גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע מאשרים דיון נוסף? הפרקטיקה שמאפשרת לנשיאי העליון לצבור עוד כוח

חוק בתי המשפט מאפשר לנשיא בית המשפט העליון לקבוע דיון נוסף בהרכב מורחב לאחר שכבר ניתן פסק דין, בתנאים מאוד ברורים ● מחקר חדש מגלה כי נשיאי העליון משתמשים בכלי הזה כדי להפוך עצמם לערכאת ערעור עליונה ולשנות את פסקי הדין

שופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה אסתר חיות / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
שופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה אסתר חיות / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המחוקק הישראלי נתן סמכויות ייחודיות לנשיא בית המשפט העליון. כך לדוגמה, ניתנת לו הזכות לקבוע מי השופטים שידונו בתיקים השונים שמגיעים לבית המשפט העליון. הנשיא קובע מי ידון בבקשות רשות ערעור בנושאים אזרחיים ומי ידון בבקשות רשות ערעור מינהליות, מי ידון בענייני מסתננים ומבקשי מקלט ומי ידון בענייני תובענות ייצוגיות או בחדלות פירעון. ככזה, הוא מחזיק כוח רב בידיו.

סקר גלובס: מה עושה הרפורמה המשפטית לכיס שלכם
מיהם 100 משרדי עורכי הדין הטובים בישראל  

נשיא העליון מוסמך לא רק לקבוע את ההרכבים אלא גם את מספר השופטים שידונו בתיק, וכיצד ההרכב ייקבע (על־פי עיקרון הסניוריטי או שיקול אחר). מעבר לכך, הנשיא יושב בוועדה לבחירת שופטים.

ב־100 המילים הללו תיארתי ממש על קצה המזלג את כוחו הדרמטי של נשיא בית המשפט העליון. לא לחינם הקואליציה מבקשת לשנות את כללי המשחק ולבטל את עיקרון הסניוריטי, לפיו מתמנה השופט הוותיק מבין שופטי בית המשפט העליון המכהנים.

פרופ' יהונתן גבעתי ועו"ד ישראל רוזנברג מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית פרסמו בימים אלה מחקר מרתק שפורסם בכתב־עת מוביל, הבודק את השימוש של נשיאי בית המשפט העליון הישראלי באחת הסמכויות הכי חשובות של הנשיא: בקשות לדיון נוסף. מן המאמר עולה לכל הפחות חריגה מהמנדט שניתן לנשיאים על־ידי המחוקק.

הבדיקה אמורה להיות אובייקטיבית

חוק בתי המשפט קובע כי ישנה אפשרות לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב לאחר שכבר ניתן פסק דין על־ידי הרכב של בית המשפט העליון: "עניין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה... נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שייקבעו לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין, יש לדעתם מקום לדיון נוסף".

נשיא העליון לא רק מוסמך לקבוע אם יתקיים דיון נוסף בהרכב מורחב, אלא גם לקבוע כמה שופטים יישבו במסגרת ההרכב המורחב של הדיון הנוסף.

הסמכות לקיום דיון נוסף מסורה לנשיא העליון, אולם אם הוא ישב בהרכב המקורי, אזי הבקשה מועברת למשנה לנשיא או לשופט הבא בתור על־פי עיקרון הסניורטי. כפי שראינו מלשון החוק, לא מדובר בערכאת ערעור נוספת, והנשיא לא יכול לקבל את הבקשה רק כי הוא חושב שפסק הדין איננו צודק. הבדיקה אמורה להיות אובייקטיבית ולא סובייקטיבית.

המאמר שמפורסם בימים אלה מנסה לבחון מה השיקולים שמנחים בפועל את נשיאי העליון בהחלטה אם לקיים דיון נוסף. לכאורה, הכי פשוט היה לבדוק את הנימוקים שהנשיאים כותבים בהחלטה לקיים דיון נוסף. אך באופן מדהים וחריג, נשיאי בית המשפט העליון לא כותבים כל נימוק כאשר הם מחליטים לקיים דיון נוסף (רק החלטות לדחיית בקשות לדיון נוסף מנומקות). העובדה שנשיאי העליון אינם מנמקים את החלטתם מאפשרת לכאורה גמישות רבה ביישום התנאים שנקבעו בחוק לקיום דיון נוסף.

כדי לבחון את השיקולים שמנחים בפועל את נשיאי העליון בהחלטה אם לקיים דיון נוסף, החוקרים ניצלו עובדה מעניינת - הנשיא שהחליט על קיום הדיון הנוסף יושב כמעט תמיד בעצמו כשופט בדיון הנוסף. אם הנשיא בחן את הקריטריונים המשפטיים לקיום דיון נוסף באופן אובייקטיבי, אין סיבה לצפות שבדיון הנוסף הוא ירצה להפוך את פסק הדין יותר מאשר השופטים האחרים שהצטרפו לתיק במסגרת ההרכב המורחב.

לעומת זאת, אם הנשיא משתמש בדיון הנוסף כעראת ערעור, וכהזדמנות להפוך פסקי דין איתם הוא לא מסכים, אז נצפה שבדיון הנוסף הנשיא ירצה להפוך את פסק הדין יותר מאשר השופטים האחרים.

אסביר באמצעות דוגמה: הרכב בראשות נשיאת העליון אסתר חיות הורה לפנות את ההתנחלות מצפה כרמים. לאור העובדה שחיות ישבה בהרכב המקורי, על־פי עיקרון הסניורטי הבקשה לדיון נוסף הועברה לשופט יצחק עמית. עצם העובדה שעמית קיבל את הבקשה לדיון נוסף, אמורה להיות מנותקת מן השאלה האם השופט עמית מזדהה עם פסק הדין המקורי לגופו או חולק עליו.

חוק לחוד, פרקטיקה לחוד

הנתונים שאספו פרופ' גבעתי ועו"ד רוזנברג מלמדים כי השופט שקיבל את הבקשה לדיון נוסף, נוטה יותר להפוך את הפסיקה המקורית בהשוואה לעמיתיו השופטים באותו הרכב בדיון הנוסף. זאת למרות שמדובר באותו תיק, וכל השופטים נחשפים לאותם טיעונים משפטיים.

כלומר, חוק לחוד ופרקטיקה לחוד, ובפועל נשיאי העליון (המחקר בדק את כל הבקשות מתקופת הנשיאה לשעבר דורית ביניש בשנת 2006 ועד הנשיאה המכהנת אסתר חיות) משתמשים בסמכות זו של קביעת דיון נוסף על־מנת להפוך פסקי דין שאינם לרוחם, ולמעשה משמשים כערכאת ערעור על פסק הדין המקורי.

מעבר לכך, מכיוון שהנשיא מוסמך לקבוע את מספר השופטים שיישבו בדיון הנוסף, והוא יכול לקבוע האם ההרכב ייקבע רנדומלית או על־פי עיקרון הסניורטי - הנשיא יכול להנדס מראש שעמדת הרוב תהיה כפי דעתו האישית, בניגוד לפסק הדין שניתן על־ידי ההרכב הראשוני של בית המשפט העליון.

אתן עוד דוגמה לצורך העניין. בשנת 2016 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד מדיניות צה"ל להחזיק בגופות מחבלים לצורכי משא־ומתן. השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל וג'ורג' קרא נחלקו האם מדיניות זו חוקית. דנציגר וקרא סברו שלא, ואילו הנדל הכשיר בדעת מיעוט את המדיניות. המדינה הגישה בקשה לדיון נוסף, והנשיאה חיות קיבלה את הבקשה והחליטה כי התיק יידון בפני הרכב של שבעה.

ההרכב המורחב הפך את פסק הדין המקורי, ברוב של 4 נגד 3. כך הנשיאה חיות הייתה יכולה להעריך מראש האם כדאי לה לתת דיון נוסף, והאם היא תצליח להפוך את פסק הדין, ומה מספר השופטים הנדרש כדי לממש זאת.

מהמחקר עולה כי ההסתברות שהשופט שאישר את הבקשה לדיון נוסף יכתוב פסק דין שמנוגד לעמדת פסק הדין המקורי, עומדת על 87%. הסיכוי של שופט שלא קיבל את ההחלטה וצורף להרכב המורחב לעשות זאת, עומד על 65%. הפער הזה גדול ומובהק סטטיסטית.

מהמחקר אף עולה כי הפער הכי גדול בין השופט שאישר את ההחלטה לבין שופט שלא קיבל את ההחלטה - נמצא דווקא בעתירות לבג"ץ, שמטבע הדברים עוסקות בדרך־כלל בסוגיות פוליטיות וחברתיות רגישות.

הפער הכי קטן היה בבקשות לדיון נוסף על ערעורים פליליים. החוקרים מצאו בכך חיזוק לתזה שאישור הבקשה לדיון נוסף לא נובע בהכרח מהשאלה אם מדובר בהלכה חדשה, אלא פשוט מהתנגדות של השופט לפסק הדין ורצון להפוך אותו.

כאשר הנשיא מקבל את ההחלטה, התוצאות שונות

נתון חשוב במיוחד נוגע לבדיקה מקורית של גבעתי ורוזנברג: האם יש שוני בתוצאה הסופית אם מקבל ההחלטה על קיומו של דיון נוסף היה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר. המחקר מצא כי ההסתברות שפסק הדין יתהפך בהתאם לעמדת השופט שקיבל את ההחלטה, גבוהה הרבה יותר כאשר מדובר בנשיא העליון, מאשר אם ההחלטה לאשר את הבקשה לדיון נוסף התקבלה על־ידי שופט אחר.

ההסבר לכך פשוט: הנשיא קובע את ההרכב ואת מספר השופטים, ולכן הרבה יותר קל לו להנדס תוצאה כרצונו.

בתוך המאמר מתייחסים פרופ' גבעתי ועו"ד רוזנברג להלכת אפרופים המפורסמת, שחוללה מהפך בדיני חוזים ובדרך הפרשנות של בית המשפט של החוזים. אין מחלוקת - הן באקדמיה והן בקרב שופטי בית המשפט העליון כפי שעולה מתוך הציטוטים שלהם - שמדובר במהפכה משמעותית.

בפסק דין אפרופים נקבע כי "בפרשנות חוזה יש לחקור אחר הכוונה האמיתית והמשותפת של הצדדים... בעימות בין לשון החוזה לבין כוונת עושיו - יד האחרונה על העליונה". בכך ביטל בית המשפט את שיטת שני השלבים, לפיה קודם כל יש לבחון את אומד דעת הצדדים על־פי נוסח החוזה, ורק כשאין הכרע, יש לבחון זאת בנסיבות חיצוניות.

למרות שפסק דין אפרופים היה הלכה חדשה, סותרת הלכה קיימת, הלכה קשה שאף התקבלה לא פה־אחד אלא ברוב של 1־2 (השופטים אהרן ברק ודב לוין נגד עמדת המיעוט של השופט אליהו מצא), בקשה לדיון נוסף שהוגשה על פסק הדין נדחתה. הבקשה לדיון נוסף הגיעה לשופטת טובה שטרסברג־כהן, שקבעה כי לא נפסקה כל הלכה חדשה בעניין אפרופים, ומשום כך אין הצדקה לקיים דיון נוסף.

זאת, למרות שבפסקי דין מאוחרים יותר, השופטת שטרסברג־כהן עצמה נהגה לצטט את הלכת אפרופים והסתמכה עליה. עובדה זו עולה בקנה אחד עם הטענה שההחלטה לקיים דיון נוסף אינה תלויה בקריטריונים שבחוק, אלא בשאלה האם השופט מסכים או לא עם פסק הדין המקורי.

יש לציין כי עשור לאחר מכן, השופט מישאל חשין, אחד ממתנגדיו הבולטים של הנשיא ברק, קיבל בקשה לדיון נוסף על הלכת אפרופים, אך לא הצליח להפוך את ההלכה, והוא נותר בעמדת מיעוט.

לעומת זאת, כולנו זוכרים את פסק הדין של בג"ץ נגד בית הדין הרבני, הידוע בשמו "בג"ץ הבוגדת". במסגרת פסק הדין המקורי, בג"ץ קבע כי "חזקת השיתוף" בין בני הזוג איננה מתקיימת בנסיבות הספציפיות של המקרה שנדון בפני בית הדין. עמדת הרוב הייתה של אלכס שטיין ודוד מינץ נגד עמדת המיעוט של השופט יצחק עמית.

למרות שהשופטים שטיין ומינץ הבהירו כי אין הם קובעים הלכה חדשה וסותרים את ההלכה הנהוגה, הנשיאה חיות הורתה על קיום דיון נוסף בהרכב מורחב של 9 שופטים. בדיון הנוסף, הנשיאה חיות החליטה להפוך את פסק הדין המקורי. בפסק הדין בהרכב המורחב הבהירו באופן ברור השופטים נעם סולברג ודוד מינץ כי לעמדתם לא היה מקום כלל לקיים דיון נוסף.

האם המחוקק העלה את זה על דעתו?

הלכת אפרופים ודיון נוסף בבג"ץ "הבוגדת" מלמדים עד כמה הכוח של שימוש בדיון נוסף הוא חזק. ברצות נשיא בית המשפט העליון, לא ניתנת בקשה לדיון נוסף; ברצות הנשיא, ניתנת בקשה. המבחן האמיתי הוא לא האם מדובר בהלכה חדשה או קשה ומורכבת, אלא האם הנשיא מזדהה עם פסק הדין או לא. סמכות זו, באופן הזה, מעולם לא ניתנה לנשיא שהופך לערכאת ערעור עליונה.

בימים אלה, בהם הממשלה מבקשת לאתגר חוקית את דרך מינוי נשיא בית המשפט העליון, יש משמעות גדולה במיוחד להבנת הכוח של הנשיא. הכוח של הנשיא לקיים דיונים נוספים הוא דרמטי, וכעת ההשפעה שלו בפועל מוכחת אמפירית. האם המחוקק העלה על דעתו את התוצאה הזו כאשר סמכות זו ניתנה לנשיאי העליון?

יש לציין כי בארה"ב הליך הבקשות לדיון נוסף בבתי משפט מתנהל אחרת לגמרי מהשיטה הישראלית. ההחלטה על בקשה לדיון נוסף מתקבלת שם על־ידי הרכב מלא של בית המשפט. כמו כן, בית המשפט העליון של ארה"ב בכלל מנהל את כל דיוניו בהרכב מלא. על כך ארחיב במאמר אחר.

Yehonatan Givati and Israel Rosenberg, "Why do Judges Grant Rehearing Requests? Evidence from the Supreme Court of Israel" Journal of Institutional and Theoretical Economics 179: 6-22 (2023)

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

נגישות או עיוות? מספר תווי הנכה זינק מ־405 אלף ל־628 אלף בתוך שנתיים

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד