מה עושה הרפורמה המשפטית לכיס שלכם, ומה הציבור חושב על הסיקור של התקשורת?

לפני פחות מחודשיים הונחה בפני הציבור ההצעה לרפורמה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין, בתמיכת כל הקואליציה החדשה. ההצעה שאבה מאז את כל השיח הציבורי, בכל מקום: בכנסת, בתקשורת, ברחובות, בעבודה, סביב שולחן האוכל המשפחתי או בבית הקפה עם חברים. השיח הגיע גם לסניף הבנק או לפחות לשיחות טלפון עם יועצת ההשקעות. 

● סקר גלובס: אלה השינויים שהציבור רוצה לראות במערכת המשפט 
● סקר גלובס: 59% מהציבור בעד פשרה ברפורמה המשפטית

איך מתמודד הציבור, אנחנו, עם מה שנראה כאחד האתגרים המשמעותיים והמכריעים בתולדות המדינה? מה מדאיג אותנו? מה אנחנו עושים עם זה? כמה אנחנו מוכנים לדבר על זה ובאיזה אופן?

סקר גלובס בביצוע מכון Shiluv I²R ניסה לתהות על "מצב- הרוח" הלאומי ועל סדר העדיפויות שלנו, ומצא שאנחנו מייחסים יותר חשיבות לכלכלה האישית - יוקר המחיה, החסכונות - מאשר לרפורמה. יותר אזרחים מוצאים דחיפות גדולה בפשרה על אותה רפורמה, ושהשיח על הרפורמה משפיע על היחסים המקצועיים, המשפחתיים והחברתיים שלנו.

השיח על הרפורמה משפיע על היחסים המקצועיים והמשפחתיים

השיח על הרפורמה המשפטית משפיע על היחסים בבית, בעבודה או עם חברים, בדרכים שונות. 30% מעידים שיש לזה השפעה, רובם (21%) חשים מתיחויות עקב הוויכוחים הפוליטיים, ומיעוטם (9%) מעידים כי הוויכוחים דווקא מקרבים אותם לסביבתם. כל השאר - 70% - מעידים לכאורה שזה לא משפיע עליהם, אבל כמעט מחציתם (32%) מנמקים זאת "כי אני מקפיד/ה לא לדבר עם סביבתי על נושאים שנויים במחלוקת". כלומר, זה משפיע על היכולת לדבר חופשי על נושא כה חשוב. העמדה הזאת עולה בעיקר בימין (38% לעומת 24%-26% במרכז ובשמאל). 38% נוספים מעידים כי זה אכן לא משפיע עליהם, כיוון ש"בסביבתי ממילא חושבים כמוני".

דואגים לחסכונות ולהשקעות בגלל הרפורמה והאינפלציה

רוב משמעותי בציבור - 62% - מודאג וחושש לחסכונותיו והשקעותיו. כשליש מהחוששים תולים זאת ברפורמה המשפטית ובריבית והאינפלציה כאחד. השאר מנמקים את חששם באחד משני הנימוקים הללו.

במבחן הנטיה הפוליטית, הקבוצות שהכי חוששות מבחינה כלכלית הן מצביעי המרכז (73%) והשמאל (68%). הכי מעט - בימין (56%), אם כי גם בקבוצה זאת מדובר ברוב משמעותי.

מבחינת מצב כלכלי, בעלי הכנסה ממוצעת ומעלה חוששים הכי הרבה (68%-74%), ויהודים (64%) יותר מערבים (53%).

לא מחכים: אלה שכבר התחילו "להזיז" את הכסף

למרות הדאגה לחסכונות, הרוב המכריע של הציבור (86%) לא ביצע בתגובה פעולה כלשהי, כגון רכישת מט"ח, העברת כסף לחו"ל או פעולות אקטיביות אחרות.

מיעוט קטן יחסית (12%) הנמנה על אותו רוב, התייעץ עם בנקאי או יועץ השקעות, אך כאמור לא ביצע כל פעולה. מיעוט דומה (14%) כן "הזיז" כספים. שיעורם של אלה שביצעו פעולות מתוך חשש לכספם גבוה יותר במרכז (21%) מאשר בימין (11%).

לרוב הציבור, גם אם הוא דואג, אין משאבים (חסכונות, השקעות) או שליטה על אמצעים (פנסיה, קרנות) כדי לבצע פעולות. לכן, סביר שאותו מיעוט של 14% מייצג סכום כסף נכבד שהונע. אינדיקציה נוספת לכך: בקרב בעלי הכנסות גבוהות מהממוצע, 16% השיבו שנקטו פעולות.

בימין ובמרכז מודאגים מיוקר המחיה, בשמאל מפגיעה בדמוקרטיה

לשאלה מהי הבעיה הכי משמעותית שיש לטפל בה כיום, יותר משליש מהציבור (36%) השיב יוקר המחיה. זאת, מתוך שישה נושאים שונים שהוצגו לבחירה. במקום השני (21%) ה"פגיעה ביסודות הדמוקרטיה בישראל", ובמקום השלישי (18%) ה"פילוג בעם".

ניתוח הנטיות הפוליטיות חושף הפתעה: גם בימין נושא יוקר המחיה ממוקם במקום הראשון, ואף יותר מאשר בקרב כלל המשיבים: 42%. זאת, בדומה למרכז (40%) והרבה יותר מאשר בשמאל (23%), שם הנושא הזה תופס את המקום השני. את המקום הראשון בסדר העדיפויות של מצביעי השמאל תופסת ה"פגיעה ביסודות הדמוקרטיה בישראל" (46%). במרכז נושא זה תופס את המקום השני (27%).

מה שתופס את המקום השני בימין (ונדחק בשמאל ובמרכז למקום השלישי) הוא "הפילוג בעם" - 24%.

עלייה בשיעור האנשים שתומכים בפשרה

לפני כחודש, בסקר קודם של גלובס בביצוע מכון שילוב, הביעו 59% מהמשיבים תמיכה בפשרה ברפורמה המשפטית. בסקר הנוכחי, 31% מהמשיבים אמרו שהשיח מאז רק הגביר בעיניהם את הצורך בפשרה. בחלוקה פוליטית כך השיבו 41% מאנשי המרכז, 36% ממשיבי השמאל ו-28% ממשיבי הימין.

שאר התומכים בפרשה נמצאים מן הסתם בקרב אותם 41% שאמרו שלא שינו את דעתם (קבוצה הכוללת הן תומכים והן מתנגדים לפשרה).

הרוב חושב שהתקשורת נגד הרפורמה המשפטית

רוב יחסי בציבור (45%) חושב שהדיווחים בתקשורת מוטים לטובת מתנגדי הרפורמה. בקרב מצביעי הימין נתון זה עולה ל-61%, ובקרב אנשי המרכז מדובר ב-39% הגורסים כך. אפילו בקרב מצביעי השמאל יש שיעור לא מבוטל (29%) הגורסים כי הדיווחים מוטים נגד הרפורמה.

בשמאל צורכים יותר תקשורת מקודם, בימין פחות

השיח הציבורי הער לא ממש שינה את הרגלי צריכת התקשורת של הציבור. כמעט מחצית (48%) השיב כך, לעומת 22% שקוראים/צופים יותר, בניסיון להבין מה קורה. אגב, כמעט שליש מהציבור (30%) העיד כי הפחית את צריכת התקשורת שלו, כי יש עודף דיון, וכי "נמאס".

לפי נטייה פוליטית: המשיבים שצורכים יותר תקשורת מאשר בעבר הם רבים יותר בשמאל (36%) מאשר בימין (18%).

עקביים בדעתם על הרפורמה, ועם הזמן מקצינים עמדות

מחצית הציבור (52%) לא שינה את עמדתו על הרפורמה המשפטית מאז שהוצגה, ושיעור זה דומה בקרב מצביעי הימין, המרכז והשמאל. השיעורים הכי גבוהים של המשיבים כי לא שינו את דעתם נמצאו בקרב בעלי הכנסה (61%) והשכלה (57%) גבוהות, ובני 30-49 (57%).

32% מהציבור שינה אומנם את דעתו, אבל נראה כי רק בחיזוקה: 21% אמרו כי השתכנעו שהרפורמה מסוכנת יותר משחשבו קודם לכן, בעוד 11% השתכנעו שהרפורמה הכרחית יותר משחשבו קודם. בחלוקה הפוליטית, ככל שהולכים שמאלה, ה"מסוכנות" של הרפורמה עולה בעיקר במרכז (28%) ובשמאל (33%) אך גם בימין (15%).