גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל פייזר לשעבר מצטרף לסטארט-אפ ישראלי ורוצה להוריד את מחירי התרופות

הנרי מקינל הודח מכס המנכ"ל בעקבות צניחת המניה ופרישתו לוותה במחאות עובדים על חבילת הפרישה הנדיבה שקיבל, אבל הוא בטוח שלמדיניות שהוביל יש חלק בהצלחה של ענקית התרופות כיום ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על הביקורת נגדו ומסביר איך הסטארט־אפ הישראלי קיוריס, שהצטרף אליו השנה, יכול להוזיל את מחירי התרופות

ד''ר הנרי (האנק) מקינל / צילום: תמונה פרטית
ד''ר הנרי (האנק) מקינל / צילום: תמונה פרטית

בתחילת שנות האלפיים, כשד"ר הנרי (האנק) מקינל מונה למנכ"ל פייזר, ענקית התרופות הייתה מוכרת בעיקר בזכות הוויאגרה ("הכדור הכחול שיכול") והתרופה ליפיטור להורדת כולסטרול, שנמכרה בשנות השיא ביותר מ־12 מיליארד דולר בשנה. לפייזר היה אז תדמית של חברה אסרטיבית מכוונת שיווק יותר מחדשנות, ומי שהיה אחראי לה במידה, וגם חטף עליה אש ממבקריו, הוא מקינל.

הבעיות האמיתיות של ביונד מיט: נקניקיות עייפות, הפסדים גדלים וחוב מצטבר
אישור מהיר, ניסוי כושל ולחצים פוליטיים: תרופה אחת מעמידה למבחן את ה-FDA 
מנכ"ל אאורה: "תוכנית 'מחיר מטרה' מסבסדת הייטקיסטים"

תקפו אותו על נקיטת צעדים משפטיים אגרסיביים נגד מדינות מתפתחות שהפרו זכויות קניין רוחני, על רכישות גדולות מדי של מתחרים ועל חבילת שכר מוגזמת. ב־2006 הוא עזב את החברה, אחרי 32 שנה, ומאז הספיק לכהן בדירקטוריונים של חברות ביומד רבות, לכתוב ספרים על תעשיית הבריאות ועתידה ולהתמנות ליו"ר חברת דירוג האשראי מודי'ס. השנה, הוא הצטרף לראשונה כדירקטור וכיועץ לסטארט־אפ ישראלי, קיוריס, שפיתח טכנולוגיית בינה מלאכותית לניבוי הצלחה של תרופות.

בראיון לגלובס, הוא נשמע מפויס לגבי נסיבות עזיבתו את פייזר, גם אם שולח עקיצות קטנות להנהלה, מדבר בגאווה על המורשת שהשאיר אחריו ומסביר מדוע לדעתו הטכנולוגיה של קיוריס היא החתיכה החסרה במהפכה שתאיץ את כניסתן של תרופות לשוק ותוזיל אותן.

המחאה נגד "איש ה־200 מיליון דולר"

לפני מינויו של מקינל למנכ"ל פייזר, החברה הייתה ידועה בגישה שמרנית לרכישות. מקינל שינה את הקו. הוא השתמש במניה של פייזר כדי לרכוש נכסים בסכומים גבוהים. הרכישה הבולטת ביותר הייתה פארמסיה, תמורת 60 מיליארד דולר במניות פייזר, והיו שטענו שהחברה הפכה גדולה מדי ותהו מדוע היא אינה מצליחה "לצוד" מוצרים בשלבי פיתוח או שיווק ראשוניים, אלא קונה במחירים גבוהים את המתחרים. מניית החברה ירדה בתקופתו של מקינל בכ־45%.

"עסקים בתחום הפארמה נפגעים מההצלחות הקודמות שלהם", מסביר היום מקינל. "פייזר נסקה על כנפי ליפיטור. ידענו שהתרופה עומדת לאבד את הפטנט אבל היה לנו מוצר שנועד להחליף אותה. אלא שהוא נכשל בניסויים קליניים. לא היו לנו מוצרים עם פוטנציאל מכירות דומה. זה היה 'צוק הפטנטים' המפורסם, שכמה חברות עברו באותה תקופה.

"הדרך היחידה לעבור את התקופה הזו בוודאות, הייתה הרכישות הגדולות. אם היינו לוקחים מוצרים בפיתוח, הם היו מגיעים מאוחר מדי ואולי כולם היו נכשלים. הרכישות באמת העלו את ההכנסות שלנו ב־10% בתקופתי ואת הרווחים ב־3%, ורק המניה לא עלתה. אבל כל החברות היו באותו מצב. השארתי את פייזר במצב טוב יותר מזה שהייתה בו כשקיבלתי אותה, גם אם זה לא היה ברור מהמספרים".

כאשר מקינל הודיע על פרישתו, פייזר טענה כי לא תראה שוב צמיחה עד 2009, וכי עליה לחסוך בהוצאות ולפטר אלפי עובדים.

חבילת הפרישה של מקינל נחשבה שערורייתית, בעיקר על רקע הירידה במניה. מצנח הזהב שלו לא היה מותנה בביצועים. "איש ה־200 מיליון דולר", זעק אתר CNBC. "קצת יותר מ־2 מיליון דולר בעבור כל מיליארד שפייזר איבדה במהלך כהונתו", צחקו האנליסטים. בפועל, הסכום היה כנראה קצת פחות מ־100 מיליון, בתשלומי פנסיה, פיצויים והטבה במניות שנצברה לאורך כל תקופת עבודתו בחברה. פייזר מסרה אז כי עליה לכבד את החוזה שנחתם "בתקופה אחרת בחיי החברה". איגוד ועדי העובדים שכר מטוס קטן שטס מעל המשרדים עם הכתובת "תחזיר את זה, האנק", אבל הוא לא החזיר. ופייזר ומשקיעיה תמכו בו בכך.

"אנשים לא אוהבים חברות גדולות"

נראה שמקינל אינו כועס על פייזר שנפרדה ממנו. הוא אפילו רואה בעצמו חוליה בשרשרת שהביאה אותה למקום שבו היא נמצאת היום. "כיום שוב פייזר מצילה את העולם", הוא אומר.

לפייזר, בין היתר בתקופתך, נוצרה תדמית של חברת שיווק אגרסיבית יחסית.
"מה שגרם לפייזר להצליח זו תחרותיות. רצינו לעשות יותר מכל חברה אחרת, אבל לעשות את זה בדרך נכונה ואתית. אני מקבל מכתבים רבים מעובדים שאומרים לי שהערכים בתקופת הניהול שלי, כמו קשב לצרכן ואימפקט בתחום הבריאות, היו משמעותיים להם. זה כנראה פחות מדובר היום".

דווקא היום, לטענתך, פייזר לא מדברת עם עובדיה על ערכים ומשמעות?
"מהדברים שנאמרים לי, אנשים מרגישים איזושהי נוסטלגיה לעבר, אבל זו חברה טובה, היא תחזור לזה".

בהמשך, למקינל חשוב להדגיש: "זו חברה מאוד מוערכת, ואני לא חושב שהיא נחשבת או נחשבה אגרסיבית יותר מכל חברה גדולה אחרת. אנשים לא אוהבים חברות גדולות".

מקינל מספר שדווקא הוא היה מכותבי הקוד האתי של ארגון פארמה, ארגון הגג של חברות התרופות הגדולות. "כי חברות הפארמה כן נקטו אז כמה פרקטיקות לא ראויות, ודאי לא לחברות עם מטרה לשפר ולהציל חיים".

היום פייזר עומדת בפני צוק פטנטים דומה לזה שמולו אתה עמדת.
"זה אתגר, ללא ספק. יהיה קשה לשחזר את קצב ההכנסות של שיא הקורונה, אבל זה לא אומר שאי אפשר לשמור עליה יציבה ומצליחה. בינתיים פייזר מפתחת גם מוצרים משלה, גם מבצעת רכישות קטנות, גם שיתופי פעולה. דווקא לא הייתי ממליץ לה כרגע לבצע רכישות גדולות, כי יש להן הרבה בעיות".

"חברות הביטוח אשמות בתמחור הגבוה"

מקינל מדגיש את הצורך בשיתופי פעולה עם חברות חיצוניות. "אמנם חברת תרופות חייבת לפתח תרופות בעצמה, אחרת היא מאבדות את החדות המדעית. אבל העוצמה של פייזר, היסטורית, לא הייתה במדע, אלא השלב שבין המדע לפציינט: בחירת המוצר הנכון, ביצוע הניסויים הנכונים במהירות וביעילות, והעברת המידע הנכון והמשכנע לרופאים ולחברות הביטוח. זה בדיוק מה שקרה עם החיסון לקורונה. ביונטק פיתחה אותו, אבל בפייזר ידעו לזהות את המוצר הנכון. הם כבר היו בקשר עמוק עם ביונטק כשעלה הצורך, והם גם ידעו להיות הראשונים בשוק.

"ליפיטור, למשל, הייתה התרופה החמישית שהגיע לשוק בתחום הורדת כולסטרול. היו ששאלו אז, 'מה הצורך שלא טופל?' אבל ליפיטור הורידה את הכולסטרול לרמה נמוכה יותר מהתרופות האחרות ופייזר הצליחה להראות לרופאים שאם מורידים את הכולסטרול יותר נמוך, משיגים תועלת רפואית גדולה יותר, אפילו אם שני המספרים הם מתחת לרף הכולסטרול הנורמלי שקבע איגוד הרופאים. כך ליפיטור הפכה ללהיט בזמנה".

אם בעבר חברות התרופות זכו לביקורת בעיקר לגבי פרקטיקות שיווקיות בעייתיות, היום תשומת הלב מופנית לתמחור.
"תרופות הן חלק קטן מאוד מההוצאה הלאומית על בריאות בארה"ב. אשפוזים, ניתוחים, בדיקות - כל אלה עולים יותר. התרופות עולות 10% מסך ההוצאה על בריאות כבר 50 שנה. הבעיה היא שבזמן האחרון החלוקה בין חברות הביטוח לבין המבוטח השתנתה, ועל זה אנשים צריכים לבוא בטענות לחברות הביטוח שלהם, לא לחברות התרופות".

אנחנו רואים בשנים האחרונות תרופות עם תגי מחיר של עשרות אלפי דולרים לטיפול, סכומים שלא הכרנו.
"תרופות כאלה הן יקרות כי המחקר יקר, כי תרופות רבות נכשלות. 80% מהתרופות נכשלות בשלב הניסויים הקליניים. אם ניתן היה לבחור טוב יותר את התרופות בעלות הסיכויים הגבוהים יותר להצליח בניסויים, העלויות היו יורדות, וכך גם מחירי התרופות. חברה כמו קיוריס יכולה לעזור בזה".

"קיוריס מוציאה אותנו מהעכבר"

קיוריס, שהוקמה על ידי ד"ר צחון בנטואיץ' וממומנת על ידי משקיעים כמו קובי ריכטר ומתיו ברונפמן, פיתחה טכנולוגיה של "איברים על שבב", שעוזרת לאמוד יעילות ובטיחות של תרופות פוטנציאליות, תוך חיסכון בניסויים בבעלי חיים ובני אדם. "קיוריס יודעת להוציא אותנו מהעכבר", אומר מקינל. "צוות קיוריס מורכב מאנשים שיכולים להביא את הבשורה. יש עוד 4-5 חברות אחרות בתחום, יש תחרות, אבל אני מאמין בקיוריס, באנשים ובטכנולוגיה".

מקינל מציין שמלבד הורדת העלויות הישירות של הניסוי, יש לתרופה יתרון פוטנציאלי נוסף: קיצור משך הניסויים, כך שהתרופה תגיע מהר יותר לשוק. כך, גם התרופה שעבורה התרופה זוכה להגנה פטנטית תהיה ארוכה יותר, והחברה תוכל להרשות לעצמה להוריד את המחיר של התרופה עבור כל שנת פטנט.

"זה לא הוגן שדווקא תרופות מאושרות כל כך מאוחר בתקופת הפטנט שלהן", אומר מקינל. "הרי אם הוצאת עכשיו לשוק סוג חדש של וישרים, תהיה לך בלעדיות ל־21 שנה. ובתרופות, בפועל, בגלל תהליך הפיתוח הארוך, תקופת ההגנה הפטנטית על המוצר כשהוא בשוק, קצרה מאוד".

בעבר הצעת להתחיל את הספירה לאחור של תקופת הפטנט רק מרגע אישור המוצר על ידי ה־FDA.
"כן, זה היה רעיון מצוין שלא הלך לשום מקום. לי זה נראה הגיוני, אבל לשלטונות לא. אני כבר לא מציע אותו".

קיוריס תצטרך להתמודד, הוא אומר, עם השמרנות של תחום הרפואה והרגולציה הרפואית. "אבל זה הולך הרבה יותר טוב ממה שחשבתי", הוא אומר.

אחת הדרכים להקדים את האישור היא מסלולי רגולציה מואצים, אבל הם שנויים במחלוקת.
"מסלולי האישור היום הם מאוד ארוכים, ובמידה רבה זה מעוגן בחקיקה, כך שידי ה־FDA קשורות, אלא אם כן החברות עומדות בקריטריון של מסלול מואץ. החוק בתחום הזה ככל הנראה ישתנה בקרוב. רוצים לתת ל־FDA יותר חופש בתוך המסלולים הקיימים, כדי לקחת יותר סיכונים, כי לא כל התרופות הן אותו דבר, וגם כי יש טכנולוגיות חדשות, כמו הטכנולוגיות של קיוריס, שמאפשרות להרגיש מאוד בנוח עם אישור תרופה במסלול קצר יותר".

אם נחזור לסוגיית התמחור, פייזר הודיעה לאחרונה, במקביל, על העלאה משמעותית מאוד במחיר חיסוני הקורונה ועל מכירת כמות גדולה של מוצרים שלה למדינות עולם שלישי במחיר עלות. איך שני הדברים הללו מסתדרים?
"אני לא מדבר בשם פייזר, אבל בעיקרון, פטנט הוא מונופול, והדרך הכי רווחית וגם הוגנת להרוויח ממונופול היא לגבות מחיר גבוה ממי שיש לו ומחיר נמוך ממי שאין לו. כך מרוויחים את המקסימום מהשווקים העשירים, בלי לאבד את השווקים העניים, ובלי למנוע מהם את התרופה. אבל אם המדינות העשירות לא ישחקו את התפקיד שלהן במשחק הזה, לחברות התרופות לא יהיה תמריץ להמשיך לחדש עבור כולם. גם אותי האשימו בזמנו שהגזמתי במחירים שרשמתי לליפיטור, ואני אמרתי של־VA (רשת בתי החולים ליוצאי הצבא) ולמדיקאייד (חברת הביטוח של עניי ארה"ב) נתתי מחירים נוחים".

אז מדוע כל כך הרבה צרכנים מרגישים שמערכת הבריאות האמריקאית שבורה?
"הבעיה היא חוסר השקיפות. כל התחום מלא בסובסידיות צולבות שהצרכנים לא מבינים. אני חושד שמספר בתי חולים גובים תשלום עבור תרופות וטיפולים רפואיים, ובפועל מסבסדים את בניית המרכז הרפואי שלהם. אני חושב שחברות הביטוח משתפות עם זה פעולה. אנחנו לא ממש יודעים, וזו הבעיה.

"כשמי שמחליט מהו הטיפול הוא לא המטופל עצמו, יש בעיות, יש טיפולי יתר. אבל לא בתרופות, לא שם הבעיה. אנחנו צריכים יותר שקיפות, ולהעביר יותר החלטות לצרכן".

 

"יש באוניברסיטה באוגנדה בניין על שמי"

למרות כל מה שאמרת, יש בעיית אמון היום בין חלק מהציבור לבין חברות התרופות.
"זה היה קיים גם בזמני וגם טרם זמני. בזמן מגפת האיידס פייזר זכתה לביקורת אדירה מצד חולים ובני משפחה וחברים שלהם, שטענו שהחברות מעדיפות את הרווח שלהן על פני חיי המטופלים, ואפילו העלו אז באש פסל בדמותו של המנכ"ל הקודם שלנו.

"התרופה שלנו הייתה דווקא נגישה בארה"ב, אך לא באפריקה, וחשבנו שזו דרך לעשות טוב וגם להחזיר את האמון. נתנו את התרופה בחינם דרך מנגנונים לבריאות הציבור באפריקה, וההכנסות שלנו מהתרופה עלו במקביל לכך שחילקנו אותה בחינם. המודעות לתרופה עלתה.

"במקביל לפרויקט הזה, הבנו שתרומה של תרופות אינה מספיקה, זה לא כמו תרומה של מזון. כדי לתרום תרופות באופן אפקטיבי צריך להכשיר רופאים, לבנות קליניקות לטיפול. הקמנו באותה תקופה מכון למחלות זיהומיות באוניברסיטה בקמפלה, אוגנדה. פייזר מימנה אותו, במטרה להכשיר אלפי רופאים שבתורם יכשירו עשרות אלפי רופאים, וזה עבד. היום המכון הזה משמעותי לא רק בטיפול באיידס אלא גם במלריה, בשחפת ובקדחת דנגי, ורוב הפרוטוקולים לטיפול במחלות האלה נכתבו שם. אני לא אגזים אם אומר שמתקיים שם המחקר הטוב בעולם בתחום המחלות הזיהומיות. היום המכון הזה כבר לא קשור לפייזר, אבל אני בעצמי עדיין מממן אותו. יש שם בניין על שמי".

תעודת זהות: ד"ר הנרי (האנק) מקינל

אישי: בן 79, יליד ויקטוריה, קנדה. בעל דוקטורט בחקר ביצועים מאוניברסיטת סטנפורד, ארה"ב
מקצועי: מילא בפייזר שורת תפקידים ובשנים 2001-2006 כיהן כמנכ"ל. לאחרונה הצטרף לקיוריס הישראלית כיועץ ודירקטור
עוד משהו: תכנן קריירה אקדמית ובסוף נשאר 32 שנה בפייזר. "חשבתי שכדאי שיהיה לי קצת ניסיון מהשטח, כדי שלא אהיה מנותק", הוא מספר על נסיבות הגעתו לחברה

עוד כתבות

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

אילוסטרציה: Shutterstock

גבולות אחריות המתווך לספק מידע ללקוחו

האם מתווך יכול להסתפק בנתונים שנמסרו לו על ידי המוכרים, או שעליו לקיים בדיקות עצמאיות לגבי מצב הנכס?

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

פעילות יחידת מגלן במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

בכיר בחמאס ל-AFP: אין בעיות מהותיות עם ההצעה לעסקה שהוצגה לנו


דיווח: מצרים הזמינה בכירים ישראלים לקהיר, במקביל להגעת משלחת חמאס • הבית הלבן: הנשיא ביידן שוחח עם ראש הממשלה נתניהו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי, שר החוץ הורה להיערך ל"גל אנטישמי" • שרים איימו בהפלת הממשלה, גורם מדיני: עסקה לא תפגע במטרות המלחמה • עדכונים בולטים

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?