גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רחפן של וולמארט / צילום: וולמארט

תפקידם של מנהלי קרנות ההון סיכון הוא להשיא תשואה למשקיעים שלהם (ה-LP’s, השותפים המוגבלים, כפי שהמשקיעים האלה קרויים) על בסיס השקעה בסטארט-אפים. לא מפתיע לכן שבעולם ההון סיכון יש לא מעט דרכים ושיטות לחשב את התשואות שהשיגו הקרנות. יש את ה-TVPI למשל, הערך הנוכחי של ההשקעות (אלו שמומשו ואלו שעדיין לא) חלקי הכסף ההתחלתי שהושקע בקרן. ויש את ה-IRR - התשואה השנתית שהקרן אמורה להניב לאורך חייה, כאשר לוקחים בחשבון גם את הזמן שבו בוצעו ההשקעות.

במשך שנים קרנות הון סיכון לא הצליחו להשיא תשואות גבוהות במיוחד למשקיעים, במיוחד אחרי שניכו את דמי הניהול שמנהלי הקרן לקחו לעצמם, ובעשור וחצי הראשונים של האלף הנוכחי נהוג היה לדבר על המודל השבור של ההון סיכון. ב-2012 פרסמה הקרן ההומניטרית קאופמן ניתוח מעניין ולא מחמיא של תוצאות השקעותיה בקרנות הון סיכון במהלך שני עשורים. הניתוח מצא כי מתוך 100 קרנות הון סיכון שקאופמן השקיעה בהן, רק 20 הציגו תשואה שנתית הגבוהה ב-3% או יותר מעל מה שאפשר היה להשיג מהשקעה בחברות ציבוריות בבורסה. 62 מתוך 100 הקרנות לא הציגו תשואות טובות יותר מהשוק הציבורי אחרי שהפחיתו את התשלומים למנהלי הקרן.

כל זה השתנה לחלוטין בשנים האחרונות, כאשר העלייה המתמדת בשווי סטארט-אפים וההנפקות הרבות סידרו לקרנות ההון סיכון תשואות חלומיות במונחי TVPI ו-IRR. לא במפתיע בשנה האחרונה אפשר היה לקרוא על יותר ויותר קרנות סיכון שפתאום החליטו לפתוח את קודש הקודשים ולחשוף את הנתונים שלהן לעולם, אחרי שבעבר שמרו על אלו בסודיות.

אלא שיש עוד מונח חשוב בכל הנוגע לחישוב תשואות בהון סיכון וזה DPI - כמה כסף הקרנות שלחו בפועל חזרה למשקיעים חלקי סכום ההשקעה ההתחלתי. בניגוד ל-TVPI ו-IRR שמתייחסים גם לשווי ההחזקות שלא מומשו ונמצאות על הנייר בלבד, ה-DPI הוא מדד של כמה הוחזר בפועל. מצב ההון סיכון הנוכחי, אחרי שנות שגשוג רבות, הוא שקרנות פעילות רבות מככבות בתשואות על הנייר, אבל כשזה מגיע ל-DPI, החזרים בפועל, המצב הרבה פחות מזהיר.

וזאת בעצם שאלת 1.4 טריליון הדולר, סך הנכסים הלא ממומשים של קרנות הון סיכון בעולם: מה יקרה עכשיו, כששוק הטכנולוגיה נכנס למשבר, עם התשואות שנותרו על הנייר וכמה מתוך המספרים החלומיים של קרנות ההון סיכון במונחי ה-IRR וה-TVPI יתורגמו בסופו של דבר ל-DPI, החזרים בפועל.

סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם. לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן

1. תשואות עפות באוויר

עליית שווי הסטארט־אפים בשנים האחרונות סידרה לקרנות ההון סיכון את התשואות הגבוהות ביותר מאז ימי בועת הדוט.קום. עם זאת, נכסים בהיקף 1.4 טריליון דולר לא מומשו, וערכם נמצא במגמת ירידה.

2. מיזוג לא שקט

המיזוג של איירון סורס לפלטפורמת פיתוח המשחקים יוניטי מעורר מחלוקת. לקוחות יוניטי, מפתחי המשחקים, יצאו למרד נגד העסקה לאור ההיסטוריה של החברה הישראלית כמתקינת תוכנות עם רקורד בעייתי. מנכ"ל יוניטי כינה את מפתחי המשחקים "אידיוטים".

3. לאן ינשבו הדוחות

ענקיות הטכנולוגיה - אמזון, גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק, אפל וטסלה - החלו לפרסם בשבוע החולף את הדוחות לרבעון השני של 2022. אם יצליחו להפתיע את התחזיות לטובה, הן יכולות לסמן את תחילת הסוף של המשבר בהייטק. אם יאכזבו, ההשלכות עלולות לפגוע בענף כולו.

4. טיפסו על האנפורנה לאבס

לפני שבע שנים ביצעה אמזון את הרכישה הראשונה שלה בישראל, במסגרתה קנתה את אנפורנה לאבס, חברת שבבי שרתים, בכ-370 מיליון דולר. לפי דיווח של אתר דה אינפורמיישן, נראה כי אמזון עשתה עסקה טובה, כיוון שהכנסותיה משרתי הענן "גרביטון" המבוססים על השבב הישראלי מגיעות לכ-5 מיליארד דולר בשנה.

5. אקזיט חוות השרתים

נחשף בגלובס: לאחר חודשים של מו"מ, נחתמה בשבוע שעבר עסקה למכירת 49% ממניות חוות השרתים מד וואן של משפחת לבנת. הרוכשת קרן ברקשייר פרטנרס האמריקאית, קבוצת ואן-רויין ומשפחת לבנת יזרימו בנוסף עוד מאות מיליוני שקלים למטרת הקמת חוות שרתים נוספות בישראל ומחוצה לה. עוד נודע כי אורקל חתמה עם מד וואן על הקמת מרכז ענן שני תת-קרקעי בישראל.

6. המוח הישראלי של וולמארט

חברת דרונאפ (DroneUp) האמריקאית זכתה במכרז להפעיל רחפנים עבור 34 סניפים של ענקית הקמעונאות האמריקאית, ומי שתספק לה את מערכות ההפעלה היא החברה הישראלית פלייטאופס - סטארט-אפ אלמוני שהוקם על ידי יוצאי התעשייה הביטחונית לפני שנתיים בלבד.

7. גם בארזי הפינטק נפלה שלהבת

חברת סליקת התשלומים סטרייפ, שנחשבה בעבר לסטארט-אפ עם השווי הגבוה בארה"ב, הורידה את השווי שלה בתהליך בחינה פנימי ב-28%. סטרייפ היא ברומטר לשווי של חברות תשלומים אחרות, כמו חברת ראפיד הישראלית.

8. ההבדל בין גוגל לפייסבוק

בסקר ענק שנערך במיוחד לגיליון מדד המותגים של גלובס, שמדרג את 100 המותגים האהובים בישראל, משתקף פער עצום ומפתיע בין שתי ענקיות הטכנולוגיה ששולטות באינטרנט: בשעה שגוגל מככבת במקום הראשון כחברה המוערכת והאמינה ביותר, פייסבוק ניצבת הרחק מאחור במקום ה־123. אז איפה מארק צוקרברג טעה והאם גם גוגל בדרך למטה?