גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכירי הפינטק שהתמקמו בראש טבלת השכר ומי המנכ"ל שקיבל 45 מיליון דולר במזומן

תגמולי עתק ניתנו אשתקד למנהלי חברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בוול סטריט, ובהם אמנון שעשוע (מובילאיי) שעלות שכרו עמדה על 45 מיליון דולר ● אלא שנפילת מניות ההייטק הרחיקה את רוב התגמול שקיבלו חלקם אל מחוץ לכסף ● ומי המנכ"ל שקיבל בעיקר מזומן

ברק עילם, גיל שוויד, אמנון שעשוע / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר
ברק עילם, גיל שוויד, אמנון שעשוע / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר

החברות הנסחרות בוול סטריט מפרסמות בתקופה זו את נתוני התגמולים לבכיריהן, ובהן גם חברות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות שם. למרות ששנת 2022 הייתה שנה קשה למשקיעים במניות הטכנולוגיה, עם ירידות של עשרות אחוזים, עד אפילו 50% ויותר בחלק מאותן מניות, בכירי החברות המשיכו לקבל אשתקד תגמולים מפליגים.

הלקוחות נוטשים ועסקת טאואר תקועה: 3 הערות על ההפסד הגדול בתולדות אינטל
"למכור את המניות בחודש מאי ולצאת?": השאלה שמסעירה את המשקיעים
משקיעים מתלהבים מתחום החוב הפרטי, ומפספסים את הסיכונים

מדובר בעלות של עשרות מיליוני דולרים לעתים לאותם בכירים. יחד עם זאת, עבור חלקם עיקר התגמול יישאר קרוב לוודאי "על הנייר" בלבד. זאת, משום שרובו הגדול של השכר שקיבלו בכירי ההייטק הישראלים הינו תגמול הוני, שניתן לעיתים (בעיקר כשמדובר באופציות) במחירי מימוש שגבוהים כיום הרבה יותר ממחירי השוק הנוכחיים של מניות החברות.

מנתונים שנאספו על ידי גלובס עולה כי 15 הבכירים בעלי התגמולים הגבוהים ביותר בחברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בוול סטריט, קיבלו אשתקד שכר בעלות כוללת של מעל 400 מיליון דולר (כמעט 30 מיליון דולר למנהל, בממוצע).

בראש אלו ניצבים שלושת מייסדי חברת הפינטק פאגאיה - מנהל הטכנולוגיה הראשי אביטל פרדו, המנכ"ל גל קרובינר ומנהל ההכנסות הראשי יהב יולזרי, עם עלות שכר של כ־47-69 מיליון דולר כל אחד. מנכ"ל ומייסד חברת הגיימינג פלייטיקה, רוברט אנטוקול, גם הוא בצמרת כשהוא זוכה לתגמולים גבוהים לאורך השנים וב־2022 הם הסתכמו ב־57.3 מיליון דולר. ובחמישייה המובילה גם פרופ' אמנון שעשוע, מייסד ומנכ"ל חברת מובילאיי המספקת טכנולוגיה לרכב. חתן פרס ישראל הטרי קיבל בשנה שעברה תגמולים בעלות של כ־45 מיליון דולר.

אצל רוב הבכירים ברשימה - בהם מייסדי פאגאיה ושעשוע - רובה המכריע של עלות השכר אשתקד נבע מהתגמול ההוני, כלומר מניות חסומות, מניות מבוססות ביצועים, אופציות וכדומה. אצל שעשוע למשל מדובר על לא פחות מ־98% מעלות התגמול ב־2022. באותה שנה, מובילאיי הונפקה בהצלחה בנאסד"ק, ולשעשוע הוקצו 2.1 מיליון מניות חסומות בשווי כולל של 44 מיליון דולר, אשר יבשילו לאורך תקופה של חמש שנים. מאז ההנפקה עלתה מניית מובילאיי ב־79% ומשקפת לחברה שווי של 30 מיליארד דולר - הישראלית הגדולה במונחי שווי בוול סטריט.

במקרה של בכירי פאגאיה, התגמול ההוני של פרדו הוא בגובה 65.5 מיליון דולר, ושל שותפיו קרובינר ויולזרי הוא כ־43.7 מיליון דולר לכל אחד. עם זאת, מדובר בעיקר על אופציות במחירי מימוש שחלקם רחוקים מאוד מהמחיר הנוכחי של מניית פאגאיה, כך שהם נמצאים הרחק מחוץ לכסף.

מחירי המימוש נעים בין 3 סנט ל־4.28 דולר למניה, לעומת מחיר של כ־87 סנט למניית פאגאיה בנאסד"ק כיום. פאגאיה החלה להיסחר בוול סטריט ביוני 2022 כשהשלימה מיזוג לחברת SPAC לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, זינקה תוך שבועות ספורים לשיא של מעל 20 מיליארד דולר, ובהמשך צנחה עד לשווי נוכחי של כ־610 מיליון דולר.

בניגוד ליתר הבכירים בחברות הישראליות, בולט אנטוקול מפלייטיקה עם תגמול של כ־45 מיליון דולר במזומן, כשהתגמול ההוני מהווה פחות מרבע מכלל עלות השכר שלו ב־2022, שהסתכמה כאמור בכ־57 מיליון דולר. עיקר התגמולים במקרה שלו מקורם בתמריץ לא הוני בסך 29.3 מיליון דולר ובונוס בגובה 13.6 מיליון דולר, בעוד שהתגמול המנייתי הסתכם ב־12.7 מיליון דולר.

ב-2021, השנה שבה פלייטיקה הונפקה לראשונה בארה"ב, אנטוקול קיבל תגמולים בעלות גבוהה יותר, של 63.1 מיליון דולר, וב־2020 עלות התגמולים שלו הייתה 372 מיליון דולר, בעקבות תגמול מנייתי נדיב של 310 מיליון דולר.

עידו גל מריסקיפייד: תגמול רחוק ממימוש

עוד בכיר שעלות התגמול שלו כוללת סכום נכבד בתגמול הוני, אך כזה שרובו רחוק מאוד מאפשרות לממשו, הוא מנכ"ל ומייסד משותף של חברת הפינטק ריסקיפייד, עידו גל. עלות התגמולים שלו ב־2022 הסתכמה ב־29.4 מיליון דולר, מתוכם 29 מיליון דולר תגמול הוני.

החברה מפרטת בדוח כי מדובר בין היתר בחלק מתגמול הוני רב־שנתי שניתן לגל ב־2021, וזה בנוי כך שחלק משמעותי ממנו ימומש על בסיס ביצועים משמעותיים ובני קיימא. התגמול כולו מחולק ל־10 חלקים, שיבשילו כשהמניה תגיע ליעדים מסוימים, שנעים בין 26.67 דולר ל־106.67 דולר.

ריסקיפייד הונפקה לראשונה בוול סטריט בקיץ 2021 לפי מחיר של 21 דולר למניה, אך כמו רבות מחברות הטכנולוגיה שהגיעו לשוק הציבורי באותה שנה, היא איבדה חלק גדול משוויה וכיום מחיר מנייתה הוא 4.91 דולר (המשקף שווי שוק של 848 מיליון דולר) - כלומר, רחוק ממחירי היעד של התגמול למנכ"ל גל. אסף פלדמן, שותפו של גל להקמת החברה המכהן כמנהל הטכנולוגיה הראשי, קיבל בשנה החולפת תגמולים בעלות כוללת של 8.4 מיליון דולר, כ־95% מהם תגמול הוני.

במקרה של גיל שויד, מייסד ומנכ"ל חברת אבטחת הסייבר צ'ק פוינט , התגמול ההוני מהווה כמעט את כל התגמול, משום שכבר לפני שנים הוא ויתר על שכר (למעט שכר מינימום הנדרש על פי חוק) ובונוס, ומקבל מדי שנה הקצאות הוניות. ב־2022, התגמול ההוני של שויד הסתכם ב־22.6 מיליון דולר, ירידה לעומת 26.1 מיליון דולר ב־2021. במהלך השנה הוקצו לו חצי מיליון אופציות במחיר מימוש שהיה זהה למחיר השוק ביום ההקצאה, כ־122 דולר, והן יבשילו לאורך 4 שנים.

מדובר במחיר שנכון להיום נמצא "בתוך הכסף". מניית צ'ק פוינט, בניגוד לחלק גדול ממניות הטכנולוגיה, דווקא רשמה תשואה חיובית ב־2022 עם עלייה של כ־8% במחיר המניה.

עוד מתחום הסייבר, אודי מוקדי, המייסד והמנכ"ל הפורש של סייברארק , קיבל תגמולים בעלות של 11.9 מיליון דולר, ויקי פייטלסון, מייסד ומנכ"ל ורוניס, תוגמל בעלות של 9.6 מיליון דולר.

בכיר נוסף עם תגמולים מכובדים ב-2022 הוא מנכ"ל חברת הטכנולוגיה נייס, ברק עילם, שקיבל תגמולים בעלות של 24.6 מיליון דולר, מתוכם 21.6 מיליון דולר תגמול הוני.

עוד כתבות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

בכיר אמריקאי סותר את הדיווחים: הצבא לא יהיה מוכן באופן מלא לתקיפה בסוף השבוע

הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום