זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ' דניאל כהנמן. בין החותמים על גילוי הדעת / צילום: John Roemer
מאות כלכלנים בכירים מפרסמים הבוקר (ד') גילוי דעת ומזהירים מפני המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה החדשה: "אנו מתריעים בתוקף נגד היוזמות הנוכחיות של הקואליציה, שמשמעותן היא שינוי יסודי של שיטת המשטר בישראל וסכנה לעתיד המשק והכלכלה הישראלית".
● למכתב המלא של הכלכלנים לחצו כאן
מדובר ביוזמה ראשונה המאגדת בכירים בתחומי הכלכלה ומינהל העסקים ומשקפת הסכמה החוצה קווים אידאולוגיים וכלכליים ברורים. בין החותמים: עשרה פרופסורים לכלכלה, משנים לנגיד בנק ישראל, נשיאי המועצה הלאומית לכלכלה בעבר ובהווה ורבים אחרים.
● נגיד בנק ישראל לנתניהו: הרפורמה המשפטית עשויה להשפיע על דירוג האשראי של ישראל
● מחאת ההייטקיסטים נגד המהפכה המשפטית: מאות הפגינו ברחבי הארץ
● המחאה נגד המהפכה המשפטית: ארגוני המשפטנים והפרקליטים מאיימים בסכסוך עבודה
● "הרפורמה המשפטית תפגע בהשקעות הזרות": ראיון עם המנהלים החדשים של משרד ש. הורוביץ
הכלכלנים מסבירים כי "הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל ובגיוסי ההון של חברות ישראליות".
כדוגמה נותנים הכלכלנים את הורדת דירוג האשראי של אגרות החוב הממשלתיות של פולין בשנת 2016 על-ידי סוכנות הדירוג S&P בנימוק של פגיעה בעצמאות בית המשפט החוקתי ובשידור החוקתי.
בין החותמים על גילוי הדעת: זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ' דניאל כהנמן; יושבי-ראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' מנואל טרכטנברג, שייעצו בעבר לראש ההמשלה בנימין נתניהו; המשנים לשעבר לנגידי בנק ישראל, צביקה אקשטיין ואביה ספיבר; פרופ' עומר מואב, לשעבר היועץ הכלכלי של שר האוצר; מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט; פרופ' אודי ניסן, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר; וכלכלנים נוספים.
בריחת מוחות
הכלכלנים מזהירים מפני "הפגיעה ביכולת הממשלה וחברות במגזר העסקי לגייס מקורות מימון לירידה בהיקף ההשקעות", אשר "תפגע בראש ובראשונה בענף ההייטק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק. פגיעה זו צפויה להתעצם לנוכח המשבר המסתמן בענף והאפשרות שחברות הייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה".
בנוסף מזהירים הכלכלנים מ"בריחת מוחות" - הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל, בשל השילוב בין הפגיעה בענף ההייטק לבין הפגיעה בזכויות הפרט עקב היחלשות מערכת המשפט.
"מעבר להשפעות המיידיות של מהלכי הממשלה, קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת-טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל", מוסיפים הכלכלנים.
"הערכה זו מבוססת על מחקרים מהמצוטטים ביותר במחקר הכלכלי, ביניהם אלה של זוכה פרס הנובל דגלאס נורת' ושל כלכלנים מהחשובים בעולם כמו אנדריי שלייפר ודארון אצ'מוגלו. מחקרים אלה מראים שקיומו של כוח פוליטי רב בידי הקבוצה השלטת, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם עיקרי לנחשלות כלכלית.
"המחקרים מראים שללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון, גוברת החקיקה הפרסונלית, והמנגנון הבירוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי. לא במפתיע, בשנים האחרונות ניכרת עלייה ברמת השחיתות בהונגריה ובפולין. המחקרים מראים שפגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי-משקל מוסדי תומך צמיחה הוא עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת-טווח, שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים".