מיהם 100 משרדי עורכי הדין הטובים בישראל

שנת 2022 הייתה השנה בה המגמות הגדולות בשוק עריכת הדין עלו שלב. נערכו מיזוגים רבים וגדולים, והתחרות על כוח־אדם איכותי התגברה. במקביל, התרחשו בשנים האחרונות חילופי דורות בקרב השותפים המנהלים במשרדים. סקר גלובס ו־Statista, שדירג את 100 משרדי עורכי הדין הטובים בישראל, שופך אור חדש על המגמות שמעצבות היום את שוק עריכת הדין בישראל. אלה התוצאות.

● האלגוריתמים שעושים את העבודה של עורכי הדין
● השותפים החדשים במשרדי עורכי הדין הגדולים: מי צירף הכי הרבה, ואיפה מונו יותר מ-50% נשים? 
● לא הכול נוצץ: הקשיים שמאחורי מבול המיזוגים בשוק עריכת הדין 
● כמה מרוויחים עורכי הדין: סקר השכר הגדול

100 משרדי עורכי הדין הטובים בישראל (הרשימה בסדר אלפביתי לטיני): 

המיזוגים: האם יש יתרון לגודל המשרד?

בשנים האחרונות אנו עדים למיזוגים של משרדים קטנים ובינוניים למשרדים גדולים, מעברי שותפים ומחלקות שלמות שנוטשות וחוברות למשרד גדול. רבים מאמינים שההמשכיות העסקית מחייבת שינוי והצטרפות למשרדים המספקים "One Stop Shop" ומגוון שירותים לעובדיה ולקוחותיה. בשנה האחרונה התעצמה המגמה למיזוג הגדול ביותר בין משרדי עורכי הדין גולדפרב־זליגמן וגרוס, שהפך אותם למשרד הגדול ביותר עם 520 עורכי דין. זאת לאחר שבשנה הקודמת התמזגו יגאל ארנון הוותיק ותדמור לוי.

בסקר גלובס ו־Statista, שנערך בקרב יותר מ־2,300 עורכי דין ולקוחות, נשאלו המשיבים האם הם מעדיפים משרד בוטיק או משרד גדול ובינלאומי. רק 21% מהנשאלים השיבו כי יעדיפו משרד גדול, ואילו כ־36% השיבו כי יעדיפו משרד בוטיק. למעשה, רוב הנשאלים, כ־43%, לא ייחסו חשיבות כלל לגודל המשרד.

ובכל זאת, מבט על הדירוג עצמו מראה שבכל זאת יש יתרון לגודל. המשרדים הגדולים בלטו בהמלצות עמיתיהם והלקוחות על פני שורה רחבה של תחומים. בשנה החולפת ראיינו את גיל וייט, השותף המנהל של משרד הרצוג. הוא דווקא לא התרשם מיתרון הגודל. "הגודל בפני עצמו הוא לא ערך. יש משרדים קטנים שהם איכותיים ורווחים יותר ממשרד גדול. הגודל כשלעצמו לא אומר כלום. כשאתה גדל בצורה אורגנית, הצמיחה יותר מבוססת . היא גם מונעת חיכוכים, סכסוכים ולבסוף גם פיצולים".

לעומתו, עו"ד ברק טל, שותף מנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ארנון, חושב אחרת. בראיון שערך גלובס בספטמבר 2022, הוא טען כי המשרדים הבינוניים יהפכו לפחות אטרקטיביים בשוק, כשהגדולים ומשרדי הבוטיק יובילו. לדבריו, "המיזוג הוא מהלך בשוק תחרותי. החשיבה האסטרטגית שלי למיזוג כוללת שלושה קודקודים: לקוחות, עובדים והתחדשות. הרצון להיות אטרקטיביים לעובדים היה אחד השיקולים".

עו"ד אמיר חן, השותף המנהל בפישר (FBC), אמר לגלובס בשנה שעברה כי "הסקטור של עורכי הדין הופך למקוטב. מצד אחד, אנו רואים פירמות ענק שגדלות. מצד שני, משרדי בוטיק מתמקדים בתחום מומחיות אחד, שכבת הביניים של המשרדים הולכת ומתמעטת, ואני צופה שמגמת הקיטוב תלך ותתעצם".

חילופי דורות: הצעירים הופכים למנהלים

בשנים האחרונות אנו עדים למעבר בין־דורי בשוק עריכת הדין: בשנת 2021 מונה עו"ד גיל וויט בן ה־47 לשותף המנהל של משרד הרצוג במקומו של עו"ד מאיר לינזן שהפך ליו"ר הפירמה. באותה השנה עזבו את המשרד שניים מהשותפים הבכירים, עורכי הדין אהוד (אודי) סול ואילנית לנדסמן־יוגב, שניהלו את מחלקת חברות וניירות ערך. השניים עזבו על־מנת להקים מיזם לליווי עסקאות, ניהול משברים עסקיים ויעוץ להנהלות.

בסוף 2022 משרד ש. הורוביץ הוותיק החליט למנות שלושה שותפים מנהלים חדשים לפירמה - עורכי הדין בני שפר, עמית שטיינמן וערן בצלאל כשותפים מנהלים. לאחר שני עשורים שבהם הפירמה הוותיקה נוהלה על־ידי שלושת השותפים הדומיננטיים, שוקי חורש, אלקס הרטמן וטל בנד - האחרון שימש גם כשותף מנהל למעלה מעשור, הועברו המושכות לדור הבא - שלושה שותפים שהחלו את דרכם בפירמה בשנות ה־90' כמתמחים.

במשרד אגמון, בראשו עומד צבי אגמון המייסד, מונתה בשנים האחרונות מהדור החדש לשותפים מנהלים - עו"ד מורן אומן לצד השותף המנהל אבי פורטן שמנהל את מחלקת הנדל"ן, שמונה לפני 15 שנים.

התנאים: השכר זינק, ואז נבלם

קלישאה נושנה אומרת שאמא פולניה רוצה שהבן שלה יהיה או עורך דין או רופא. הסקר לא בדק את עמדות האימהות הפולניות, אך הוא כן בדק את עמדות עורכי הדין עצמם. עורכי הדין נשאלו "האם היית ממליץ לבן או לבת שלך ללכת בעקבותיך ולהיות עורכי דין?". רובם, 53%, השיבו תשובה שלילית. 47% השיבו בחיוב.

הנשאלים התבקשו גם לפרט את תשובתם. רבים מהמשיבים לשלילה, התייחסו להצפה בשוק ובעיקר לתגמול ולשעות העבודה הרבות. והתשובות הללו משקפות מהפך שהתרחש בשנה האחרונה בשוק. בינואר 2022 הייתה קפיצה משמעותית בשכר עורכי הדין ובשיפור תנאי ההעסקה וסביבת העבודה שלהם, זאת לצד זליגה לא מבוטלת של עורכי דין למקצועות ההייטק. כך, הביקוש לעורכי דין עלה לשיא. אבל אז הגיעה המחצית השנייה של 2022.

רוחות של מיתון החלו לנשב בכלכלה העולמית, האינפלציה זינקה וריביות הבנקים המרכזים עלו בעקבותיה. השינויים המאקרו־כלכליים היכו כמעט מיד בענף ההייטק המקומי והגלובלי. הגיוסים נעצרו, ההנפקות נדחו, וגם הפיטורים לא איחרו לבוא. האי־ודאות בשוק למעשה עצרה את מגמת הנטישה של עורכי דין צעירים להייטק, מה שהרגיע את הביקושים לתפקיד.

כך, העלאות שכר רוחביות שאפיינו את תחילת 2022 נבלמו כמעט לחלוטין. בינואר 2023 המשרדים הגדולים והיוקרתיים העלו את השכר ב־7% בממוצע, כאשר שכר המתמחים נותר בשנה זו ללא שינוי, והוא עומד על כ־11.5 אלף שקל בחודש (ברוטו). במשרדים הבינוניים והקטנים לא נרשמה העלאת שכר כלל באותו חודש. גם בחלק מן המשרדים הגדולים לא נרשם עדכון של מדרגות השכר - כך לדוגמה משרד גולדפרב־זליגמן, שהעלה בשנה הקודמת את מדרגות השכר בשתי פעימות, השנה הותיר את מדרגות שכר עורכי הדין הצעירים ללא שינוי.

ועדיין, למרות התחושה שהשוק מוצף, כשהנשאלים התבקשו לסמן את ההתפתחויות שישפיעו על המשרדים שלהם בשנים הקרובות, רוב מוחלט (62%) השיב כי "מחסור בעובדים מיומנים חדשים" יהיה ההתפתחות המכריעה. כ־23% סימנו את הכשרת העובדים הקיימים, כ־23% נוספים (הנשאלים יכלו לבחור יותר מתשובה אחת) התייחסו לשינויי חקיקה ורגולציה, ו־35% הכתירו את הדיגיטציה בתור ההתפתחות שתשפיע על המשרד שלהם בעתיד הקרוב.