אורי קרן, גילעד אלטשולר, אורי גרינפלד, רועי ורמוס / צילום: יח''צ, איל יצהר, רמי זרנגר, שלומי יוסף
הבורסה בת"א החלה את שבוע המסחר ברגל ימין, וזאת לאחר שבשבוע החולף זינק מדד ת"א-35 ביותר מ-5%. בכך השלים מדד הדגל המקומי מהפך שכלל עלייה של 16% מהשפל של אמצע חודש יוני, מחיקת הירידות מתחילת השנה ומעבר לתשואה חיובית של כ-3% ב-2022.
● מה מסתתר מאחורי מסע הרכישות הבלתי נגמר של אלקטרה
● ניתוח טכני: S&P 500 יוצא מאזור המומנטום השלילי
השינוי החד בת"א מגיע על רקע מפנה דומה בבורסות האמריקאיות, שקובעות את הטון בשוקי המניות בעולם, כאשר בין המנועים לעליות האחרונות היו נתוני האינפלציה לחודש יולי בארה"ב, שהיו נמוכים מהתחזיות. למרות שמתחילת השנה נמצאים המדדים המובילים של הבורסה האמריקאית עדיין בטריטוריה שלילית, הם כבר מחקו חלק ניכר מהמפולת שרשמו מתחילת השנה.
בכנס תחזיות של חברת קרני פמילי אופיס שהתקיים בשבוע שעבר, התייחס גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף, מייסד ובעלים של אלטשולר שחם , לתהפוכות בשוק המניות. אלטשולר טען, כי "האויב מספר אחת של שוק המניות זה לא המיתון. לפני שנתיים באה הקורונה, בהתחלה השוק צלל ולפני שידענו מה קורה, הוא טס לשמיים. למה? בגלל האלטרנטיבה.
"אף אחד לא מוכן ללכת לבנק לקבל פרומיל של אחוז ריבית לשנה. כולם רוצים להרוויח ולא משנה מה הסכנות. כל זמן שהתשואות הארוכות (באג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב, ח"ש) לא פורצות את התשואה של 3% בשנה, שוק המניות ימשיך לצעוד קדימה. ברגע שאין אלטרנטיבת השקעה נורמלית למשקיעים, הם חוזרים למניות".
לדברי אלטשולר, "אין תחליף לעסקים טובים, לחברות שצומחות. יש המון כסף בעולם ומעט מאוד עסקים טובים. בסופו של דבר, כל הגופים המוסדיים בישראל, בדיוק כמו האמריקאיים, יגיעו לממוצע שיעור החזקה של 60% במניות בתיק הפנסיוני. אנחנו עדיין לא שם - אבל נגיע לשם. ריביות ריאליות אף אחד לא רואה".
הוא ציין עד כמה מתעתעת הריבית שמקבלים כיום בבנקים, בשל האינפלציה. "כשמקבלים 3% בשנה, נומינלי זה נחמד, אבל זו ריבית ריאלית שלילית. זה לא כמו פעם, צמוד פלוס. חברות בתחומי נדל"ן או מזון מעלות מחירים, ובסופו של דבר החברות האלה כן צמודות למדד באיזשהו מקום, אז אני חושב שצריך להחזיק מניות".
האינפלציה בישראל לא שחקה את הכנסת הצרכן כמו בעולם
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות, מציין בשיחה עם גלובס כי ישנם שני גורמים מרכזיים המשפיעים על תל אביב: "האחד הוא ההשפעות מהשווקים שמעבר לים והשני הוא היתרונות של הבורסה המקומית. המצב הכלכלי בארץ טוב מאשר בארה"ב ובוודאי ביחס לאירופה. האינפלציה בישראל לא שחקה את הכנסת הצרכן כמו בעולם. ייתכן שבגלל שענף ההייטק כאן עדיין 'סוחב' את המשק, למרות העצירה המסוימת שלו, נרשמו כאן נתוני צמיחה שהם טובים יחסית".
גרינפלד מוסיף ומציין כי "בגלל שהאינפלציה כאן יותר נמוכה, ברור לכולם שהריבית במשק לא תגיע ל-4%, וזה גם מוסיף לאטרקטיביות של שוק המניות המקומי. בסיכומו של דבר, אפשר להגיד שהחלק הקשה ביותר מאחורינו", סבור גרינפלד. "ממצב של ציפייה לסטגפלציה, קרי מיתון עמוק ואינפלציה בו זמנית, כיום ברור שהמצב הזה לא סביר. אנחנו רואים אינפלציה שהגיעה להאצה מצד ההיצע: שרשרת האספקה, מחירי הנפט והמזון וכיו"ב, וכל הדברים האלה מתחילים להירגע.
"עדיין יש אינפלציה מצד הביקוש, כי שוק העבודה נותר חזק. כשהריביות שעלו יקררו קצת את שוק הריבית, גם האינפלציה מצד הביקוש תרד. הריבית צפויה לעלות בחודשים הקרובים, אבל נראה שבתחילת 2023 העליה בריביות תיעצר. המגמה קדימה חזרה כנראה למעליות".
דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון מוסיף כי הבורסה התל אביבית, "ניזונה ממה שקורה בעולם בשבוע האחרון, כאשר המגמה החיובית התחילה עוד באמצע יוני. השבוע היו נתוני מדד המחירים לצרכן (בארה"ב) שגרמו למשקיעים לאופטימיות ומחשבה שאולי האינפלציה מתחילה לרדת. לכן המשקיעים מעריכים שייתכן והבנק הפדרלי יבצע פחות העלאות הריבית ממה שתכנן".
עם זאת הוא סבור שהעליות החדות בשוק המניות היו אולי מוגזמות: "יכול להיות שהשוק לוקח קצת הימור, כי מדובר בנתון אחד (לגבי האינפלציה) וקשה לקבוע סופית האם היא באמת מתחילה לרדת. הייתי אומר שרמת הסיכון בשווקים גדלה לאור העליות האחרונות בבורסות. אחת מנורות האזהרה בשוק האמריקאי כיום היא הריביות לטווח קצר (בשוק החוב) שגבוהות יותר מאלה לטווח הארוך. המשמעות היא שהשוק מגלם ציפייה גבוהה למיתון".
"השוק החליט שמפה האינפלציה רק תרד"
"השוק משנה את דעתו בתדירות גבוהה, וזה מקור משמעותי לתנודתיות גם באג"ח וגם במניות", אמר אורי קרן, מנהל ההשקעות הראשי של מור בית השקעות בכנס של קרני פמילי אופיס. קרן ציין כי "בעוד שברבעון הראשון השנה הסיפור היה חשש מאינפלציה שתישאר גבוהה לאורך הרבה זמן, אחר כך השוק שינה את דעתו והגיע למסקנה, לפני חודש, שהסיפור של האינפלציה מאחורינו, ושמפה היא רק תרד.
"הדאגה העיקרית של השוק הייתה האם בגלל העלאות הריבית הכלכלה העולמית תיכנס למיתון או לא? מנתוני המאקרו האחרונים השוק שוב משנה את דעתו, וחושב שלא נחווה אינפלציה לזמן ארוך. הדילמה היא עד כמה תהיה הירידה באינפלציה? האם תהיה משמעותית ונחזור לאינפלציה של 3%-4%, או האם ניתקע על אינפלציה יותר גבוהה של 5% בארה"ב לאורך זמן, ואז הנזק לכלכלה יהיה הרבה יותר משמעותי".
רועי ורמוס, שותף מנהל בקרן הגידור נוקד, ומי שהיה בעברו מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, מוסיף כי "המפולת בחודשים האחרונים נבעה משילוב קטלני של מחירים מנופחים (בבורסות, ח"ש). הייתה קפיצה חזקה באינפלציה, שהיא האויב הגדול לשווקים, והעלאת הריבית שהובילה להאטה.
"צריך להחליט ממה אנחנו יותר חוששים: אני חושב שצריכים לפחד יותר מאינפלציה וריביות גבוהות מאשר מסבב של מיתון. השלב הבא הוא שנראה התחלה של ירידה באינפלציה, סימני האטה ולחץ על הנגידים להתחיל להוריד את הריבית. שוק האג"ח מתחיל לצעוק את זה, למניות הרבה יותר מפריעה אינפלציה וריבית גבוהה".
בהקשר של שוקי המניות, ציין אורי קרן כי "בניגוד למשברי העבר, הסיבה להאטה הכלכלית (שלא ברורה עדיין מידת עוצמתה, ח' ש') היא פעילות אגרסיבית של בנקים מרכזיים לעצירת האינפלציה. המומנטום בחברות ההייטק האט ובארה"ב יש סבבי פיטורים והשפעה מסוימת על מחירי הנדל"ן. בנוסף, חברות נותנות תחזיות לא טובות לרבעונים הבאים".
קרן ציין כי הוא אופטימי לגבי שיפור במצב הכלכלי בשנה הבאה, הבורסות בעולם לדבריו "עברו תיקון, כאשר בישראל התיקון היה זניח. התמחור כעת הופך לקצת יותר אטרקטיבי, ובשנה הבאה יבשילו התנאים לשוק הון יותר חיובי למשקיעים. לטווח ארוך, אני כן אופטימי ולא חושב שאנחנו בשפל קיצוני. כל הסיפור תפס את הכלכלה בסיטואציה טובה יחסית עם צמיחה חזקה ואבטלה נמוכה".
"התחזקות השקל תומכת בייצוב המחירים"
מה צפוי לנו בזמן הקרוב בארץ? רזניק: "ביום שני (15.8) יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי שאמור לעלות בכ-0.6%. ברור שנתון נמוך מזה ייתן אופטימיות לגבי קצב העלאת הריבית בישראל. ההערכה הנוכחית היא שהריבית תעלה ב-0.5% בהחלטת הנגיד בשבוע הבא".
רזניק מוסיף גם כי השקל התחזק מאוד בשבועות האחרונים, נתון שתומך בייצוב מחירים: "השקל חזר לרמת השיא שלו מול סל המטבעות. במחצית הראשונה הוא נחלש בכ-10% מול הסל, ובחודש וחצי האחרון הוא מחק את כל הירידה הזו. גם זה יכול לדחוף להעלאות ריבית יותר מתונות מצד בנק ישראל בהמשך".
בין הסיבות שמחזקות את השקל נמצאת התאוששות סקטור מניות הטכנולוגיה בבורסות. "השקל מאוד מתואם עם מה שקורה עם שוקי המניות בעולם, בדגש על מדד הנאסד"ק. ההתחזקות של האחרון היא זו שנתנה כאן רוח גבית מאוד חזקה לשקל. כיום למשל השקל ברמת שיא של כל הזמנים מול האירו, ושיא של 30 שנה מול הליש"ט".