 1: אל תשקיעו כסף שאין לכם
סכום הכסף שמופנה לתיק ההשקעות צריך להיות כזה שגם אם חלילה נפסיד את כולו, חוץ מעוגמת נפש, שום דבר בחיים השוטפים שלנו (פלוס רזרבה לאירועים לא מתוכננים) לא יפגע. יישום עיקרון זה מביא לכך שלא נקלע ל"מלכודת נזילות". קרי, שלא נקלע למצב שדווקא בעת משבר בשוקי ההון נצטרך לממש את תיק ההשקעות שלנו בהפסד גדול.
כלל אצבע שיכול להתאים ליישום הכלל הינו ששומרים בצד ולא משקיעים את הסכום שאנו מעריכים שדרוש לנו למחייה של בין 6 ל-12 חודשים ללא שום השתכרות נוספת. כמובן שרצוי לחזור על החישוב אחת לתקופה ו/או כשמתרחשים אירועים עם השפעה פיננסית משמעותית ולבצע התאמות בסכומים שמושקעים.
עקרון 2: תשקיעו רק לטווח ארוך
השקעות עושים רק לטווח ארוך. מבחינתי, טווח ארוך הינו עשרות שנים. הוא מתאפשר אם מקפידים על העיקרון הראשון, היות שכסף שלא צריך לחיים עצמם אפשר להשקיע לטווח ארוך. ההנחה שגלומה בעיקרון ההשקעה לטווח ארוך הינה שהאנושות תמשיך להתקיים בעשרות השנים הקרובות וכל עוד היא תתקיים, הכלכלה תמצא את הדרך לצמוח והצמיחה הזו גם תחלחל לשוקי ההון (ואם חלילה האנושות תחדל מלהתקיים, כנראה שלא נהיה מוטרדים מתיקי ההשקעות שלנו).
נתונים שפרסם בנק אוף אמריקה מראים שבין השנים 1930-2020 מדד המניות המוביל בארה"ב (s&p 500) השיג תשואה של 17,715%. לעומת זאת, בטווח הקצר - בדיוק כמו שקורה כעת או כמו שארע בראשית הקורונה, או בשנת 2008 בימי המשבר הכלכלי, או בימי בועת ההייטק ב-2000 - השווקים יודעים לרדת ואפילו חזק.
עקרון 3: אל תנסו לתזמן את השוק
העקרון השלישי הוא עקרון הפאסיביות. כלומר, תמיד להימצא בשוק ולהשקיע ולא לנסות לתזמן ולצאת ולהיכנס מהשוק על סמך אירועים דוגמת הקורונה, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, האינפלציה והעלאות ריבית. בהקשר זה, גם לא רצוי לנסות לזהות תחתיות של משברים שאז לכאורה כדאי לחזור לשוק (או שיאים בימי אופוריה שאז לכאורה כדאי לצאת מהשוק).
אם נחזור לנתוני בנק אוף אמריקה, נראה שאם היינו מנכים את עשרת הימים הגרועים בשוק בכל עשור (בין 1930-2020), הייתה מתקבלת תשואה בלתי נתפסת של 3,793,787%. לפיכך, על פניו נראה שכן כדאי לתזמן את שוק ההון, כיוון שבפירוש יש זמנים בהם עדיף לצאת ממנו. הבעיה היא שבשביל לדעת מתי הזמן הנכון לצאת מהשוק צריך כדור בדולח, ואם כדור הבדולח הזה לא קיים, המשקיע המתזמן יכול למצוא את עצמו גם בתסריט הבא - על פי בנק אוף אמריקה, מי שפספס את עשרת הימים הטובים ביותר בשוק בכל עשור, מצא את עצמו עם תשואה של 28% בלבד על פני תשעים השנים.
המחקר האקדמי בתחום המימון חד-משמעי לגבי סוגיית התזמון ולגבי כך שכדור הבדולח לא קיים. המחקר מצא שמי שמנסה לתזמן בממוצע מפסיד. כלומר, במספרים של בנק אוף אמריקה, התשואה שלו יותר קרובה ל־28% מאשר ל־3,793,787%, ואולי מה שיותר חשוב - נמוכה מ־17,715%, התשואה של ההשקעה הפאסיבית.
עקרון 4: תמיד תעדיפו תיק מפוזר
העקרון האחרון הינו פיזור. כבר חז"ל (רבי יצחק) בתלמוד הבבלי המליצו שלעולם ישלש אדם את מעותיו - שליש בקרקע, שליש במסחר ושליש תחת ידו, ואת הביטוי לא לשים את כל הביצים בסל אחד כולנו מכירים מדון קישוט. גם כאן המחקר האקדמי במימון נחרץ: מי שמשקיע במניות ספציפיות, בממוצע משיג תשואה נמוכה יותר ממי שמשקיע בתיק מניות מפוזר. באופן מעשי, תיק שמכיל עשרות מניות של חברות מענפים שונים ומדינות שונות הוא מפוזר מספיק.
דרך פשוטה להגיע לפיזור הינה באמצעות השקעה בתעודות סל או קרנות נאמנות שעוקבות אחרי מדדי מניות רוחביים. אפשר להרחיב את הפיזור ולהשקיע גם בסוגי נכסים שאינם מניות.
הקפדה על ארבעת העקרונות שלעיל מביאה לכך שלא צריך לנקוט בשום פעולה מיוחדת בימים סוערים אלו. מי שנוהג להשקיע אחת לחודש או רבעון (או תקופה ארוכה יותר) שימשיך באותו האופן וישקיע באותם פרקי זמן מבלי להתחשב בטלטלה. מי שכרגע אין לו כסף פנוי להשקיע שלא ישקיע ולא יחשוב שהנה הגיעה תחתית. מי שכבר מושקע, כמובן שלא ירוץ למכור את התיק. הירידות בהחלט עלולות להימשך, אך הן גם יכולות להיפסק ומי שיהיה בחוץ עלול לפספס את ההתאוששות.