גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשפחתית החדשה של שברולט מספקת תמורה טובה במחיר תחרותי

שברולט טראקס החדשה משלבת בין מרווח פנים, עיצוב אופנתי ונוחות נסיעה ● יש בשוק מכוניות עם גימור יותר מושקע, אבל זו תמורה טובה ל־150 אלף שקל

שברולט טראקס / צילום: יח''צ
שברולט טראקס / צילום: יח''צ

אם נדמה לכם שלאחרונה כוח הקנייה שלכם בשוק הרכב ירד בצורה חדה, אתם לא טועים. אחרי שנים ארוכות שבהם מחירי הרכב עלו בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן והשכר הממוצע במשק, המגמות החלו להתנתק בשנתיים האחרונות.

מפת הכבישים של ישראל לעשור הקרוב נחשפת: מה יהיה עם הפקקים? | בלעדי
לשכתב ממתחרים על סטרואידים: מה עומד מאחורי אתר אייס? | תחקיר 

על פי הסקירה העדכנית של האוצר, שפורסמה השבוע, בשנים 2021 ו־2022 נרשמה עלייה ריאלית משמעותית במחירי הרכב החדש. עם זאת, הדוח מתייחס בעיקר לשנת 2021, שבה שער השקל ביחס לדולר ולאירו, מטבעות יבוא הרכב העיקריים, היה חזק ויציב. השנה גם החסם הזה נפרץ, והיחלשות המטבע המקומי מגדילה אף יותר את הפער בין ההכנסה הפנויה הממוצעת לבין מחירי הרכב.

התוצאה בשורה התחתונה היא ש"כרטיס הכניסה" לשוק הרכב החדש עלה בתוך שלוש שנים בעשרות אלפי שקלים. מי שלא מסתפק במינימום ומחפש רכב פנאי מרווח למשפחה מורחבת, יגלה שהמחיר הממוצע בפלח זוחל בהדרגה לעבר ה־200 אלף שקלים. לפיכך, כאשר נחת כאן הדור החדש של שברולט "טראקס", בתצורת "קרוסאובר" עם ממדים חיצוניים ופנימיים מכובדים, רשימת אבזור מקיפה ותג מחיר, שנע בין כ־150 לכ־155 אלף שקל, מיהרנו לקחת אותו למבחן. האם מכאן תבוא הישועה?

 

עיצוב חיצוני

חיצונית הטראקס החדש ארוך משמעותית ההדגם היוצא ומציג עיצוב ספורטיבי־אלגנטי עדכני עם פרופיל צד זורם, שמודגש על ידי קשתות גלגלים בולטות וחישוקים גדולים ונאים. החרטום מתהדר בגריל שחור וגדול ובפנסי LED דקיקים ונאים והחלק האחורי וגם הזנב עדכני וידידותי לעין. אמנם הגובה עדיין נמוך בכמה סנטימטרים מזה שמקובל בדגמי קרוס־אובר פופולריים והמתאר הכולל מזכיר סטיישן מוגבהת נוסח סובארו XV. אבל לרכב יש מרווח גחון גבוה יחסית וברמת האבזור הגבוהה בה נסענו, עם חישוקי 18 אינץ' וצבעים עזים, זו בהחלט מכונית נאה, שמקרינה את סטטוס "רכב הפנאי", שהלקוחות בישראל מחפשים ומוקירים.

פנים הרכב

סף הכניסה לתא די נוח לכניסה וליציאה, אם כי מגבלת גובה הגג עדיין דורשת יותר גמישות מאשר ב־SUV "אמיתי". המושבים הקדמיים רחבים, נוחים וממוקמים גבוה יחסית מעל הכביש כדי להעניק ראות טובה לפנים. גם הראות לצדדים ולאחור נטולת הפרעות, למעט בזווית האחורית־צדדית. המרחב הפנימי מרשים בזכות בסיס גלגלים באורך 2.7 מ' ורוחב נכבד. היושבים מאחור נהנים מהרבה מרחב לברכיים ולכתפיים, גם אם הם גבוהים ורחבים מהממוצע, והרצפה השטוחה יחסית משפרת את השימושיות של המושב האמצעי בספסל האחורי ומאפשרת לאכלס בו גם מבוגר שלישי לנסיעות לא ארוכות. מרחב הראש, לעומת זאת, פחות ידידותי לנוסעים גבוהים בהשוואה לכמה מהכלים בשוק.

תא מטען

תא המטען של הטראקס יתקבל בברכה על ידי לקוחות שנוהגים לאכסן את חצי הבית בתוך הרכב. הוא יכול לבלוע מטען בנפח 725 ליטר, מהגדולים בפלח, ויש לו פתח הטענה רחב ורצפה שטוחה שניתן לדחוק לתוכה אופני הרים, שלל מזוודות ומארזים גדולים של איקאה.

מולטימדיה ומצלמות

מערך הפיקוד מיישר קו עם האופנה העדכנית בשוק. בגרסה הבכירה בה נסענו, הוא כלל לוח מחוונים דיגיטלי חד עם גרפיקה נאה ומסך מולטימדיה גדול, אם כי די דליל באפליקציות מובנות. הנדסת האנוש "קלאסית" ויעילה והמתכננים לא הקריבו את השימושיות על מזבח העיצוב המינימליסטי האופנתי. יש ברכב מתגים פיזיים פשוטים וברורים לשליטה במערכת האקלים, פתחי אוורור גדולים ויעילים ומוט הילוכים בתצורה מסורתית.

