גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המוסדיים לא בסכנה, החוסכים כן: מה ישראלים יכולים ללמוד מהמשבר בבריטניה

קרנות הפנסיה בבריטניה מינפו הלוואות שנלקחו כדי לרכוש אג"ח שיבטיח תשלום קצבאות למקבלי פנסיה תקציבית ● החדשות הטובות הן שבישראל המערכת הפנסיוניות שונה, כך שהסיכוי שתרחיש כזה יקרה כאן הוא אפסי ● החדשות הרעות: כל הסיכון על החוסכים

ראשת ממשלת בריטניה, ליז טראס / צילום: Associated Press
ראשת ממשלת בריטניה, ליז טראס / צילום: Associated Press

יציבות הכלכלה בבריטניה ובפרט יציבות קרנות הפנסיה בממלכה הועמדה לאחרונה בסיכון ממשי, בעקבות תכנית כלכלית שהציעה הממשלה החדשה בראשות ליז טראס. רק לאחר שהבנק המרכזי הבריטי, ה־BoE, התערב ורכש אג"ח ממשלתיות בהיקף של 65 מיליארד ליש"ט, השווקים נרגעו, אך לזמן קצר, וה־BoE נאלץ להרחיב את תכנית הרכישה.

חזרה לשיעור דו-ספרתי: האינפלציה בבריטניה טיפסה ל-10.1% בספטמבר
אילו שינויים נדרשים בתיקי ההשקעות בעידן של ריביות עולות ושווקים יורדים | מומחים כותבים
מיליונר, התנגד לברקזיט ולא מפחד מהתפקיד הכי מסוכן בממשלה: הכירו את האיש שינסה להציל את הכלכלה הבריטית
שר האוצר החדש של בריטניה מבטל כמעט את כל הפחתות המס המתוכננות במטרה לפייס את השווקים
הבנק המרכזי בבריטניה נאבק לכבות שריפה שהממשלה החדשה הציתה בשוק האג"ח | ניתוח

האם זה יכול לקרות בישראל? הסיכוי נמוך מאוד עד לא קיים, אך זהו בהחלט מקרה בוחן שצריך לשים אליו לב.

מה בעצם קרה בבריטניה ומדוע?

2.15 טריליון ליש"ט, זהו סך הנכסים בקרנות הפנסיה התקציביות בבריטניה, בגינם חייבות הקרנות לשלם לעמיתיהן בעתיד סכום ידוע מראש. על מנת להגיע לסכומים הללו, הן צריכות לשריין כסף כבר עכשיו, בתכניות שישיאו ריבית מספיקה על מנת להבטיח את אותו יעד.

על מנת לצמצם את הסכומים שהן נאלצות לשים בצד כבר עכשיו, הקרנות הבריטיות נקטו בשיטה של מינוף האג"ח. כך היא עובדת: קרן הפנסיה לוקחת הלוואה מצד שלישי (לדוגמה בנקים או כל גוף פיננסי אחר) בריבית משתנה, ואת הכסף שהיא לוותה השקיעה הקרן ברכישת אג"ח בריבית קבועה לתקופות ארוכות שיילוו את אורך ההתחייבות הפנסיונית לעמיתים. כאשר הריבית המשתנה יורדת, הקרן מרוויחה את הפער שבין הריבית שמנפקת האג"ח לריבית שהיא צריכה להחזיר לצד השלישי (שכאמור ירדה). אולם אם הריבית עלתה, כפי שקורה עכשיו בכל העולם, הקרן תצטרך להחזיר כעת יותר למי שממנו לוותה את הכסף.

כדי להבטיח שאותם צדדים שלישיים יקבלו את כספם בחזרה, הם דרשו מקרנות הפנסיה להבטיח את הרווח המדובר, במה שמכונה בשפה המקצועית margin call. על מנת לעשות זאת, קרנות הפנסיה היו חייבות להנזיל נכסים, כשהנכסים הזמינים ביותר היו האג"ח המממשלתיות. כאשר כל הקרנות נתונות באותה צרה וכולם מוכרים, מחיר האג"ח יורד, התשואה שלהן עולה וגם הפער אל מול ההלוואה שנלקחה על מנת לקנות את האג"ח גדל, כלומר קרן הפנסיה מפסידה יותר והיא נאלצת לממש נכסים נוספים, גלגל שמתדלק את עצמו.

האם זה יכול לקרות בישראל?

כדי לראות אם אירוע כזה יכול לקרות בארץ, צריך לבחון את שוק הפנסיה הישראלי, שמתחלק לכמה סגמנטים. אבל עוד לפני כן, גורם בעולם הפיננסי מעריך כי הסיכוי ל- margin call בהיקף כזה בישראל הוא נמוך מאוד.

"הכל יכול לקרות אבל הסיכוי הוא נמוך מאוד, מאוד מאוד", הוא מבהיר. "קודם כל למרות ההחלשות האחרונה, השקל עדיין חזק. יש בו אמון גבוה ושוקי המטבע העולמיים תומכים בו. בנוסף, למרות שאנחנו נמצאים בממשלת מעבר הנתונים הכלכליים פה די טובים וזה בדיוק ההפך מהתכנית הפיסקלית שהוכרזה בבריטניה. לגבי סוגיית האג"ח, מערכת הבנקאות פה שמרנית יחסית ומלכתחילה לא מאפשרת משחקים ברמות האלה, כך שהסיכון ל־margin call נמוך יותר מאשר בבריטניה, וגם תהיה ענישה על מינוף היא תהיה מתונה ומוגבלת".

מה ההבדל בין פנסיה צוברת לתקציבית?

העמיתים בקרנות הפנסיה החדשות חוסכים את כספם לעת זיקנה בשיטת הפנסיה הצוברת. החל משנת 2008 הציבור בישראל מחויב להפקיד מדי חודש כספים לתכנית פנסיונית, ועובדים שכירים נהנים גם מהפקדות המעסיק. הסכום שנצבר במהלך שנות העבודה הוא זה שישרת אותם בשנות הגמלאות ובאופן כללי, ומי שנושא בסיכון הוא אך ורק החוסך. קרן הפנסיה תשקיע את הכספים בהתאם למדיניות ההשקעות שלה וכאשר שוקי ההון מאירים פנים התשואה תגדל, אך אם השווקים נופלים, למעט במכשירים עתיקי יומין שמבטיחים תשואה, הקרן עצמה לא תושפע אלא רק החוסכים.

בקרנות הפנסיה הוותיקות התמונה שונה, והן דומות יותר לפנסיות התקציביות. מדובר בקרן זכויות המשלמת למבוטח קצבה לפי אחוזי הפנסיה שהוא צבר, לדוגמה 70% מגובה המשכורת המבוטחתה למשך 35 שנה, ללא תלות במה שקרה בשוקי ההון בתקופה האחרונה.

עם זאת, הקרנות הוותיקות נהנות מסיוע ממשלתי בשלושה רבדים - האג"ח המיועדות שמנפיקה עבורן המדינה (תכנית שבוטלה בתחילת החודש ותצמצם בהדרגה את שיעורן של אג"ח אלה בתיק הפנסיוני), סיוע ממשלתי ישיר שגם הוא מובטח מראש, וכן סיוע נגד ירידת עקום הריבית המוגבל לעד כ־50 מיליארד שקל. רק במקרה של קטסטרופה כלכלית שתגבור על כל המנגנונים הללו יופחתו הקצבאות, ואז הסיכון יהיה על החוסך, בעוד שהקרן עצמה לא נתונה בסכנה, בדומה לקרנות החדשות.

מה היא פנסיה ממשלתית?

בישראל מי שנהנה מפנסיה תקציבית, כלומר כזו המבטיחה מראש מה יהיה גובה הקצבה שיקבל המבוטח, הם אנשי המגזר הציבורי (עובדי מדינה, שוטרים, מורים וכדומה), שהצטרפו להסדר עד סוף 2002. הם צוברים מדי שנה תוספת של 2% עד לשיעור מירבי של 70% מהשכר הקובע.

על מנת לעמוד בהתחייבות שלה, המדינה מקצה בתקציב המדינה סכום שיאפשר לה לשלם את הקצבה עבור כל המבוטחים הזכאים לה, כלומר לא מבוצעות שום עסקאות, לא באג"ח ולא במניות, כדי להבטיח את הפנסיונות של בני המזל המשתייכים למודל זה. לכן, הסיכוי לאירוע כפי שקרה בבריטניה לא קיים כלל לגבי הסדרים אלו.

האם יש סוג נוסף של פנסיה?

סוג הפנסיה האחרון, ואולי זה שבו ישנו סיכון, שגם הוא מוערך בקלוש עד לא קיים, הוא פנסיה תקציבית בגופים שאינם ממשלתיים. מדובר במספר מועט מאוד של גופים, וגם הם מתחלקים לשני סוגים.

הראשון הוא לדוגמה חברת החשמל, המחזיקה בקרן ייעודית להבטחת תשלום הקצבה לעובדיה. החברה עושה מדי שנה בדיקה אקטוארית של ההתחייבויות לוודא שהנכסים מספיקים. ב־2014 עלתה אותה קרן לכותרות, כאשר רשות החשמל שמפקחת על החברה רצתה להנזיל סך גדול ככל האפשר מכספי הקרן ולהתבסס על ריבית גבוהה יותר לחישוב הקצבה, בעוד העובדים רצו להתבסס על ריבית נמוכה יותר, כזו שתשאיר יותר כסף בקופה.

לסוג השני משתייכים גופים כמו חלק מהבנקים, אשר מכניסים את ההתחייבויות לפנסיית העובדים לתוך המאזן שלהם.

גורמים בשוק מעריכים כי הסיכוי שבשני סוגי הפנסיות התקציביות הלא ממשלתיות יהיה מינוף שיעמיד אותן בסיכון, נמוך עד לא קיים. ראשית, כיוון שרבים מקובעי המדיניות משתייכים למי שיקבלו פנסיה תקציבית ולכן לא יסכנו את עתידם. שנית, ובעיקר נכון לגבי הגופים שהפנסיה כלולה במאזן שלהם, אמנם מדובר על סכומים גבוהים יותר שיש להפקיד עכשיו, אך הסיכון להתרסקות, למרות שהוא נמוך, מרתיע יותר.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית