אלקטרה | ניתוח

מה מסתתר מאחורי מסע הרכישות הבלתי נגמר של אלקטרה

בשבע השנים האחרונות רכשה ענקית הבנייה והתשתיות שמוביל איתמר דויטשר מספר דו-ספרתי של עסקים, בתחומי פעילות מגוונים ובשווי מצרפי של כמיליארד שקל - האחרון שבהם חברת ההפקות טרגט מרקט • כיצד זה תורם לעסקיה, מהיכן מגיע המימון לרכישות, והאם המשקיעים במניה מרוצים?

איתמר דויטשר, מנכ''ל קבוצת אלקטרה / צילום: טל גבעוני
איתמר דויטשר, מנכ''ל קבוצת אלקטרה / צילום: טל גבעוני

מי שנהנה משידורי טקס הדלקת המשואות בהר הרצל השנה, ולא יצא לחגוג לפני שהסתיימו הכתוביות, יכול היה ללמוד שהאירוע הרשמי שמתחיל את חגיגות יום העצמאות הופק על ידי חברת הפקות בשם טרגט מרקט. שמה של חברת ההפקות, שדאגה לכך שמצעד הדגלנים של צה"ל ישודר לכל בית, עלה לכותרות השבוע, כשענקית הבנייה והתשתיות אלקטרה רכשה את השליטה בה (51% מהמניות) לפי שווי של 160 מיליון שקל. 

מסע הקניות של אלקטרה הגיע לטרגט מרקט: רכשה שליטה לפי 160 מיליון שקל 

אלקטרה , שבשליטת קבוצת אלקו, מוכרת לציבור בעיקר מפעילותה הענפה בתחומי הבינוי והתשתיות, והיא מעורבות ברבים מהפרויקטים הגדולים שנבנים בישראל. לכאורה, ההשקעה בחברה כמו טרגט מרקט, שלה מגוון פעילויות בתחום של ניהול פרויקטים עתירי כוח אדם, נראית כמו התרחקות מפעילויות הליבה של אלקטרה. אך זו אינה היחידה. בשנים האחרונות התרחבה אלקטרה באמצעות רכישות גם לעולמות התחבורה הציבורית, שירותי האבטחה והניקיון.

גם בקבוצה דינמית כמו אלקו, שבשליטת האחים דני ומייקי זלקינד, שמבצעת רכישות רבות בכל זרועות הפעילות שלה, מתבלטת אלקטרה במספר העסקאות שביצעה. מבדיקה שערך גלובס עולה כי בשבע השנים האחרונות היא רכשה יותר מעשר חברות, לפי שווי כולל של מעל מיליארד שקל. 

מאז שנת 2015 ביצעה אלקטרה, המנוהלת על ידי איתמר דויטשר, סדרה ארוכה של רכישות בהיקפים משמעותית של עשרות מיליוני שקלים ומעלה, ועסקת טרגט מרקט מתברגת מבחינת היקפה במקום גבוה בצמרת, שנייה לרכישת אגד תעבורה מהשנה שעברה.

טרגט מרקט היא חברת ניהול פרויקטים שהוקמה בשנת 1994, ומוחזקת ע"י היו"ר ניר נובק, המנכ"לית לשעבר מירי סיני, נדב שרעבי ונפתלי יחילצ'וק, שרשמו במכירה לאלקטרה אקזיט מלהיב של 82 מיליון שקל. החברה עוסקת בניהול פרויקטים מגוונים, בין היתר היא מנהלת את מערך הדיול (קידום המכירות בסניפים) של שופרסל, והעובדים שלה עורכים מבחני טעימות ללקוחות ב-80 מסניפי הרשת. בעבר ניהלה למשל את מרתון ירושלים, ואף הקימה את מערך הדיגום לקורונה עם ביה"ח שיבא. מחזור ההכנסות השנתי שלה עומד על כ-200 מיליון שקל.

