גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכירי הפינטק שהתמקמו בראש טבלת השכר ומי המנכ"ל שקיבל 45 מיליון דולר במזומן

תגמולי עתק ניתנו אשתקד למנהלי חברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בוול סטריט, ובהם אמנון שעשוע (מובילאיי) שעלות שכרו עמדה על 45 מיליון דולר ● אלא שנפילת מניות ההייטק הרחיקה את רוב התגמול שקיבלו חלקם אל מחוץ לכסף ● ומי המנכ"ל שקיבל בעיקר מזומן

ברק עילם, גיל שוויד, אמנון שעשוע / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר
ברק עילם, גיל שוויד, אמנון שעשוע / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר

החברות הנסחרות בוול סטריט מפרסמות בתקופה זו את נתוני התגמולים לבכיריהן, ובהן גם חברות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות שם. למרות ששנת 2022 הייתה שנה קשה למשקיעים במניות הטכנולוגיה, עם ירידות של עשרות אחוזים, עד אפילו 50% ויותר בחלק מאותן מניות, בכירי החברות המשיכו לקבל אשתקד תגמולים מפליגים.

הלקוחות נוטשים ועסקת טאואר תקועה: 3 הערות על ההפסד הגדול בתולדות אינטל
"למכור את המניות בחודש מאי ולצאת?": השאלה שמסעירה את המשקיעים
משקיעים מתלהבים מתחום החוב הפרטי, ומפספסים את הסיכונים

מדובר בעלות של עשרות מיליוני דולרים לעתים לאותם בכירים. יחד עם זאת, עבור חלקם עיקר התגמול יישאר קרוב לוודאי "על הנייר" בלבד. זאת, משום שרובו הגדול של השכר שקיבלו בכירי ההייטק הישראלים הינו תגמול הוני, שניתן לעיתים (בעיקר כשמדובר באופציות) במחירי מימוש שגבוהים כיום הרבה יותר ממחירי השוק הנוכחיים של מניות החברות.

מנתונים שנאספו על ידי גלובס עולה כי 15 הבכירים בעלי התגמולים הגבוהים ביותר בחברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בוול סטריט, קיבלו אשתקד שכר בעלות כוללת של מעל 400 מיליון דולר (כמעט 30 מיליון דולר למנהל, בממוצע).

בראש אלו ניצבים שלושת מייסדי חברת הפינטק פאגאיה - מנהל הטכנולוגיה הראשי אביטל פרדו, המנכ"ל גל קרובינר ומנהל ההכנסות הראשי יהב יולזרי, עם עלות שכר של כ־47-69 מיליון דולר כל אחד. מנכ"ל ומייסד חברת הגיימינג פלייטיקה, רוברט אנטוקול, גם הוא בצמרת כשהוא זוכה לתגמולים גבוהים לאורך השנים וב־2022 הם הסתכמו ב־57.3 מיליון דולר. ובחמישייה המובילה גם פרופ' אמנון שעשוע, מייסד ומנכ"ל חברת מובילאיי המספקת טכנולוגיה לרכב. חתן פרס ישראל הטרי קיבל בשנה שעברה תגמולים בעלות של כ־45 מיליון דולר.

אצל רוב הבכירים ברשימה - בהם מייסדי פאגאיה ושעשוע - רובה המכריע של עלות השכר אשתקד נבע מהתגמול ההוני, כלומר מניות חסומות, מניות מבוססות ביצועים, אופציות וכדומה. אצל שעשוע למשל מדובר על לא פחות מ־98% מעלות התגמול ב־2022. באותה שנה, מובילאיי הונפקה בהצלחה בנאסד"ק, ולשעשוע הוקצו 2.1 מיליון מניות חסומות בשווי כולל של 44 מיליון דולר, אשר יבשילו לאורך תקופה של חמש שנים. מאז ההנפקה עלתה מניית מובילאיי ב־79% ומשקפת לחברה שווי של 30 מיליארד דולר - הישראלית הגדולה במונחי שווי בוול סטריט.

במקרה של בכירי פאגאיה, התגמול ההוני של פרדו הוא בגובה 65.5 מיליון דולר, ושל שותפיו קרובינר ויולזרי הוא כ־43.7 מיליון דולר לכל אחד. עם זאת, מדובר בעיקר על אופציות במחירי מימוש שחלקם רחוקים מאוד מהמחיר הנוכחי של מניית פאגאיה, כך שהם נמצאים הרחק מחוץ לכסף.

