חברת סולוטו / צילום: Woo.io
תשע שנים חלפו מאז רכש אשוריון, תאגיד הענק האמריקאי העוסק בביטוח ובתמיכה טכנית במוצרי אלקטרוניקה וחשמל, את הסטארט-אפ הישראלי סולוטו, שפיתח מערכת לתיקון תקלות ותמיכה במשתמשים מרחוק. העסקה נחשבה, לפחות עד השבוע ,לדוגמה לרכישה מוצלחת מאוד. מאז הקנייה, הספיקה אשוריון להגדיל משמעותית את סולוטו, מכ-50 עובדים ב-2013 עד ל-120 עובדים כעת. כדי לאכלס את העובדים, שכרה החברה בניין ברוטשילד 39 - על כל חמש קומותיו.
■ החלום של חברת ההייטק המדוברת מרוטשילד הגיע לסופו: 120 עובדי סולוטו יפוטרו
■ המשבר בחברות הביטוח הדיגיטלי ריסק את החלום של סולוטו
■ אחרי סולוטו - מה יעלה בגורל מרכזי הפיתוח הזרים בישראל?
מעבר לצמיחה בכוח האדם, לאורך השנים נראה היה שאשוריון מתכננת לעשות עוד דברים גדולים עם סולוטו. כך למשל, ב-2018 הגיעו למשרדי סולוטו בתל אביב כל חברי דירקטוריון אשוריון, כולל המייסד והיו"ר קווין טוויל והמנכ"ל טוני דנט. בראיון לגלובס אמר אז טוויל שסולוטו היא הרכישה המשמעותית ביותר של אשוריון.
"לרוב, אחרי רכישה מסוג זה הסטארט-אפ נבלע בחברה, אבל כאן קרה ההיפך", אמר אז טוויל. "סולוטו נשארת קבוצה מובחנת, כסטארט-אפ בתוך חברה גדולה יותר. לקבוצה הקטנה הזו יש השפעה עצומה עלינו, לא רק מבחינה טכנולוגית אלא גם מבחינת חדשנות תרבותית וארגונית בחברה הגדולה".
אלא שהרומן המוצלח הזה הסתיים השבוע במפתיע, כשעובדי סולוטו קיבלו את ההודעה על סגירת הפעילות הישראלית. 80 מהעובדים פוטרו מידית, ועוד 40 יעזבו אחרי שיסיימו להעביר את הפעילות למטה של אשוריון בנשוויל, טנסי. מה בעצם הוביל למהפך הזה בין היותה של סולוטו "הרכישה החשובה ביותר" של אשוריון לבין סגירתה? לדברי עובדים לשעבר, הסגירה התרחשה לאחר תקופה של "בלבול מוצרי" וחוסר הצלחות אצל סולוטו, שכבר לא הביאה מספיק ערך לתאגיד הענק כמו בתחילת הדרך.
"במרכז לא ידעו במה בדיוק להתמקד ומה יביא ערך לאשוריון וישפר את המכירות", אמר מנהל לשעבר בחברה. "רוב הדברים שפיתחנו הגיעו כרעיון מאתנו, ואשוריון - שהיא חברת ביטוח ולא חברת טכנולוגיה, ציפתה מאיתנו לתת רעיונות, אבל מאוד קשה לחדש בעולם של ביטוח. בסופו של דבר התברר לנו שאנשים לא רוצים מוצרים משלימים מעבר לפוליסה הבסיסית שרכשו"
"התמקדו בתחומי פעילות מסורתיים"
אשוריון היא תאגיד ענק, אחת החברות הפרטיות הגדולות בארה"ב, עם הכנסות של מעל 10 מיליארד דולר ב-2020 ומעל 23 אלף עובדים. לכן, סולוטו היא גרגר קטן מאוד בתוך האופרציה הענקית. מהלך הסגירה של סולוטו הוא חלק ממהלך פיטורים כללי באשוריון, במסגרתו עשויים להיות מפוטרים מעל אלף עובדים, בעיקר במדינת הבית של החברה - בטנסי.
אשוריון, שצמחה מתוך עולם הביטוחים והמשיכה לעולם של שירותי תיקונים, כנראה כבר נפגעת מהמשבר הכלכלי בארה"ב, ואולי מתכוננת למיתון עמוק יותר. כאשר האינפלציה גואה והריבית עולה, פחות צרכנים יקנו מוצרי אלקטרוניקה, וכפועל יוצא, ירכשו גם פחות ביטוחים עבורם. על רקע זה, אפשר להבין את הקיצוצים באשוריון. ובכל זאת נשאלת השאלה מדוע לקצץ דווקא בסולטו.
"המסר שאני קיבלתי הוא שאשוריון רוצה להתמקד בתקופה הזו בתחומי הפעילות המסורתיים שלה ולקצץ בחדשנות", אמר לגלובס גורם המקורב לחברה. "זאת תקופה שבה כל השוק הולך להתייעלות והידוק החגורה ושם דגש על העלאת הרווחיות". אלא שגם סולוטו כבר לא סיפקה את החדשנות שהייתה לה בעבר, אומרים עובדים לשעבר.
