אחרי סולוטו - מה יעלה בגורל מרכזי הפיתוח הזרים בישראל?

עובדי מרכזי הפיתוח בישראל מתחלקים היום לשניים: אלה שחוששים מצעדי פיטורים והקפאת גיוסים - ואלה שחוששים מסגירה כללית של המרכז

קמפוס מיקרוסופט בהרצליה / צילום: עמית גרון
קמפוס מיקרוסופט בהרצליה / צילום: עמית גרון

עובדי מרכזי הפיתוח בישראל מתחלקים היום לשניים: אלה שחוששים מצעדי פיטורים והקפאת גיוסים, ואלה שחוששים מסגירה כללית של המרכז. העובדים במרכזי הפיתוח הגדולים, אלה של חברות ה"ביג 5" - מטא, אפל, אמזון, גוגל ומיקרוסופט, ואולי גם אנבידיה, אינטל וג’נרל מוטורס - מרגישים חסינים אולי יותר. המרכזים האלה הם "גדולים מדי מכדי ליפול", ומרוכזים בהם פעילויות קריטיות שנמצאים בעיקר אצלם בבלעדיות.

הסוף המר של סולוטו: המשבר שהוביל לסגירת מרכז הפיתוח ופיטורי 120 עובדים 

מיקרוסופט, למשל, מחזיקה בישראל את מרכז הסייבר העולמי שלה, וגם גוגל נמצאת בשלבים מתקדמים להקמת מרכז סייבר עולמי על בסיס שתי רכישות עבר; ג’נרל מוטורס מפתחת מישראל אלמנטים בולטים ברכב אוטונומי; אינטל מפתחת מישראל שבבים למחשבים אישיים; אנבידיה מחזיקה כאן את מלאנוקס, מרכז לשבבים לתחום חוות השרתים; ואמזון מפתחת מישראל את שבב הגרביטון שלה, שרק בשבוע שעבר נחשף כי מייצר לחברה הגלובלית כ-5 מיליארד דולר בשנה.

אבל מתחת להן מתקיימות כאן עשרות חברות זרות אשר באמצעות רכישה של חברות קטנות או בינונית מעסיקות בישראל כמה עשרות - או כמה מאות לכל היותר של עובדים. חברות שכאלה, פרטיות כמו אשוריון, או ציבוריות כמו רבות אחרות, יכולות להחליט, כפי שקרה היום, לחתוך בהוצאות ולקצץ בשומנים. ישראל, שבה השכר של המתכנת הממוצע משתווה לזה של עמיתו בניו יורק, וגבוה יותר מבכל עיר אחרת בארה"ב - למעט עמק הסיליקון - נמצאת בסיכון גבוה, בין השאר גם בשל הבדלי שפה, פערי מנטליות אזורי זמן שונים ולפעמים פשוט בגלל שאינם קשורים למוצרים שנמצאת בליבת הרווחיות של החברות.