האבזור התקני סביר, אך אין בתא אופציה לגג חשמלי או למושבים חשמליים. מנגד, יש בו מערך יעיל של מערכות בטיחות אקטיביות, ריפוד דמוי עור ומערכת קול לא רעה. איכות הייצור טובה, כמקובל בכלי רכב מתוצרת קוריאה, אבל איכות חומרי הדיפון מאכזבת ומשקפת תהליך לקיצוץ עלויות. יש אמנם טקסטורות מעניינות פה ושם, אבל החומר הדומיננטי בסביבת הנהג הוא פלסטיק נוקשה.

מנוע וצריכת דלק

הטראקס משווק כיום בכל העולם, וגם אצלנו, עם מערכת הנעה אחת: מנוע טורבו־בנזין עם שלושה צילינדרים בנפח 1.2 ליטר, שמייצר 139 כ"ס ומומנט של 22.4 קג"מ. זה לא מנוע חזק או מרגש במיוחד, אבל אחרי מבול ההנעות החשמליות וההיברידיות שבהן נהגנו לאחרונה, המנוע הקטן סיפק הפוגה מרעננת.

הוא אמנם לא המנוע הכי שקטבשוק, אבל מספק דחף סביר בהחלט לשימושים נפוצים עם תאוצה ל־100 קמ"ש בכ־9 שניות, משייט ללא מאמץ במהירויות גבוהות על הכביש המהיר ולא מתנגד לטפס לסל"ד גבוה כאשר הוא נדרש להאיץ בעלייה. פגשנו כבר בתיבות הילוכים אוטומטיות יותר זריזות ורהוטות, במיוחד בעת הורדת הילוכים, והצטערנו גם שאין כאן אופציה לשליטה ידנית בהילוכים. ועדיין, אנחנו מעדיפים את התיבה הזו על פני רוב התיבות הרציפות (CVT), שנפוצות בשוק רכבי הבנזין. מנועי שלושה צילינדרים ידועים בצריכת הדלק החסכונית שלהם, אולם כאן בנהיגה נמרצת קשה לחלץ מהרכב יותר מעשרה קילומטרים לליטר.

על הכביש

לא היו לנו הרבה ציפיות מיכולת הכביש של הטראקס, אבל הופתענו לטובה. למרות מתלים רכים יחסית, שכוילו עבור השוק האמריקאי, הרכב לא משחרר יותר מדי נטיית גוף בפניות הדוקות ומבצע העברות משקל די רהוטות על כבישים מתפתלים. גם אחיזת הכביש טובה ואין ספק שחלק מהקרדיט מגיע לצמיגים רחבים ואיכותיים בחתך 55' ספורטיבי. ההיגוי לא מהיר במיוחד אבל הוא משדר מספיק היזון חוזר בפניות ושומר על קשר סביר בין הנהג לגלגלים. הוסיפו לכך משקל עצמי צנוע של כ־1.35 טון בלבד, מאות קילוגרמים פחות אפילו מהחשמליות הצנועות ביותר בשוק, וקיבלתם רכב קליל ונעים לנהיגה. גם נוחות הנסיעה סבירה בהחלט על רוב סוגי המהמורות ולמרות החישוקים הגדולים.

מחיר

שברולט טראקס עולה בישראל כ־151 אלף שקל לגרסת הבסיס והגרסה המאובזרת יותר עולה כ־155 אלף שקל. במציאות הנוכחית, שבה מחיר הפתיחה של משפחתיות כמו קורולה ואלנטרה נושק ל־160 אלף שקל, זהו מחיר כמעט צנוע, שמשקף תמורה מכובדת ומבורכת לכסף עבור מכונית שעומדת בהצלחה ברוב המשימות הטיפוסיות. במיוחד למי שמחפש את המראה והשימושיות של קרוס־אובר מרווח. אמנם בארצות הברית המחיר שלה מתחיל בכ־26 אלף דולר, מה שמעניק מימד אחד למונח "תמורה לכסף", אבל כאן זה לא ארצות הברית.

חלק מהמתחרות

סובארו XV קרוסטרק
160 אלף ש' עולה גרסת הפתיחה העדכנית של ה־XV של סובארו. הרכב מצויד בהנעה כפולה ובמרווח גחון שמאפשר נסיעה בשטח. המנוע מייצר 152 כ"ס

סובארו XV קרוסטרק / צילום: יח''צ

טיוטה קורולה קרוס
172 אלף ש' עולה גרסת הפתיחה של קורולה קרוס. ההנעה היא היברידית חסכונית עם מנוע 1.8 ליטר בהספק 140 כ"ס ותיבה אוטומטית רציפה.

טיוטה קורולה קרוס / צילום: יח''צ

עוד כתבות

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

ארוחה טובה בפחות ממאה: היפנית הכשרה שמצאה דרך למשוך קהל רעב

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

עדי חבשוש בקמפיין בנק מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה