גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הכותבת היא סגנית נשיא למחקר - המכון הישראלי לדמוקרטיה

על חמישה נושאים דיבר שר המשפטים יריב לוין במסגרת הכותרת "רפורמה" במערכת המשפט: על פסקת התגברות ברוב 61, על ביטול עילת הסבירות, על כך שבית המשפט העליון לא יוכל לבטל חוקי יסוד, על שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים ועל כך שהיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יהיו משרות אמון. מכולם עולה כי השלטון מבקש לעצמו כוח בלתי מוגבל; להסיר מעליו כל מגבלה וכל ביקורת. לכן רוב הצעות ה"רפורמה" עוסקות במוסד היחיד היכול להגביל את הכוח של השלטון: בית המשפט העליון.

● נשיאת העליון אסתר חיות מגיבה על המהפכה המשפטית: "תוכנית לריסוק מערכת המשפט"
● שר המשפטים לוין על נאומה של נשיאת העליון חיות: "זו קריאה להבעיר את הרחובות" 
● בחירת השופטים ופסילת החוקים: מורה נבוכים למהפכה המשפטית | ניתוח
● יריב לוין בחר צד, והציבור ומערכת המשפט ייפגעו | השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, דעה
● אם ייעשו בה שיפורים, רפורמת לוין ראויה וחיובית | השופט בדימוס עודד מודריק, דעה

אם מדברים על רפורמה, אז למה לא על רפורמה שתטיב עם האזרח? כזו שבאמת נחוצה עבור כולם, לא רק עבור השלטון. הרי יש לא מעט כשלים במערכת המשפט הדורשים חשיבה, תכנון ותיקון. הכשלים האלה פוגעים באזרחים ולא עוסקים ב"כוח" של השלטון.

הנה חמש תכניות "אלטרנטיביות" לתיקון מערכת המשפט, בלי להרוס את הדמוקרטיה, בלי להסיר את כל מנגנוני הביקורת על הממשלה, בלי לאפשר פגיעה בזכויות שלנו. פשוט לתקן את מה שדורש תיקון:

לתקן ולא ולהרוס

■ קיצור הליכים פליליים ואזרחיים: העומסבבתי המשפט ידוע. הליכים משפטיים בישראל נמשכים לעתים שנים רבות. הדיונים אינם רציפים ולעתים קרובות תיקים נדחים לחודשים רבים קדימה. יש מקרים בהם עורכי הדין והצדדים ממתינים חודשים רבים ואף שנים למתן פסק דין. הדבר קשה במיוחד בתיקים פליליים, כאשר עננה פלילית רובצת על ראשו של אדם תקופה ארוכה, וגם אם בסופו של יום יזוכה, זה יהיה אולי צדק מאוחר, וצדק מאוחר אינו צדק. תופעה זו הנוגעת לכל אזרח הנזקק למערכת המשפט דורשת טיפול מן השורש ותקציבים.

■ הקמת ערכאת ערעור נוספת מעל בית המשפט המחוזי: בית המשפט העליון בישראל הוא בית משפט לערעורים לכל התיקים המגיעים מבתי המשפט המחוזיים, ובמקביל הוא משמש גם כבית מהשפט הגבוה לצדק, השומע עתירות נגד השלטון. מאז הקמת המדינה לא השתנה מבנה המערכת למרות הגידול באוכלוסייה והשינויים בהיקף התיקים. כיוון שחלק ניכר מהמשאבים המוגבלים של בית המשפט העליון מוקדש לשמיעת ערעורים אזרחיים ופליליים, הדבר מקשה על בית המשפט להתמקד בנושאים חוקתיים ומהותיים בלבד. ראוי להקים ערכאת ערעור נוספת בין המחוזי לעליון: בית המשפט לערעורים, שיעסוק בערעורים על בית המשפט המחוזי. יוזמה זו הועלתה בשנים האחרונות על-ידי רוב נשיאי בית המשפט העליון -  מאיר שמגר, אהרן ברק, דורית ביניש ואשר גרוניס, אבל לא קודמה.

■ תיקון חוק יסוד: הלאום: חוק יסוד: הלאום, הקובע את מהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, הוא חוק יסוד חשוב במיוחד, אבל יש בו חסרים. אין בו שוויון, אין בו אזכור של המיעוטים שישראל היא גם הבית שלהם, וגם לא אזכור של היותה של המדינה לא רק יהודית אלא גם דמוקרטית. גם מגילת העצמאות, המסמך המכונן של המדינה, לא מופיע בו. נדרש תיקון קל בסך-הכול, כדי להפוך את חוק היסוד למסמך ערכי משותף לכל אזרחי המדינה.

■ פיצול תפקיד היועמ"ש: ועדת שמגר, שעסקה בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כתבה בדוח שלה משנת 1998 כי "התפתחויות במערכות השלטון בכלל , ובמערכת המשפט בפרט, מחייבות לטעמנו גם בחינה, בדיקה והתייחסות לנושאים נוספים על אלה שנדונו בוועדת אגרנט". המשפט הזה נכון גם כיום לגבי הבחינה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה. ראוי לבחון, בצורה חיובית ובזהירות הנדרשת, את פיצול סמכויותיו של היועמ"ש לשני מוסדות שונים ונפרדים: היועץ המשפטי לממשלה וראש התביעה הכללית. כך, בין היתר, יתפנה היועץ לעסוק גם בהגנה על האינטרס הציבורי, שזה אחד מתפקידיו הנוגע לכל אזרח. סעיפי חוק הקשורים ליועמ"ש פזורים ביותר מ-100 חוקים. על כן המהלך הזה הוא פרויקט גדול-ממדים, הדורש מיפוי, חשיבה ודיון מעמיק ורציני. זה לא נושא שאפשר להנחית או לקדם במהירות או בקלות-דעת.

להשלים את המהלך החוקתי

ואם בכל זאת רוצים לעסוק בהסדרת היחסים שבין הרשויות - מה יותר מתאים מאשר השלמת המהלך החוקתי, לרגל שנת ה-75 למדינת ישראל? להגיע לקונצנזוס רחב ביותר בין הסיעות בכנסת, על השלמת מגילת הזכויות שלנו, על שריונם של חוקי היסוד, כך שלא ניתן יהיה לסחור בזכויות שלנו בהתאם לגחמה פוליטית זו או אחרת.

הגיע העת לכינונו של חוק יסוד: החקיקה שיסדיר את מערכת היחסים שבין הכנסת לבין הממשלה, את ההליך חקיקתם של חוקי היסוד ודרכי השינוי שלהם, את סמכותו של בג"ץ לבטל חוקים. חוק יסוד: חקיקה מאוזן ורק בהסכמה רחבה. אזרחי המדינה ראויים להליך רחב, מוסכם ולא מוכתב על-ידי רוב, הליך משותף ובקונצנזוס - על אחד הפרקים החשובים של החוקה בישראל.