גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המוסדיים לא בסכנה, החוסכים כן: מה ישראלים יכולים ללמוד מהמשבר בבריטניה

קרנות הפנסיה בבריטניה מינפו הלוואות שנלקחו כדי לרכוש אג"ח שיבטיח תשלום קצבאות למקבלי פנסיה תקציבית ● החדשות הטובות הן שבישראל המערכת הפנסיוניות שונה, כך שהסיכוי שתרחיש כזה יקרה כאן הוא אפסי ● החדשות הרעות: כל הסיכון על החוסכים

ראשת ממשלת בריטניה, ליז טראס / צילום: Associated Press
ראשת ממשלת בריטניה, ליז טראס / צילום: Associated Press

יציבות הכלכלה בבריטניה ובפרט יציבות קרנות הפנסיה בממלכה הועמדה לאחרונה בסיכון ממשי, בעקבות תכנית כלכלית שהציעה הממשלה החדשה בראשות ליז טראס. רק לאחר שהבנק המרכזי הבריטי, ה־BoE, התערב ורכש אג"ח ממשלתיות בהיקף של 65 מיליארד ליש"ט, השווקים נרגעו, אך לזמן קצר, וה־BoE נאלץ להרחיב את תכנית הרכישה.

חזרה לשיעור דו-ספרתי: האינפלציה בבריטניה טיפסה ל-10.1% בספטמבר
אילו שינויים נדרשים בתיקי ההשקעות בעידן של ריביות עולות ושווקים יורדים | מומחים כותבים
מיליונר, התנגד לברקזיט ולא מפחד מהתפקיד הכי מסוכן בממשלה: הכירו את האיש שינסה להציל את הכלכלה הבריטית
שר האוצר החדש של בריטניה מבטל כמעט את כל הפחתות המס המתוכננות במטרה לפייס את השווקים
הבנק המרכזי בבריטניה נאבק לכבות שריפה שהממשלה החדשה הציתה בשוק האג"ח | ניתוח

האם זה יכול לקרות בישראל? הסיכוי נמוך מאוד עד לא קיים, אך זהו בהחלט מקרה בוחן שצריך לשים אליו לב.

מה בעצם קרה בבריטניה ומדוע?

2.15 טריליון ליש"ט, זהו סך הנכסים בקרנות הפנסיה התקציביות בבריטניה, בגינם חייבות הקרנות לשלם לעמיתיהן בעתיד סכום ידוע מראש. על מנת להגיע לסכומים הללו, הן צריכות לשריין כסף כבר עכשיו, בתכניות שישיאו ריבית מספיקה על מנת להבטיח את אותו יעד.

על מנת לצמצם את הסכומים שהן נאלצות לשים בצד כבר עכשיו, הקרנות הבריטיות נקטו בשיטה של מינוף האג"ח. כך היא עובדת: קרן הפנסיה לוקחת הלוואה מצד שלישי (לדוגמה בנקים או כל גוף פיננסי אחר) בריבית משתנה, ואת הכסף שהיא לוותה השקיעה הקרן ברכישת אג"ח בריבית קבועה לתקופות ארוכות שיילוו את אורך ההתחייבות הפנסיונית לעמיתים. כאשר הריבית המשתנה יורדת, הקרן מרוויחה את הפער שבין הריבית שמנפקת האג"ח לריבית שהיא צריכה להחזיר לצד השלישי (שכאמור ירדה). אולם אם הריבית עלתה, כפי שקורה עכשיו בכל העולם, הקרן תצטרך להחזיר כעת יותר למי שממנו לוותה את הכסף.

כדי להבטיח שאותם צדדים שלישיים יקבלו את כספם בחזרה, הם דרשו מקרנות הפנסיה להבטיח את הרווח המדובר, במה שמכונה בשפה המקצועית margin call. על מנת לעשות זאת, קרנות הפנסיה היו חייבות להנזיל נכסים, כשהנכסים הזמינים ביותר היו האג"ח המממשלתיות. כאשר כל הקרנות נתונות באותה צרה וכולם מוכרים, מחיר האג"ח יורד, התשואה שלהן עולה וגם הפער אל מול ההלוואה שנלקחה על מנת לקנות את האג"ח גדל, כלומר קרן הפנסיה מפסידה יותר והיא נאלצת לממש נכסים נוספים, גלגל שמתדלק את עצמו.

האם זה יכול לקרות בישראל?

כדי לראות אם אירוע כזה יכול לקרות בארץ, צריך לבחון את שוק הפנסיה הישראלי, שמתחלק לכמה סגמנטים. אבל עוד לפני כן, גורם בעולם הפיננסי מעריך כי הסיכוי ל- margin call בהיקף כזה בישראל הוא נמוך מאוד.

"הכל יכול לקרות אבל הסיכוי הוא נמוך מאוד, מאוד מאוד", הוא מבהיר. "קודם כל למרות ההחלשות האחרונה, השקל עדיין חזק. יש בו אמון גבוה ושוקי המטבע העולמיים תומכים בו. בנוסף, למרות שאנחנו נמצאים בממשלת מעבר הנתונים הכלכליים פה די טובים וזה בדיוק ההפך מהתכנית הפיסקלית שהוכרזה בבריטניה. לגבי סוגיית האג"ח, מערכת הבנקאות פה שמרנית יחסית ומלכתחילה לא מאפשרת משחקים ברמות האלה, כך שהסיכון ל־margin call נמוך יותר מאשר בבריטניה, וגם תהיה ענישה על מינוף היא תהיה מתונה ומוגבלת".

מה ההבדל בין פנסיה צוברת לתקציבית?

העמיתים בקרנות הפנסיה החדשות חוסכים את כספם לעת זיקנה בשיטת הפנסיה הצוברת. החל משנת 2008 הציבור בישראל מחויב להפקיד מדי חודש כספים לתכנית פנסיונית, ועובדים שכירים נהנים גם מהפקדות המעסיק. הסכום שנצבר במהלך שנות העבודה הוא זה שישרת אותם בשנות הגמלאות ובאופן כללי, ומי שנושא בסיכון הוא אך ורק החוסך. קרן הפנסיה תשקיע את הכספים בהתאם למדיניות ההשקעות שלה וכאשר שוקי ההון מאירים פנים התשואה תגדל, אך אם השווקים נופלים, למעט במכשירים עתיקי יומין שמבטיחים תשואה, הקרן עצמה לא תושפע אלא רק החוסכים.

בקרנות הפנסיה הוותיקות התמונה שונה, והן דומות יותר לפנסיות התקציביות. מדובר בקרן זכויות המשלמת למבוטח קצבה לפי אחוזי הפנסיה שהוא צבר, לדוגמה 70% מגובה המשכורת המבוטחתה למשך 35 שנה, ללא תלות במה שקרה בשוקי ההון בתקופה האחרונה.

עם זאת, הקרנות הוותיקות נהנות מסיוע ממשלתי בשלושה רבדים - האג"ח המיועדות שמנפיקה עבורן המדינה (תכנית שבוטלה בתחילת החודש ותצמצם בהדרגה את שיעורן של אג"ח אלה בתיק הפנסיוני), סיוע ממשלתי ישיר שגם הוא מובטח מראש, וכן סיוע נגד ירידת עקום הריבית המוגבל לעד כ־50 מיליארד שקל. רק במקרה של קטסטרופה כלכלית שתגבור על כל המנגנונים הללו יופחתו הקצבאות, ואז הסיכון יהיה על החוסך, בעוד שהקרן עצמה לא נתונה בסכנה, בדומה לקרנות החדשות.

מה היא פנסיה ממשלתית?

בישראל מי שנהנה מפנסיה תקציבית, כלומר כזו המבטיחה מראש מה יהיה גובה הקצבה שיקבל המבוטח, הם אנשי המגזר הציבורי (עובדי מדינה, שוטרים, מורים וכדומה), שהצטרפו להסדר עד סוף 2002. הם צוברים מדי שנה תוספת של 2% עד לשיעור מירבי של 70% מהשכר הקובע.

על מנת לעמוד בהתחייבות שלה, המדינה מקצה בתקציב המדינה סכום שיאפשר לה לשלם את הקצבה עבור כל המבוטחים הזכאים לה, כלומר לא מבוצעות שום עסקאות, לא באג"ח ולא במניות, כדי להבטיח את הפנסיונות של בני המזל המשתייכים למודל זה. לכן, הסיכוי לאירוע כפי שקרה בבריטניה לא קיים כלל לגבי הסדרים אלו.

האם יש סוג נוסף של פנסיה?

סוג הפנסיה האחרון, ואולי זה שבו ישנו סיכון, שגם הוא מוערך בקלוש עד לא קיים, הוא פנסיה תקציבית בגופים שאינם ממשלתיים. מדובר במספר מועט מאוד של גופים, וגם הם מתחלקים לשני סוגים.

הראשון הוא לדוגמה חברת החשמל, המחזיקה בקרן ייעודית להבטחת תשלום הקצבה לעובדיה. החברה עושה מדי שנה בדיקה אקטוארית של ההתחייבויות לוודא שהנכסים מספיקים. ב־2014 עלתה אותה קרן לכותרות, כאשר רשות החשמל שמפקחת על החברה רצתה להנזיל סך גדול ככל האפשר מכספי הקרן ולהתבסס על ריבית גבוהה יותר לחישוב הקצבה, בעוד העובדים רצו להתבסס על ריבית נמוכה יותר, כזו שתשאיר יותר כסף בקופה.

לסוג השני משתייכים גופים כמו חלק מהבנקים, אשר מכניסים את ההתחייבויות לפנסיית העובדים לתוך המאזן שלהם.

גורמים בשוק מעריכים כי הסיכוי שבשני סוגי הפנסיות התקציביות הלא ממשלתיות יהיה מינוף שיעמיד אותן בסיכון, נמוך עד לא קיים. ראשית, כיוון שרבים מקובעי המדיניות משתייכים למי שיקבלו פנסיה תקציבית ולכן לא יסכנו את עתידם. שנית, ובעיקר נכון לגבי הגופים שהפנסיה כלולה במאזן שלהם, אמנם מדובר על סכומים גבוהים יותר שיש להפקיד עכשיו, אך הסיכון להתרסקות, למרות שהוא נמוך, מרתיע יותר.

עוד כתבות

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי