מסעדת ''עד העצם אקספרס'' בתל אביב / צילום: איל יצהר
ארבע חברות הפועלות בענף המזון פנו לאחרונה לבית המשפט בבקשות להגנה מפני נושיהן, בגין חובות בהיקף מצרפי של כרבע מיליארד שקל. פנייתן ממחישה כי ההערכות שלפיהן המשק הישראלי צועד לקראת תקופה מאתגרת מתממשות כבר כעת עבור לא מעט חברות ובתי עסק.
● ארבע חברות מזון על סף קריסה, וזאת עלולה להיות רק ההתחלה | ניתוח
● מחירי הסחורות והשילוח בצניחה. אז למה ספקיות המזון מעלות עכשיו מחירים?
● פיטורי עובדים וסגירת עשרות סניפים: מה הוביל להתייעלות בשופרסל ויינות ביתן
● לא רק בענף המזון: הסיכון עולה גם בבנייה, בתעשייה ובמסחר
ארבע החברות הן רשתות המסעדות "עד העצם" ו"רק בשר", מפעל ייצור הטחינה "הנסיך" ויבואנית מוצרי הבשר והדגים הוותיקה חיים פסקוביץ, ומבקשותיהן עולה תמונה של עסקים שנאלצו לקחת הלוואות גדולות בתקופת הקורונה כדי לשרוד, בעת ששורת הרווח שלהם נפגעה.
כעת, כשהם נדרשים לפרוע את ההלוואות, למחזר או להגדיל אותן, תנאי השוק המשתנים, ובעיקר הריבית שזינקה, מותירים אותם ללא יכולת פירעון.
בשוק האשראי החוץ-בנקאי יש מי שמעריכים כי מדובר במגמה שעשויה לבוא לידי ביטוי כבר בעתיד הקרוב בסקטורים נוספים על ענף המזון, שנחשב למסוכן במיוחד (ראו מסגרת).
"קשה להצביע על סקטור מסוים, כי כשיורד גשם כולם נרטבים", אומר איציק טאוויל, מנהל אגף הנדל"ן והאשראי בקבוצת הביטוח הראל. "על פניו, אין תעשייה או סקטור שננתח ואין בו סיכונים.
"מה שמאפיין את רמת הסיכון זה רמת המינוף שהחברה נמצאת בה, בזמן שמצב חדש מפתיע אותה, וכן הוותק והניסיון של ההנהלה ומיצוב החברה בשוק הפעילות שלה. ארבע החברות שקרסו לאחרונה בענף המזון קטנות יחסית, יש להן חבילת מוצרים די צרה והן נתקלו במינוף גבוה.
"בגלל זה אנחנו לא בוחנים את ענף המזון כענף עם סיכון גבוה מאחרים, אלא מתייחסים לחברות מסוימות בו", מחדד טאוויל. "שטראוס למשל מגוונת עם הרבה מאוד מוצרים וגיאוגרפיות ובעלת מינוף נמוך, ולכן גם כשהיא חוותה משבר קשה כמו הסלמונלה היא צלחה אותו".
"ענף התעשייה מדאיג אותנו כבר זמן מה"
לדברי טאוויל, מצב ענף התעשייה בכללותו מדאיג. "זה יכול להיות בתחום המזון, הבדים, הפלסטיקה ועוד. זה ענף שמדאיג אותנו כבר זמן מה, והמצב שאנו נמצאים בו יכול להאיץ את הסיכון. הרבה מהחברות הקטנות ממונפות, והן סובלות הרבה זמן מחוסר תמיכה ממשלתית ומעלייה רציפה בתשומות חומרי גלם, הייצור והאנרגיה, בלי יכולת ממשית לגלגל את העליות האלה לצרכן הסופי. הוסיפו לכך עלויות מימון גבוהות וצורך להשקיע כספים כדי לשמר פעילות, וזה מתכון לדאגה", הוא אומר.
גם דני מזרחי, מנכ"ל חברת האשראי החוץ-בנקאי אופל בלאנס, מסרב לייחס את הסיכון הגובר במתן אשראי, שנובע מעלייה אפשרית בקושי להחזרי החוב, רק לענף המזון. "העסקים המסוכנים יותר הם אלו ששולי הרווח שלהם נמוכים יותר, כלומר אלו שיש להם פחות שמנת ופחות מאיפה להפסיד.
"עלויות המימון התייקרו פי שניים, שכר העובדים שהמעסיקים נדרשים לשלם עלה והעובדה שלא תמיד הם יכולים לייקר מחירים מחייבת אותם לספוג את העליות. חברות ללא הון עצמי או ללא תזרים לא שורדות. לעומתן, מי ששולי הרווח שלו 20%-30% כנראה שיהיה לו מאיפה לספוג, ומקסימום הוא ירוויח פחות".
"ברבעון הזה או הבא נראה מי שורד"
עליית הריבית, יחד עם עליית מחירי הדיור, הזניקו את ההחזרים על המשכנתאות והביאו להפחתה בביקושים להלוואות חדשות. כשהציבור רוכש פחות דירות, מי שעשויים לשלם את המחיר הם אותם קבלנים שנטלו מימון מהבנקים, מחברות הביטוח וגם מחברות אשראי חוץ-בנקאי.
לדברי מזרחי, כפי שבענף המזון פועלות חברות עם שולי רווח נמוכים, כך קורה גם בקרב חברות הביצוע, לדוגמה בתחום הבניין או קבלני תשתיות, וגם שם יתגלו להערכתו בעתיד חברות שלא ישרדו.
"ברבעון הזה או בזה שאחריו נראה מי שורד. יש קבלני תשתיות שהעמידו ערבויות בנקאיות, ערבויות ביצוע, ונתנו מחיר פיקס (מחיר שלא מוצמד לדוגמה למדד המחירים או למדד תשומות הבנייה, ר' ו'). היום, כשהם רואים את העלויות הנדרשות לביצוע העבודה, הם מעדיפים להשאיר את הערבות הבנקאית כדי הבנקים יחלטו אותה, ולא להיכנס לעבודה".
"השבוע עמדתי ליד בניין בתהליכי בנייה, ובמקום להתרשם מיופיו אמרתי לאשתי שהיזם שבונה אותו, מבלי לדעת מי הוא, לקח מימון וכנראה לא ישן עכשיו בלילה", אומר מזרחי. "אלה חברות שלקחו מימון בשוק ההון כשהריבית הייתה נמוכה, והיום הן נדרשות למחזר אג"ח בריביות הרבה יותר גבוהות, כי ריבית בנק ישראל, שהייתה עד לפני כמה חודשים 0.1%, כבר עלתה ב-2.65%, וזה כנראה לא הסוף. אף חברת בנייה לא הכניסה לתוכנית העסקית שלה עלויות מימון כאלה".
טאוויל מסביר כי בהראל בוחנים את סקטור הנדל"ן לפי מגזרים שונים. "בתחום המגורים רואים שיש ירידה בהיקף ובקצב העסקאות, ולמרות שלא רואים ירידת מחירים זה כן יכול להקשות על יזמים להוריד את רמות המינוף בקצב שהם רצו, והם נאלצים לספוג עלויות מימון גבוהות יותר למשך זמן ממושך יותר.
"בנדל"ן מסחרי אנחנו מבחינים בין נכס מיוצב, כזה שמושכר במלואו או בשיעורים גבוהים ונמצא באזור מבוקש, לנכס לא מיוצב. אולם בשני הסוגים, אם לקחת מינוף של 80% ואולי בנוסף גם הלוואת קורפורייט (הלוואה ברמת התאגיד שאינה מיועדת לפרויקט ספציפי ומגדילה את המינוף, ר' ו'), המצב שלך יכול להיות בעייתי. מבחינתנו, אגב, ייתכן שאפילו יהיו הזדמנויות ברכישות מהסוג הזה בקרוב".
"נותנים הלוואות רק ללקוחות קצה"
שאלות רבות עולות בתקופה הזו לגבי המימון לתחום הפיננסים. הבנקים, הגופים המוסדיים וגם חברות אשראי חוץ-בנקאיות, מלווים כספים לחברות פיננסיות, והן בתורן מלוות אותו ללקוחות קצה - פרטיים או עסקים - שפעמים רבות לא יכולים לקבל הלוואה מראש הפירמידה.
"לנו יש חשיפה מצומצמת לחברות בתחום הפיננסים המעניקות הלוואות לתחום המידל מרקט, משכנתאות ויזמי נדל"ן", מסביר טאוויל מהראל. "הסוגיה המרכזית היא כמה הפרשות החברות האלה מסוגלות לספוג, ואם יש להן מספיק הון עצמי לשם כך.
"במבחנים שעשינו למספר החברות המצומצם שלהן נתנו אשראי, וידאנו שיש להן לפחות 15% הון עצמי מסך המאזן, כך שגם אם ההפרשות יגדלו מאפס או מ-1% ל-5%, יש 'מספיק בשר' כדי שהן יצלחו את התקופה. נכון להיום אין שום נורה אדומה מהבהבת של חברה שמתנדנדת בתיק שלנו".
"אופל בלאנס לא נותנת שירותים למי שעיסוקו בפיננסים, אלא רק ללקוחות קצה", מסביר מזרחי. "בתחום שלנו יש דרישה לאשראי, מאחר שהכסף איננו בנמצא, ואני רואה גופים פיננסיים שלא זוכים לקבל אשראי, וזה מייצר ביקושים אצלנו ואצל אחרים".
האם הקשחתם את החיתום על הלוואות?
טאוויל: "גם בתקופות טובות יותר אנו עושים מבחני קיצון לראות אם החברות ישרדו בתקופות קשות. בודקים את הגמישות הפיננסית, את רמת המינוף, האם יש להן נכסים פנויים משעבוד, נגישות טובה יותר למקורות מימון, ניסיון וותק בהנהלה וגיוון במוצרים ובשווקים שבהם היא מתנהלת. הפרמטרים האלו באים לידי ביטוי בתקופות כמו זו, שבה נעדיף לממן חברות עם דירוג גבוה".
מזרחי: "לא היינו צריכים להקשיח חיתום כי הוא תמיד היה קשוח. התקופה היא תקופה מאתגרת, יש דרישה מאוד גדולה לכסף ומצד שני אנחנו דוחים המון עסקאות. השאלה היותר נכונה נוגעת לנטילת סיכונים, כי מה שהיינו עושים בעבר לא מתאים להיום. אשראי באופן כללי הוא סיכון מול סיכוי, וזו לא העת ליטול סיכונים. אם פעם התייחסנו רק לכך שהלקוח גדול וותיק או לפרמטרים דומים, הדברים האלה לא נכונים להיום. אנחנו לא משתמשים יותר בג'וקרים האלו, אלא פועלים ביתר שמרנות".
נורות אדומות לחברה שעשויה להיקלע לקשיים
> החברה נמצאת במינוף גבוה
> היצע המוצרים והפריסה הגיאוגרפית שלה קטנים
> שולי הרווח שלה נמוכים, כך שאינה יכולה לספוג התייקרות עלויות בשלב הייצור
> ההון העצמי, תזרים המזומנים והנכסים הזמינים של החברה קטנים
> הנגישות של החברה למקורות מימון חיצוניים קטנה
> הנהלה חדשה ללא ניסיון בניהול בתקופות משבר