חורף הגיוסים של 2023
הפיטורים בהייטק נכנסים אומנם להקפאה זמנית בשל חופשת החגים בארה"ב ובעולם הנוצרי, אך הן צפויות לחזור ובגדול עם תחילת השנה החדשה. הסיבה לכך נעוצה לא רק במצב הכלכלי העולמי, הפחתת הצריכה והורדת תקציבי הרכש בחברות, אלא גם בשל היעלמות של קרנות גידור מזירת ההשקעות בשל עליית הריבית וההפסדים שצברו.
● ישראל משלמת מחיר כבד על הסגידה להייטק. הגיע הזמן להיגמל | רעיון, מדור חדש
● זו הייתה השנה הגרועה בשווקים זה עשור. מה מלמדת ההיסטוריה על ההמשך?
בתוך הקלחת הזו, מצבן של חברות ההייטק הפרטיות רגיש במיוחד, מאחר והן תלויות בעיקר בכספי משקיעים פרטיים (בדרך כלל קרנות הון סיכון או קרנות גידור) המוזרמים להן אחת לשנה או שנתיים, בהתאם לקצב שריפת המזומנים, להכנסות, וליכולתן לצמוח. בניגוד למקבילותיהן הציבוריות, חברות ההייטק הפרטיות לא עומדות למבחן יומיומי מול משקיעים ואנליסטים, אבל יכולתן לגייס הון והשווי שלהן תלוי למעשה בחסדי קומץ משקיעים קיימים או חדשים שיקחו הימור וישקיעו בהן מתוך ציפייה לאקזיט גדול בעתיד.
רוב חברות ההייטק - הסטארט־אפים, חברות הצמיחה וחדי־הקרן - נדרשו לגיוס הון של מיליוני דולרים מדי שנה וחצי עד שנתיים בממוצע. בשנים 2020 ו־2021 חדי־קרן רבים גייסו שני סבבי ענק או יותר שהעניקו להם שווי הולך ועולה. זאת, על מנת להמשיך ולצמוח ככל האפשר במספר העובדים ולכבוש נתחי שוק חדשים, גם במחיר של הפסדים כבדים. חברת הסייבר סניק (Snyk), למשל, גייסה 115 מיליון דולר בתחילת 2020 ועוד 100 מיליון בספטמבר של אותה שנה. במרץ 2021 גייסה סניק עוד 175 מיליון דולר, ובתחילת ינואר 2022 סכום של 380 מיליון דולר. חברת הסייבר וויז ביצעה שלושה סבבי גיוס גדולים בתוך שנה אחת, וגם פיירבלוקס גייסה מיליארד דולר בשני סבבים סמוכים זה לזה בחצי השנה שחלפה בין אוגוסט 2021 לינואר 2022.
חברה כמו סניק, המעסיקה 1,200 אנשים, וככל הנראה מפסידה כסף, נאלצת לגייס לפחות 150־180 מיליון דולר מדי שנה כדי להעסיק מספר כה גבוה של עובדים, רובם ככולם אנשי סייבר מבוקשים ויקרים. לא לחינם יצאה החברה לגיוס ענק רק בשבוע שעבר של קרוב ל־200 מיליון דולר, אך נאלצה להתפשר על זהות המשקיעה: קרן העושר הקטארית.
הקיצוצים יסייעו להימנע מגיוס הון ב־2023
בדיקת גלובס מגלה כי טווח הזמן הרצוי לגיוס הון גדול עבור חדי־קרן ישראלים (כמו אפספלייר, ביג איי. די, איטורו, אקווה סקיוריטי וטראקס) - עבר בחודשים האחרונים. זאת, בהינתן תקופה שנעה בין 18 ל־24 חודשים בין סבבי הגיוס לחברות ההייטק הגדולות (התקופה המקובלת בשוק).
סייסנס, חברה ישראלית שדחתה שוב ושוב את תוכניותיה להנפקה, גייסה גם היא בפעם האחרונה בשנת 2020, מעט לפני הקורונה. אלא שגם היא אינה רואה צורך לצאת לגיוס הון השנה לאחר שהגיעה לרווחיות לפני מספר חודשים. החברה הוותיקה מייצרת 150 מיליון דולר בשנה, ומעדיפה להסתמך על הון חוזר מאשר להוסיף משקיעים נוספים לשולחן ולדלל את המשקיעים הקיימים - מצבת כוח-האדם של סייסנס קטנה במעל 10% במהלך השנתיים האחרונות בצל גל פיטורים וקיצוצי משרות.
חברה נוספת, שנאלצה לבטל את מיזוג הספאק שלה, היא איטורו. לפי PitchBook, פלטפורמת המסחר במניות ומטבעות קריפטו חשבה לגייס מיליארד דולר, אך בעקבות ההחמרה בנכונות ההשקעה בשוק, היא העדיפה להמשיך ולפעול במתכונת הנוכחית: איטורו רווחית כבר מאז 2017, ולמרות גלי ההדף של פרשת FTX על שוק הקריפטו, החברה רואה עלייה בהכנסות ממסחר במניות, מדדים וסחורות.
דוגמה נוספת היא חברת מוצרי השיווק הדיגיטלי אפספלייר (AppsFlyer), שגייסה 225 מיליון דולר בסוף שנת 2020, אך לגלובס נודע כי גם היא לא מחפשת לגייס הון חדש. היא תסיים את השנה עם קצב מכירות שנתי של 300 מיליון דולר בשנה עם שיעור רווח גולמי גבוה יחסית לשוק. מהחברה נמסר בתגובה כי "עם הכנסות צומחות של מעל 300 מיליון דולר בשנה במכירות תוכנה כשירות (SaaS), עם שולי רווח גולמי גבוהים מאוד, אפספלייר היא חברה עצמאית, שלא תלויה במשקיעים חיצוניים".
וכך גם טראקס (Trax), חברה שמספקת שירותי צילום למדפים במרכולים לצורכי בקרה מצד יצרניות המזון, דוגמת קוקה קולה ופרוקטור אנד גמבל. טראקס השלימה באפריל 2021 את סבב הגיוס הגדול ביותר בישראל - 542 מיליון דולר, מתוכם כ־300 מיליון דולר נכנסו לקופת החברה, והשאר לרכישת מניות ממשקיעים ועובדים. החברה יצאה לשני סבבי פיטורים במהלך השנה האחרונה, אך היא עדיין מעסיקה כ־900 עובדים ומוציאה על פי ההערכה לפחות 100־150 מיליון דולר בשנה על משכורות. בכל זאת, בחברה בונים על מעבר לרווחיות בסוף 2023. הכסף בקופתה אמור להספיק לה לפחות עד סוף 2024, ולפי ההערכה, הכנסותיה עומדות על כ־200 מיליון דולר בשנה.
החברות שעברו יותר משנתיים מאז שגייסו
חלק מהחברות שעבר זמן רב מאז הגיוס האחרון שלהן, כמו איטורו, גט ומינט מדיה, נאלצו לבטל או לדחות את ההנפקות המתוכננות שלהן. לעומתן, חברות אחרות דוגמת ביג איי. די, פורטר ואקווה סקיוריטי - ביצעו סבבי גיוס סגורים, חלקן פורסמו ללא סכום, או לא פורסמו כלל בשל שיקולי מוניטין, ככל הנראה. היו גם חברות שפנו לגיוס הלוואות וקווי אשראי, כמו אינפינידט, סאנביט וסייסנס, אך מדובר בפתרון בעייתי בתקופה כזו, שההכנסות מתקשות לצמוח והריביות עולות במהירות.
חברות נוספות, כמו סייבריזן, פבריק, יוטפו, ויה ולושה יגיעו גם הן במהלך 2023 לצומת דרכים דומה. אלה התחמשו בכמות גדולה של מזומנים במהלך שנות הגאות בענף (2020 ו־2021) וכעת הן פורסות את ההוצאות לאורך יותר שנים ונמנעות מלצאת לגיוס הון בשנה הקרובה, ואולי אף במחצית הראשונה של 2024.
הירידה מורגשת לא רק בכמות ההון, אלא גם בשווי שהמשקיעים מוכנים להציע. כיום, מכפילי ההכנסות עבור חברות שמגייסות כיום צמודים יותר לשוק ההון, שמציע מכפיל של פי שמונה על ההכנסות עבור חברות טובות. זאת, לעומת מכפילים של פי 30־50 לפיהם גייסו רוב חדי־הקרן בשנים 2020־2021. אחת החברות הגדולות איתן שוחחנו, שגייסה בשנה שעברה לפי שווי של 4 מיליארד דולר, הודתה כי לו הייתה נסחרת כיום בשוק ההון הייתה מקבלת שוווי של חצי מיליארד דולר בלבד.
לייטריקס, החברה הישראלית מאחורי אפליקציית FaceTune, האריכה את היכולת להשתמש בהון שגייסה ב־2021 לשלוש שנים נוספות. כך, לפי התוכנית שטווה סמנכ"ל הכספים בחברה ולשעבר ראש אגף תקציבים באוצר שאול מרידור, החברה קיבלה אוויר לנשימה עד 2025. ככל שנודע לגלובס, אין בחברה תוכניות לגייס חוב או לגייס סיבוב הון משלים עד אז.
כך גם ורביט, חברת התמלול שיסתיימו בקיץ הקרוב 21 חודשים מאז הסבב הקודם שלה. גם היא לא מגייסת כסף אלא מנצלת את הגיוס הקודם לרכישת חברות רווחיות. לגלובס נודע כי יש בקופתה 130־150 מיליון דולר, לאחר שגייסה 400 מיליון דולר ב־2021, וכי לאחר קיצוצים שנערכו השנה, החברה מתכוונת להפוך רווחית בשנה הבאה, ללא תוכניות גיוס הון בקרוב.
סייבריזןגם היא תכלה את תקופת 21 החודש מאז גיוס ההון האחרון שלה בשנת 2023. את הגיוס האחרון שלה חתמה בשנת 2021 עם 355 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון של שר האוצר לשעבר בממשל טראמפ סטיבן מנוצ'ין. החברה פיטרה 300 עובדים בשני גלים במהלך השנה, ולמרות זאת איננה מחפשת לגייס הון נוסף - בכיריה בטוחים שהחברה תוכל לצאת להנפקה במקום זאת כאשר שערי הבורסה בניו יורק יפתחו מחדש.
גט, שגיוס ההון האחרון שלה היה לפני שנתיים, הגיעה לרווחיות לאחר שצמצמה את פעילותה ברוסיה וויתרה על כמה שירותים משלימים בתחומי המשלוחים.
״לא ברור מדוע אין פאניקה בשוק״
בזמן שבקרב היוניקורנים והחברות הפרטיות הללו נשמעים רגועים ומשוכנעים שההיערכות שלהם לשנת ההאטה תסייע להן לצלוח את החורף של 2023, מהצד השני של התזרים מזהירים מפני שאננות בענף. "אני זוכר את המשבר בהייטק בשנת 2000. הייתה אז אווירת פאניקה שלא קיימת היום, ואני מתקשה להבין מדוע", אומר לגלובס משקיע הון סיכון שביקש להישאר בעילום שם. "הרי ברור שיהיה קשה לרוב המייסדים לגייס כסף בשנה או השנתיים הקרובות, במיוחד לאור העובדה שרוב החברות צמחו רק במספר העובדים שהן מעסיקות, ולנוכח ההבנה שההכנסות של רובן לא צפויות לגדול בשיעור ניכר. חברות רבות הציגו הכנסות צומחות במהלך השנתיים האחרונות, אבל רק במיעוט מהן מדובר בלקוחות שמחדשים חוזים אוטומטית. רוב החברות נמצאות היום בקרב בלימה כדי לשמר את הלקוחות ולמנוע נטישה, או לחלופין, להגדיל את המכירות מכל לקוח - משימה מאתגרת בשנים הקרובות".
ההשקעות בענף ברמה הנמוכה מזה שנים
אחת הסיבות למחסור בהון זמין עבור חברות ההייטק, גם המצליחות והצומחות בהן, היא ההפסדים שצברו קרנות הגידור והירידה הפתאומית בתשואה של קרנות ההון סיכון. סופטבנק וטייגר גלובל הן דוגמאות טובות למשקיעים שהפחיתו כמעט למינימום את ההשקעות שלהן בישראל. השותף שהיה אחראי על ההשקעות החדשות בישראל, ג'ון קורטיוס, פרש להקמת קרן משלו, כאשר בין החברות שהותיר מאחור נמנות חברות שעבר זמן רב מאז הגיוס האחרון שלהן, כמו רדיס, יוטפו, וואסט דאטה ופורטר.
ההשקעות בהייטק ירדו לרמתן הנמוכה מזה שנים. הנתונים המצטברים ל־2022 עדיין חיוביים, ושמים את השנה החולפת ברמה דומה לטרום־הקורונה, אך עדיין מדובר בעיקר בשיקוף של הרבעונים הראשון והשני של השנה, שברובם היו המשך ישיר לבועת הטכנולוגיה של 2020־2021. המחצית האחרונה של השנה, עם זאת, מאופיינת בירידה דרמטית בהשקעות הזרות בישראל, מה שמדיר שינה מעיניהם של מנהלי החברות והמשקיעים הישראלים שעדיין יושבים על הגדר.
במקום להגדיל את חלקן בחברות, כמה מהמשקיעים אף מיהרו למכור את מניותיהם. לפי PitchBook סבבים כאלה נרשמו בשנה האחרונה בחברות ישראליות כמו סייבריזן, היילו, ברינג, לוגז איי. או, ביג איי. די., יוטפו וקייטו נטוורקס.
"זאת שעת מבחן ליכולות הניהול של המנכ"לים. הם יידרשו להתעשת מהר, לצמצם הוצאות לא חיוניות ולהתמקד במכירות לטווח היותר קצר כדי לצלוח את המשבר", אומרת מרים שטילמן־לבזובסקי, שותפה בקרן טל ונצ'רס. "עליהם לקחת בחשבון שהמשבר הזה יכול להתארך שנתיים או שלוש, ולהבין שהמשקיעים בשלבי הצמיחה ישקיעו מעט מאוד, ושהיכולת לצפות מה יקרה לאחר מכן מוגבלת".
אדם פישר, שותף בקרן סמר, מסביר כי "סיבובי גיוס הון רבים מאלה שראינו בקרב חברות הצמיחה, נעשו פשוט בגלל שהן יכלו לגייס הרבה כסף ובשווי גבוה ולאו דווקא בגלל שהן נזדקקו למזומנים. לכן עבורן, מועד פקיעת המזומנים עשוי להיות רחוק הרבה יותר מ־24 חודשים - וזה עוד לפני שהן מבצעות קיצוצים או פורסות מחדש את תוכניות הצמיחה שלהן על פני תקופה ארוכה יותר".
הוא מסמן את קבוצת הסיכון של 2023: "מי שנמצאות בבעיה גדולה יותר לדעתי, הן חברות הסטארט־אפ הצעירות שצריכות להוכיח שיש להן עסק בר קיימא לפני שיוכלו לגייס עוד כסף. חלקן גייסו סכומים גדולים, 50 מיליון דולר ומעלה, כשהן מייצרות בשנה פחות ממיליון דולר".