גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המוסדיים לא בסכנה, החוסכים כן: מה ישראלים יכולים ללמוד מהמשבר בבריטניה

קרנות הפנסיה בבריטניה מינפו הלוואות שנלקחו כדי לרכוש אג"ח שיבטיח תשלום קצבאות למקבלי פנסיה תקציבית ● החדשות הטובות הן שבישראל המערכת הפנסיוניות שונה, כך שהסיכוי שתרחיש כזה יקרה כאן הוא אפסי ● החדשות הרעות: כל הסיכון על החוסכים

ראשת ממשלת בריטניה, ליז טראס / צילום: Associated Press
ראשת ממשלת בריטניה, ליז טראס / צילום: Associated Press

יציבות הכלכלה בבריטניה ובפרט יציבות קרנות הפנסיה בממלכה הועמדה לאחרונה בסיכון ממשי, בעקבות תכנית כלכלית שהציעה הממשלה החדשה בראשות ליז טראס. רק לאחר שהבנק המרכזי הבריטי, ה־BoE, התערב ורכש אג"ח ממשלתיות בהיקף של 65 מיליארד ליש"ט, השווקים נרגעו, אך לזמן קצר, וה־BoE נאלץ להרחיב את תכנית הרכישה.

חזרה לשיעור דו-ספרתי: האינפלציה בבריטניה טיפסה ל-10.1% בספטמבר
אילו שינויים נדרשים בתיקי ההשקעות בעידן של ריביות עולות ושווקים יורדים | מומחים כותבים
מיליונר, התנגד לברקזיט ולא מפחד מהתפקיד הכי מסוכן בממשלה: הכירו את האיש שינסה להציל את הכלכלה הבריטית
שר האוצר החדש של בריטניה מבטל כמעט את כל הפחתות המס המתוכננות במטרה לפייס את השווקים
הבנק המרכזי בבריטניה נאבק לכבות שריפה שהממשלה החדשה הציתה בשוק האג"ח | ניתוח

האם זה יכול לקרות בישראל? הסיכוי נמוך מאוד עד לא קיים, אך זהו בהחלט מקרה בוחן שצריך לשים אליו לב.

מה בעצם קרה בבריטניה ומדוע?

2.15 טריליון ליש"ט, זהו סך הנכסים בקרנות הפנסיה התקציביות בבריטניה, בגינם חייבות הקרנות לשלם לעמיתיהן בעתיד סכום ידוע מראש. על מנת להגיע לסכומים הללו, הן צריכות לשריין כסף כבר עכשיו, בתכניות שישיאו ריבית מספיקה על מנת להבטיח את אותו יעד.

על מנת לצמצם את הסכומים שהן נאלצות לשים בצד כבר עכשיו, הקרנות הבריטיות נקטו בשיטה של מינוף האג"ח. כך היא עובדת: קרן הפנסיה לוקחת הלוואה מצד שלישי (לדוגמה בנקים או כל גוף פיננסי אחר) בריבית משתנה, ואת הכסף שהיא לוותה השקיעה הקרן ברכישת אג"ח בריבית קבועה לתקופות ארוכות שיילוו את אורך ההתחייבות הפנסיונית לעמיתים. כאשר הריבית המשתנה יורדת, הקרן מרוויחה את הפער שבין הריבית שמנפקת האג"ח לריבית שהיא צריכה להחזיר לצד השלישי (שכאמור ירדה). אולם אם הריבית עלתה, כפי שקורה עכשיו בכל העולם, הקרן תצטרך להחזיר כעת יותר למי שממנו לוותה את הכסף.

כדי להבטיח שאותם צדדים שלישיים יקבלו את כספם בחזרה, הם דרשו מקרנות הפנסיה להבטיח את הרווח המדובר, במה שמכונה בשפה המקצועית margin call. על מנת לעשות זאת, קרנות הפנסיה היו חייבות להנזיל נכסים, כשהנכסים הזמינים ביותר היו האג"ח המממשלתיות. כאשר כל הקרנות נתונות באותה צרה וכולם מוכרים, מחיר האג"ח יורד, התשואה שלהן עולה וגם הפער אל מול ההלוואה שנלקחה על מנת לקנות את האג"ח גדל, כלומר קרן הפנסיה מפסידה יותר והיא נאלצת לממש נכסים נוספים, גלגל שמתדלק את עצמו.

האם זה יכול לקרות בישראל?

כדי לראות אם אירוע כזה יכול לקרות בארץ, צריך לבחון את שוק הפנסיה הישראלי, שמתחלק לכמה סגמנטים. אבל עוד לפני כן, גורם בעולם הפיננסי מעריך כי הסיכוי ל- margin call בהיקף כזה בישראל הוא נמוך מאוד.

"הכל יכול לקרות אבל הסיכוי הוא נמוך מאוד, מאוד מאוד", הוא מבהיר. "קודם כל למרות ההחלשות האחרונה, השקל עדיין חזק. יש בו אמון גבוה ושוקי המטבע העולמיים תומכים בו. בנוסף, למרות שאנחנו נמצאים בממשלת מעבר הנתונים הכלכליים פה די טובים וזה בדיוק ההפך מהתכנית הפיסקלית שהוכרזה בבריטניה. לגבי סוגיית האג"ח, מערכת הבנקאות פה שמרנית יחסית ומלכתחילה לא מאפשרת משחקים ברמות האלה, כך שהסיכון ל־margin call נמוך יותר מאשר בבריטניה, וגם תהיה ענישה על מינוף היא תהיה מתונה ומוגבלת".