מעבר מלקוחות פרטיים אל המגזר העסקי
סולוטו הוקמה ב-2008 על ידי תומר דביר וישי גרין (גרין עזב עוד לפני הרכישה). לפרק זמן קצר של כמה חודשים היא נוהלה גם על ידי ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, לפני שעזב למען ניהול מועצת יש"ע. גורם המעורה בפרטים סיפר שבנט קיבל אופציות לטווח ארוך של כ-4% ממניות החברה אבל החזיר חלק ותרם אחרות אחרי שעזב.
בגלגולה הראשון פיתחה סולוטו תוכנה ללקוחות פרטיים, שסייעה להם להאיץ את ביצועי המחשב דרך הסרת יישומים מיותרים. היעד הראשון של סולוטו היה להפחית את התסכול שהמחשב גורם למשתמשים, והיא אכן צברה מיליוני משתמשים שרצו לעשות בדיוק את זה. בהמשך פיתחה החברה גם את היכולת לאפשר לאחרים להתחבר מרחוק אל המחשב של המשתמש כדי לסייע לו לפתור בעיות. אלא שלטכנולוגיה החדשנית לא היה בדיוק מודל עסקי וסולטו החלה לעבור למכירה למגזר העסקי. עוד לפני שהמעבר הושלם, אשוריון קנתה את סולוטו בסכום שהגיע ל-130 מיליון דולר, אחרי שהחברה הישראלית עמדה ביעדי פיתוח שהוגדרו בעסקה.
התקופה אחרי הרכישה הייתה כאמור מוצלחת מאוד. המוצר המקורי של סולוטו, שאפשר תמיכה מרחוק במשתמשים, סייע לאשוריון לזכות בשורה של עסקאות גדולות עם וולמארט וקמעונאים בקנדה ובדרום קוריאה, במסגרתם אלו הציעו לרוכשי מכשירים אלקטרונים את האחריות של אשוריון. סולוטו פיתחה עבור חברת האם כלים נוספים כמו "אובר לטכנאים", כלי שהוזיל את עלויות התפעול של המערך הטכני בחברה.
לסולוטו לא היה ברור לאן עליה לכוון
אולם, בסופו של דבר, אשוריון היא חברה שעיקר הכנסותיה מגיעות ממכירת ביטוח, כשהתמיכה הטכנית היא כלי עזר לסגירת עסקאות. כתוצאה מכך סולוטו הייתה צריכה לספק חדשנות בתחום הביטוח וליצור מוצרים שיגדילו את ההכנסות של אשוריון. בין השאר סולוטו עבדה על חבילה שתגן על משתמשים ברשת, כולל ביטוח סייבר ואפליקציה שמאפשרת להורים לנטר את פעילות ילדיהם ברשתות. אך הביקוש לאלו התגלה כנמוך. כך נכנסה סולוטו לבלבול, כשלא ברור לאיזה כיוון עליה לכוון מבחינת פיתוח מוצרים. הסיטואציה הזו, שתפסה את סולוטו בתחילת הקורונה, הביאה לתחלופה גבוהה של כוח אדם במרכז הפיתוח.
מי שהיה האיש הדומיננטי והמוביל בסולוטו לפני ואחרי הרכישה היה דביר, שנחשב מיודד מאוד עם מנכ"ל אשוריון. בנוסף לתפקידו כמנהל המרכז, דביר מונה לסגן נשיא באשוריון וקיבל אישור מההנהלה לבצע רכישות נוספות בישראל.
לפני כשנתיים וחצי נפצע דביר קשה בתאונה ספורטיבית ולאחר מכן החליט לפרוש מניהול סולוטו ולקחת פסק זמן לטיול משפחתי בארה"ב. מי שמונתה אשתקד במקומו, הייתה מירב אורן, שלפני כן הייתה סמנכ"לית מוצר ונחשבה ליד ימינו. דביר נשאר כיועץ והמשיך להיות מעורב. "אני חושב שגם דביר התבאס בסופו של דבר מזה שכבר הייתה פחות חדשנות במרכז ולכן החליט לקחת צעד אחורה", אומר המנהל לשעבר.
מטעם חברת סולוטו נמסר: "בשעה קשה זו, איננו מעוניינים להתייחס לשמועות שעלו בשיחות עם עובדים לשעבר. כמו גם, לזה שהייתה תחלופת עובדים במהלך הקורונה. האם יש חברה שלא חוותה תחלופה בתקופה זו? מדובר במשבר גלובלי, סולוטו גאה במוצרים המצליחים שפיתחה עבור אשוריון. גאה בעובדים המסורים שלנו, ובתרבות הארגונית הייחודית והדינמית, שאפשרה לנו לשנות ולחדש בכל עת. כעת כולנו עסוקים בסיוע בשילוב העובדים במקומות העבודה המובילים בתעשייה".