גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עתיד התאגיד שוב בסימן שאלה: האם הכנסת תשנה את חוק השידור הציבורי?

הצעת החוק שהעלה הליכוד להפרטת התאגיד הציתה מחדש את הדיונים בעד ונגד קיומו של גוף שידור ציבורי בישראל ● תומכי המהלך מדברים על הצורך בתחרות חופשית, המתנגדים סבורים שאין מקום לעוד שחקן מסחרי בשוק המדיה הרווי, ובכאן 11 מתרכזים במדד ייעול עצמי

מיכל רבינוביץ' באולפן החדשות / צילום: רן מנדלסון
מיכל רבינוביץ' באולפן החדשות / צילום: רן מנדלסון

מאז חקיקת חוק השידור הציבורי, שהורה על הקמת התאגיד במקום רשות השידור הוותיקה, לפני כשמונה שנים - לא פסקו הדיונים בעד ונגד קיומו. לעתים ההתנגדות הייתה קולנית במיוחד, כמו במקרה של שרת התרבות לשעבר, מירי רגב, שזכורה היטב אמירתה "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?", ולעתים נדרשה התערבות של בג"צ, כמו כשעלה הרעיון לפצל את חטיבת החדשות.

סמנכ"ל הכספים והתפעול בתאגיד השידור הציבורי הודיע על עזיבה לאחר שלוש שנים
● סמנכ"לית חברת ה־IT נס: "40% מהגיוסים שלנו הם של עובדים בני פחות מ־25"
סמוטריץ' יכריע, באוצר תומכים: האם כאל תפוצל מדיסקונט?

גם כעת, לקראת כינונה של ממשלה חדשה, נשמעו קולות המציבים סימן שאלה מעל קיומו של התאגיד, ולפני כשבועיים הגיש ח"כ שלמה קרעי מהליכוד הצעת חוק להפרטת התאגיד ומכירתו לגוף מסחרי. "צריך להוציא מכרז שלפיו בתוך שנתיים התאגיד יעבור לידיים פרטיות - כך ייפסק המימון הציבורי", אומר קרעי לגלובס.

הסדרה ''המפקדת'' / צילום: באדיבות כאן 11

"אנחנו דוגלים בשוק תקשורת בכלכלה חופשית, וכשאתה מממן שחקן מסוים אחד, אתה חוסם את התחרות. אני בעד לפתוח את התחרות בשוק".

לדברי גורם בשוק, "ההיתכנות לרעיון ההפרטה היא אפסית. ראשית, אין מקום לעוד שחקן מסחרי בשוק המדיה הרווי. ושנית, כל האיכויות של התאגיד כגוף ציבורי ייעלמו".

אותו גורם מצביע על התקופה שבה היו שלושה ערוצים מסחריים - קשת, רשת וערוץ 10 - שהתחרו על תקציבי הפרסום, מה שהוביל לשיח על מיזוג שחקנים. ואכן, ביוני 2018 הגישו רשת וערוץ 10 בקשה לממונה על הגבלים עסקיים כדי לפתוח בהליך מיזוג ביניהם, הממונה אישר, הרשות השנייה הערימה קשיים, ובינואר 2019 ניתן האישור הסופי.

יאיר טרצ'יצקי, לשעבר יו"ר ארגון העיתונאים ומי שהיה מעורב בחקיקת חוק התאגיד השידור הציבורי, סבור אף הוא כי אין היתכנות להפרטת התאגיד. "מאיפה גוף כזה יביא את הכסף? אין מקום לשחקן מסחרי נוסף. כבר היום מי שרוצה להקים ערוץ יכול לעשות את זה ולקבל רישיון, אבל שוק הפרסום מוגבל. להפריט את התאגיד זה גזר דין מוות עבורו, וזה גם מהלך שיחליש את כלי התקשורת האחרים".

התערבות הפוליטיקאים

מבקרי התאגיד וגורמים בתעשייה מזהים כי גם הפוליטיקאים בעצמם מבינים שסגירת התאגיד או הפרטה אינם באמת אפשריים, ולכן נבחנות אפשרויות אחרות.

כך, למשל, בחוק השידור הציבורי ישנם מנגנונים שנועדו למנוע מפוליטיקאים להשפיע על התאגיד. לדעת גורמים בתעשייה, אם החוק ישונה תהיה להם שליטה רבה יותר בתאגיד, מה שיפחית מהמוטיבציה לסגור אותו. שינוי כזה יכול להתייחס לתקציב התאגיד, שכיום אינו כפוף לתקציב המדינה, ואינו צריך לעבור בוועדת כספים. אם אנשי התאגיד יצטרכו לעלות מדי שנה לכנסת כדי לאשר את התקציב, יהיה לכך אפקט ברור.

הסדרה ''קרתגו'' / צילום: באדיבות כאן 11

אפשרות שנייה נוגעת למינוי חברי מועצת התאגיד, מה שישפיע על זהות המנכ"ל. כיום, שר התקשורת ונשיא בית המשפט העליון קובעים מי יעמוד בראש ועדת האיתור של המועצה. היו"ר קובע מי יהיו שני חברי הוועדה הנוספים, ואלו בוחרים בחברי המועצה, שבתורם בוחרים את זהות המנכ"ל.

לדברי גורמים בתעשייה, בתהליך הנוכחי השר מתפקד כמעין חותמת גומי, מאחר שרוב המינויים אינם כפופים לרשות החברות או למשרד ממשלתי. אם יבוצע שינוי שיכפיף אותם למשרד התקשורת, השר יוכל לשלוט במידה מסוימת על ההחלטות שמתקבלות בתאגיד.

שתי האפשרויות האלו עלולות להחליש את מעמד התאגיד, ולהגביר את תלותו בפוליטיקאים. למעשה, בכך תהיה חזרה לימי רשות השידור, שבהם לפוליטיקאים היה קל בהרבה להתערב בנעשה בגוף הציבורי, ולהשפיע על דעת הקהל בישראל - כל מה שהחוק הנוכחי מנסה למנוע.

כמו כן, לתאגיד יש תפקיד בשידור אירועים כמו המונדיאל, האולימפיאדה או האירוויזיון, שבהם עלות זכויות השידור גבוהה יחסית. ערוץ מסחרי יתקשה לעמוד בעלויות כאלה ובשידור חינם לצופים - מה שיגרום לנדידת האירועים הללו לערוצים בתשלום.

מנכ"ל התאגיד החדש, גולן יוכפז, התייחס לאחרונה לדברים ואמר "אנו נמשיך לשדר עיתונות ויצירה מקצועית וחופשית. לא נורתע, לא נתכופף ולא נתקרנף. נעשה את עבודתנו המקצועית כפי שאנו עושים יום יום, תוך הקשבה תמידית לביקורת והערות הציבור, וננסה לתקן היכן שצריך באמת לתקן - אבל לא נורתע מקולות של המבקשים להצר את צעדנו. זאת השליחות שלנו, זה המנדט שקיבלנו מהציבור".

מעמד חטיבת החדשות

לפי נתונים רשמיים, תקציב התאגיד עמד ב־2021 על 753 מיליון שקל - סכום שלטענת מתנגדיו מנופח ביחס לערוצים המתחרים. שני נתחים משמעותיים בעוגת התקציב הם ההשקעה ביצירה מקומית שעומדת על 270 מיליון שקל, וחטיבת החדשות, שמתוקצבת ב־160 מיליון שקל.

מתוך זה, 90 מיליון שקל מושקעים בטלוויזיה ודיגיטל, והיתר ברדיו ובטלוויזיה בערבית ובשפות אחרות, ובכאן רשת ב'. לפי גורמים בשוק, מדובר בתקציב טלוויזיה דומה לאלה של הערוצים המסחריים, שעומדים על 80-90 מיליון שקל. "בעולם נורמלי היו מכפילים או משלשים את הסכום, כדי שיהיו יותר עיתונאים שמסקרים את הפריפריה, ויביאו קולות שלא נשמעים", אומר טרצ'יצקי.

בתאגיד מתפארים ברשימת חשיפות ותחקירים שהשפיעו על סדר היום בישראל. במקביל, מאז ינואר מקיימים בכאן חדשות מדד ייעול עצמי, המבוסס על בדיקת מספר הפולו־אפים לפרסומים בתוכניות השונות. כל אזכור בתקשורת מקבל ניקוד ביחס לגודלו, ולפלטפורמה שבה הוא הוזכר. לפי נתוני התאגיד, מתחילת המדידה ועד נובמבר השתפר הניקוד בכ־40%.

בתאגיד בחרו שלא להגיב לכתבה.

עוד כתבות

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק