סייבר התקפי / צילום: Shutterstock
חברת הסייבר ההתקפי מרמת גן קוואדרים (Quadream), אחת המתחרות הגדולות של NSO בישראל, עומדת במרכז תביעה שהוגשה בחודש שעבר לבית הדין לעבודה בבת ים. התביעה מספקת הצצה לחברת המודיעין שמספקת כלי ריגול אחר משתמשי אייפון, פועלת מתחת לרדאר, ובכיריה אינם מדברים עם התקשורת.
● מרוץ הבינה המלאכותית: מיקרוסופט וגוגל יכינו לכם את המצגות ויענו למיילים
● במקום העלאת שכר: צ'ק פוינט תעניק לעובדיה מענק של מניות חסומות
● אמזון מתכוונת לפטר 9,000 עובדים נוספים
בבסיסה של התביעה דרישה מצד העובדת לפיצוי על כך שגויסה מ-NSO לאחר שבע שנות עבודה, רק כדי לגלות כי קוואדרים מפטרת עובדים ומקצצת באחוזי המשרות של עובדיה. בנוסף, העובדת קבלה על כך שסבלה מהתעמרות מצד מנהל בחברה ועל כך שמשרתה קוצצה.
בכתב ההגנה שהוגש בימים האחרונים לבית הדין, בו ביטלה החברה את טענותיה של העובדת, נחשפת לראשונה קוואדרים בקולה שלה, ומודה כי היא חברה הפועלת בענף הסייבר ההתקפי. את הקיצוצים בחברה היא תולה בטלטלה שחווה הענף, ובעובדה שכמה חברות בתחום, ובראשן NSO, נחשפו בתקשורת.
"המשבר בענף החל בשל חשיפה פומבית של פעילות חלק מהחברות משנת 2018 ואילך, שהביאה לכך שבנובמבר 2021 לשכת הסחר של ארה"ב הכניסה את NSO וקנדירו לרשימה השחורה שלה", כתב עורך הדין של קוואדרים, אדם אלבג, בכתב ההגנה. "מיד לאחר מכן, בתחילת 2022, החליט הרגולטור בישראל לצמצם את מספר המדינות שלהן מותר למכור את מוצרי החברות בענף מ-102 ל-37 בלבד, דבר שגרם למשבר כלכלי חמור בענף כולו".
שני עובדים מהמחלקה פוטרו באותו זמן בו התובעת נקלטה
על-פי כתב התביעה שהוגש באמצעות עו"ד רענן קריב בשם העובדת, אנשי קוואדרים פנו אליה בחודש יולי האחרון, הבטיחו לה עבודה בחברה "מצליחה מאוד כלכלית", והסכימו להעלות לה את משכורתה החודשית מ-17 אלף שקל - הסכום אותו הכניסה ב-NSO, ל-26 אלף שקל.
רגע לפני החתימה על ההסכם, הודיעה העובדת למנהליה העתידיים כי היא בהריון. אלה הביעו חוסר שביעות-רצון, כך לפי כתב התביעה, אך החברה המשיכה בתהליך הקבלה לעבודה כרגיל. בכתב ההגנה טוענת קוואדרים כי העובדת הודיעה על ההריון לאחר שחתמה על הסכם העבודה, והעובדה שהייתה בהריון עמדה לזכותה כאשר ערכו בחברה סבב פיטורים.
העובדת החלה לעבוד בחברה באוקטובר בשנה שעברה, אלא שחודש וחצי לאחר מכן קיבלה זימון לשימוע שבו נודע לה על כוונת החברה לצמצם את היקף המשרה שלה ל-75%. למרות שלטענתה נאמר לה שבועיים קודם לכן על-ידי מנהל משאבי האנוש כי "מצבה של החברה נהדר", הסתבר בעת השימוע כי בכוונת החברה לקצץ את משרתה במחצית.
"במהלך המשא-ומתן לקליטתה לעבודה הוצג לה מצג שווא כוזב", נכתב בכתב התביעה. "למעשה בתקופה בה היא נקלטה קוימו שימועים לעובדים המיועדים לפיטורים, ואכן, פוטרו מהחברה 10 עובדים. שני עובדים מהמחלקה של התובעת פוטרו ממש באותו זמן בו נקלטה במשכורת גבוהה".
"זו מסכת קשה ומקוממת של הולכת שולל ורמייה שבוצעו כלפי התובעת", נכתב בכתב התביעה. "קוואדרים פנתה אליה, פיתתה אותה לעזוב את משרתה הטובה המתגמלת והיציבה ב-NSO, סובבה אותה בכחש בתיאורים על מצבה הכלכלי המצוין, וגרמה לה להצטרף לשורותיה בהבטחות של שכר עדיף על עבודתה הקודמת - כל זאת כשבאותה עת ממש כבר מתקיים תהליך פיטורי צמצום על רקע מצב כלכלי קשה, ואז לאחר כחודשיים הפחיתה את שכרה".
בתגובה טוענת קוואדרים כי שיתפה את העובדת בחודש שקדם לתחילת העבודה שלה בחברה כי ערכה סבב פיטורים. בנוסף, קוואדרים חשפה כי במהלך נובמבר 2022 חלה התפתחות עסקית שלילית חדה בעסקיה שפגעה בתזרים המזומנים שלה. "כדי להימנע מגורלן של חברות אחרות בענף (כגון נמסיס או קוגנייט - א"ג), נאלצה החברה לבצע קיצוצים משמעותיים בכוח העבודה שלה - בסבב פיטורים עמוק וכואב פיטרה החברה רבים מעובדיה, כולל כמה מהמנהלים בדרג הבכיר ביותר בחברה".
טענת העובדת: התעמרות מצד הבוס הישיר
בחודש נובמבר זומנה לשימוע שמטרתו הורדת אחוזי המשרה של העובדת בעקבות הקשיים אליהם נקלעה החברה. במהלך השימוע שנערך בתחילת דצמבר, הסכימה העובדת לרדת ל-75% משרה, אך בסופו של דבר הוחלט לצמצמה ל-50%: "הבחירה היתה בין הקטנת היקף המשרה לחצי משרה לבין פיטוריה", נכתב בכתב ההגנה. "העובדת היתה רשאית להתפטר בשל הרעת תנאים, אך היא המשיכה לעבוד בחברה".
אלא שגם לאחר השימוע לא הסתיימו הצרות של העובדת בחברה. לטענתה, כמות העבודה בצוות הבדיקות שלה ירדה משמעותית: "היא וחבריה לצוות ישבו במשרד בחוסר מעש, וכמה ימים לאחר שיחת הסיכום של השימוע, ביטל מנהל המחלקה את העבודה מהבית, בנמקו כי בחברה 'נעשו חשדניים' - אלא שהוא עצמו ועובדים אחרים המשיכו לעבוד מהבית".
לאחר מכן, לטענתה, היא התבקשה על-ידי החברה לבצע מטלות פשוטות המאפיינות עובדים זוטרים, ואם זה לא מספיק, הרי שהעובדת גוללה מסכת של התעמרות מצד מנהלה הישיר, שכללה התבטאויות קשות במילים בוטות, האשמות שווא, החלשת תאורה ו"הגברת מוזיקה לעוצמה בלתי נסבלת".
קוואדרים שללה כל טענה להתעמרות וטענה כי העובדת לא ביצעה כיאות את עבודתה, ביקשה להיחשף לסודות מסחריים וטכנולוגיים של החברה שלא נדרשו בעבודתה השוטפת, נתפסה בביצוע הפרה של נהלי ביטחון מידע, ניסתה להקליט את העובדים בסתר וערכה ראיונות עבודה בחברות אחרות.
העובדת דורשת פיצויים בסך 78 אלף שקל על קיצוץ המשרה שנעשה לדבריה שלא כדין ועוד 50 אלף שקל על עוגמת-הנפש שנגרמה לה.
קוואדרים: מסתתרת תחת הכותרת הגנרית "חברת סייבר"
התביעה מספקת הצצה לחברה הפועלת במחשכים מרחוב אבא הלל ברמת גן. על פניו, NSO וקוואדרים פועלות באותו השוק המספק שירותי פריצה לטלפונים ומעקב אחר חשודים עבור גופים ממשלתיים ורשויות ביטחון. שתיהן פועלות ברישיון של אגף פיקוח יצוא (אפ"י) במשרד הביטחון. אלא שבעוד בכירי NSO פעילים באופן פומבי, מנהלי קוואדרים מסתתרים ברשתות החברתיות תחת הכותרת הגנרית "חברת סייבר". בעוד NSO מסבירה עצמה לציבור ומחזיקה מערך דוברות, קוואדרים פועלת באופן סודי לחלוטין ואיננה מתקשרת עם הציבור, כמו רוב החברות הפועלות בענף הסייבר ההתקפי.
קוואדרים מתחרה ב-NSO בשוק כלי הפריצה המודיעיניים, אך בניגוד לחברה הגדולה מהרצליה, מתמקדת קוואדרים במכשירי אייפון בלבד. היא מספקת מוצר טקטי - מערכת משולבת תוכנה וחומרה המאפשרת להשתלט על רשת מקומית ולפרוץ דרכה לטלפונים המחוברים אליה; ומוצר תוכנה - המאפשר השתלטות מרחוק על טלפונים. ההשתלטות נעשית בשני אופנים: הראשון הוא עידוד המשתמש ללחוץ על לינק שנראה תמים, אך הוא מהווה "לינק תקיפה" המדביק את מכשיר הטלפון בתוכנת סוס טרויאני השואבת את המידע מן המכשיר. האמצעי השני הוא כיול תעבורת הרשת (תעבורת HTTP - א"ג), כך שבעת גלישה לכתובת מסוימת המכשיר ידבק בתוכנת הסוס הטרויאני.
קוואדרים פיגרה טכנולוגית שנים רבות אחרי NSO באי-היכולת שלה להדביק מכשירים ללא מגע, אך היכולת שלה לכייל את תעבורת הרשת בהתאם לרצונה, מחזקת את מעמדה בענף הסייבר ההתקפי.
החברה נוסדה על-ידי נמרוד רינסקי ואילן דבלשטיין, המשמשים שניים ממנהלי החברה הבכירים עד היום, והיא מעסיקה לפי ההערכה כ40 עובדים. על-פי פרסומים של הבלוג Intelligence Online, קוואדרים מוכרת את מוצריה בין השאר באמצעות חברת שיווק קפריסאית בשם אינריץ'.
קוואדרים, כמו גם NSO המתחרה, סובלות בשנה האחרונה מהמשבר בהייטק ובו-זמנית גם מהמלחמה אליה יצא ממשל ביידן על-מנת לצמצם את כוחן של חברות הסייבר ההתקפי הישראליות. אחרי הכנסתן של החברות הישראליות קנדירו ו-NSO ל"רשימה השחורה" של משרד המסחר האמריקאי, הפעילו האמריקאים לחץ על משרד הביטחון הישראלי לצמצום מתן רישיונות. דבר זה הביא לסגירת כמה חברות בתחום, בהן חברת נמסיס ופעילות הסייבר ההתקפי של קוגנייט, וכן לפיטורי 150 איש ב-NSO, בקוגנייט ובקוואדרים.
מהצדדים בתביעה לא התקבלה תגובה.