מה ההבדל בין פנסיה צוברת לתקציבית?

העמיתים בקרנות הפנסיה החדשות חוסכים את כספם לעת זיקנה בשיטת הפנסיה הצוברת. החל משנת 2008 הציבור בישראל מחויב להפקיד מדי חודש כספים לתכנית פנסיונית, ועובדים שכירים נהנים גם מהפקדות המעסיק. הסכום שנצבר במהלך שנות העבודה הוא זה שישרת אותם בשנות הגמלאות ובאופן כללי, ומי שנושא בסיכון הוא אך ורק החוסך. קרן הפנסיה תשקיע את הכספים בהתאם למדיניות ההשקעות שלה וכאשר שוקי ההון מאירים פנים התשואה תגדל, אך אם השווקים נופלים, למעט במכשירים עתיקי יומין שמבטיחים תשואה, הקרן עצמה לא תושפע אלא רק החוסכים.

בקרנות הפנסיה הוותיקות התמונה שונה, והן דומות יותר לפנסיות התקציביות. מדובר בקרן זכויות המשלמת למבוטח קצבה לפי אחוזי הפנסיה שהוא צבר, לדוגמה 70% מגובה המשכורת המבוטחתה למשך 35 שנה, ללא תלות במה שקרה בשוקי ההון בתקופה האחרונה.

עם זאת, הקרנות הוותיקות נהנות מסיוע ממשלתי בשלושה רבדים - האג"ח המיועדות שמנפיקה עבורן המדינה (תכנית שבוטלה בתחילת החודש ותצמצם בהדרגה את שיעורן של אג"ח אלה בתיק הפנסיוני), סיוע ממשלתי ישיר שגם הוא מובטח מראש, וכן סיוע נגד ירידת עקום הריבית המוגבל לעד כ־50 מיליארד שקל. רק במקרה של קטסטרופה כלכלית שתגבור על כל המנגנונים הללו יופחתו הקצבאות, ואז הסיכון יהיה על החוסך, בעוד שהקרן עצמה לא נתונה בסכנה, בדומה לקרנות החדשות.

מה היא פנסיה ממשלתית?

בישראל מי שנהנה מפנסיה תקציבית, כלומר כזו המבטיחה מראש מה יהיה גובה הקצבה שיקבל המבוטח, הם אנשי המגזר הציבורי (עובדי מדינה, שוטרים, מורים וכדומה), שהצטרפו להסדר עד סוף 2002. הם צוברים מדי שנה תוספת של 2% עד לשיעור מירבי של 70% מהשכר הקובע.

על מנת לעמוד בהתחייבות שלה, המדינה מקצה בתקציב המדינה סכום שיאפשר לה לשלם את הקצבה עבור כל המבוטחים הזכאים לה, כלומר לא מבוצעות שום עסקאות, לא באג"ח ולא במניות, כדי להבטיח את הפנסיונות של בני המזל המשתייכים למודל זה. לכן, הסיכוי לאירוע כפי שקרה בבריטניה לא קיים כלל לגבי הסדרים אלו.

האם יש סוג נוסף של פנסיה?

סוג הפנסיה האחרון, ואולי זה שבו ישנו סיכון, שגם הוא מוערך בקלוש עד לא קיים, הוא פנסיה תקציבית בגופים שאינם ממשלתיים. מדובר במספר מועט מאוד של גופים, וגם הם מתחלקים לשני סוגים.

הראשון הוא לדוגמה חברת החשמל, המחזיקה בקרן ייעודית להבטחת תשלום הקצבה לעובדיה. החברה עושה מדי שנה בדיקה אקטוארית של ההתחייבויות לוודא שהנכסים מספיקים. ב־2014 עלתה אותה קרן לכותרות, כאשר רשות החשמל שמפקחת על החברה רצתה להנזיל סך גדול ככל האפשר מכספי הקרן ולהתבסס על ריבית גבוהה יותר לחישוב הקצבה, בעוד העובדים רצו להתבסס על ריבית נמוכה יותר, כזו שתשאיר יותר כסף בקופה.

לסוג השני משתייכים גופים כמו חלק מהבנקים, אשר מכניסים את ההתחייבויות לפנסיית העובדים לתוך המאזן שלהם.

גורמים בשוק מעריכים כי הסיכוי שבשני סוגי הפנסיות התקציביות הלא ממשלתיות יהיה מינוף שיעמיד אותן בסיכון, נמוך עד לא קיים. ראשית, כיוון שרבים מקובעי המדיניות משתייכים למי שיקבלו פנסיה תקציבית ולכן לא יסכנו את עתידם. שנית, ובעיקר נכון לגבי הגופים שהפנסיה כלולה במאזן שלהם, אמנם מדובר על סכומים גבוהים יותר שיש להפקיד עכשיו, אך הסיכון להתרסקות, למרות שהוא נמוך, מרתיע יותר.

עוד כתבות

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית