הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
בשבוע הבא, ב-1 במאי, יציין שוק ההון המקומי שנה להחלטה המאכזבת של חברת המדדים העולמית MSCI שלא לכלול את ישראל במדדי המניות המובילים באירופה. הסיבה שהטתה את הכף אז הייתה הפערים בימי המסחר בין ישראל, שבה הבורסה לא סוחרת בימי שישי אלא בימי ראשון, ובין אירופה, שם שבוע המסחר מתנהל בין הימים שני עד שישי (בדומה לבורסות וול סטריט).
● "למכור את המניות במאי ולצאת"? הבנקים הגדולים בארה"ב חלוקים
● איך משבר בענף המשרדים ישפיע על היציבות הפיננסית של ארה"ב כולה | פרשנות
● שני המדדים שמראים: האינפלציה בארה״ב עדיין עיקשת
המסחר הדליל בימי ראשון בבורסה בתל אביב הוא תופעה מוכרת לפעילי שוק ההון. זהו יום מסחר שבו סגורות בורסות העולם, המשקיעים הזרים נחים ובעקבותיהם גם רבים מעמיתיהם המקומיים, מה שמחמיר את בעיית הנזילות שממנה סובלת הבורסה התל אביבית ממילא.
ביום ראשון האחרון (23.4) לדוגמה, נרשם בשוק המניות המקומי מחזור זעום יחסית של 566 מיליון שקל בלבד - פחות משליש מהיקף המסחר היומי הממוצע בשאר ימי השבוע.
לאורך השנים ניסו בבורסה המקומית להתאים את שבוע המסחר לזה הנהוג ברחבי העולם, אך ללא הצלחה. כחודש וחצי לפני החלטת חברת המדדים האירופית, שלחה יו"ר רשות ניירות ערך אז, ענת גואטה (שסיימה החודש את כהונתה), מכתב להנהלת MSCI, שבו התחייבה כי אם נושא ימי המסחר יהווה את המכשול העיקרי בהכללת ת"א במדדיה, הרשות והבורסה ינקטו את הצעדים הרגולטוריים הדרושים כדי להתאים את ימי המסחר. אך ללא הועיל.
מכשול מרכזי בפני שינוי שכזה טמון בבנקים המקומיים, שדרכם מתבצע חלק הארי של המסחר בישראל. הבנקים מחויבים להסכמי שכר קיבוציים המגדירים את שבוע העבודה בין הימים ראשון לחמישי, כנהוג בישראל. שינוי זמני הפעילות הוא נושא סבוך הכרוך בהוספת יום עבודה, שנראה כי יהיה בלתי אפשרי לשנות.
בנוסף, קיימת גם סוגיית שעת כניסת השבת, בעיקר בעת שעון חורף, אשר אם וכאשר יקרה שינוי בשבוע המסחר, תחייב יום פעילות מקוצר בלאו הכי.
כדי לפצות על חוסר הפעילות בימי שישי וכדי להגדיל את שעות המסחר, פועלת כאמור הבורסה המקומית בימי ראשון. אולם מנתונים שנאספו שם, לבקשת גלובס, עולה כי היקפי המסחר בימי ראשון בשנים האחרונות הולכים וקטנים בהשוואה לממוצע המסחר בשאר ימי השבוע.
מחזור נמוך יותר ב-61% לעומת יתר ימי השבוע
כך למשל, מתחילת השנה עומד המסחר היומי הממוצע בשוק המניות ביום א' (כולל קרנות סל מנייתיות ולא כולל עסקאות מחוץ לבורסה) על 800 מיליון שקל, ואילו בשאר ימות השבוע על מעל 2 מיליארד שקל. מדובר על ירידה של 61% לעומת יתר ימי שבוע המסחר. לשם השוואה, בשנת 2020 הירידה עמדה על 50%.
מדובר במגמה שלא מאפיינת רק את שוק המניות, אלא גם את שוקי האג"ח - הממשלתי והקונצרני. באג"ח הממשלתיות הירידה במסחר בימי ראשון אל מול יתר ימות השבוע עומדת על 67% מתחילת השנה הנוכחית, בעוד שבשנת 2020 היא עמדה על 54%.
בשוק האג"ח הקונצרניות הפערים קטנים יותר - ירידה של 38% בארבעת החודשים הראשונים של השנה. אך גם כאן מדובר במסחר דליל יותר בימי ראשון אל מול מה שהתרחש בשנים הקודמות.
הנתונים הללו לא צריכים להפתיע, שכן ביום א' כאמור לא מתקיים מסחר בבורסות חו"ל (אין ארביטראז'), הסוחרים הזרים נחים, וחוסר הוודאות לגבי הצפוי להתרחש עם פתיחת שבוע המסחר מעבר לים (ביום ב') - כל אלו משפיעים לשלילה על היקפי המסחר בתל אביב. בבורסה וברשות ניירות ערך הוחלט בשל כך כי יום ראשון הוא יום מסחר מקוצר שמסתיים בשעה 16:00 ולא ב-17:30 כמו ימי המסחר האחרים.
"שוק ההון כאן ממילא קטן על המוסדיים"
"הנושא הזה מלווה אותי לפחות 20 שנה", אומר בכיר באחד מבתי ההשקעות. "זה אישיו שעולה ויורד מהפרק בגלל כל מיני אג'נדות. ימי ראשון הם ימי מסחר דלילים מאוד שהפכו להיות 'גרבג' טיים' גם בעולמות המוסדיים ולא רק עבור המשקיעים הפרטיים.
"לקוח מוסדי יודע שהוא לא יסחר באופן דרמטי, אם בכלל יצליח לסחור, בימי ראשון, וזה התקבע והשתרש בשוק הישראלי, כשאנחנו כבר נמצאים בתוך סיטואציה שבה שוק ההון כאן ממילא קטן על המוסדיים והסחירות פה נמוכה. אבל אם ביום רגיל הוא מאמין שיוכל למכור נייר מסוים ב-20 או ב-30 מיליון שקל, הרי שביום ראשון הסיטואציה הזו הרבה פחות שכיחה".
לדבריו, הפעילות הדלה בימי ראשון לא מושפעת רק מהיעדר קורלציה אל מול השווקים בחו"ל, אלא מדובר גם בהלך רוח בחדרי המסחר, שם מדווחים על מוטיבציה נמוכה יחסית של הסוחרים: "משקיעים צריכים לחכות לתחילת השבוע כדי לבצע פעולות גם לאחר שקרה משהו דרמטי בסוף השבוע בארה"ב, והם לא יכלו להגיב בזמן אמת, כך שההתלהבות או הצורך הדחוף שככו. פערי הזמנים מביאים לכך שגם אם שיעור העלייה או הירידה במניה בחו"ל היו דרמטיים, ויהיה צורך לבצע פה תיקון כזה או אחר, המחזורים יישארו נמוכים בימי ראשון", הוא מסביר.
מוטיבציה נמוכה של הסוחרים בימי ראשון
לעומתו, יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, טוען דווקא כי ראשון הוא יום מסחר לגיטימי וחשוב: "בסופו של דבר המספרים מדברים בעד עצמם. יש כאן מחזור בסדר גודל של 900 מיליון שקל במניות וקרנות סל מנייתיות ועוד 1.5 מיליארד שקל באג"ח ממשלתיות וקונצרניות", הוא אומר. "אלו מספרים לא מבוטלים, שאם נסתכל לאחור 9-10 שנים, אלו היו מחזורים של ימי מסחר רגילים.
"נכון שביום ראשון השבוע המסחר במניות עמד על פחות מ-600 מיליון שקל, אבל היו בו כמעט 150 אלף אופציות, שאם נכפיל אותן במונחי נכס בסיס יש פה מגוון של נכסים שנסחרים. הבורסה כאן היא אחד המקומות היחידים בעולם שמאפשרים להגיב למה שקרה בסוף השבוע במסחר בחו"ל", מדגיש פגוט.
עם זאת, הוא מודה כי בבורסה טרם מיצו את הפוטנציאל הנובע מכך שבתל אביב מתרחש מסחר בימי ראשון, לדוגמה בתעודות ובקרנות סל על המדדים המובילים בארה"ב, דוגמת S&P 500 ונאסד"ק. ניתן להעריך שאחת הסיבות המרכזיות לכך היא אותה מוטיבציה נמוכה של הסוחרים בימי א', בשל הפעילות הדלה בהם.
"נכון, יש פה בעיה של מחזורים והיינו רוצים מחזורים יותר גבוהים, אבל הבורסה הישראלית פתוחה ומאפשרת להגיב לאירועי סופ"ש בחו"ל, וימי ראשון הם בהחלט ימי מסחר לגיטימיים".
"ברור שהתאמת ימי המסחר היא רצויה"
כאן נשאלת השאלה האם הפערים בימי המסחר יכולים להוות "באפר" חיובי כשהשווקים בחו"ל יורדים. לדברי אותו גורם, התשובה שלילית. "מה שכן, יכול להיות מצב שבו השוק בישראל פתח את יום שני בירידות ובשעות אחר הצהריים, כשהשווקים בארה"ב נפתחים בעלייה, השוק כאן מתקן את עצמו באופן תוך-יומי.
"אבל בכל מקרה זה רלוונטי רק לימי שני ואם השוק צריך לרדת ביום ראשון הוא יירד. מה גם שכיום אנחנו בזמנים שהשוק הישראלי מנותק מהשווקים העולמיים, בעיקר בגלל השפעות החקיקה המשפטית, והוא ירד לא פעם גם כשהם עלו. אבל באופן כללי ברור שהתאמת ימי המסחר היא רצויה, בייחוד כשחלק מהמשקיעים הזרים מתלבטים בנקודת זמן זו לגבי השקעות בישראל".
מהמסחר בבורסה ביום ראשון ולא בשישי מושפעים כולם - משקיעים, סוחרים, החברות שהמסחר במניות ובאג"ח שלהם קטן יותר, וגם הבורסה עצמה, שנהנית מעמלות מסחר.
אז מה בכל זאת יכולים משקיעים לעשות כדי לבטל פגיעה אפשרית כתוצאה מכך? כל סוחר בישראל, גם בבנקים או בבתי ההשקעות, מאפשר מסחר בחו"ל, והרבה ישראלים מבצעים הטיית השקעות מת"א לשווקים אחרים, במטבעות אחרים.
"זה מאוד פשוט, ואם משקיע פותח חשבון בחבר בורסה, העמלות הן בדרך כלל רבע מהעמלות הבנקאיות. אם הוא רוצה לקנות מניית דלתא במקום טסלה זה הכי פשוט שיש. השוק במקום אחר מזה שהיה בו לפני שלוש שנים - מערכות המסחר ושירותי המסחר מאוד מתקדמים, קל מאוד לעבוד", מסביר אדם המכיר את השוק היטב.
ומה לגבי החברות הציבוריות והסוחרים? "גם האיראנים למדו לחיות עם חלק מהמגבלות שהמערב הטיל עליהם. השוק יצירתי והישראלים יצירתיים ומצאו פתרונות. לדוגמה, משקיעים זרים שולחים ביום חמישי את סל המכירות שלהם ליום ראשון ואנחנו מבצעים את זה עבורם וסולקים את הפעולות ביום שני", אומר הגורם מבית ההשקעות.
"המגמה בעולם - להגדיל את שעות המסחר"
זה יכול להיות אחד הלקחים מהשביתה שהייתה בשנת 2005 בבורסה, אז ימי המסחר צומצמו עד השעה 14:00. בימים הראשונים המסחר אכן ירד אבל בשבוע שלאחר מכן השוק התיישר והעסקאות בוצעו מוקדם יותר. זה גם פתרון שיכול להיות ישים אם יוחלט לבסוף לייצר מסחר בימי שישי, כשהשוק יבצע את העסקאות עד השעה 14:00 ולא יחכה לשעות הקרובות יותר לכניסת השבת.
נזכיר כי הבורסה עצמה לא עובדת ישירות מול לקוח הקצה אלא דרך חברי הבורסה (בנקים ובתי השקעות), לכן אם חברי הבורסה לא מנגישים את מערכות המסחר שלהם בימי שישי, אפילו למספר מצומצם של שעות, לבורסה אין מה לעשות בנידון.
"לא סתם זה לא קרה עד עכשיו, כך שאין לנו בשורה בנקודה הזו. בעולם בלי אילוצים היינו רוצים לסחור 24/7, כמו שסוחרים בחוזים. בחנו לאורך הדרך גם את הרעיון לאפשר מסחר 'אפטר מרקט' - להגיב למסחר ביו יורק אחרי שעות המסחר. המגמה בעולם היא להגדיל את שעות המסחר, לא להקטין אותן. אנחנו כארגון נעשה כל מה שצריך כדי לאפשר לטפל במכשול הזה, אך לטנגו צריך במקרה הזה הרבה יותר משניים", מסכם פגוט.