מחירי המימוש נעים בין 3 סנט ל־4.28 דולר למניה, לעומת מחיר של כ־87 סנט למניית פאגאיה בנאסד"ק כיום. פאגאיה החלה להיסחר בוול סטריט ביוני 2022 כשהשלימה מיזוג לחברת SPAC לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, זינקה תוך שבועות ספורים לשיא של מעל 20 מיליארד דולר, ובהמשך צנחה עד לשווי נוכחי של כ־610 מיליון דולר.

בניגוד ליתר הבכירים בחברות הישראליות, בולט אנטוקול מפלייטיקה עם תגמול של כ־45 מיליון דולר במזומן, כשהתגמול ההוני מהווה פחות מרבע מכלל עלות השכר שלו ב־2022, שהסתכמה כאמור בכ־57 מיליון דולר. עיקר התגמולים במקרה שלו מקורם בתמריץ לא הוני בסך 29.3 מיליון דולר ובונוס בגובה 13.6 מיליון דולר, בעוד שהתגמול המנייתי הסתכם ב־12.7 מיליון דולר.

ב-2021, השנה שבה פלייטיקה הונפקה לראשונה בארה"ב, אנטוקול קיבל תגמולים בעלות גבוהה יותר, של 63.1 מיליון דולר, וב־2020 עלות התגמולים שלו הייתה 372 מיליון דולר, בעקבות תגמול מנייתי נדיב של 310 מיליון דולר.

עידו גל מריסקיפייד: תגמול רחוק ממימוש

עוד בכיר שעלות התגמול שלו כוללת סכום נכבד בתגמול הוני, אך כזה שרובו רחוק מאוד מאפשרות לממשו, הוא מנכ"ל ומייסד משותף של חברת הפינטק ריסקיפייד, עידו גל. עלות התגמולים שלו ב־2022 הסתכמה ב־29.4 מיליון דולר, מתוכם 29 מיליון דולר תגמול הוני.

החברה מפרטת בדוח כי מדובר בין היתר בחלק מתגמול הוני רב־שנתי שניתן לגל ב־2021, וזה בנוי כך שחלק משמעותי ממנו ימומש על בסיס ביצועים משמעותיים ובני קיימא. התגמול כולו מחולק ל־10 חלקים, שיבשילו כשהמניה תגיע ליעדים מסוימים, שנעים בין 26.67 דולר ל־106.67 דולר.

ריסקיפייד הונפקה לראשונה בוול סטריט בקיץ 2021 לפי מחיר של 21 דולר למניה, אך כמו רבות מחברות הטכנולוגיה שהגיעו לשוק הציבורי באותה שנה, היא איבדה חלק גדול משוויה וכיום מחיר מנייתה הוא 4.91 דולר (המשקף שווי שוק של 848 מיליון דולר) - כלומר, רחוק ממחירי היעד של התגמול למנכ"ל גל. אסף פלדמן, שותפו של גל להקמת החברה המכהן כמנהל הטכנולוגיה הראשי, קיבל בשנה החולפת תגמולים בעלות כוללת של 8.4 מיליון דולר, כ־95% מהם תגמול הוני.

במקרה של גיל שויד, מייסד ומנכ"ל חברת אבטחת הסייבר צ'ק פוינט , התגמול ההוני מהווה כמעט את כל התגמול, משום שכבר לפני שנים הוא ויתר על שכר (למעט שכר מינימום הנדרש על פי חוק) ובונוס, ומקבל מדי שנה הקצאות הוניות. ב־2022, התגמול ההוני של שויד הסתכם ב־22.6 מיליון דולר, ירידה לעומת 26.1 מיליון דולר ב־2021. במהלך השנה הוקצו לו חצי מיליון אופציות במחיר מימוש שהיה זהה למחיר השוק ביום ההקצאה, כ־122 דולר, והן יבשילו לאורך 4 שנים.

מדובר במחיר שנכון להיום נמצא "בתוך הכסף". מניית צ'ק פוינט, בניגוד לחלק גדול ממניות הטכנולוגיה, דווקא רשמה תשואה חיובית ב־2022 עם עלייה של כ־8% במחיר המניה.

עוד מתחום הסייבר, אודי מוקדי, המייסד והמנכ"ל הפורש של סייברארק , קיבל תגמולים בעלות של 11.9 מיליון דולר, ויקי פייטלסון, מייסד ומנכ"ל ורוניס, תוגמל בעלות של 9.6 מיליון דולר.

בכיר נוסף עם תגמולים מכובדים ב-2022 הוא מנכ"ל חברת הטכנולוגיה נייס, ברק עילם, שקיבל תגמולים בעלות של 24.6 מיליון דולר, מתוכם 21.6 מיליון דולר תגמול הוני.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"