השותפים במשרד ש. הורוביץ. מימין: עורכי הדין בני שפר, ערן בצלאל ועמית שטיינמן / צילום: מושיק ברין
ב־1 לינואר החלו עורכי הדין בני שפר, עמית שטיינמן וערן בצלאל את תפקידם החדש כשותפים המנהלים של משרד עורכי הדין הוותיק ש. הורוביץ. לאחר שני עשורים שבהם הפירמה הוותיקה נוהלה על־ידי שלושת השותפים הדומיננטיים, שוקי חורש, אלקס הרטמן וטל בנד (האחרון שימש גם כשותף מנהל למעלה מעשור, נ"ש), הועברו מושכות הניהול לדור הבא - שלושה שותפים שהחלו את דרכם בפירמה בשנות ה־90 כמתמחים.
● "אתה בושה למשפחת השופטים": מתקפה חריפה של ורדה אלשיך על עודד מודריק
● "חשש למעמדה של ישראל כמרכז עסקים בינלאומי": משרדי עורכי הדין הגדולים מזהירים מהרפורמה המשפטית
● 230 שותפים: כל הפרטים וההשלכות של מיזוג הענק בתחום עריכת הדין
בשיחה עם גלובס הם מספרים על החלטת המשרד לבצע חילופי דורות במשרד, מה הם רוצים לשנות, והאם יש כוונות מיזוג על הפרק. הם מתייחסים לאופן הקידום במשרד לשותפות, מזהירים מהרפורמה המשפטית שמתכננת הממשלה החדשה ומסכנותיה, ומסבירים איך היא קשורה למוטיבציה של חברות זרות להשקיע בישראל.
"אין פירמה שהיא חפצת־חיים שלא רואה לנגד עיניה מעבר בין־דורי", אומר בצלאל. "תהליך השינוי נעשה בשיתוף־פעולה מלא בין הדור הוותיק לצעירים. הייתה הבנה ששינוי הוא דבר בריא ונכון", מוסיף שפר.
השלושה מסבירים כי המנהלים הקודמים ממשיכים להיות פעילים ברמה המקצועית בתיקים ובדירקטוריון, בראשו עומד עו"ד אודי ארצי. בצלאל מוסיף כי "במסגרת המעבר הבין־דורי, שוקי, כמו אלקס וטל, העביר אומנם את המושכות של ניהול הפירמה, אבל בדיוק כמוהם ובכל הנוגע לניהול הפרקטיקה האדירה שרכש במהלך השנים, הוא ממשיך לנהל ביד רמה פעילות רחבה ומגוונת של ליטיגציה מורכבת, וממשיך להכשיר דורות של שכירים ושותפים צעירים. בעיניי, ההתנהלות שלו מעוררת השראה. למעשה, לכל אחד מהשלישייה הזו יש חלק עצום באשר לאיך שהפירמה נראית היום".
איך מנהלים משרד עורכי דין בשלישייה
בני שפר (52) מתמחה בליטיגציה ובפרט בתחום התשתיות והאנרגיה. שפר הוא בוגר תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר־אילן והתמחה במשרד בשנת 1997 יחד עם שטיינמן. עמית שטיינמן (51), המתמחה בעסקאות מיזוג ורכישה ללקוחות בינלאומיים, החל את דרכו במשרד, נסע ללימודי תואר שני במשפט מסחרי ב־NYU ועבד מספר שנים במשרד גדול בניו יורק. ערן בצלאל (48) עוסק בליטיגציה מסחרית ובפרט בתחום המכרזים. הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה ומשפטים ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. הוא התמחה במשרד בשנת 1999 וצמח בו.
מבחינת חלוקת סמכויות הניהול, שפר אחראי על כוח־האדם המקצועי, בצלאל על הכספים והמבנה, ושטיינמן על עולמות השיווק, הפיתוח העסקי והחדשנות. לדבריהם, השיקולים המרכזיים בחלוקה בניהול בשלושה היא שהם יוכלו להמשיך בעשייה המקצועית, לצד זמן לחדשנות. בנושאים של מתן בונוסים, העלאת שכר, אפשרויות מיזוג, נופש משרדי ושכירות - השלושה יקבלו החלטות יחד.
"אנחנו בשיא הקריירה. אוהבים את המקצוע, ולא רצינו להיפרד מהפרקטיקה", מסביר שפר. "אנחנו גם חברים טובים. יש בינינו כימיה".
