ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון, לע''מ
הכותב הוא חוקר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ונשיא האגודה הישראלית לכלכלה
למשמע דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיהם "אין סיבה להפחדות" ו"המהלכים שלנו לא רק שלא יפגעו בכלכלה, אלא יחזקו אותה", לא יכולתי שלא להרהר בכך שגם למי שעמד על סיפון הטיטניק ולא הבחין בקרחון המתקרב, היו כל הסיבות להאמין שזו עומדת להיות הפלגה נפלאה. אלא שמרבית הכלכלנים האקדמיים בישראל, כמו גם כלכלנים ישראלים באוניברסיטאות מובילות בארה"ב ואירופה, משוכנעים כי ישראל מתקרבת במהירות לעבר קרחון שמאיים להטביע את כולנו.
חשוב להדגיש: כלכלנים נוטים בדרך-כלל לא להסכים זה עם זה, והם תמיד רואים צדדים לכאן ולכאן. והנה, הפעם הכלכלנים מאוחדים בדעתם שצעדי הממשלה יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה. לדעה זו שותפים נגיד בנק ישראל ושני נגידים לשעבר, משנים לשעבר לנגיד בנק ישראל, יושבי-ראש לשעבר של המועצה הלאומית לכלכלה, שני חתני פרס ישראל לכלכלה, 12 נשיאים בעבר ובהווה של האגודה הישראלית לכלכלה, נשיאי אוניברסיטאות בעבר ובהווה, דיקאנים, ראשי חוגים, וכלכלנים רבי-זכויות.
● בלי ספינים ובלי פוליטיקה: מה המצב האמיתי של השוק הישראלי?
● הכלכלן זוכה הנובל מסביר למה התריע על הרפורמה המשפטית
● נביא הזעם שחזה את משבר 2008 מצטרף למחאה נגד המהפכה המשפטית
● ג'יי פי מורגן: דירוג האשראי של ישראל עלול לרדת בעקבות הרפורמה המשפטית
● מאות כלכלנים מזהירים: "המהפכה המשפטית תגרום לנזק חסר תקדים"
הכלכלנים השותפים למה שראש הממשלה כינה "הפחדות" באים מתחומי מחקר מגוונים, ולהם לא רק הישגים מחקריים, אלא גם ניסיון עשיר בעולם המעשה. הכלכלנים השונים גם מחזיקים בדעות פוליטיות שונות. ההסכמה הרחבה נובעת מהעובדה שהשאלה איננה שאלה פוליטית, איזו מדיניות תינקט, אלא שאלה הרבה יותר בסיסית והיא: מה יהיו כללי המשחק? איך תיקבע המדיניות? מי יוכל לבקר אותה? וכיצד ניתן להגן על מי שיפגע?
לפעול עצמאית
הספרות המחקרית הראתה כי רווחה ושגשוג תלויים בין השאר בכך שמוסדות פיננסיים, אקדמיים, מוסדות מחקר, רשויות פיקוח, ובעיקר מערכת המשפט יוכלו לפעול בצורה עצמאית כשהם חופשיים מלחצים פוליטיים. רק אז יכולים מוסדות אלה לפעול בצורה מקצועית ולקבל החלטות מיטביות, במקום לרצות פוליטיקאים ולהיטיב עם קבוצות לחץ. לא בכדי המליצה מועצת ה-OECD למדינות בארגון להקפיד על עצמאות רשויות הפיקוח והתחרות, כדי להבטיח שיוכלו לפעול באופן "חסר פניות ומקצועי"; ואם כך לגבי רשויות פיקוח ותחרות - קל וחומר במערכת המשפט, שחיונית, בין השאר, לפסיקה בסוגיות כלכליות ומסחריות, שבלעדיה משק מודרני לא יתפקד.
כשמינוי שופטים וקידומם תלוי ברצונם של פוליטיקאים, יש חשש שלבתי המשפט לא יתמנו השופטים המוכשרים ביותר, אלא המקורבים ביותר; וכשאלה יפסקו, כשהקריירה והקידום תלויים בשביעות-הרצון של פוליטיקאים, יש חשש שפסיקות בית המשפט לא תהיינה ענייניות, ואם תהיינה כאלה, ירחף מעליהן החשש שמא הן מונעות ממניעים זרים. קל לשער איך מערכת כזו תהיה מוגבלת ביכולתה לאכוף חוזים מסחריים וזכויות קניין ולפסוק בדיני תאגידים, עבודה, זכויות קניין רוחני והגבלים עסקיים. ללא אלה ייפגעו התמריצים להשקיע בישראל.
החלפת יועצים משפטיים ביועצים מטעם תמנע בקרה על מינויי מקורבים למשרות מפתח בסקטור הציבורי גם אם אינם מתאימים לתפקיד, ותמנע העברות כספי ציבור לקבוצות אינטרס. לכך תהיה השפעה הרסנית על תפקוד הממשלה והסקטור הציבורי.
לשמור על חירות הפרט
הכלכלה הישראלית התקדמה בצורה מרשימה, והתוצר המקומי הגולמי לנפש עבר את זה שבגוש האירו. התקדמות זו נובעת בין השאר מכך שבזכות הון אנושי ומוסדות מחקר לתפארת, ישראל הפכה למעצמת הייטק ובית יוצר לסטארט-אפים המהווים מושא לקנאה בעולם. במקביל, חלה פריחה תרבותית. קשה לתאר את הפריחה הזו ללא מערכת משפט חזקה ששומרת על חירות הפרט ומאפשרת חופש מחשבה ויצירה. במדינה ללא איזונים ובלמים, לא ייתכנו שגשוג כלכלי ותרבותי.
כל אלה ייפגעו אם יוזמות הממשלה יעברו. ואם לחזור למסיבת העיתונאים של נתניהו, ראש הממשלה הבטיח אומנם כי "המהלכים שלנו לא רק שלא יפגעו בכלכלה, אלא יחזקו אותה, יחזירו את ישראל למקום שבה נמצאות רוב הדמוקרטיות ובה ישראל הייתה לפני 50 שנה" - אך כפי שכל הכלכלנים, שבדרך-כלל מתקשים להסכים זה עם זה, משוכנעים, מה שיחזור אחורה 50 שנה לא תהיה הדמוקרטיה, אלא דווקא כלכלת ישראל.
לא מאוחר עדיין לסובב את הספינה ולהימנע מהתנגשות עם הקרחון שלעברו אנו מתקרבים במהירות.