"הרכישות באות לתמוך בצמיחה שלנו"

הרכישה נראית כאמור כמו התרחקות מפעילות הליבה של אלקטרה, אבל המנכ"ל דויטשר רואה את הדברים אחרת. "אלקטרה מרחיבה את הפעילויות שלה, והעסקה תאפשר לנו להמשיך לצמוח", הוא אומר. גם במקרה של רכישות אגד תעבורה וחברת אפיקים, שהובילו להקמת זרוע תחבורה ציבורית בשם אלקטרה אפיקים, המטרה הייתה לתמוך בהמשך הצמיחה של אלקטרה.

בעקבות העסקה, מציין דויטשר כי "אלקטרה הופכת לאופרטור בתחום התחבורה, מה שמאפשר לנו לגשת בתור אחת הקבוצות במכרז להקמת הקו הכחול בירושלים. כבר זכינו בקו הירוק בתל אביב, כך שהרכישות האלה בסופו של דבר באות לתמוך בצמיחה שלנו. בד בבד, יש לנו את עשרת הדיברות בנושא הרכישות של החברות. בראש ובראשונה הנושא שחשוב לנו הוא הנושא התרבותי (בחברה הנרכשת, ח' ש').

אוטובוסים של חברת אפיקים / צילום: יח''צ
 אוטובוסים של חברת אפיקים / צילום: יח''צ

"אנחנו מחפשים חברה שאיתה אנחנו מקימים שותפות. צריך שיהיה ד.נ.א שמתאים לאלקטרה. זה לא שאנחנו יותר או פחות טובים, זה יצירה של זוגיות, כמו חתונה. אנחנו תמיד קונים שליטה (51%), השותפים ממשיכים לנהל למשך חמש או שש שנים, החברות האלה מכפילות או משלשות את עצמן בתקופה הזאת, ואז אנחנו קונים את כל השליטה (כשהשווי המגולם בסיום הוא לפי התוצאות, ח' ש')".

הרכישות שביצעה אלקטרה היוו אקזיט נאה למי שמכרו לה את עסקיהם. בין המתעשרים הגדולים מהעסקאות המובילות שביצעה אלקטרה נמצאים אמנון סלע, שמכר את השליטה (51%) בחברת אמנון מסילות (אפיקים) לפי שווי של 154 מיליון שקל ביום האחרון של שנת 2020. בידי סלע יתרת המניות ואופציה להשלמת העסקה לפי האסטרטגיה של אלקטרה, שניתנת למימוש בתוך מספר שנים בהתאם לצמיחת הפעילות של החברה.

עוד בין המוכרים נמצאים אייל סגל (בעלי מועדון הכדורגל מכבי נתניה) ושותפו ברוך שחם, שמכרו לאלקטרה את השליטה בחברת מגאסון, הפועלת בתחום מערכות הבקרה וגילוי אש, לפי שווי של 145 מיליון שקל. עוד התעשרה ממכירת עסקיה גם משפחת קורץ, שמכרה לאלקטרה את השליטה בחברת פ.ק גנרטורים לפי שווי של 100 מיליון שקל. 

גם האחים אילן, יואב ומאיר שמעוני "עשו קופה", כשמכרו ב-2015 את השליטה בחברת הניקיון שהקימו, טווס, לפי שווי של 42 מיליון שקל. וכך גם אריק רגב, שייסד את חברת האבטחה יס"ב, שנמכרה בשווי של 20 מיליון שקל שנה לאחר מכן (2016) והפכה לזרוע שירותי האבטחה של אלקטרה כיום.

מנוע ההתרחבות מצוי ברווחיות

אלקטרה הוקמה שלוש שנים לפני קום המדינה והונפקה לפני למעלה מ-50 שנה (1971) בבורסה. החברה פעלה בתחום הקבלנות והתשתיות האלקטרו-מכאניות, כלומר בתפעול של מבנים, תחזוקת מעליות וכדומה. עם השנים הוסיפה נדבכי פעילות של זכיינות, שכוללים למשל את ההקמה והתפעול של קו הרכבת הקלה הירוק בגוש דן, וגם יזמות נדל"ן "מסורתית" שכוללת הקמת פרויקטי בנייה למגורים.

מנוע ההתרחבות של אלקטרה מצוי ברווחיות שלה. החברה אימצה מדיניות חלוקת דיבידנד של 40%-50% מהרווח הנקי, ויתרת הסכום מאפשרת לה המשך ביצוע הרכישות. עד כה המשקיעים יכולים להיות שבעי רצון. מניית החברה מאוזנת מתחילת השנה הנוכחית, כתוצאה מהנופך הסולידי של פעילותה, ובפרספקטיבה ארוכה יותר - המניה רשמה תשואה של 127% בשלוש השנים האחרונות ו-215% בחמש שנים, הרבה יותר מהמדדים המובילים בת"א.

מה שתמך בצמיחה הזו הוא המשך ההתרחבות של אלקטרה בתחומי הליבה שלה, גם באמצעות רכישות. כך למשל נקנתה בשנת 2015 חברת א. צום, שמעניקה שירותים בתחום המעליות, לפי שווי של 30 מיליון שקל, או רכישת חברת מגאסון של סגל ושחם, הפועלת בתחום התקנת מערכות בקרה למבנים כגון שערי חניה, מערכות גילוי וכיבוי אש וכיו"ב, לפני כשש שנים.

בד בבד בוצעו גם רכישות מעבר לים: אלקטרה השתלטה על חברת אף. וו סימס ועל החברות גילסטון והלמן אלקטריק מניו יורק, שעוסקות בעבודות מיזוג אוויר וחשמל, תמורת 67 ו-155 מיליון שקל בהתאמה. העסקאות בארה"ב נעשו בתחומי הליבה המסורתיים של אלקטרה, אך בעיקר נועדו להוות מקפצה להתרחבות גיאוגרפית. יש לציין כי דווקא ההתרחבות לאמריקה נבלמה בעקבות פרוץ הקורונה, שהובילה לשנה ששיבשה את הפעילות הקבלנית בתפוח הגדול.

התמודדות על קווים לאומיים של תחבורה ציבורית

הקורונה גם סימנה את התרחבות אלקטרה לתחומים החדשים, ובעיקר התחבורה הציבורית, שבו ביצעה החברה שתי עסקאות ענק. בראשונה, עוד בימי הסגרים של המגפה בתחילת השנה שעברה (ינואר 2021), רכשה אלקטרה את חברת ההסעות אמנון מסילות, שמחזיקה בצי של 850 אוטובוסים, לפי שווי של 154 מיליון שקל. השנייה, של חברת אגד-תעבורה, נחתמה כעבור מספר חודשים, בהיקף של 200 מיליון שקל.

שתי העסקאות האלה אפשרו לאלקטרה לבסס את פעילות התחבורה הציבורית שלה, והן מאפשרות לה גם להתחיל להתמודד על הקמה ותפעול של קווי תחבורה ציבורית לאומיים. היתרון הגלום עבור החברה הוא שיש לה ניסיון שוטף וידע רב בתחזוקה ותפעול של מערכות, מה שמקנה לה מספר רכיבים עסקיים פנימיים שאותם הטמיעה לאורך השנים בתוך "הבית".

בכניסה לתחום התחבורה הציבורית, יצרה לעצמה אלקטרה מנוע צמיחה שבינתיים מוכיח את עצמו, ונראה שהיא הקדימה את השוק. בשנתיים האחרונות הפך תחום התחבורה הציבורית לסחורה לוהטת בישראל, ועדות לכך ניתנה בעסקה שבה נרכשה לאחרונה השליטה בחברת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל, אגד, לפי שווי של 4.8 מיליארד שקל, על ידי קרן התשתיות הציבורית קיסטון - מחיר שהיה גבוה משמעותית מההערכות המוקדמות במכרז.

יכולתה של אלקטרה לזהות הזדמנויות רכישה צפויה לעמוד למבחן גם במקרה של עסקת טרגט מרקט, שבה שולם תג שווי נדיב מאוד לחברת ניהול הפרויקטים. בינתיים זה עובד לה: שווי השוק של אלקטרה גדל ב-250% על פני תקופת הרכישות (סוף 2014 עד היום), והוא עומד על 8 מיליארד שקל. בתקופה זו הכנסות החברה צמחו מ-4 מיליארד שקל לקצב שנתי של 10 מיליארד שקל.