לדברי שטיינמן, "אם אתה אחד, אתה 90% מתעסק בשוטף. בגלל שאנחנו שלושה, המחשבה הייתה מעבר להתעסקות השוטפת יישאר מספיק זמן למעוף, לקבל השראה".
הפעולה הראשונה שעשו, לאחר שקיבלו את ההודעה על הקידום המשותף, היה לפתוח קבוצת וואטסאפ שזכתה לכותרת: "וואלה, מה עושים עכשיו?". שפר מסביר את השם: "היינו מעורבים בתהליך מחשבתי עמוק, והגיע הרגע. יאללה לרוץ".
בצלאל מוסיף כי הם בעיקר מסתכלים על האתגרים העתידיים שמחכים להם, ושטיינמן אומר: "הכוונה שלנו הייתה - מה עושים עכשיו? לאן לוקחים את הדבר הזה? איך מעבירים אותו לעתיד, לדבר הבא? יש לנו הרבה רעיונות ומחשבות".
מה אתם רוצים לשנות?
"אתה צריך להמציא את עצמך מחדש. אתה לא יכול לעשות אותו הדבר כל השנים. אתה חייב להיות חדשני, דינמי ומתפתח", משיב שטיינמן. שפר מתייחס לשווקים חדשים מתפתחים בהם שילוב של בינה מלאכותית, קריפטו וסייבר. "מי שלא יתפוס את השווקים החדשים, ימצא את עצמו מאחור. זה מחייב לצאת מהקופסה".
החזון: לתת שירות הוליסטי
הם מדברים גם על חזון להתפתח לייעוץ אסטרטגי ולתת שירות יותר הוליסטי ולא משפטי קלאסי נטו. "משרדי עורכי דין, במסורת שלהם, רוצים להרחיב את כמות הלקוחות והעובדים כדי להתפתח", אומר שטיינמן, ומוסיף כי הוא היה רוצה שהמשרד יתפתח לעולמות נוספים, כדי "למנף את הידע ואת היכולות שלנו לעולמות אחרים. לדוגמה - חברת ייעוץ אסטרטגי, טיפול במשברים, כניסה לשווקים חדשים".
בצלאל מוסיף כי בשנים האחרונות יש ללקוחות ציפייה שעורך דין יידע לקרוא דוחות כספיים, לנתח רכיבים כלכליים ולהבין חוות־דעת כלכליות ושמאיות. "עורך דין 'עגול' ושלם בראייה של 2023 הוא כזה שגם בתחומים משלימים הוא שחקן רלוונטי. כי בסוף הוא חוקר רואי חשבון, שמאים, ואם אין לו את הכלים, אז הוא לא מסוגל להביא מוצר מלא".
גם בסוגיית תמחור השירות המשפטי הם חושבים שצריך לחדש. כיום רוב השירות מתומחר על בסיס שעתי. לדברי בצלאל, "יש לקוחות שמעדיפים לא לשלם בפורמט של שעות. היום יש חיפוש גם אחרי פתרונות כלכליים, שמשלבים בין תשלום שכר־טרחה שעתי לבין מודלים של הצלחה, מניות ואופציות. אלה דורשים יצירתיות מהצד של משרדי עורכי הדין".
משרד של 5,000 מ"ר בלב תל אביב
משרד ש. הורוביץ מונה היום 200 עורכי דין, בהם 70 שותפים, ומעסיק 325 עובדים. בין לקוחותיו נמנים שיכון ובינוי, פז, הפניקס, שטראוס, טבע,שפיר, בוקינג, בוש וטיסנקרופ הגרמנית. משרדיו ממוקמים על קרוב ל־5,000 מ"ר בלב תל אביב, במבנה יפהפה לשימור ברחוב אחד העם סמוך לרוטשילד.
בשל הגידול שחל בחלוף השנים, חלק מהפעילות הועבר לאחרונה לבית ציון מעבר לכביש. לאחרונה עברו עובדים לקומות 11-14 יחד עם משרד אשר חלד שהתמזג ב־2021. התכנון הוא ש־40% מהעובדים יישבו בבית ציון בשל מגבלות המקום במבנה המיתולוגי.
המשרד, הידוע בזכות תחום הליטיגציה והקניין הרוחני, מנהל במקביל פעילות משמעותית בתחום המסחרי ומלווה לקוחות מישראל ומחו"ל בעסקאות רכישה והשקעות. לדברי שטיינמן, "יש פער בין תדמית הפירמה כגוף מונוליטי של ליטיגציה לבין הפעילות המשמעותית שלנו בתחום המסחרי. בפועל אני מטפל מסביב לשעון יחד עם המחלקה שלנו בעסקאות מורכבות בכל הסקטורים".
שטיינמן מוסיף כי לראשונה נבחר שותף מנהל בתחום העסקאות, באופן המלמד על המרכזיות והדומיננטיות של תחום זה במשרד. "במקביל, יש לנו תוכניות לפיתוח עסקי של התחום הזה, ואני מאמין שניישם בקרוב מיזוגים עם קבוצות איכותיות שירחיבו את היקף הפעילות שלנו".
אחד הדברים שהכי מתגאים בו במשרד הוא בכך ש־90% מהשותפים החלו את דרכם במשרד - וכך גם השלישייה המנהלת החדשה. את ההצלחה לשמר את כוח־האדם מייחסים שפר, שטיינמן ובצלאל לתחושת השייכות לארגון, לפיתוח המקצועי ולאופק הקידום שהמשרד מאפשר.
במשרד נהוג יום קצר אחד בשבוע עד 15:00 ויום עבודה מהבית. אחד המהלכים שנעשו בפירמה היא ישיבה בצוותי עבודה יחד. "כאשר הצוות יושב ביחד, זה מייצר קרבה והווי חברתי", מסביר שטיינמן.
לאחר המעבר לעבודה מרובה מהבית בשיא המגפה, הם מספרים כי בתקופה של "פוסט־קורונה" רוב העובדים רצו לחזור לעבודה במשרד. "אין תחליף לעבודה המשותפת. הקרבה מייצרת ערך מוסף. מי שבחר לעבוד במשרד גדול רוצה את האינטראקציה החברתית, את החיבור לאנשים, את היציאות לארוחות הצהריים", אומר בצלאל.
שפר מוסיף: "גם בעולם טכנולוגי, נפש האדם נשארת אותה הנפש". שטיינמן מספר כי למרות שהעסקאות נעשו מרחוק ללא מפגש פרונטלי, "אין תחליף לדינמיקה ולקרבה בישיבה בחדר ישיבות, מה שמאפשר להתגבר על מכשולים רבים".
לדברי השלושה, המשרד מצליח לגייס מתמחים מצטיינים בקלות, אך הם מודים כי התחרות על עורכי דין איכותיים, שמרוויחים במשרד 16 אלף שקל כמשכורת התחלתית, היא קשה. "בכל רגע כמעט אנחנו מחפשים עורכי דין. יש 5 משרות פתוחות. יש קושי לאתר כוח־אדם איכותי".
איך מתקדמים לשותפות במשרד?
"מסלול השותפות אצלנו הוא ייחודי בשוק", אומר שפר. "עורך דין שגדל במשרד הופך מיומו הראשון כשותף בפירמה - לשותף מתוך הרווחים. המתכונת הזו נותנת לשותפים תחושה אמיתית של שותפות מ־day one, כי לרווחי הפירמה יש השפעה ישירה על רמת ההשתכרות שלהם".
"מיזוג? רק אם תהיה סינרגיה"
הפרקטיקה הנהוגה במשרדי עורכי דין רבים היא העלאת שכר ומתן בונוסים. השלושה מסבירים כי בתוך השותפות יש 4-5 מדרגות קידום, ושותפי ההון מנהלים את הלקוחות. במשרד פועל צוות שמחליט מי מעורכי הדין יקודם לשותפות, כאשר המועמדים הגיעו לפרקם לפי ותק מינימלי של 7 שנים. במקרים חריגים קודמו שותפים עוד קודם לכן.
אחת הסוגיות הרגישות המעסיקות את משרדי עורכי הדין היא גיל הפרישה. אין נורמה אחידה, וכל משרד מתמודד באופן שונה. לעיתים אלה המייסדים, בחלק גדול מהמקרים אלה המנהלים, ובכל המקרים מדובר במי שגדלו במשרד. בש. הורוביץ החליטו לפני עשור לקבוע את הגיל על 70, כאשר יש מנגנון המאפשר לפרוש גם בגיל מאוחר יותר.
השלושה נכנסים לתפקיד כשברקע נערכים מיזוגים רבים בשוק. מגה־מיזוג נערך בשבוע שעבר בין גולדפרב־זליגמן לבין גרוס כך שהפכו להיות למשרד הגדול בארץ, ובשנה שעברה התמזגו יגאל ארנון ותדמור־לוי. במשרד ש. הורוביץ הוותיק, שהוא המשרד ה־11 בגודלו בישראל, לא ערכו מיזוגים עד ל־2021. אז החליטו לראשונה למזג את משרד אשר חלד, משרד בוטיק בדיני עבודה.
יש לכם תוכניות למיזוג קרוב?
"ההסתכלות שלנו היא לא קידוש עיקרון הגודל אלא כדי לחזק תחומים ושירות ללקוח. חשוב לנו ההיגיון המסחרי והכלכלי בחיבורים כאלה", משיב שטיינמן.
בצלאל מוסיף כי "המטרה היא לא מיזוג לשם המיזוג. נעשה מיזוג רק אם תהיה סינרגיה אמיתית. התרבות הארגונית והיחסים הבין־אישיים חשובים לנו. מגה־מיזוג מייצר אתגרים גדולים".
השלושה לא פוסלים את האופציה להתמזג, אך נראה כי הם סקפטיים בנוגע לאפשרות למיזוג גדול. "אני מאמין שארגון הוא מוצלח ככוח החיבור בין האנשים", אומר שפר, "וליצור חיבור אנושי טוב בין קבוצות אנשים עם תרבות ארגונית שונה, זה אתגר קשה מאוד. זה יכול להצליח אבל במקרים חריגים".
אתם לא חוששים לאבד לקוחות לטובת משרדים גדולים יותר?
"לא איבדתי תיק כי יש משרד יותר גדול מאיתנו", משיב שטיינמן, ומסביר: "עיקר העבודה שלי היא בלקוחות בינלאומיים שמבוסס על קשר אישי ואיכות העבודה. זה דיון שלא עולה".
בצלאל מוסיף: "כל עוד אנחנו נצליח לשמר את רמת המצוינות שאנחנו נותנים ללקוחות, החברות מצביעות ברגליים".
"לקוחות מחו"ל חוששים מהרפורמה המשפטית"
השלושה מתייחסים לרפורמה שהציגה הממשלה החדשה במערכת המשפט, הכוללת את שינוי סמכויות בג"ץ, שינוי סמכויות הייעוץ המשפטי, ביטול עילת הסבירות ושליטת הקואליציה במינוי שופטים.
"בשבועות האחרונים אני מקבל הרבה פניות מלקוחות מחו"ל המביעים חשש בכל הנוגע לכיוון הפעילות העסקית במשק וההשקעות הזרות בישראל", מספר שטיינמן. "משקיעים בינלאומיים מחפשים יציבות, הם מסתכלים על ודאות, גם משפטית. יש פער בין התדמית של ישראל כמרכז טק והשקעות בינלאומיות לבין השיח הפוליטי והתקשורתי, וזה יוצר בלבול בקרב הזרים.
"מהדברים שאני שומע מהם, העברת הרפורמות באופן לעומתי תוך יצירת משבר דמוקרטי־חוקתי תפגע ביציבות המשפטית ובאטרקטיביות של ישראל להשקעות זרות".
בצלאל מספר כי הגיע להפגנת הענק שהתקיימה בכיכר הבימה בתל אביב נגד הרפורמה. "אני מוטרד מההשתלחות במערכת המשפט ובשופטים ומהשיח החריג שהתפתח בחברה הישראלית, הגורר ירידה של שופטים ל'זירת ההתגוששות' הציבורית. כאזרח מודאג שהמדינה הזו יקרה לו מאוד, מצאתי את עצמי במוצאי שבת האחרון בכיכר הבימה, לאחר עשרות שנים שלא יצאתי לרחובות.
"אני מרגיש שקצת התבלבלו היוצרות. מערכת שפיטה חזקה ועצמאית היא הבסיס לחוסנה ולעוצמתה של החברה והמשטר בישראל, ולא להפך. רפורמות נדרשות, אך יש לעשותן בדיאלוג אמיץ ובין כל הנוגעים בדבר, ומתוך איזון ואחריות".
לדברי שפר, "ביקורת ושינוי יכולים להיות מבורכים, ובלבד שהדבר נעשה ממקום ענייני. לטעמי האישי, התנאים הללו לא מתקיימים ביחס לרפורמה".